מערכת הביטחון צריכה לפעול בנחישות במקומות מהם יוצאים מחבלים ולא להותיר תושבים לעמוד לגורלם
לפני מספר שנים עשיתי דרכי אל אחד מבסיסי צה"ל בדרום בו שירַתי. זה היה יום רגיל. מבזק החדשות של תשע בבוקר פתח שוב בעדכוני ביטחון ותיאר ביובש את עפיפוני התבערה שהציתו עוד מספר שדות בעוטף עזה, בלון נפץ שנשא מטען חבלה, הפגנות אנשי חמאס לאורך הגדר וירי רקטי שבוצע בסוף השבוע ונפל בשטחים פתוחים.
הקריין התקדם במהירות ליתר העדכונים הפוליטיים, תוצאות ספורט וכן הלאה. מספר דקות לאחר מכן חלפתי על פני צומת הכניסה לשדרות וראיתי מולי מספר אזרחים מציבים שלט ענק עליו נכתב באותיות קידוש לבנה: "מעולם מצבנו לא היה כל כך קרוב למצבתנו".
עצרתי בצד הדרך והלכתי לכיוונם. מה קרה? שאלתי. "השאלה שלך!" ענה לי אחד ממציבי השלט, "זה מה שקרה! עצם זה שקצין בצבא המשרת בפיקוד הדרום שואל מה קרה מדגיש יותר מכל את ההפקרה שלנו. אנחנו אמנם לא נמצאים כרגע במלחמה או בסבב צבאי מול חמאס אבל לפחות אז המודעות למצבנו הלא הגיוני עולה ואנחנו זוכים למענה. מה שקורה כרגע לא מעניין אף אחד., עולם כמנהגו נוהג ונותרנו לבדנו מול המציאות שחמאס כופה עלינו. אין שום דבר שיש ביכולתנו לעשות".
בסוף השבוע האחרון שוב חצו מספר תושבים מקיבוץ מירב את גדר ההפרדה ונכנסו אל הכפר הפלסטיני ג'ילבון, במחאה על פיגוע הירי שבוצע לעבר בתי הקיבוץ בערב חג סוכות.
חברי הקיבוץ שכבר חוו בחצי השנה האחרונה מספר אירועי ירי מכיוון הכפר השכן התאספו לכינוס חירום בסיומו הוחלט על הקמת צוות פעולה יישובי לתגובות מיידיות על פיגועים. המטרה הייתה למשוך את תשומת לב הציבורית, מדינית אך יותר מכל צבאית למציאות החדשה שנכפתה עליהם, לפני שתהפוך למציאות יומיומית כמו בעוטף עזה.
https://twitter.com/prydmn6/status/1708571021886771266?s=20
"אם לא נפעל באופן פרובוקטיבי גורלנו יהיה כמו של יישובי עוטף עזה", אמר לי אחד מחברי הקיבוץ. ואכן המצב המתהווה בצפון השומרון מזכיר את לבלובי הטרור מרצועת עזה בראשית שנות ה-2000. רק לאחרונה נעשו מספר ניסיונות לשגר רקטות מאזור ג'נין לעבר יישובי צפון השומרון, מבלי שלכוחות הביטחון יהיה מידע שיוביל לסיכול ניסיונות הירי.
ארגוני הטרור שצמחו בשנים האחרונות נוכח הוואקום שצה"ל והרש"פ הותירו להם פועלים במרץ ובדרכים שונות כדי לפגוע בשגרת החיים של תושבי השומרון, וגם של ישובים האחרים סמוך לגבול. בניגוד לחמאס, לארגונים אלה אין תוכנית סדורה והם אינם מנהלים סבבים מול מדינת ישראל. מבחינתם כל יום הוא יום של לחימה והם נחושים לפעול בכל הקשר או נסיבות.
במצב בו שטחי יהודה ושומרון מוצפים בנשק שהוברח מירדן ותחמושת הנגנבת באופן תדיר מבסיסי צה"ל, נפגשים הרצון עם היכולת. והכפר ג'לבון הנמצא במרחק מאות מטרים מקיבוץ מירב הופך למוצב קדמי עבור ארגוני הטרור, המנצלים את השטח הבנוי ואת קו הירי החשוף על מנת לשבש את חיי התושבים.
דובר קיבוץ מירב לערוץ 7: "לא מוכנים לחכות עד שנלווה חבר למנוחות. כבר חצי שנה שאנחנו נמצאים במציאות חדשה של ירי בלתי פוסק מכיוון הכפר ג'ילבון לקיבוץ מירב"
https://t.co/7RWvqLrCwr@Yoni_Kempinski pic.twitter.com/Qk9ngurwpY— ערוץ 7 (@arutz7heb) October 1, 2023
אל מול המתואר לעיל, יותר ממה שמסוכנת פעולת תושבי קיבוץ מירב בכפר ג'לבון ביחס לסיכון אליו הן עלולים להיקלע מול מחבלים בכפר, היא מסוכנת בעיקר בשל הפועל היצוא בפעולתם המבטא חוסר אמון במדינה ובצה"ל האחראים על ביטחונם, ובמצב הסכנה הנכפה עליהם ללא מענה ראוי הם בוחרים כמעט באופן אינסטינקטיבי להיות במצב של FIGHT ולא במצב של FLIGHT.
תושבי הקיבוץ פנו בעבר במכתב למפקד האוגדה ואף במכתב לראשי הכפר ג'לבון, אך כעת משפעלו עצמאית עלולה פעולתם להקרין על אחרים הסובלים מטרור מתמשך בכבישים ובשדות החקלאיים, ולעודד אותם לנקוט מעשה עצמאי מתוך הבנה כי זו הדרך לגרום לצה"ל ולדרג המדיני להידרש באופן רציני לסכנת הטרור.
תחושת ההפקרה של תושבי קיבוץ מירב, כמו גם של יתר תושבי יהודה ושומרון, קשורה ישירות למדיניות התגובה הישראלית הוותיקה. יציאתם אזרחים להגן על ביתם מהווה קריאה דחופה לשנות את מדיניות הפעולה והתגובה של צה"ל, לנקוט פעולה נחושה במקומות מהם יוצאים המחבלים ולא להשאיר תושבים לעמוד לגורלם בקו המגע.
סא"ל במיל' ירון בוסקילה הוא מג"ד לשעבר, ושירת גם כקצין המבצעים של אוגדת יהודה ושומרון. כיום משמש כמזכ"ל תנועת 'הביטחוניסטים'
