סכסוך על שטחים, פיגוע בשגרירות ורשתות ריגול: היחסים בין השכנות השיעיות מחריפים על רקע מחלוקות מדיניות וכלכליות
גרסה מלאה של כתבה זו התפרסמה לראשונה באתר Radio FreeEurope ואנו מודים למערכת על הרשות לתרגמו.
***
בראשית יוני האחרון אזרבייג'ן פרסמה עבור אזרחיה אזהרת מסע המתריעה מפני ביקור באיראן בשל "אי-היציבות" במדינה, אזהרה שנייה בתוך חודשים לאחר המתקפה הקטלנית על השגרירות האזרית בטהרן שהתרחשה בינואר.
בתגובה, ובמה שהפך כבר להרגל, גורמים באיראן הביעו זעם על עקשנותה של השכנה מצפון-מערב, ועל פלישת יריבים אזוריים למה שהם רואים כחצר האחורית של איראן.
מערכת היחסים המתחממת בין אזרבייג'ן לישראל הכוללת בין היתר שיתוף פעולה ביטחוני הדוק, פתיחת שגרירות בתל-אביב בחודש מרץ וביקור הנשיא הרצוג בבאקו במאי, מרגיזה גם היא רבים באיראן, בעוד יחסיה שלה עם אזרבייג'ן מגיעים לשפל חדש.
בציוץ מיום ה-5 ביוני, דובר משרד החוץ האיראני לעג לאזהרת המסע האזרית וכתב: "זו אותה מדיניות בה נקט הנשיא של המשטר הציוני המזויף, הכובש ורוצח הילדים, בביקורו האחרון בבאקו. מה שצריך להפחיד את האזרים הוא המשטר הציוני, לא הרפובליקה האסלאמית המתורבתת של איראן".
נראה כי ביקור הרצוג, במהלכו דן הנשיא עם עמיתו האזרי אילהם אלייב ב"ביטחון האזורי הנמצא תחת איום איראני", נגע בכמה נקודות רגישות בטהרן.
פרופ' טוראג' אטבקי, חוקר המזרח התיכון באוניברסיטת ליידן, אמר בשיחה עם רדיו פרדה כי "מנקודת המבט של איראן, היחסים הקרובים בין ישראל לאזרבייג'ן הם בעיה קשה: הנוכחות הישראלית במרחב האזרי והנשק שישראל מספקת, והקשרים הכלכליים והביטחוניים".
אך הקשרים בין באקו וירושלים הם רק גורם אחד מני רבים המעיבים על היחסים בין איראן לאזרבייג'ן, מדינה שגם היא בעלת רוב שיעי. יש שיאמרו כי יחסים אלו החלו להסתבך כאשר אזרבייג'ן הפכה למדינה עצמאית ב-1991, לאחר התפרקות ברה"מ. אבל הבעיות העמיקו עוד יותר לאחר שאזרבייג'ן כבשה מחדש שטחים בסמוך לגבול האיראני, בסכסוך המחודש מול ארמניה שהתלקח שוב ב-2020.
איראן לא התערבה בעימות הצבאי אך התנגדה נחרצות לכוונת האזרים להשתמש בשטח שנכבש מחדש כדי להקים את 'מסדרון זנגזור', מסלול שאמור לחבר בין אזרבייג'ן לבין המובלעת האזרית בנחיצ'יבאן, ולפתוח נתיב סחר ישיר עם טורקיה ומעבר לה. תוכנית זו זכתה גם לתמיכה מסוימת מצד רוסיה, שתיווכה אז בהפסקת האש וקראה ל"פתיחת כל הקשרים הכלכליים והתחבורתיים באזור".
איראן מצדה ערכה באוקטובר אשתקד תרגיל צבאי נרחב בסמוך לגבול עם נחיצ'יבאן, והכריזה אז כי לא תאפשר חסימה של נתיבי המסחר בינה ובין ארמניה. למרות זאת, היוזמה האזרית המשיכה להתקדם.
במהלך דיוני השלום בין אזרבייג'ן לארמניה בחודשים הראשונים של 2023, סגן שר החוץ הרוסי הביע תקווה כי הסכם שלום באזור "יפתח את הדרך לרוסיה, למדינות האיחוד האירופי ולאיראן". בעוד איראן מנסה לעקוף את הסנקציות הבינלאומיות באמצעות הגברת הסחר עם רוסיה, כולל השלמת נתיב מסחר חדש בין השתיים שאמור לעבור דרך אזרבייג'ן, האפשרות של פתיחת נתיב אזרי שיבטל למעשה את הקשר האיראני לארמניה ממשיכה להיות מקור עיקרי למחלוקת.
"איראן לא אוהבת את רעיון המסדרון בזנגזור משום שבתחרות הגדולה ובמאבק בין טהרן לבאקו המסדרון קיום המסדרון יחליש אותה", מסביר לוק קופי, מומחה למדיניות חוץ במכון האדסון בוושינגטון. "כיום אזרבייג'ן משתמשת במרחב האווירי ובשטח האיראני כדי להעביר אספקה למובלעת בנחיצ'יבאן".
לדבריו, משמעות המסדרון המדובר, אם יושלם, תהיה בכך ש"איראן תאבד מחשיבותה בעיני מקבלי ההחלטות בבאקו, ויתכן כי הם ישתכנעו לנקוט קו נוקשה יותר נגדה".
תסריט כזה כמובן לא יתקבל היטב בטהרן, שהשקיעה מאמצים רבים לחזק את השפעתה במדינה השכנה. "חלק משמעותי מאוכלוסיית אזרבייג'ן הם שיעים, ומאז הקמתה כמדינה עצמאית איראן ראתה בה כסוג של חצר אחורית להרחבת השפעתה הדתית והמדינית", אומר אטבקי.
בנוסף חוששים בטהרן מן ההשלכות שיהיו להיחלשות ההשפעה האיראנית באזרבייג'ן על המיעוט האתני הגדול של אזרים החיים באיראן עצמה. במהלך המלחמה בנגורנו-קראבך לפני כשלוש שנים, נפוצו ברשתות החברתיות סרטונים של אזרים באיראן המניפים את דגל אזרבייג'ן בסמוך לגבול, "כאילו היו אוהדים שמעודדים באירוע ספורט, ומריעים להתקדמות הצבא האזרי", מספר קופי.
בנובמבר אשתקד אזרבייג'ן העלתה את המתיחות ביחסים כאשר ערכה תרגיל צבאי משלה סמוך לגבול. הנשיא אלייב אמר אז כי התרגיל נדרש על מנת להראות לאיראנים "שאנחנו לא פוחדים מהם". הוא הוסיף: "נעשה כמיטב יכולתנו להגן על אורח החיים החילוני של אזרבייג'ן ושל אזרים ברחבי העולם, כולל באיראן.
בתוך כל חילופי ההצהרות וההאשמות בין הצדדים, ההתקפה על השגרירות האזרית בטהרן בחודש ינואר השנה נחשבת לנקודת מפנה קריטית.
לאחר המתקפה בה נהרג איש ביטחון ושניים אחרים נפצעו כאשר חמוש פרץ למתחם ופתח באש, אזרבייג'ן פינתה את כל סגל השגרירות מאיראן. בבאקו האשימו את השירות החשאי האיראני ב"פעולת טרור". כמה שבועות לאחר מכן הרשויות באזרבייג'ן הודיעו כי עצרו כארבעים בני אדם בחשד לריגול לטובת איראן.
הקרע המשיך להעמיק בחודש מרץ, עם ההתנקשות בחיי פזיל מוסטפה, חבר פרלמנט אזרי שהיה ידוע בדעותיו הביקורתיות כלפי איראן. ארבעה בני אדם נעצרו כחשודים הקשורים לתקרית, ובבאקו האשימו את טהרן כמי שעומדת מאחורי המזימה. שבועיים לאחר מכן, כלי תקשורת אזריים דיווחו על מעצר של עשרים חשודים הקשורים למשרד המודיעין האיראני, והואשמו בקידום "אינטרסים איראניים, הפצת אמונות טפלות וניסיון להפיל את הממשלה בבאקו".
במהלך חודש אפריל, איראן גירשה משטחה ארבעה דיפלומטים אזריים, ואזרבייג'ן נקטה בצעד דומה מול ארבעה דיפלומטים איראניים. היחסים בין המדינות נמשכו, אבל המתיחות הייתה גלויה לכל גם לאחר סדרת שיחות בין שרי החוץ, בהן הבהירה איראן כי אינה מרוצה מקשרי אזרבייג'ן עם ישראל. "רק אויבינו מרוויחים מחילוקי הדעות", צוטט שר החוץ האיראני עבדוללהיאן בתקשורת המקומית.
מוחסן רזאי, סגן הנשיא האיראני ומי שאחראי על ענייני הכלכלה, הגדיל ואמר בכינוס של משמרות המהפכה כי "ההסתה של אזרבייג'ן וההסכמים שחתמה עם ישראל נועדו ליצור מהומה בצפון איראן, ולגזול את תשומת הלב של הצבא כדי שישראל תוכל להפציץ את מתקני הגרעין".
ב-16 במאי הרשויות בבאקו הודיעו על סבב מעצרים נוסף, הפעם של פעילים החשודים כי גויסו בידי איראן במטרה לשבש את סדר החיים במדינה ולקדם את חוקי האסלאם. שבעת העצורים נחשדו גם בתכנון התנקשויות בדמויות בכירות באזרבייג'ן.
כל ההתרחשויות האלו היוו את הרקע לביקור הרצוג בבאקו בשלהי מאי, שנערך תחת אבטחה קפדנית במיוחד. לאחר שנפגש עם הנשיא הישראלי, אלייב שיבח את הסיוע הצבאי שהעניקה ישראל לארצו, ולדבריו "שיפר את יכולות ההגנה שלנו על ריבונותנו, האינטרסים הלאומיים והשלמות הטריטוריאלית".
על פי מכון סטוקהולם למחקרי שלום, כמעט 70 אחוזים מייבוא הנשק האזרי בין 2016 ל-2020 הגיע מישראל. הרצוג, בדבריו לאחר הפגישה עם אלייב, אמר כי הוא "מצפה לפתח את שיתוף הפעולה בכל הרמות".
דובר משרד החוץ האיראני שוב הפיץ בטוויטר את עמדת המשטר לגבי התפתחויות אלה, כאשר צייץ ב-31 במאי כי "אף אחד ממהלכיו של המשטר הציוני באזור אינו נסתר מעינינו". למחרת, קבוצת האקרים המתנגדת למשטר בטהרן פרסמה מסמכים מסווגים בהם מפורטת לכאורה תוכנית איראנית לזרוע פילוג בקרב החברה באזרבייג'ן, בעקבות המדיניות "הציונית" של ממשלתה.
ב-2 ביוני הודיעה אזרבייג'ן על סגירת משרדי נספח התרבות האיראני בבאקו, בשל מה שהוגדר כ"חילוקי דעות" בין המדינות. למחרת התפרסם אותו ציוץ של דובר משרד החוץ האיראני שלעג לאזהרת המסע. שלושה ימים לאחר מכן הוא כבר השמיע קו מרוכך יותר כאשר כתב כי איראן עדיין "תקבל בזרועות פתוחות את אחיה ואחיותיה האזרים", במטרה להמשיך "כבוד משותף למנהגי השכנים".
למרות זאת פרופ' אטבקי נותר סקפטי כאשר סיכם ואמר: "איראן אינה רואה את קשריה עם אזרבייג'ן כמערכת יחסים שוויונית". לדבריו תפיסה זו היא שאפשרה להם "להגיע לשפל כזה".
Copyright (c)2022 RFE/RL, Inc. Used with the permission of Radio Free Europe/Radio Liberty, 1201 Connecticut Ave NW, Ste 400, Washington DC 20036.
