פשיטת הרגל הפרוגרסיבית באמריקה

התייצבות חלקים בשמאל הקיצוני האמריקני לצד חמאס מדגימה את עומק הרקבון המוסרי במחנה

Harvard College PSC

מתקפת הטרור חסרת התקדים שביצע חמאס לא הותירה את העולם המערבי אדיש. מעשי הזוועה, הרצח והחטיפה עשו דרכם למהדורות החדשות המרכזיות ולשערי העיתונים בפריז, לונדון ורומא. הרצחנות שהזכירה מצד אחד פוגרומים נגד יהודים מן העבר הרחוק, ומצד שני את הברבריות והסאדיזם של דעאש ואל-קאעידה, הפילה לרבים בעולם את האסימון בנוגע לטיבו וטבעו של האויב מולו ניצבת ישראל.

בארה"ב, שבכל סוגיה אחרת מוצאת את עצמה מפולגת ומפוצלת, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד התייצבו לצד של ישראל. כך למשל, המועמדת לנשיאות ניקי היילי הכריזה כי המתקפה על ישראל היא מתקפה על ארה"ב עצמה. סגן הנשיא לשעבר מייק פנס צייץ כי אילו הוא היה הנשיא, כוחות אמריקנם מיוחדים היו מתכוננים לפעילות מבצעית בעזה.

מושל פלורידה והמועמד לנשיאות רון דסנטיס הכריז כי לחמאס ראויה תגובה קטלנית מצד ישראל שצריכה להשתמש בכוח מכריע. גם הנשיא לשעבר טראמפ, לאחר התבטאות אומללה, הביע התרשמותו מנחישות צה"ל בהגנתו על המולדת מפני טרוריסטים אכזריים.

ראויה לציון הייתה תגובת ממשל ביידן לאירועים. במספר התבטאויות פומביות שנגעו בליבו הדואב של הציבור הישראלי, הבהיר הנשיא את תמיכתה הנחרצת של המעצמה הגדולה בעולם. ביידן לא הסתפק בלהזהיר את אויביה של ישראל לבל ינצלו את המצב אלא הורה על שליחת נושאת מטוסים לקרבת חופה. לדבריו יש להוסיף את ביקורם בישראל של מזכיר המדינה אנתוני בלינקן ומזכיר ההגנה לויד אוסטין שהפגינו גם הם נחישות לתמוך בישראל במאמציה.

עם זאת אל לנו לבלבל בין ההתייצבות יוצאת הדופן של הממשל לאחר שישראל הותקפה לבין המדיניות האזורית של הממשל האמריקני לכל אורך התקופה האחרונה. בעוד שהראשונה ראויה להוקרה אמיתית, את האחרונה נכון לבקר ולקוות כי האירועים בדרום יוליכו לשינוייה.

בדומה לחיזבאללה, החמאס הוא אינו אלא שליח של מדינת הרשע איראן. הוא פועל ברשותה, ניזון מכספה, מתבסס על נשקה ומבצע את זממו בהתאם להכוונתה. ואולם כפי שהצביעו מספר פרשנים שמרנים בכירים לאורך זמן, החל ממייקל דוראן וכלה בויקטור דייויס הנסון, ממשל ביידן ניהל מדיניות חוץ פייסנית ששחקה את ההרתעה האמריקנית מול איראן שממשיכה להתעצם ולזרוע כאוס ברחבי המזרח התיכון.

ברוח זו צייץ מזכיר המדינה לשעבר מייק פומפאו כי יש לדאוג שהמשטר האיראני ישא באחריות על מעשי שליחו העזתי. לא רק הישראלים החזיקו בקונספציה שגויה, גם האמריקנים שגו במחשבתם לפיה ניתן לקיים עם המשטר האיראני מודוס ויונדי.

בולט לרעה במיוחד בימים אלה הוא השמאל הפרוגרסיבי. לנוכח הפוגרום הגדול ביותר מאז השואה על ידי ארגון בעל סממנים פשיסטיים מובהקים, ניתן היה לצפות לקוות למצוא ממי שמנפנפים בנאורותם הזדהות ברורה עם מדינת היהודים.

ציפייה זו הייתה במקומה לכל הפחות מצד המוסדות המובילים להשכלה גבוהה. דא עקא, מה שאפיין את המוסדות הללו, ביניהם אוניברסיטת הרווארד היוקרתית אך לא רק היא, הוא שתיקה מביכה והודעות גינוי רפות. הכישלון המוסרי להתייצב לצדה של ישראל הוליך דמויות יהודיות בכירות, ביניהן הכלכלן לארי סאמרס, להכריז כי מעולם בחייהן לא חשו כל כך מנוכרים מהממסד האקדמי בארצם. אין ספק כי האוניברסיטאות האמריקניות בגדו בסטודנטים היהודים שלהם ובמחויבות שלהן לצדק ולערכי הנאורות.

החרפה המוסרית אינה תחומה למדעי הרוח במוסדות יוקרה. היות ודעת הקהל האמריקנית לא תסבול הזדהות חד-משמעית עם רוצחי תינוקות ואונסי נשים, דמויות בכירות במחנה הזה מהלכות בין הטיפות בהתבטאויותיהם.

כך למשל חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו-קורטז גינתה את "שני הצדדים", כאילו שיש שני צדדים לגנות. לפרשן היהודי הפרוגרסיבי פיטר ביינרט היה חשוב לבקש מחילה מאלוהים על קריאתה של ישראל לעזתים לפנות את בתיהם (פשע מלחמה לדבריו), בשעה שקריאה זו באה לדאוג למיעוט בנפגעים בחפים משפע ולבידול האוכלוסייה האזרחית ממחבלי החמאס. לכך צריך להוסיף את הגלוריפיקציה והזדהות עם מעשי חמאס של ארגון "חיים שחורים נחשבים", ארגון שזכה לתמיכה כספית נרחבת מהתאגידים האמריקנים הגדולים ביותר כמו לחיבוק תקשורתי עקבי.

השמאל הפרוגרסיבי באמריקה, להבדיל מאותו מרכז הנוטה שמאלה (בו נמצאים אנשים מסוגם של ביל קלינטון, הנשיא ביידן ומייקל בלומברג), הפך מזמן למחנה רקוב מבחינה מוסרית, שיש לביישו ובכך להביסו. מדובר במחנה שנמצא בוורטיגו מוסרי, עוין באופן מופגן את תרבות המערב, את ארה"ב ואת המפעל הציוני. מעשה הזוועה האחרון סיפק הוכחה נוספת לכך לאלה שלא השתכנעו בכך עד כה.


ד"ר שגיא ברמק הוא ראש תכנית אדם סמית לכלכלה פוליטית ומדיניות ציבורית בקרן תקווה

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

12 תגובות למאמר

  1. הסטודנטים בהרווארד ובשאר האוניברסיטאות היוקרתיות, וגם אלו שאינן יוקרתיות, הם יהיו מנהיגי ארה"ב בעתיד.
    אם אלו יהיו המנהיגים לעתיד לבוא, מה יהיה היחס שלהם אלינו, היהודים בכלל ומדינת ישראל בפרט?
    ארה"ב משנה פניה, לא לרעת ישראל, אלא לרעת ישראל בפומבי ותמיכה בכל מי שיפגע בה וביהודים בכלל.
    זמנו של העתיד הזה הוא לא בעוד 40 שנים, אלא בעוד 5-10 שנים בלבד. למרות שאני מקוה שאני טועה לרעתנו בטווח הזמן, ברור שאני מדייק לגבי הכיוון והמטרה.
    הגיע הזמן שכולנו נבין שארה"ב אינה ידידה שלנו אלא מדינה עוינת שכרגע משתמשת בנו לצורך מימוש האינטרסים הסמויים שלה (ולשם כך מראה לנו פנים ידידותיות), ולכשיגיע הזמן היא תבגוד בנו בפומבי ותפעל נגדנו.
    מוזר לי שלמרות אלפיים שנות גלות, אנחנו, היהודים, עדיין תמימים בקשר לכוונותיהם ומעשיהם של הגויים, אפילו כשהם מראים ומוכיחים לנו אותם.

    1. גם בישראל האקדמיה הלכה רחוק מאוד שמאלה-האם זה היטה את ההנגה ודרכה את העם?
      לא! בישראל ישנה אליטה הנוטה שמאלה אך רובהעם מנותק ממנה לחלוטין ומצליח להביס אותה שוב ושוב בקלפי.
      זה בדיוק מה שצפוי לארה״ב.

    2. כל עוד שהמנהיגות תטמין את ראשה בחול ולא תסכים להסתכל סנטימטר קדימה אין הרבה מה לעשות

    3. אתה בטוח שלהשתלטות האליטה שנוטית שמאלה (שמאלה ממה? מכך? או מהליכוד? או ממר"צ?) אין השפעה על העם?
      אותם שמאלנים ששולטים בצה"ל (הרמטכ"לים לשעבר ובהווה, ורוב חברי המטכ"ל), בשב"כ, במערכת המשפט, בבנקים, באמצעי התקשורת, בקונגלומרטים הגדולים בישראל, אותם שמאלנים שמכוונים את מדינת ישראל לאבדון ולרצח תושביה (לא הספיק לך הטבח בשבת שמיני עצרת כדי להבין זאת?), כולם למדו במסגרות אקדמיות שמאלניות, והתעודות סיום הלימודים (לפעמים בתוספת "בהצטיינות") נצרכו להוכחת נאמנותם לשיטה/קונספציה. הם אלו שאחראים, חלקם בעקיפין וחלקם במישרין, לטבח בשבת שמיני עצרת.
      כ-1500 נרצחים, חלקם ילדים וזקנים חסרי ישע, כ-3000 פצועים, יותר מ-200 חטופים, ומאות נעדרים, מוכיחים קבל עם ועדה שהאקדמיה שממנה יצאו מנהיגי העם שהובילו אותו להיות הקרבן בטבח הזה, היא הבסיס והיסוד להתנהגותם של האחראים.
      מעניין שמישיבות חרדיות (למי שלא מכיר, זה כולל סאטמר שלא רוצים את המדינה אבל יעשו הכל כדי שיהודים לא ייפגעו), לא יצאו מנהיגים שהושפעו ע"י האקדמיה.
      מה שזה אומר הוא, שהשמאלנים שיוצאים מהאקדמיה משכילים ומתוחכמים יותר, הם יתברגו לצמרת ההנהגה. הם יתברגו לתוך מערכת החינוך ובתוכה יחנכו את הילדים שלנו לאהוב את ה"פלשתינים" ולשנוא את היהדות. הם אלו שכבר כיום מכחישים את השואה הראשונה. יש לי עדויות והוכחות להכחשת השואה בקרב שמאלנים, ולא מדובר בהכחשת המספר 6 מליון, אלא בהבניית תודעה בקרב הילדים, שהשואה היתה מאורע כואב, אבל מאורע שמתגברים עליו ומנצחים אותו. השמאלנים לא מלמדים את הילדים מתי באמת השואה התחילה (עם הקמת דכאו) ומתי באמת השואה הסתיימה (הפוגרומים בקילצה וידוובנה), איך חוו אותה היהודים רגע רגע שעה שעה יום יום, איך חיו הפרטיזנים ביערות, איך היתה השואה בצפון אפריקה ובעירק ובאירן, וכו' וכו'. סתם ארוע, כמו מאורעות ת"ח ות"ט שהילדים אפילו לא יודעים על קיומן, או סופות בנגב, או הפרעות ביהודים בשנות ה-20 של המאה ה-20, או מה שארע ליהודים בחורבן בית המקדש (הן הראשון והן השני).

    4. ישראל חייבת להתנתק מעטיני ארהב. אנחנו יכולים למממן הכל. הקשר הזה, מונע מישראל להתנהג כמדינה עצמאית.
      חוץ מזה, אנשים חושבים שכל שנה ישראל מקבלת שק כסף מארהב? לא, אנחנו פשוט מחוייבים לקנות מהם נשק במחיר מסויים.

    5. כנראה שלא ספרת את כמות הפתקים שנרשמו (עם וללא זיופים בקלפיות) לטובת המפלגה הדמוקרטית.
      בנוסף, היו לא מעט נשיאים רפובליקאים שהיו שונאי ישראל ופעלו לפגוע בה. עובדה שהסטייט דיפרטמנט היה אנטישמי ונשאר כך כבר לפחות 80 שנים.
      גם אצלנו היו קומבינות בקלפיות לטובת מפאי (המערכון סלאח שבתי רק ממחיש את זה). ועדיין יש קומינות וזיופים אצלנו. רוב הציבור בחר ב 1/11 במפלגות ימין, וקיבל שלטון שמאל שקובע אפילו מי הוא שר הבטחון.
      מי לדעתך שולט בחינוך ילדי עם ישראל? הימין, או השמאל?

    6. כמו כמעט כל דבר, גם זה כבר קרה היסטורית.

      בשנות ה-30 של המאה הקודמת, עם התגברות צעידתה של מדינות יבשת אירופה למלחמה נוספת, התגברו הקולות בארה"ב ל"אי מעורבות" (non-interventionism, בלעז – בשם זה, התנועה הנ"ל מוכרת היום בארה"ב). הגוף המוכר ביותר של מחאה זו (וכנראה, גם הגדול והמאורגן ביותר, גם פוליטית – בקונגרס ארה"ב) , הוא America First Committee.

      America First Committee נוסדה באוניברסיטת ייל (חברה ב-ivy league) ומקימיה, למדו גם באוניברסיטת פרינסטון (גם חברה ב-ivy league). אחד הדוברים של תנועה זו, היה הטייס הידוע צ'ארלס לינדברג (אשר היה לפנים של תנועת האי-מעורבות, בעיני רבים). ב-23 בינואר 1941, העיד לינדברג בפני הקונגרס האמריקני והמליץ בפניו על קיום משא ומתן עם גרמניה הנאצית לשם ניסוח הסכם נייטרליות עבור ארצות הברית. ביקורת על עמדתו הובילה להתפטרותו מחיל האוויר האמריקני. גם העובדה שב-1938 קיבל לינדברג מהרמן גרינג מדליית כבוד גרמנית, לא הוסיפה למכירת מרכולתו.

      בתנועות התבדלות/אי מעורבות, תמכו אנשים רבים מאוד – בין חברי/מקימי AFC ניתן למנות את Kingman Brewster נשיא אוניברסיטת ייל לעתיד, את נשיא ארה"ב לעתיד ג'רלד פורד, שופט עליון לעתיד פוטר סטיוארט ועוד.

      אז מחול, בו סטודנטים מאוניברסיטאות מתקדמות, רוקדים לצלילי "סאלאם סאלאם סאלאם", איננו מחזה חדש כלל.

      רובם המוחלט של הגאונים האלה, החליפו צד מיד לאחר מתקפת הפתע של היפנים על פרל הארבור.

      אני כותב מ"תקפת פתע" (sneak בלעז), לא כציון יבש של עובדה היסטורית ידועה. למעשה, היה זה היבט ההתגנבות (sneak בלעז), התקפה בהתפעה מבלי הכרזה כלשהי, התקפה "מהגב" – אשר גרמו לכעס האדיר ביותר בארה"ב, לאחר היוודע דבר המתקפה. לשכות הגיוס, פשוט התמלאו. מאומה חלוקה (גם על בסיס התבדלות מול סיוע לאירופה), המכה בגב יצרה אומה מאוחדת, מכונת מלחמה, אשר כל רצונה היה להביס את היפנים עד עפר והם עשו זאת, תרתי משמע.

      אז ההיסטוריה חוזרת ואין שום צורך לחשוש מ"מנהיגים" שאתמול קיבלו מדליות מהרמן גרינג והיום מקבלים הנחיות מפוטלר ושי ג'ינפינג.

      כל ה"מנהיגים" האלה, רק מחזקים את האמת העוברת כחוט שני, בכל ההיסטוריה האנושית: “Hard times create strong men. Strong men create good times. Good times create weak men. And, weak men create hard times.”

      נב: למחוק את הקניבלים של עזה מעל פני האדמה. אין מקום לברברים מדאע"ש בעולם הזה!

  2. השמאל שקוע עמוק בתוך תרבות של עיוות ושקר והוא גרר איתו את כל החברה לתוך בור חלקלק שאין ממנו כרגע מוצא. ההגיון הבריא הפך לחטא שאין עליו כפרה. מי שהולך היום בארה"ב לבדיקה בבית חולים צריך למלא בטופס מה המין שהוא נולד אליו, מה המגדר הרצוי לו ואיזה כינוי הוא בוחר שיפנו אליו והרשימה כוללת כל מני המצאות חדשות כמו פניה בלשון רבים. הטירוף חדר לתוך הממסד והאנשים החולים והמושחתים שהובילו את החברה למצב הזה עושים ויעשו הכל כדי לשמור על מעמדם מכיוון שבחברה נורמלית לא היה להם סיכוי להצליח. זה כולל שיימינג, פיטורים, אלימות, מעצרים פוליטיים וגם רמאות בבחירות. מי שמופתע מהתמיכה של האנשים הללו ברוצחי נשים וילדים כנראה ישן עמוק עד עכשיו.

    1. אגב, מה שמכונה "מרכז שמאל" אלה אופורטוניסטים שחיבקו באופן מלא את הפרוגרס מכיוון שזה בסיס המצביעים שלהם. גם משפחת קלינטון וגם משפחת ביידן הפכו את וושינגטון לעסק כלכלי שהעשיר את המשפחות שלהם וזה פחות או יותר העקרון שמנחה אותם. הדבר היחיד שהופך אותם ל"מרכז" היא העובדה שמדובר באנשים ללא ערכים.

  3. לפני שאתה מטיף לאחרים, תדאג לא לכתוב שטויות עובדתיות מביכות. למשל: "מתי באמת השואה הסתיימה (הפוגרומים בקילצה וידוובנה)". הפוגרום בקיילצה התרחש אחרי המלחמה, ביולי 1946, והיה פוגרום נוצרי קלאסי עם עלילת דם כמו בימי הביניים. הוא לא היה חלק מהשואה, כמו שטבח שיירת הדסה או מגיני כפר עציון לא שייכים לשואה. מאידך, הפוגרום בידוובנה התרחש ב-4 ביולי 1941, מייד לאחר פלישת הצבא הנאצי-גרמני לבריה"מ שידוובנה היתה בתחומה, כלומר *בראשית* השואה, לא בסיומה. כך גם אתה כותב על "השואה בצפון אפריקה ובעירק ובאירן", אבל שם לא היתה שואה כמו באירופה. באיראן בכלל לא היתה שואה. בעיראק היה פוגרום הפרהוד בסוף מאי 1941, אבל אח"כ עם כיבושה מחדש בידי הבריטים לא היה לו המשך. גם בצפון אפריקה לא היתה שואה, אם כי יהודים נרדפו וחלקם נכלאו במחנות ריכוז, אבל רובם הגדול שרדו הודות לתבוסת הגרמנים שם בסוף 1942.

    1. הפוגרום בקילצה לא היה עלילת דם אלא היה המשך של השואה, הן מצד הפולנים שרצו לחסל כל נוכחות יהודית בשטחם (האם זה לא מה שהגרמנים רצו לעשות, רק שהגרמנים חשבו גלובאלית והפולנים לוקאלית?), והן מצד היהודים שחוו רציחות ע"י הפולנים בשנות השואה ("ועוזריהם משאר העמים" מוכר לך?)
      לגבי הפוגרום בידוובנה, אתה צודק, אני חשבתי על פוגרום אחר שכעת אני לא זוכר את שמו, וגם הוא התרחש אחרי שהשואה "הסתיימה" באופן רשמי.
      הכרתי שורד שואה שכדי למכור את רכוש משפחתו, מה שנשאר מרכוש זה, לפולנים, הוא עשה זאת כחייל סובייטי ולא כאזרח יהודי, כי אחרת הוא היה נרצח על ידי הפולנים. הוא לא היה היחיד שחווה את האנטישמיות הרצחנית של הפולנים אחרי שהשואה "הסתיימה" באופן רשמי. חלק מהיהודים ששרדו לא נרצחו ע"י הפולנים או האוקראינים ושאר העמים, וזה לא לזכות אותם עמים, וחלק מהיהודים נרצחו, בין אם מאנטישמיות, ובין אם מסיבות פליליות. הסיבה לכל רצח אינה רלוונטית מבחינתי. יהודים נרצחו ע"י "עוזריהם משאר העמים" בשל יהדותם ולכן מבחינתי זה המשך השואה.
      בבקשה אל תקל את אחריותם של הגרמנים לכל מה שארע ליהודים בכל מקום בעולם בתקופת השואה.
      לגבי מה שחוו יהודי צפון אפריקה, עירק ואירן, אתה מפריד בין ארועים שקשורים זה בזה, והתרחשו בגלל השואה ביהודי אירופה.
      מכיון שהארועים הנ"ל התרחשו בזמן השואה, בעידוד הגרמנים וחלקם(בעיקר בצפון אפריקה) ע"י הגרמנים, הרי שהם חלק מהשואה, שלא כמו המאורעות בארץ ישראל בתקופת מלחמת העצמאות, והמאורעות במדינות ערב בתקופת מלחמת העצמאות שהתרחשו כחלק וכתגובה למלחמת העצמאות.

    2. היו גם ארועים כמו הפרהוד ששילבו את השואה ואת הסיכסוך המקומי בישראל. את ההסתה שם הנהיג חאג׳ אמין אל חוסייני שחבר להיטלר וקרא להשמדת יהדות עירק ואחרות