ההחלטה בנוגע להמשך המבצע בעזה היא קריטית, וחייבת לכלול בחירה נבונה ומחושבת של מטרת המלחמה והדרכים להשגתה
בימים אלו צה"ל מגויס במלואו ומכין את עצמו למערכה בעזה. היחידות מתאמנות ומצטיידות והמפקדות מכינות את תוכניות המבצע הסופיות. אולם שאלה אחת קריטית מרחפת מעל: מהי מטרת המבצע? לשם מה גויס כוחו המלא של צה"ל ומה הוא אמור להשיג?
הגדרת המטרה הראשית היא הכרחית בכל פעולה צבאית. ממנה נגזרות המשימות השונות: מה הכוחות צריכים לכבוש? אילו מטרות צריך להשמיד? משם יורדים אל הפרטים – איזה סוג של כוחות ואמצעים נדרשים, וכן הלאה.
המתח שבין המטרות לאמצעים הוא קריטי שכן הוא מציף גם את השאלות ההפוכות: האם האמצעים העומדים ברשותנו מאפשרים השגה של המטרות? במידה ולא, ייתכן רצוי להגדיר מטרות חדשות או לייצר אמצעים חדשים.
לכן כל פקודה צבאית פותחת בהגדרת המטרה. מהן המטרות במבצע הנוכחי?
אם לשפוט לפי התבטאויות ההנהגה המדינית והצבאית, נראה כי מטרת הפעולה הנוכחית בעזה אינה מוגדרת כהלכה. מסקירה של נאומים והצהרות עולות שלוש מטרות שונות:
א. השמדה: השמדת החמאס והחלפת השלטון, זו המטרה הבולטת בדברי הדרג המדיני.
ב. פגיעה: פגיעה ביכולות החמאס, מטרה נוספת שהשמיע הדרג המדיני.
ג. הרתעה: הרתעת החמאס, מטרה שעולה מדברי הדרג הצבאי.
בשורות הבאות נבחן את המטרות הללו ונדון באמצעים הדרושים להגשמתן.
א. השמדה וחילופי שלטון
המטרה המקסימלית שמציב הדרג המדיני כרגע היא השמדה של החמאס באופן מוחלט, כגוף צבאי וממשלתי. כך למשל הצהיר נתניהו ביום חמישי בנאום בכנסת "זוהי באמת מלחמה על הבית. והיא חייבת להסתיים בדבר אחד – בניצחון מוחלט ובריסוק ובחיסול החמאס".
מכאן עולה מאליה ההשוואה בין החמאס לבין דאעש והנאצים, שני אויבים שהמערב הצליח להכחיד ולייצר שלטון אלטרנטיבי בטריטוריה שלהם, ודוגמאות נוספות. מההשוואות אנחנו למדים כי מדובר במטרה הדורשת יכולות משמעותיות מאוד: בשני המקרים הפעולה הצבאית שהובילה להשמדת האיום והחלפת השלטון הייתה ארוכה ושיטתית – כולל שלב מתמשך של כיבוש קרקעי ושהות ארוכה בשטחו של האויב.
נתחיל בדוגמא הנאצית. ראשית, מלחמת העולם השנייה הסתיימה רק לאחר שכלל שטחי גרמניה הנאצית נכבש וכלל הכוחות המזויינים שלה הושמדו או נכנעו. יותר מזה – הקמת הממשל החלופי, מה שנודע בהמשך כגרמניה המערבית, לקח גם הוא זמן רב. רק כארבע שנים לאחר תום המלחמה, פרק זמן ארוך יותר מהמעורבות האמריקנית במלחמה עצמה, הוקמה הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, תחת עינם הפקוחה של שלטונות הכיבוש המערביים. לאחר מכן נותרו בגרמניה כוחות אמריקנים במספרים גדולים. עד לסיום המלחמה הקרה הם מנו בקביעות כמעט חצי מיליון איש. הדוגמא המוצלחת של השמדת הנאציזם, אם כך, כללה מחויבות צבאית משמעותית מאוד, גם כאשר היה מדובר באוכלוסייה שדי מהר כבר לא הייתה עוינת כלפי הכובש.
כעת להיבט הפוליטי. הממשל האלטרנטיבי, אותו מקימים לאחר השמדת הישן, צריך להתבסס על גורמים מקומיים. בגרמניה גויסו לשירות המדינה החדשה פקידים, שוטרים וחיילים רבים שהיו בתפקידים דומים גם תחת השלטון הנאצי. בוצע אמנם טיהור של הדרגים הבכירים, אנשי האס.אס. ופושעי המלחמה, אבל רבים מאנשי המנגנון היומיומי נותרו בתפקידם.
במקרה של דאעש התמונה מעט שונה אבל המאפיינים הבסיסיים דומים. עד לשנת 2017 החזיק הארגון הסוני הקיצוני בשלטון בטריטוריה עיראקית-סורית. המלחמה נגדו כללה שלב קרקעי ארוך במהלכו כוחות הקואליציה בראשות ארה"ב שלחו אלפי לוחמים לקרקע, עם סיוע מאסיבי באש ואוויר. צבא היבשה העיראקי, שנשא ברוב הנטל הקרקעי, מנה כ-600 אלף לוחמים לצד כ-300 אלף נוספים שהרכיבו כוחות שכנים, מליציות מקומיות וכדומה.
המערכה הסתיימה אחרי כיבוש סופי של הטריטוריה והשמדה או כניעה של הכוחות הלוחמים של דאעש. גם לאחר שהוכרז הניצחון, נותרו קבוצות לוחמות באזור שהמשיכו לפגוע בכוחות הקרקעיים בשטח. במקרה הזה השלטון האלטרנטיבי שהוקם לא התבסס על אוכלוסייה מקומית, אלא על ממשלת עיראק, שהשתלטה על האזור מחדש ואוכפת בו את ריבונותה.
דוגמא נוספת למאמץ מוצלח של השמדה ומיטוט שלטון היא הכיבוש האמריקני של יפן. כידוע, יפן נכנעה ב-2 לספטמבר 1945, אבל מאמצי השיקום וחילופי השלטון ארכו עוד זמן רב. ארה"ב החזיקה חיל כיבוש ביפן של כחצי מיליון חיילים עד לשנת 1952, והמשיכה להחזיק באי כוחות רבים במשך המלחמה הקרה ועד היום. גם חילופי השלטון ביפן נשענו על השלטון הישן. הקיסר נותר על מקומו וכך גם רוב הפקידות, שהמשיכה למלא את תפקידה גם לאחר סיום הכיבוש והקמת הדמוקרטיה המודרנית המוכרת כיום.
ישנן דוגמאות נוספות לקושי שבהשגת המטרה הזו, וצריך לזכור גם שלא תמיד היא עובדת. למשל, הנוכחות האמריקנית באפגניסטן, שבמשך עשרים שנה תחזקה שלטון קיצוני פחות, אבל הפרוייקט קרס בין לילה לאחר נסיגת הכוחות האמריקניים.
השורה התחתונה היא שהשמדה הכוללת חילופי שלטון דורשת מחויבות ארוכת טווח, כיבוש מתמשך ונוכחות צבאית מתמדת של הכוח המערבי, שיכול להגן על המשטר החדש, השברירי בשלביו הראשונים. האם פניה של ישראל למהלך כזה בעזה? מהי התשתית האזרחית שעל גביה אפשר בכלל לבנות שלטון חילופי שם? הרי ספק אם אש"ף, שמאז ומתמיד היה נטע זר ברצועה, רלוונטי. האם יש באוכלוסייה המקומית שדרת הנהגה שאינה חמאסית? כזכור, חמאס זכה ברוב קולות בבחירות האחרונות שהתקיימו שם וב-18 שנות שלטונו אחיזתו רק התחזקה.
ב. פגיעה ביכולות
מטרה נוספת שעלתה מדבריו של ראש הממשלה בימים הראשונים למערכה היא פגיעה קשה בחמאס. כך אמר בהצהרתו הראשונה בליל ה-7 באוקטובר: "נכה בהם עד חורמה וננקום בעוצמה על היום השחור הזה שהם עוללו למדינת ישראל ולאזרחיה… את כל המקומות שהחמאס נערך בהם, של עיר הרשע הזאת, כל המקומות שהחמאס מסתתר בהם, פועל מתוכם – נהפוך אותם לעיי חורבות".
תרגום של אמירה כזו למטרה צבאית יכול להיות בשני אופנים:
א. פגיעה משמעותית ביכולות האויב במטרה להחליש אותו, בלי קשר לשאלת "היום שאחרי" או טיב השלטון הפוליטי שישרור בטריטוריה.
ב. פגיעה ביכולות האויב על מנת להעביר מסר של נקמה, שנועד גם לחזק את ההרתעה.
ההבדל בין השניים נוגע בטיב המטרות הנבחרות. פגיעה ביכולת תכלול פגיעה משמעותית בתשתיות, אמצעי הלחימה, מוסדות, מחנות צבאיים של האויב וכד', לצד פגיעה בשדרת הפיקוד שלו. מבצע המתוכנן לשלול מחמאס יכולות מסוימות יכול למשל להגדיר כיעד השמדת אחוז מסוים מן האמל"ח הרקטי, פגיעה בכך וכך מנהרות (כפי שהייתה מטרת החלק הקרקעי של מבצע 'צוק איתן'), סיכול רמה מסוימת של בכירים בארגון, וכן הלאה.
מנגד, מבצע המתוכנן למטרות הרתעה ונקמה, יתמקד יותר ב"חיסול חשבונות" עם האישים הרלוונטיים, ויראה בהרג בכירי הארגון או בשבייתם את השגת המטרה. מבצע נקמה, למשל, יכול גם להרחיב את הפעולות אל מעבר לים על מנת לחסל את בכירי הארגון במדינות אחרות. כזה היה מבצע 'זעם האל' לחיסול בכירי ספטמבר השחור שהיו אחראים לטבח הספורטאים במינכן.
בשל אופיו של ארגון טרור, והחשיבות שיש לבכירי הארגון כחלק מהתשתית הצבאית שלו, גם פעולה מהסוג הראשון, המכוונת לפגיעה ביכולות, תנסה לפגוע בבכירי הארגון.
פעולה צבאית להשגת מטרת פגיעה ביכולות אינה חייבת בהכרח להיות אווירית בלבד. אפילו להיפך: יכולת הפצצה מרחוק להשמיד תשתיות היא מוגבלת, ולא פעם יש צורך בכניסה קרקעית לטיהור השטח. מחיר פעולה מסוג זה עלול להיות גבוה, והתועלת שבו ביחס למתקפה האווירית היא שאלת המפתח בהחלטה האם לצאת לפעולה קרקעית, באיזה היקף, וכדומה.
יש לנו דוגמא למבצע שנעשה עם מטרה דומה. מבצע חומת מגן, שהשיג ברמה הטקטית את התוצאה הזו: הרש"פ והחמאס ביהודה ושומרון הוחלשו, צה"ל החזיר את השליטה לשטחי A ו-B ופועל בהם בחופשיות עד היום. המציאות הזו מונעת מהטרור ביו"ש להתפתח למימדים אליהם הוא הגיע בעזה ובדרום לבנון.
היתרון במטרה מסוג זה הוא שהיא שמרנית באופיה. אין לה יומרה לשנות את המסגרת הפוליטית-תרבותית של היריב והיא לא מנסה להשפיע על מנגנון קבלת ההחלטות שלו. יהיה אשר יהיה השולט בעזה ביום שאחרי המלחמה, הוא חלש יותר ופגיע לפשיטות צבאיות נוספות, כך שפחות חשוב מה יהיו הדעות שלו והשאיפות שלו, ואפילו לא אם הוא "מורתע".
בשלב זה של המערכה, בטרם נפתח המבצע הקרקעי, צה"ל פועל בדפוס מסוג זה: חיל האוויר מפציץ באינטנסיביות את תשתיות חמאס ופועל לסכל את ראשי הארגון.
ג. הרתעה
חיזוק ההרתעה כמטרת המבצע עולה מדבריו של הרמטכ"ל, שאמר ב-12 באוקטובר: "אנחנו נגיע למצב בו מי שהנהיג את עזה יוכה קשה. נפרק אותו ומי שיישאר שם יבין היטב שדבר כזה לא עושים למדינת ישראל".
אלו דברים שגם נמסרו לכתבים בתדרוכים, כפי שדיווח למשל מואב ורדי:" גורמים במעגל מקבלי ההחלטות בנוגע לעזה, אומרים לנו… שאין לישראל כוונה להשמיד כל יכולת צבאית של חמאס, כיוון שזה ידרוש שהייה של שנים ברצועה, המטרה היא להכריע את הארגון… שלא יהיה רצון לתקוף צבאית את ישראל"
מאז מבצע 'דין וחשבון' בשנת 1991, צה"ל אימץ מטרה צבאית חדשה – השבת השקט ויצירת הרתעה. זה נושא לדיון ארוך, אך בניגוד למלחמות בתקופה ה"קלאסית" שכללו שלב עיקרי של השמדת כוחו הצבאי של האויב ופגיעה ביכולותיו, במבצעים הללו צה"ל מנסה "לדלג" על שלב ההשמדה הנרחבת ולפעול באופן ישיר כלפי "תודעת האויב", שיבין ש"לא כדאי" להתעסק עם ישראל ולא יפעל.
גורמים המעורבים בקבלת ההחלטות בנוגע לעזה: "המערכה תימשך שבועות. היעד הוא להכריע את חמאס. אבל חשוב שלציבור הישראלי לא יהיו אשליות – כדי לנקות את עזה מכל אמצעי לחימה צריך מבצע שייקח שנים ארוכות" | @MoavVardi עם הפרטים המלאים#חדשותהערב pic.twitter.com/BPQIVj5b3X
— כאן חדשות (@kann_news) October 15, 2023
רון טירה מנה שישה מבצעים שנוהלו תחת הלוגיקה הזו בעשורים האחרונים: דין וחשבון (1993), ענבי זעם (1996), מלחמת לבנון השנייה (2006), עופרת יצוקה (2009-2008), עמוד ענן (2012) וצוק איתן (2014). אנו יכולים להוסיף לרשימה גם את 'שומר חומות' (2021), ועוד שלל "סבבים" ומבצעים קטנים יותר שאיש אינו טורח לזכור את שמם ('עלות השחר', 'חגורה שחורה', 'מגן וחץ' ועוד).
בכל הסבבים והמבצעים הללו, המטרה הישראלית הייתה כמעט זהה: השבת השקט והחזרת ההרתעה. יאיר לפיד סיכם את 'עלות השחר' בקיץ שעבר בקביעה כי המבצע "החזיר לישראל את היוזמה ואת ההרתעה"; נתניהו טען כי מבצע 'שומר חומות' "החזיר את ההרתעה"; ב'צוק איתן' המסר היה "שקט יענה בשקט"; מבצע עופרת יצוקה נועד "לפגוע קשה בממשלת חמאס… תוך חיזוק ההרתעה", וכן הלאה.
ההרתעה אמנם הייתה מאז ומתמיד חלק מתפיסת הביטחון של ישראל, אבל יש הבדל גדול. הרתעה במקור לא הייתה המטרה הצבאית של המלחמות. ההנחה הייתה כי לאחר שהאויב יושמד ושטחו ייכבש, התוצאה תהיה גם יצירת הרתעה. המטרה הצבאית הייתה כיבוש והשמדה; הרתעה הייתה תוצר לוואי פוליטי.
במבצעי ההרתעה החדשים, צה"ל הופך את המטרה הפוליטית לצבאית, ומנסה להשיג את ההרתעה בלי לעבור דרך ההשמדה. מפציצים מתוך "בנק המטרות", שחלקן סמליות, בהסלמה הדרגתית. בסיום המערכה האויב בדרך כלל מחזיק ברוב היכולות הקודמות או יכול לשקמן במהירות, מפני שהתשתית הבסיסית לא נפגעה. למרות פגיעה בנכסים מסוימים כמו ה"מטרו" שהופצץ בשומר חומות או המנהרות שהושמדו בצוק איתן, הארגון כארגון ממשיך לתפקד וחוזר להתעצם.
הבעיה בתזת ההרתעה היא שקשה לאמוד אותה. השמדה ניתן לכמת. הרתעה היא מושג אמורפי שנתון לפרשנות וספקולציה. היא נוגעת למוטיבציות היריב, לתודעתו, להקשרים הפוליטיים והאישיים בהם הוא פועל וכדומה. אין באמת דרך לדעת אם האויב "מורתע". למרות זאת צה"ל השקיע במשך השנים ביצירת מערכים כמו "המרכז לחקר התודעה" וגופים אחרים שנועדו לעשות בדיוק את זה: להבין כיצד לגרום לאויב לשנות את דעתו וערכיו.
הפיכת ההרתעה למטרה הצבאית, מכניסה את הספקולציה האנתרופולוגית לתוך חדר המבצעים ומשבשת הכל. איזה בניין שנפציץ ירתיע את החמאס? איזה מתקן בטחוני שיושמד יהיה הקו האדום שלאחריו הם לא ירצו לתקוף יותר? האם בכלל יש דבר כזה? התשובה היא: כנראה שלא. דוקטרינת סבבי ההרתעה הפכה למלכודת לתוכה נפלנו. יותר מאשר משפיעים על תודעת האויב, אנחנו משלים את עצמנו. "הרתעה" היא מטרה שקשה מאוד להכניס למונחים צבאיים ולהגדיר את האמצעים הנדרשים להשגתה.
סיכום
בהצהרה שנשא שר הביטחון גלנט היום עולה כי ההשמדה הטוטאלית נבחרה כמטרת המערכה. כרגע מבוצעות לדבריו פעולות "שתכליתם השמדת פעילים ופגיעה בתשתיות לשם מיטוט והשמדת החמאס", ולאחר מכן יגיע שלב של "יצירת משטר ביטחוני חדש ברצועת עזה".
נראה אם כן כי ההנהגה המדינית נוטה לאמץ רטוריקה של השמדה טוטאלית כמטרת המערכה, בעוד שבצבא ממשיכים לדבר, על פי הכשרת ותודעת הפיקוד הבכיר, על הרתעה. במצב הזה יכול בהחלט להיות שדווקא מטרת הביניים – פגיעה מאסיבית ביכולות היריב, ללא יומרה להחליף את השלטון ולשנות סדרי עולם – היא העדיפה, ואולי גם זו שתתבצע בפועל.
וודאי שלא תוכל להניח את הנקודה של החנק התרבותי שעלינו לבצע באוכלוסיה הערבית בעזה וביו״ש . זאת ועוד, בסופו של יום כל עוד ולא נשמיד באופן טוטאלי את את האיומים קטנים, הצבא לא יוכל להתעסק בחיזבלה ובמיליציות השונות.
להפוך את צפון עזה לאנצר 4 ! עד שיחרור החטופים גם אם זה יקח 10 שנים .לא מחזירים את התושבים שם הביתה שגם אין להם .
המטרה: גירוש המוסלמים מכל רצועת עזה – טווח לביצוע חצי שנה ויותר
——————————————————
הכותב מציין ובצדק מה המטרה?
עד המלחמה האחרונה, דווח שאת רצועת עזה עוזבים כ- 400 ערבים ביום – קרי קצב של 150,000 מוסלמים בשנה.
מי עוזב? בד"כ הצעירים, המשכילים והעשירים.
כעת, העולם התרגל למלחמה בעזה כשם שהעולם התרגל למלחמה באוקראינה.
האם "ההרגלה" היא מוחלטת? ממש לא, כאשר המוסלמים ירו רקטה שהתפוצצה בחצר ביה"ח ונטען 3 דקות לאחר מכן שנהרגו 500 איש – העולם התחיל ל"הזדעזע" – האימוץ של הסיפור המוסלמי היה כמעט מוחלט כשלכל מגיש מהודרת חדשות היה ברור איך פתאם כל המצלמות היו מוכנות ואיך 3 דקות אחרי ידעו לספר שיש 500 הרוגים? העולם האנטישמי ושמח לחבוט בישראל גם כשברור לכל מגיש מהדורה הבין שזה שקר.
ולכן, המסקנה היא:
א) מגננה מול הלבנון והגולן. הערכות סדירה עד תום המלחמה עם ניסיון לייצר אפס מטרות לטילי הנ"ט של החיזבאללה. בכל פעם שיש זהוי של חוליה רגלית, נ"ט, משאית נשק, קבוצת חיילים בבית בכפר – לתקוף מיידית גם לפני שירו על ישראל. כשם שסוריה הורגלה שהיהודים מפצצים במה שהיה סוריה על בסיס יומי גם נסראללה יתרגל. ואם לא? לא לשכוח שאם לנסראללה יש רקטות גם לישראל יש ובמשוואה הזו מאות אלפי שיעים יכולים למות בתוך כמה ימים ואת שאר העבודה יסיימו המרונים, הסונים, הדרוזים והארמים בלבנון. יש לנסראללה אויבים רבים בלבנון לאחר שדרדר את לבנון להיות מדינה בקריסה והם ישמחו להפטר ממנו ומהשיעים בדרום, בבקעה, בבירות.
ב) מגננה מול יו"ש, להפסיק את משחקי החתול – עכבר והמשפטיזציה שיצרו האהרון ברקים בישראל ב- 40 השנים האחרונות. אפשר לדכה הפגנה עם חטיבה שלמה ואמצעי אל הרג, להפוך את חיילי צהל לניצבים בתאטרון אבסורד בו משפילים חיילים לעיני התקשורת הזה ואת ההפגנה הזו או את ההתפרעות הזו אפשר לפתור עם 4 גיפים שיפרקו מהם 15 חיילים וירו אש חיה. 3-4-10 גופות לא פוטוגניות כמו שעות של השפלה בחיילי צה"ל. להתנהג כבעלי הבית. לא להכניס פועלים מיו"ש. לא לאפשר תנועה ברכב בכבישים ראשיים. לא למכור להם ולא לקנות מהם. להגיע לקצב עזיבה של רבבות בשנה. כל מתפרע, מסית, פרובוקטור – לתפוס אותו ואת בני משפחתו ובאמצע הלילה להשימם בדרום רצועת עזה, שיסתדרו. להפנים שמשחקי החתול – עכבר והמשפטיזציה משמעותם צה"ל לא מאומן ולא מצוייד. חטיבה שעוסקת בהשפלה הזו – זו חטיבה שלא מתאמנת ביעוד שלה ללחימה. לא אתפלא אם משחקי החתול עכבר גרמו להעברת כוחות ליו"ש ודלול הקווים מול עזה שאפשרו את המתקפה של חמא"ס מלכתחילה.
ג) הפעלה של השב"כ ולדכה כל ניסיון למרד של המוסלמים בישראל. כל מסית, מדיח ופרובקטור – לתפוס ולשחרר באישון לילה לדרום רצועת עזה.
ד) המשך כתישה של עזה בארטילריה וחיל אוויר – עדיף בפצצות ברזל זולות. את הנשק המונחה לשמור למלחמה אזורית שעוד יכולה להתרחש. לא להכנס רגלית לעזה אלא לאחר שגנרל חורף יחד עם טיפוס, כולרה ודיזנטריה ירככו את היעד. לאפשר למי שרוצה לצאת מעזה כולל משפחתו ויש לו ויזה לאיזה מקום בגלובוס יציאה גם דרך ישראל. נסיעה לנמל התעופה ומשם החוצה.
ה) פירוק התשתית של מים, חשמל, טיהור ביוב, גז לרצועת עזה. את עמודי המתח העליון והצנורות של המים יקח ימים לפרק. את הנחת התשתית הזו מחדש גם בצד הישראלי וגם בצד העזתי יקח כמה חודשים טובים להניח. כאשר יבוא הלחץ הבינלאומי לישראל לא יהיה איך להענות ללחץ.
ו) מאחר ומה שאני כותב כעת יקח לפחות חצי שנה, לשקול לשחרר חלק מחיילי המילואים הביתה, אפשר עם נשק, אפוד וקסדה. שילכו איתם לכל מקום כולל לעבודה. על מנת שיהיה אפשר להתמיד בעלות סבירה למשק. אם הכתישה תמשך חודשים יחד עם מגננה בשאר החזיתות לא בטוח שדרושים 360,000 חיילים מילואים אולי 50,000 בכל רגע נתון ומדי כמה שבועות לבצע החלפה.
ז) צבירת מלאים של דלקים (גולמי ותזקיקים), פחם להפקת חשמל, מזון עדיף יבש וכזה הניתן לאגירה ארוכה כמו קטניות, דגנים, שמן בישול, מזון לבהמות, תרופות, מאגר של בשר, עוף ודגים קפואים, צבירת תחמושות הן ארטילרית והן לצבא היבשה והאוויר – תוצרת ישראל וגם תוצאת זרה. צבירת חומרי גלם להכנת תחמושת כולל חומרי גלם אלקטרוניים מתוצרת זרה.
לא קלה היא דרכנו, צדקת הדרך תוביל לנצחון. הדרך ארוכה, ולהערכתי לפחות חצי שנה. יש לטפל במשפטיזציה והטרלול המשפטי כל השאר יפטר מעצמו.
הגיוני.
השכל הישר יכול להציע הרבה דרכים.
הבעיה היא שהמשחק מכור כבר שנים רבות.
אם באמת הממשלה רוצה לטפל בעזה שישאלו אחד מנהגי המוניות (היהודים) ויבצעו עד הסוף את מה שיאמר.
במדינת ישראל יש "ממשלה" ויש שלטון אלה שני גופים שונים.
מי שמנהל את המדינה זה השלטון ולא הממשלה .
ועל זה התנהלה המחלוקת שלפני המכה האחרונה.
בלי לטפל בבעיה טיפול שורש אין לנו מה לחפש כאן.
לא התייחסת ל-150,000 טילים (חלקם מדוייקים) לכל הטווחים כולל נחילי כטב"מים שיש לחיזבאללה ויכולים להשבית תשתיות ובסיסים תוך כדי הפגזה בלתי פוסקת.
לא התייחסת לטילים בליסטיים שיש לאיראן ולמליציות בעיראק, תימן וסוריה.
לא התייחסת למיליונים בגדה שמחכים ליום פקודה.
ולא התייחסת לחצי מיליון נשקים אצל ערביי ישראל שרק מחכים להריח חולשה.
וזה עוד בלי להסתכל על בג"צ והשמאל הפרוגרסיבי שמחלישים את ישראל מבפנים וכנראה שבקרוב בני גנץ בכסא ראש הממשלה ינצח על כל פעולות ההחלשה האלו כי לעם יש זיכרון קצר לעובדה שהאיש היה שר ביטחון לפני שנה ורמטכ"ל לפני פחות מעשור. הכישלון הזה גם עליו.
לצערי, מה שכנראה יקרה זאת מדינה פלסטינית שביידן מאד רוצה וכמובן שבני'לה שארח את אבו-מאזן בביתו לא יתנגד. צה"ל לא מתכנן להישאר ברצועה שתוך כמה שנים תשתקם ויעבירו אותה לאבו-מאזן רב המרצחים, זאת אומרת עוד מאותו דבר ואף יותר גרוע. ועם מדינה פלסטינית שחולשת על כל הארץ ואיראן גרעינית, זה כנראה סוף הסיפור מבחינתנו. אני לא רואה אותנו מתמודדים עם כל זה בבת אחת…מספיק שמצרים תצטרך לחגיגה כי מה יש לה להפסיד וזה אפילו לא כוחות.
מה שעצוב זה שצה"ל מורתע ולא האויבים שלנו. שכחנו איך לנצח ולכן אני לא אופטימי לצערי.
ל- (1), תודה, אף על פי שנהיגת מונית היא לא המקצוע שלי בחיים.
לקרמר (3),
לעניין טילים בידי סוריה, אירן, חיזבאללה. אתייחס לטילים ארוכים. על מנת לירות טיל מתימן, אירן, עירק או מרכז סוריה אתה צריך יחידה של כמה מטרים טובים. צריך משאית ייעודית שצריך לשמור במחסה יחד עם טילים. זו אופרציה יקרה. והנזק הוא מוגבל באם לא מדובר בנשק גרעיני. מטוס קרב בודד רב פעמי נושא פי 10 חומר נפץ מאותו טיל קרקע קרקע או מלט נפץ. הכמות שניתן להחזיק ממה שציינת היא קטנה – מאות בודדות. עד אלפים. לעניין רקטות, כמו שיש לחמאס והחיזבאללה ההגנה הטובה ביותר היא ההתקפה. קרי חייב שיהיה לך הגנה בדמות כיפת ברזל אבל גם התקפה כמו שיטוח רצועת עזה כפי שקורה כעת בעזה והסבר ללבנון כי אם יפלו כאן טילים באלפים כמה ימים לאחר מכן דרום בירות, כפרי השיעים בדרום לבנון והבקעה לא יהיו קיימים. כשהחיזבאללה יפנים שזה מה שיקרה הוא לא ירה ואם ירה לוודא שזה מה שיקרה.
לעניין בני גנץ, הוא רק תוצר של הטרלול האהרון ברקי להבנתי שחינך לטרללת 40 שנה את מערכת הבטחון.
כמו במתמטיקה אם תנסה להפעיל נוסחה שפותחה לתחום מסויים לאזור אחר תקבל שטויות. זה מה שיצרה שיטת הכל שפיט של אהרון ברק בישראל.
במקום 4 ג'יפים שפורקים ויורים ומשאירים 3-10 גופות של האויב וחטיבה שלמה שמתאמנת למלחמה קבלת חצציות, גז מדמיע, משחקי חתול עכבר ורעיונות מטומטמים כמו הארכת מעצר למחבלים שנתפסו בשחיטת ואונס יהודים בשמחת תורה. את הטרלול הזה ראינו כששופטת שחררה שנים שנתפסו בתחנת דלק בגבעת זאב ששרון ליהודים שירים בשבח מסיבת נובה והטבח. במדינה סבירה השניים הללו היו מוסעים לגבול רפיח לאחר שנלקח מהם הטלפון ומושלכים מעבר לגבול.
שורש הבעיה היא בג"ץ ופרקליטות שלא מבינים שמלשכה ממוזגת, זמן אינסופי להתפלספות ורוממות זכויות אמורפיות של "זכויות אדם" אף אחד לא בחר בהם לנהל את המדינה.
התשובה לעוד חצי שנה היא שנוי הועדה להדחת ולבחירת שופטים כך שלקואליציה יהיה שר המשפטים, יו"ר ועדת חוקה ויו"ר הכנסת או מי טעמו אל מול יו"ר האופוזיציה. ואם התשקורת תלין? מה יעשו ישלחו אלף איש לשרוף מדורת ל"ג בעומר על האיילון?
יש מספיק זמן עד חשוון 2027.
קודם כל, שלא תבין אותי לא נכון, אני מסכים עם כל מילה שכתבת. הדאגה שלי מגיעה מכך שמקבלי ההחלטות לא שותפים לדעה שלך לצערי ולמרות הדיבורים, אני לא רואה שאנחנו מטפלים באויב בעוצמה הנדרשת אלא מחזיקים את עצמנו בהוראת ארה"ב.
את לבנון אפשר להחזיר לתקופה האבן, זה נכון. אבל עדיין מדובר ב(עשרות) אלפי טילים, חלקם כבדים ומדוייקים שיעופו על כל הארץ…האם העורף מוכן? האם יש לאויב (כולל איראן והמליציות) יכולת לפגוע בסוללות היירוט ובבסיסי חיל האוויר על ידי נחילי כתב"מים והאם יש לנו תשובה לעשרות/מאות מהם שנשלחות בו זמנית?
מה עושים אם איראן תהפוך לגרעינית? לא חסר לה הרבה והנשק שלה מיועד ליותר מהרתעה…היא לא תהסס לירות גם אם זה יהיה הדבר האחרון שתעשה. החץ 3 מספיק מבצעי בשביל לטפל בזה? הרי זה ימנע מאיתנו לפעול נגד לבנון גם אם ישראל תותקף. אם לא פעלנו באיראן במסגרת המהלך הנוכחי, מתי נעשה את זה?
מה עושים עם עזה? אם תעביר את השליטה לרשות הפלסטינית הרי תקבל את עזה פי 2 תוך כמה שנים…בשביל זה לסכן עשרות אלפי חיילים? למה לא מדברים על כיבוש הרצועה והפיכתה ליישוב יהודי?
באותו נושא, במידה וביבי סיים את תפקידו, די סביר שגנץ יקים פה ממשלה והוא ייתן יד להקמת מדינה פלסטינית, מה שאומר שתקבל את האיום של עזה/לבנון רק ברצועה גדולה הרבה יותר שחולשת על כל הארץ (ועוד נמצאת בגובה). לי זה נשמע כמו שח-מט ובעולם עדיין דוחפים אותנו לפתרון 2 המדינות ל-2 עמים, כי אין להם עדיין מושג מה המטרה של האיסלאם. וזה עוד בלי לקחת בחשבון שארגון איראני ישתלט על המדינה הפלסטינית יומיים אחרי הקמתה, או יפעל מתוכה ללא הפרעה כמו בלבנון. גם בארץ משום מה מפרידים בין החמאס לרשות למרות שמדובר באותם רוצחים שפלים בדיוק.
גם היום…מה קורה אם יהיו התפרעויות של עשרות אלפי פלסטינאים? צה"ל יכול לעצור אותם בלי לקצור אותם בלי הכרה? כי זה יהיה מ-א-ד לא פוטוגני, ולא שאכפת לי אבל מקבלי ההחלטות פה לא יתנו לזה יד גם אם המדינה בסכנה.
ערביי ארץ ישראל…בן-גביר עשה כמה צעדים בכיוון הנכון אבל בממשלה הבאה הוא לא יהיה ונקבל עוד איזה עומר בר-לב חס ושלום. אנחנו ערוכים למתקפה של ערביי ישראל? כי הם כן. למרות ההצהרה המטופשת של מפכ"ל המשטרה ש"ערביי ישראלי מתנהגים למופת". ברור, כרגע…אם יריחו דם הם יצאו בהמוניהם וזה גורם שהצבא לא באמת ערוך אליו מאחר ואין לנו גבולות עם ה"אזרחים היקרים" שלנו.
ולצערי, הרפורמה מתה (עוד לפני שהתחילה). לא יודע אם ביבי נלחץ, אוים או שמראש לא באמת תכנן להעביר אותה (אילן ציאון מדבר על זה לא מעט). אחרי המלחמה הנוכחית הוא לא יעז להעלות את הנושא שוב, אפילו אם בדרך נס הוא יישאר בחיים הפוליטיים. בלי לטפל במערכת המשפט, אין לנו מה לחפש פה לצערי.
בקיצור, איום 5 החזיתות (או 6 ו-7) עדיין קיים וזה ברור שכולם יתקפו כשנח להם בזמן שאנחנו מכילים ומעריכים שכוחות שונים בעולם מורתעים, כאילו לא מדובר בשאהידים. וזה בלי לדבר על מצרים או טורקיה שהסכם השלום איתם לא יהיה שווה את הנייר עליו הוא כתוב במקרה ויהיה להם אינטרס להיכנס ללחימה.
אשמח לדעת מה אתה חושב.
לקרמר (5),
אירן מרוחקת מישראל מעל 1,000 ק"מ בקו אווירי.
הפרסים הם מיעוט באירן. כ- 60% מהאוכלוסיה הם אזרים, כורדים, בלוצים, ערבים, טורקמנים, קשקאים, …..
חלקים נרחבים ממה שהיה אזרביגאן ההסטורית כולל מליוני אזרים תחת שלטון הפרסים כולל הבירה ההסטורית של אזרביגאן היא בתוך אירן. ובניגוד לפרסים האזרים הם עם ממוצא טורקי.
אתה באמת בטוח שהפרסים יסכנו על השלטון שלהם על מנת להגן על הסונים בישראל?
אם אירן תהפוך לגרעינית היא תאיים דבר ראשון על סעודיה והמפרציות ולא ישראל ראשית כי לישראל ע"פ פרסומים זרים יש טילי הגנה וגם לכאורה ע"פ מקורות זרים נשק יום הדין ואמצעים להוביל אותו. אתה באמת חושב שמשהו בטהרן יסכן 30-40 מיליון פרסים בגלל מלחמה בישראל? המיקום של הערים קום וטהרן ידועים וברורים. רק למען הסר ספק, אני לא יודע כלום על אמצעים ישראלים שמוזכרים בפירסומים זרים, אבל זה לא משנה, חשוב מה העולם חושב ומדווח.
ולכן, נשתמש במילים של הפרסים עצמם שרואים בערבים גורם נחות: "אם כלב ערבי ימות נביא כלב ערבי אחר. הערבי הם כמו כוס פלסטיק חד פעמית. אתה לא טורח לשטוף כוס חד פעמית אלא בפעם הבאה מביא אחרת".
את מה שכולם שומעים בישראל שומעים גם בסעודיה, איחוד האמירויות ואפילו מצרים.
אתה חושב שהסעודים והמצרים לא מבינים שהפרסים קוראים להם כלבים ערבים?
אתה חושב שהסעודים, המפרציות והמצרים לא יודעים שהיהודים נוהגים בהם כבוד בעוד הערבים מכנים אותם כלבים או כוס חד פעמית?
מצרים וגם סעודיה שגדולות בשטח פי כמה מישראל ופי כמה באוכלוסיה להערכתי מבינות את הסכנה האירנית להן.
לגבי טילים, רקטות, מזל"טים. מה שאמרנו על אירן במרחק 1,000 ק"מ מגבולך ניתן לאמר על השיעים בלבנון. החיזבאללה שהוא גייס אירני השתלט על לבנון והחריב אותה. לבנון שהיתה השוויץ של המזרח התיכון עם ענף תיירות משגשג, מערכת בנקאית בינלאומית הפכה למדינה שלא קיים בה חשמל בחלקים נרחבים מהמדינה ותשתית המים בה מתפרקת. אגרות החוב שלא נפרעו של מדינת לבנון נסחרות ב- 6 סנט לדולר. אירן באמצעות החיזבאללה החריבה ב- 40 השנים האחרונות את מדינת לבנון. אתה חושב שהמרונים, סונים, דרוזים, ארמים בלבנון לא מבינים זאת?
אתה לא נמצא בנקודה שבה יש לך את האפשרות להחליט האם לבנון תתקוף את ישראל. את ההחלטה הזו יקבל נסראללה. מה שיש לך זו האפשרות להחליט שאם זה מה שיקרה, מיליון ויותר שיעים יתפנו מדרום לבנון, דרום בירות והבקעה כי כח ההרס שלך גדול פי כמה וכמה ממה שיש לחיזבאללה. האם נסראללה יהיה מוכן בסוף המלחמה לתת הסברים לשיעים אם 1.5 מיליון שיעים יהפכו לחסרי בית?
זו כבר שאלה שלא בשליטתך.
מה שנשאר לך כעת, הוא משך כחצי שנה לכתוש את דרום משור החוף היכן שכרגע ממוקמות העיר עזה, מחנות המרכז עד בואך רפיח. המקום גדול ולכן אתה צריך חצי שנה של כתישה. נכון שירו עליך רקטות עד ת"א וירושלים. לך יש טילי הגנה וממ"דים ואוכלוסיה ממושמעת. יש לך 203,000,000,000$ בקופה בבנק ישראל.
יש לך כלכלה משגשגת. יש לך אוכלוסיה מאוד משכילה. יש לך מאזן דמוגרפי מאוד חיובי בדמות 3+ ילדים שתלד אישה יהודיה במהלך חייה. יש לך משק פנימי גדול וחזק.
על כן, אתה כרגע צריך להיות במתקפת כתישה בעזה משך להערכתי לפחות חצי שנה. תן לגנרל חורף ולטיפוס, דיזנטריה וכולרה לפקוד בעוד כמה חודשים את עזה. אל תכניס מזון, מים, דלקים וחשמל ואל תפנה ביוב. בדצמבר-ינואר-פברואר לח ורטוב. כמו שאמרנו, תמשיך לכתוש. תן למחלות לעשות את שלהן.
כבר לפני המלחמה 400 איש עזבו את עזה בכל יום (קצב של 150,000 בשנה). בתנאי תברואה לא קיימים, ללא מזון, ביוב ברחובות, ללא פרנסה רב העזתים ימצאו את הדרך שלהם החוצה לטובת בני משפחותיהם.
מאחר והחיזבאללה תקף אותך ראשון וכבר גרם לכמה הרוגים ופצועים – מה שנותר לך הוא לתקוף את כוחות החיזבאללה בכל מקום שתזהה אותם ראשון גם אם לא ירה עליך עדין.
להערכתי, אתה בגיוס מילואים עודף, יש לקיים סבב מילואים ושגרת לחימה כי אנחנו כנראה רק בסוף ההתחלה.
לגבי המערכת המשפטית. זו לב הבעיה, אתה בטרללת של 40 שנה לאחר הנצחון ב- 1977 של הימין. הצבור היהודי הוא ברובו ימני. אני לא מאמין שנתניהו ישנה. אני לא חושב שניתן לעשות זאת בזמן ממשלת חירום. אבל זה מה שחייבים לבצע יום לאחר פירוק ממשלת האחדות.
הדמוגרפיה היהודית היא בכוון ימין. לא מזמן מכוני מחקר של השמאל דנו איך ניתן להקים ממשלה עם הערבים על מנת לקבל 61 מנדטים אבל מייד לאחר מכן לשלוט עם 40 מנדטים ללא רב בכנסת – אין לי שם אחר לתאר זאת למעט דיקטטורת המיעוט.
גם לשמאל ברור שמבחינה דמוגרפית לימין יש 70 מנדטים. גם למי ששגה בחלומות שלום בקרב היהודים ראה את עוטף ישראל והטבח בבארי. כמה מנדטים אתה חושב שיקבלו מר"ץ והעבודה בבחירות הבאות?
אתה חושב שהצבור בישראל לא יבין שלא הפוליטיקאיים בני גנץ וגדי איזנקוט אלא רא"ל גנץ ואיזנקוט הקטינו את הצבא הלוחם הישראלים למימדים זעירים עד כדי שחג שמחת תורה נותרנו ללא לוחמים מול עזה?
את הסד"כ שגנץ ויזנקוט מחקו חטפת רק לפני שבועיים.
אתה מאמין שעד חשוון 2027 (הבחירות הבאות) הציבור בישראל לא יבין זאת?
ראש הנחש היא איראן, כל השאר אלו רק זרועות, רק סימפטומים של המחלה.
לכן, בין אם נשמיד את החמאס ובין אם רק נחליש אותו-זה לא ישנה כלום, איראן תמיד יכולה למצוא ארגון אחר לממן או ליצור ארגון חדש(בעיקר אם תושבי עזה ימשיכו לעבור הסטה ושטיפת מח שידאגו להתגיסות המונית כנגד ישראל).
המטרה חייבת להיות מוגדרת מתוך הסתכלות על התמונה המלאה.
אחרת אולי ננצח בקרב (מלחמת חרבות שמים) אבל נפסיד במלחמה(שנמשכת כבר מעל מאה שנה, נגד האיסלאם הקיצוני לגווניו).
בדמוקרטיה המהותית, המודל הקיים שהוצג על ידי דינה זילבר, הרמטכ"ל מרשה לעצמו לדון עם ראש השב"כ ולקבל החלטות קטלניות מבלי לפנות לראש הממשלה
זו דווקא לא הבעיה בדמוקרטיה מהותית.
אתה לא רוצה שכל החלטה תעבור מדרג אחד לזה שמעליו. במקרה כזה יקח הרבה יותר מ-7 שעות להגיב לאירוע בטחוני.
אתה גם לא רוצה שכל החלטה קטנה וברורה תיפול על ראש הממשלה. פשוט, לא יהיה לו זמן לטפל בכל וביעילות.
הבעיה היא שכשהדרג המדיני מחליט להתערב, זה לא ברור לדרג הבטחוני שהם חייבים לישר קו גם אם מחיר הדמים יהיה לדעתם גבוה(אגב, אם הפקודה הגיע מדרג גבוה יותר אז אין על הדרג הבטחוני אחריות).
להפוך את צפון עזה למתקן כליאה אנצר 4 ! אין חזרת תושבים לצפון ולאט לאט משחררים את החטופים !
לידיעה :
החטופים בכלל לדעתי יגיעו למצרים עם המשאיות ההומניטריות שחוזרות ריקות מהטילים שניאשרים בעזה!
המצרים ישמרו עליהם אצלם בדיוק כמו שאני חושב שהיה עם גילעד שליט . ובדיוק כמו שמצרים מעורבת באסון !
יש לאורי מילשטיין בערוץ שלו "כמו במלחמת 73, כך גם בטבח 7 באוקטובר הייתה קונספירציה-מזימה לתת לחמאס הישג קטן כדי להכשיל את נתניהו". כוח קפלן שהשתלט על מרכזי השלטון רצה לתת לחמאס הישג קטן ובכך להפילו. הם כבר עשו עסקה דומה עם חמאס בזמן לפיד, וכשעסק חרק אמרו שהג'יהד בגד. לכן אחרי הישיבה הלילית הגנרלים הלכו לישון בידיעה שהם הפעם תפרו לנתניהו תיק לנתניהו (טקילה לא עונה, שלדג לא עונה, היישוב לא עונה, התצפיות לא עונות… אז נחזור לישון). מה עשה שם צוות של השב"כ בלילה. מדובר בשלב מקדים שבו עזתים שהגיעו מאזור הפזורה עם כלי רכב בלילה וחיסלו את כל הפיקוד של האוגדה והחטיבות תוך כדי שנתם. מה קרה בעקבות העסקה לכאורה עם החמאס: במשך שעות האויב רצח, אנס, אפה תינוקות, ערף ראשים ואין צבא
פיני, הרחקת לכת בדבריך חסרי השחר. נא למחוק את התגובה שלך. זה סוג התגובות שאויבי ישראל היו שולחים כדי להבעיר סכסוך בתוכנו באמצע מלחמה.
מטרת המלחמה צריכה להיות נכבה 2 – החרבת חמאסטן, החזרת חמאס למצב של אירגון טרור נרדף, כפי שהיה לפני ההתנתקות מעזה, וגירוש תושבי עזה למדינות שתמכו בחמאסטן – אירן, קטאר, תימן, לבנון, סוריה, עירק ולוב. הגירוש יהיה אמנם קשה לביצוע ואולי אף בלתי אפשרי בגלל התנגדות מדינות העולם, אבל מי שתוקף את ישראל צריך לדעת שהמחיר עלול להיות מחיקה של מדינתו.