בנסיבות הקיימות יש לישראל כל הצדקה לפעול נגד האיום התת-קרקעי בכל האמצעים הנדרשים
פרופ' יוג'ין קונטורוביץ' הוא מרצה למשפט בינלאומי באוניברסיטת ג'ורג' מייסון וראש מחלקת משפט בינלאומי בפורום קהלת
***
1. כמו לכל מדינה, לישראל יש "זכות אינהרנטית" להגן על עצמה (סעיף 51 במגילת האומות המאוחדות). כפי שמשתמע מהכתוב במגילה, זוהי תולדה של זכותו של כל אדם להגנה עצמית, והיא נטועה במוסר שהינו קדום וקודם לחוק הבינלאומי. על כן, חוקים ונוהגים בינלאומיים לכאורה, או פרשנות שלהם, אשר שוללים הגנה עצמית משמעותית ואפקטיבית מאומה כלשהי, הינם בטלים.
2. ברור כי החוק הבינלאומי מתיר אך ורק תקיפה של מתקנים צבאיים. מתקנים כגון אלה כוללים מִפקָדות ועמדות פיקוד, ומאגרי תחמושת ואספקה המשמשים את כוחות האויב.
3. על פי חוקי המלחמה, גם מתקני ייצור ולוגיסטיקה המשמשים את כוחות האויב נחשבים למטרות צבאיות. על פי הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, לדוגמה, גשר המשמש אזרחים, אך בה בעת יכול לשמש את האויב לשם קידום כוחות או לשם נסיגה, ייחשב ליעד צבאי.[i] על כן קל וחומר שרשת מנהרות המשמשת באופן בלעדי, או כמעט בלעדי, כמחסה או כמרחב תנועה עבור כוחות האויב, הופכת ליעד צבאי.
4. הצבת אזרחים בסביבתם של יעדים צבאיים במטרה להגן על היעדים ממתקפה, היא בלתי חוקית בעליל. "נוכחותו של אדם מוגן לא תשמש עילה לחיסון נקודות או אזורים מסוימים מפני פעולות צבאיות" (אמנת ז'נבה הרביעית, סעיף 28 [1949]); ראו גם בפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה, סעיף 57(1). הפרשנות (Commentary) הרשמית על אמנות ז'נבה מרחיבה:
במהלך מלחמת העולם הקודמת, דעת הקהל הזדעזעה בעקבות … כוחות צבאיים שאילצו אזרחים לשהות במקומות בעלי חשיבות אסטרטגית (כגון תחנות רכבת, גשרי דרכים, סכרים, תחנות כוח או מפעלים) או להתלוות לשיירות צבאיות, או לשמש כחוצץ אנושי בעבור החיילים הלוחמים. נוהגים שכאלה … הוקעו אל-נכון כאכזריים וברבריים".
5. שימוש של האויב ב"מגנים אנושיים" שכאלה, או הצבת יעדים צבאיים בסמוך לאתרים אזרחיים, אינם גורעים מאופיים הצבאי של אותם יעדים צבאיים, ועל כן אינם מונעים את סימונם כמטרות. אפילו "מלון או בית ספר" הופכים ליעד צבאי לגיטימי כאשר הם משמשים כוח לוחם. ראו פרשנות הוועד הבינלאומי של הצלב האדום, הפרוטוקול הנוסף הראשון לאמנות ז'נבה, סעיף 52(2), עמ' 636.
6. בדומה לכך, מבנים בעלי שימוש כפול, המשרתים מטרה אזרחית אך יכולים לשמש גם כדי "להגן" על מטרות צבאיות, הופכים ליעדים צבאיים.
7. בהינתן כל האמור לעיל, ברי כי המנהרות שנחפרו על ידי חמאס במטרה לשמש כמפקדות, לאחסן ולשנע אספקה, לספק מחסה, לאפשר מרחב תמרון וכו', הן בגדר יעדים צבאיים ואפשר לסמנן כמטרות לתקיפה ישירה, בין אם ישנם מתקנים אזרחיים הנמצאים מעליהן, מחוברים אליהן וכיוצא בזה.
8. יש להניח אפוא שאפשר לתקוף יעדים כאלה בהינתן עיקרון המידתיות (proportionality), שעל פיו נזק אזרחי אגבי צריך להיות "מידתי" ביחס ליתרון הצבאי הצפוי להתקבל. צבאות מערביים העניקו למידתיות פרשנות פרגמטית, והכירו בעובדה שבלתי-אפשרי לנהל מלחמה מודרנית ללא נזק אזרחי אגבי. הנוהג המובהק של צבאות מערביים הוא לא לחשוף את כוחותיהם לסיכונים מעבר לאלו הנדרשים בתוקף על פי חוקי המלחמה. לדוגמה, מספר האזרחים שנהרגו באופן ישיר על ידי מתקפות אמריקניות במסגרת "המלחמה העולמית בטרור", מוערך ב-22 אלף עד 48 אלף.
9. היתרון הצבאי הכללי שארה"ב ביקשה להשיג באותה מערכה היה חיסול הארגונים האחראים למתקפות ה-11 בספטמבר, ומניעת מתקפות דומות על ידי ארגונים אחרים. בהתחשב בכך שמבחינת פגיעה בחיי אזרחים ביחס לגודל האוכלוסייה, ישראל ספגה מתקפה קשה פי כמה מאירועי ה-11 בספטמבר, ובהתחשב בכך שהאחראים למתקפה עדיין מתבצרים מסביב לגבולותיה – ברור שהיתרון הצבאי של חיסול מנהרות חמאס הוא בעל חשיבות מסדר הגודל הגבוה יותר.
אין זה רק עניין של מניעת פגיעה בכוחות הישראליים, אלא מניעת ביצוע רצח-עם באוכלוסייה אזרחית ישראלית. כפי שכתבה סא"ל (במיל') פנינה שרביט ברוך: "לאור היתרון הצבאי המשמעותי הזה, גם אם במהלך התקיפות ייפגעו אזרחים רבים, אין מדובר בהכרח בנזק אגבי מופרז ולכן אין מדובר בתקיפות בלתי-מידתיות שאינן חוקיות".
10. הכללים שנדונו לעיל מותירים מרחב התגמשות נרחב למפקדים; לא קיים יחס מספרי בין יתרון צבאי לנזק אזרחי, וישנו מגוון של גישות משפטיות אפשריות, חלקן מחמירות וחלקן מקלות. בהינתן העובדה שישראל נתונה כיום לאיום של רצח-עם שאף מדינה מערבית אחרת אינה נתונה לו, יש לה כל הצדקה להחיל את העקרונות הכלליים הללו בצורה אגרסיבית יותר ממדינות מערביות אחרות.
11. השימוש במנהרות דרש מצבאות מערביים לנקוט באמצעים מיוחדים וגרם להם להשתמש בנשקים העוצמתיים ביותר שברשותם. צבא ארה"ב השתמש בגז מדמיע ובמפציצי B52 בווייטנאם; הסובייטים השתמשו בלהביורים נגד מנהרות דאעש בסוריה.
12. לדוגמה, אחרי הרג חיילים אמריקנים באפגניסטן על ידי אנשי דאעש, ארה"ב הטילה את הפצצה הלא-אטומית הגדולה ביותר בעולם על רשת מנהרות בנפת אצ'ין שבמחוז ננגרהאר, סמוך לגבול עם פקיסטן.
13. החלטה זו התקבלה במטרה "למזער את הסיכון" לכוחות בעלות הברית. על פי צבא ארה"ב, ההחלטה הייתה חוקית משום שהצבא נקט "באמצעי זהירות" כדי למזער את הנזק האזרחי. למותר לציין שהיתרון הצבאי שהאמריקנים ביקשו להשיג בעת השימוש בפצצה – הגנה על כוחותיהם באזור – הוא קטן בהרבה מהיתרון הצבאי שישראל מבקשת להשיג.[ii]
14. במטרה לעקור את דאעש ממעוזיו בסינג'אר ומרשת המנהרות שהקים שם, צבא ארה"ב השתמש בהפצצות מהאוויר, כולל בנשקים מונחים ובפצצות תרמובּאריות, שהותירו את העיר בחורבות.
[i] 1987 Commentary, p. 636.
[ii] ראו Daphne Barak-Richmond, Underground Warfare, (Oxford University Press 2018).
כל מילה
בלי פצצה אחת…להציף במים..הים קרוב מאוד אפילו הלוגיסטיקה קלה יחסית
צודק אמיתי
לפעול בכל הנדרש למגר ולהשמיד את האויב הרצחני על כל מערכותיו
ההספקה ההומנית אינה הומנית אלא להיפך, היא בלתי הומנית, היא מאריכה את המלחמה, שתגבה לקרבנות נוספים אצלנו, מאפשרת לחמאס להתבצר עוד יותר, כך שהכניסה הקרקעית תגבה מאתנו עוד קרבנות
תגובה ליוסי קלימי.
אין לך מושג כמה צודק.
לפני מספר שנים מאגר מים ליד בארי נבקע.סגעיה טבעה בבוץ
..
.אם חושבים מחוץ לקופסא אפשר להפוך את רשת המנהרות למלכודת מוות לרוצחים.
לשלוח ליועצת המשפטית. שתלמד את הנושא. זה מאוד רלוונטי לה
הרעיון להציף את המנהרות במים מהים עלה בעבר וגם תכננו תוואי, זה לא התאפשר מפני שהיו מי שאמרו שזה יחסל את מיי התהום….למי באמת איכפת? שיישתו את מיי הים כמו שערפת היה נוהג לומר כלפינו…
למה כל כך הרבה מלל, ןבעיקר משפטי, שמצדיק טיפול יסודי בחמאס, כאשר כבר בבוקר שבת שמיני עצרת היה ברור שמדובר בשואה?
למה עד כה לא הופעל, במיוחד בשעות הראשונות של הטבח, הנשק שמיועד ל"לא עוד"?
למה ההבחנה (ללא קשר למאמר זה) בין מחבלי חמאס לבין "בלתי מעורבים" (הגם שאלו תומכים באופן פעיל במחבלי החמאס ובכך הם בעצם נכנסים תחת ההגדרה של מחבלים)?
אם כך אז חוקי להפציץ את בית החולים שיפא בעזה
אין חוק בינלאומי שמגביל פעולות נגד ארגוני טרור רצחניים
למה לא להציף את המטרו במי ים התיכון?
להציף!!!
לגבי מים, בעייה שלהם!!!
עד רדתה…
למחוק שעזה תהיה מגרש חניה הכי גדול במזרח התיכון..זה המסר שצריך להעביר להם הנבלות הללו ..בני מוות אין כל ספק גם הניה וכל הצמרת …וכשזה יגמר ..להעיף את השלטון של בבי לכל הרוחות…חסרי כל יכולת ישבים 15 שנה בשלטון אנחנו כלל לא ערוכים בשום דבר בעורף…
אז קדימה פצצה קטנה על כל עזה
עצוב שאנחנו צריכים לבקש אישור להציל את הפלסטינאים ואת כל העולם כולל עצמינו מאנשים שאנסו רצחו שרפו ערפו, פתחו בטן של אישה בהיריון ודקרו תינוק שעוד לא הספיק לגדול בבטן
איזה עולם זה?
ועוד חצי מהעולם מוחא להם כפיים
אם איי פעם אמצא תרופה לסרטן לא בטוח שיגיע לאנושות לקבל אותה
עצוב
בישראל עדיין בתוקף חוק " חוק לעשיית דין בנאצים ובעוזרהים " שקובע עונש מוות עבור פשעים נגד עם היהודי ופשעי מלחמה.
אז מה? החוק הזה לא רלוונטי כרגע.
ראשית, החוק הזה מגדיר במיוחד שהוא שייך למי ״שביצעו פשע מלחמה או פשע נגד האנושות נגד ביהודים בתקופת השלטון הנאצי ומלחמת העולם השניה״-כלומר לא ניתן להכיל אותו על עזה לחא הרחבתו קודם ע״י הכנסת.
https://mida.org.il/2023/10/19/%d7%9c%d7%94%d7%91%d7%99%d7%90-%d7%9c%d7%93%d7%99%d7%9f-%d7%90%d7%aa-%d7%9e%d7%a8%d7%a6%d7%97%d7%99-%d7%97%d7%9e%d7%90%d7%a1-%d7%9b%d7%a4%d7%99-%d7%a9%d7%93%d7%a0%d7%95-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%a0%d7%90/
שנית, החוק מאפשר הוצאה להורג אך עדיין דורש העמדה למשפט.
תודה לכותב המאמר, מענייןמלדעת שיש בעולם המשפט אנשים שפויים, חבל שהם לא חלק מהמערכתת המשפטתית של מדינת כל אזרחיה, וגענו לאן שאנחנו נמצאים בו.
מאמר טוב ונכון, כל אתר המשמש לירי רקטות של האוייבהוא יעד לגיטימי לתקיפה.
ובכלל דאי ולנסות להיות צדקני מידי,
יש להסתפק ולהיות בין הצבאות המוסרייםנבעולם.( ולא נכון טקטית לנבות להיות ולהקרא הצבא המוסרי בעולם).
ערך עליון של הצבא צריך להיות ניצחון מוחלט על האוייב !
אין חומר הרדמה ? מסכות גז ולהזרים חומר הרדמה משהוא כמו אטר או כל חומר הרדמה אחר
להציף את המנהרות בגז הרדמה
מאוד הומני – אים אפשרי , משם למאסר עולם .
יש לעבור מיידית לפצצות נייטרון, זאת הדרך הכי בטוחה לחיסול המחבלים שנמצאים במנהרות, בונקרים ובסביבה בכלל.
פצצות נייטורן יחסכו לנו מאות הרוגים
הנזק שגרם לנו אהרון ברק הוא עצום היה אזור חיץ שבו יש לטנקים יתרון בירי ובראיית לילה. בג"ץ בראשות הדיקטטור הנאור מנע ירי גם על חמושים על הגדר. הדיקטטור גם התפאר שבפסיקותיו הוא לא נותן לצהל לנצח.
היה ראיון לפני יומיים עם תאל מוריס הירש שהיה בכיר בפרקליטות הצבאית.
הוא התנגד לשימוש בגז לטיפול במנהרות, לא מסיבות עניניות, והחליט שלדעתו צריך להפציץ מהאוייר. השופטת העליוננ ענת ברון, החליטה שהיא רוצה לדון בנושא.
הוא התנגד להפצצת מפקדות החמאס מתחת לבית החולים שיפא ללא הודעה מוקדמת לפינוי החולים
היה ראיון עם חייל בטנק שהיה בגבול הרצועה ב7 באוקטובר. אמר שההוראות היו לירות רק בנושאי נשק, ולא לירות באחרים, למרות שנמצאים בשטח ישראל.
בקיצור, עם אנשים כאלו שנשארו בתפקידם, אנחנו לא ננצח.
מרתק. הלוואי שמישהו בעולם יזכור זאת.מה שחשוב כעת זה למזער פגיעה באזרחי ישראל ובהם חיילי צה"ל.
לחשוף.את פירי המנהרות ולהדליק אותן בהרבה עצים וזרדים …העשן יחשוף את כל הפירים ויוציא את החארות מהמנהרות
אש קבועה לא ישאר שם אדם חפץ חיים
החוקים הבינלאומיים ואמנות ז׳נבה נכתבו ע"י הצלב האדום, שהם תומכים מובהקים של הערבים, ואנטישמים.
ולכן ישראל נדרשת ע"י כל המדינות האנטישמיות והצבועות להימנע מפגיעה בערבים שבמקרה ברגע זה לא מחזיקים נשק, להימנע מפגיעה בבתי חולים ובבתי ספר של אונרא, שמה שמלמדים בהם זה לצפות להשמדת ישראל, גם אם הם יושבים מעל מנהרה או מחסן אמל"ח.
וזה לא משנה כמה דוגמאות והשוואות תביאו מצבאות אחרים, רק ישראל נדרשת להגיש את הלחי השניה.
החמאס לא מתנהל בדברים ההזויים כאלה.
מיפוי המנהרות בגז רדיו אקטיבי
האם אפשר ע״פ החוק הבינלאומי להחדיר גז בישול או כל גז דליק אחר למנהרות ולפוצץ? כמובן לבקש מכל תושבי עזה שמעל תשתיות טרור להתפנות תוך 24 שעות מכיוון שאנחנו לא יכולים להעריך מה יקרה מעל פני השטח
גם הישראלים החטופים אמורים להתפנות מעזה?
זה עלול להיות קצת קשה להם.
השאלה היא טכנית בלבד, האם מכיוון שמפוצצים מלמטה (את המנהרות באמצעות גז) ולמעשה למפציץ (ישראל) אין דרך לדעת כמה מנהרות חפרו חמאס ומה ההשלכות… לצורך הדוגמא אם זה יביא להרג של חצי מליון עזתים האם זה מתיישב עם החוק הבינלאומי?
האם אפשר להציף את המנהרות במי ים התיכון
כל זה טוב ויפה.
אבל זה לא שמישהו יישם את זה.
תזכרו שהאווירה הציבורית היא אנטי-ביבי וזה אומר שככל שהמצב הבטחוני ידרדר כך הליכוד יחלשו. וכשהליכוד מאבדים מצביעים, מי מרוויח אותם? כחול לבן!
נתניהו לא טיפש, הוא יודע את זה ובכל זאת נחשו איזה מראשי האופוזיציה הוא החליט להכניס לקבינט החירום ולתת לו את הכח להשפיע?
אז אין שם למעלה מישהו שמעוניין באמת בניצחון.