תוכנית קלנר: בניגוד למודל הרש"פ הכושל, מנהלות מקומיות יאפשרו ביטחון לישראל ויציבות אזורית
היעד – ניצחון מדיני
הטבח בשמחת תורה יצר קונצנזוס נדיר בחברה הישראלית: הכרעה צבאית של החמאס בעזה, בכל מחיר ובכל תנאי.
אולם ההיסטוריה מלמדת כי הכרעה צבאית יכולה להסתיים גם בתבוסה מדינית.
המערכה המדינית הבינלאומית כבר החלה והפתרון הישן והמיידי על השולחן: מדינה פלסטינית באמצעות הרשות הפלסטינית.
השמאל הישראלי – לפיד, ברק, אולמרט ואחרים – דוחפים גם הם בכל כוחם לכיוון החרפה המוסרית, התבוסה המדינית והסכנה הביטחונית. עליהם אמר החכם באדם: "כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵאוֹ כְּסִיל שׁוֹנֶה בְאִוַּלְתּוֹ" (משלי כו יא).
היעד הוא אם כן: הישג מדיני.
שורש הבעיה
הלקח החשוב הוא כפול: ראשית למדנו כי אסור להתעלם מכוונות אויבינו, ושנית הבנו כי רווחה כלכלית וחברתית אינה עוקרת תפיסות אידיאולוגיות.
הרשות הפלסטינית היא זו שקיבלה מאיתנו את רצועת עזה באוגוסט 2005 ואיבדה אותו לחמאס בבחירות דמוקרטיות. היא שורש הבעיה.
הרש"פ מחנכת מגיל אפס לכך שכל ארץ ישראל היא פלסטין ורצח יהודים הוא הדבר הנעלה ביותר. היא קוראת כיכרות על שם רוצחי יהודים ומתמרצת כלכלית את הטרור באמצעות קצבאות למחבלים, כולל למחבלי החמאס. הגיעה העת לשינוי תפיסתי עמוק.
הפקת לקחים
בחינה מעמיקה תבהיר מדוע לא היה סיכוי לכתחילה לשום הסדר עם הרש"פ.
הסכמי אוסלו התבססו על הפרדיגמה לפיה "הסכמים מייצרים מציאות". זו גרסה כי מנהיגות חיצונית של אש"ף מטוניס ויצירה מלאכותית של זהות לאומית פלסטינית על פי מודל מערבי, תביא לשלום.
את הכישלון הזה יש לשנות ל״הסכמים מייצגים מציאות״. ברגע שנפעל עם המציאות ולא ננסה לשנות אותה, החיים עצמם יתבטאו לבסוף בהסכמים שייצגו אותה.
הבנת המציאות
הדברים הבאים נכתבים על בסיס תוכנית האמירויות של ד״ר מרדכי קידר, עם כמה שינויים ודיוקים חשובים לאחר עבודת מחקר ושיחות עומק עם מומחי מדיניות וביטחון.
העולם הערבי מתחלק כיום לשני סוגי מדינות: מדינות כושלות ומעורערות מבחינה פנימית כמו סוריה, עיראק, לוב, לבנון, תימן וסודן; ומדינות מצליחות ויציבות יחסית כמו סעודיה, עומאן, איחוד האמירויות, כווית, קטאר ומרוקו.
המאפיין המרכזי של המדינות הכושלות הוא שנוסדו "מלמעלה למטה", מתוך ניסיון להעתיק את הלאומיות המערבית ולכפות אותה על התרבות הערבית, המורכבת מזהויות שונות, שבטיות, אתניות, דתיות או עדתיות. במדינות המצליחות מערכת השלטון נבנתה על בסיס מנהגים חברתיים ומסורות מקומיות כגון שבטיות, ממלכה ואמירות. כך לדוגמה, נסיכות כמו דובאי משגשגת גם ללא גז או נפט, כאשר מדינות עשירות בנפט כמו עיראק ולוב כושלות.
מבחינות אלו, הרש"פ היא כישלון טוטלי הנובע מניסיון לכפות מלמעלה למטה, כמו במדינות ערב הכושלות, זהות לאומית על חברה שבטית. הדבר מתבטא בשחיתות, עריצות והתנהלות ציבורית כושלת. באופן טבעי, כל שנותר לישות הנחשלת הוא להסית את הציבור כלפי אויב חיצוני.
מנגד, המערכת החמולתית בקרב הציבור הערבי ביהודה ושומרון הינה בעלת נוכחות והשפעה, והשיח'ים זוכים להערכה וכבוד. בעזה המצב החברתי שונה אולם דבר אחד ברור, מדובר בחברה מסורתית, חמולתית ושבטית, גם אם מגוון השבטים והחמולות רחב יותר.
מה עושים עכשיו?
על אף שעתיד המלחמה בעזה טרם התבהר, ניתן להסתמך על שתי הנחות:
א. ישראל לא תקבל עוד את חמאס כישות לגיטימית.
ב. גם אם חלק מאוכלוסיית עזה יהגר החוצה, הרי שחלק מסוים יישאר באזור בכל מקרה.
מודל הפעולה בעזה:
1. פירוק: הכרעה צבאית והשמדת מנגנוניו הצבאיים והממשלתיים של חמאס. ההכרעה חייבת לכלול: גביית מחיר טריטוריאלי בשטחים הפתוחים, שליטה מלאה בציר פילדלפי והוצאת סוכנות אונר"א, שאינה עוסקת בפתרון סוגיית הפליטים אלא פועלת להנצחתה במקביל לשלילת קיומה של ישראל.
2. פירוז: איסוף כלי הנשק ברצועה. רק כוחות הביטחון שלנו יישאו נשק חם.
3. ביעור הרע (דה נאציפיקציה): בדומה לתהליך שנעשה על ידי בעלות הברית בגרמניה ב-1945, יש לטהר עמדות השפעה מאנשים שהיו מזוהים עם חמאס או עם כל ארגון נאצי אחר (לרבות הפת״ח והרשות הפלסטינית): בפוליטיקה, בתרבות, בעיתונות, בכלכלה ובמערכת המשפט המקומית.
4. הקמת מנהלות מקומיות: לאחר קיום שני השלבים הראשונים ולאחר שהשלב השלישי יהיה בעיצומו, יש להתחיל בבניית המנהלות בשש יחידות נפרדות.
ההבדל המרכזי בין תוכנית המנהלות לתוכנית האמירויות הוא שמנהלת תהיה בעלת סמכויות רחבות יותר מרשות מקומית, אך ללא מעמד של מדינה. למעמד זה משמעויות מדיניות וביטחוניות, אשר איננו יכולים לאפשר.
5.היחידות בעזה יהיו (בכפוף לפיזור האוכלוסייה לאחר המבצע):
בית לאהיה – בית חאנון
עזה
דיר אל בלח
חאן יונס
עבסאן אל-כביר
רפיח
עתיד יהודה ושומרון
יש להכריז על הרש"פ כישות עוינת. יש לשלוט בכל השטחים הפתוחים (תוך ביטול האבחנה בין שטחי B ו-C) ולהחיל עליהם ריבונות ישראלית מלאה, תוך פירוק, פירוז וביעור הרע (הדה נאציפיקציה) בדומה למודל העזתי.
כל אחת מהמנהלות ביו"ש תתבסס על החמולות המקומיות, והשיח'ים של החמולות יהיו מקור הסמכות של כל מנהלת. המנהלות שתהיינה בערי יו"ש הן: ג'נין, שכם, טול כרם, קלקיליה, רמאללה, יריחו וחברון הערבית.
כל מנהלת תהיה אחראית על ניהול ענייניה כגון ביטחון פנים, חינוך, כלכלה, תשתית, יצוא ויבוא, חשמל, מים, תחבורה וכו', וזאת באמצעות הסכמים בינה ובין ישראל, ועל פי המצב הביטחוני של כל מנהלת ומנהלת, תוך שימוש במקלות וגזרים.
עקרונות שחייבים להישמר:
– יש לוודא שיש לנו את השליטה הביטחונית המלאה מתוך עליונות צבאית מוחלטת בכל רגע נתון.
– לא תהיה רציפות טריטוריאלית בין מנהלת למנהלת.
– שליטה מלאה בביטחון: שליטה במעברים, חופש פעולה מלא לכוחות הביטחון לסיכול תשתיות טרור ומניעת השפעה איסלאמיסטית.
– פיקוח על מערכת החינוך כולל פיקוח אפקטיבי על תכני הלימוד ועל זהות המחנכים.
– התיישבות יהודית – חלק בלתי נפרד מהנוף.
בניגוד לפרדיגמת אוסלו, ההתיישבות אינה נטל בטחוני, אלא נכס. אין לצה״ל אפשרות לשלוט לאורך זמן על מרחבים גדולים, בלי נוכחות אזרחית שמחזיקה חלקים ניכרים מהשטח.
״והיא שייכת לו, לא כדי להחזיק בה חיל-כיבוש או חיל-מצב, היא שייכת כדי לבנות בה את בית חלומותיו״, כתבה נעמי שמר על ארץ ישראל. האמונה בצדקת הדרך של מפעל שיבת ציון הוא הבסיס המוסרי לכל תוכנית מדינית.
המחירים ששילמה מדינת ישראל על הפרדיגמות הישנות בלתי נסבלים. יש להחליפן בפרדיגמות חדשות. בניגוד למודל המדינה הפלסטינית (או הרש"פ), מודל המנהלות המקומיות (המבוסס על מודל השבט והמשפחות) מבטא את התרבות הערבית ולא כופה עליה מודלים מערביים.
שינוי פרדיגמה נדרש קודם כל ומעל הכל: למען הבטחת עתידנו בארץ הזאת. בנוסף, תוכנית זו תיטיב גם עם שכנינו ויעניק יציבות מסוימת לאזור.
תוכנית מצוינת, למעט הערה אחת:
בעזה תהיה יחידה אחת בלבד, ברפיח.
בכל שאר הרצועה אסור להשאיר אבן על אבן, קל וחומר שלא להשאיר שם ערבים.
תוכנית מצוינת, למעט הערה אחת:
בעזה תהיה יחידה אחת בלבד, ברפיח.
בכל שאר הרצועה אסור להשאיר אבן על אבן, קל וחומר שלא להשאיר שם ערבים.
לא נשתקם ולא נתאושש מהטראומה עד שנכה באויבנו בכל הכח, באכזריות וללא רחמים
עד שנסלק מהצמרת את קבוצת חניכי קרן וקסנר
כמובן הפניית חלק משמעותי מתקציב הביטחון לעידוד הגירה. וצמצום עד לחסימה גמורה של עבודה של הפלסטנאצים מעזה ויו"ש בארץ
לפי החוק הבינלאומי, מדינה/ ישות שפתחה במלחמה, המדינה המוצקפת רשאית לכבוש שטח
יש לספח לישראל חצי מרצועת עזה מצפון ועוד רצועת בטחון של 5 קילומטרים מהצד הדרומי והמזרחי
התוכנית נשמעת מעניינת במיוחד החלק של שליטה במערכת החינוך
רק מה עושים עם כל הכפרים והעירות שבין הערים הגדלות ובמיוחד אלו המבודדים יחסית
והכי חשוב התישבות נוספת של ישראלים בשטחים שבין המנהלות תגרור התנגדות משמעותית בטח בשלב הראשון
מה שחעמיד בסיכון את כל התוכנית
ואת שיתוף הפעולה של מדינות העולם
ותוכנית עלולה להיתפס כיצירה של בתי כלא עירוניים
הנה תוכנית שהצעתי ב-28.10 הדומה באופיה לתוכנית קלנר בתוספת נושאים מספר:
1. שליטה ביטחונית מוחלטת בעזה וגבולותיה ביחוד בגבול עם מצריים
2. מסירת השליטה האזרחית בעזה לידי כוחות מקומיים בלבד שיוכיחו את נאמנותם לישראל. לכוחות אלה יינתן חופש פעולה מלא בניהול ענייניה האזרחיים של עזה
3. הקלה באפשרות להגר מעזה ע"י מתן מענקים נדיבים מכספנו
4. דרישה ממדינות ערב וביחוד מהמפרציות וכן ממדינות העולם החופשי לתמוך בעזה כספית ולמעשה לממן את הפעילות האזרחית שם
5. כיוון שיחיו שם מליוני בני אדם אין מנוס מהספקה של מים, חשמל ומזון ע"י ישראל בשלב ראשון, כנגד תשלום מלא ובשלב שני לאחר שקט בטחוני מלא שיימשך 3-5 שנים לפחות, גם מתן אפשרות תעסוקה בארץ למספר מוגבל ביותר של פועלים
6. איסור הסתה נגד ישראל במערכת החינוך ובמיסגדים של עזה
7. השארת הגדר והמיכשול לאחר תיקון כל המחדלים ויצירת רצועת ביטחון בת 500 מטר לאורך הגדר בצד של עזה כמובן שכל מי שחודר אליה יירה מיד
8. חיזוק ישובי העוטף ע"י הקמת נוספים והקמת היאחזויות נחל צבאיות בתוך הישובים הקיימים ומחוצה להם
9. הקמת היאחזויות נחל נוטע ולוחם לאורך ציר פילדלפי וצפון הרצועה
יפה מאוד.
לגבי סעיף 5-במקביל לאספקת חשמל, מים וכו׳ חשוב ליצור תוכנית(אם אפשר בשיתוף מדינות אחרות) לבניית תשתיות עצמאיות בעזה(כולל נמל) ויצירת מקומות עבודה וחקלאות מקומית במטרה ליצור מצב שישראל תוכל לצאת מעזה תוך סגירת הגבול מאחוריה וניתוק כל הקשרים.
כך נרוויח מצב בו העזתים ילמדו שעדיף לשתף פעולה איתנו מאשר עם אויבינו וגם נשיג הישג הסברתי בדמות ההוכחה שאנחנו דווקא בעד שתי מדינות כל עוד יש פרטנר. בנוסף, זה יוכל להביא למצב בו העזתים ידרשו לקחת אחריות על עתידם בעצמם.
כל עזה חייבת להחרב
—————–
את עזה יש להחריב לרמת מגרש חניה. לא יהיו בתים צפונית לרפיח. לא צריכה להיות אספקת מים, מזון, חשמל, טיפול בביוב, הוצאת חולים לטיפול מגבולות ישראל.
ואם יהיה רעב ברפיח? מה הבעיה הישראלית? רוצים המצרים שיזרימו להם מים, מזון, דלקים, חשמל, הוצאת חולים לטיפול רפואי.
לא יסכימו המצרים? שום בעיה. מבחינת ישראל כל מה שיקרה מקו עצירת הכוחות צפונית לרפיח הוא לא בעיה ישראלית. אסור להקים אמירויות בעזה.
אם זה מה שיקרה מתוך 1.3 מיליון המוסלמים ברצועה כיום בתוך כשנה-שנתיים יוותרו אלפים בלבד ובעיקר הזקנים. כל מי שיוכל יברח דרך מנהרות או אפילו דרך נמל תעופה בישראל לאחר שיציג ויזה וכרטיס טיסה לו ולמשפחתו.
בעוד שנתיים יש להקים קמ מצפון לרפיח עיר עברית יפהפיה בשם קטיף. שמות השדרות בה יהיו שמות הישובים שטיהר אתנית מיהודים אריאל שרון או כמו שהגדירו זאת בערוץ 22 עומק העקירה כמו עומק החקירה.
אני רוצה להזכיר לראש הממשלה נתניהו:
א.המלחמה הזו התחילה כמו מלחמת יוהכ״פ בהפתעה גמורה וכואבת ובלי שהיינו מוכנים. היא כנראה גם תגמר כמו מלחמת יוהכ״פ בתמונת נצחון של כיבושים נרחבים.
אבל חשוב שתזכור שזהלא הציל את גולדה וזאת (בין השאר) מכיוון שההישגים לא היו הישגים של קבע ונסוגנו מכולם. נצחון חייב להיות בתנאים שלנו ולא בתנאים שמכתיבים מדינות אחרות.
ב. החלפות שבויים תמיד הביאו לטרור נוסף אבל מאז מבצע יונתן (אנטבה), לא הוביל לכלום ולמעשה לא שמענו על מעורבות אוגנדית או גרמנית בפעולות נוספות.
למישה, זה נתן לרבין (שהיה אז ראש הממשלה) כל כך הרבה תמיכה שאפילו תיק פלילי(פרשת חשבון הדולרים) לא מנע ממנו להיבחר מחדש.
אז איך אתה רוצה לצאת מהמבצע הזה?
ליישב את העזתיים באי סוקוטרה
אי אפשר להבין מדוע לא מציעים לטהר את הרצועה מכל ערבי, ולשלוט צבאית בשטח וכל הרצועה לצמיתות…
כל דבר מתחת לזה יחשב כניעה….
לאחר הקמת מנהל אזרחי בעזה מייד יתחילו פעילויות הגרילה על ידי אירן, חיזבלה, שאריות החמס, גאפ פתח רוסיה סין קובה וכל מאן דבעי. והם יפגעו בכל טמבל שיעיז לשתף פעולה בפומבי עם ישראל.
מה ההישג הנדרש ? אולי הקמת כח משטרה שכפוף למשטרת ישראל.
יש לאורי מילשטיין בערוץ שלו "כמו במלחמת 73, כך גם בטבח 7 באוקטובר הייתה קונספירציה-מזימה לתת לחמאס הישג קטן כדי להכשיל את נתניהו". כוח קפלן שהשתלט על מרכזי השלטון רצה לתת לחמאס הישג קטן ובכך להפילו. הם כבר עשו עסקה דומה עם חמאס בזמן לפיד. מנחית המסוקים ומביא הסכם שלום עם לבנון הוצג כמנהיג, וכשעסק חרק אמרו שהג'יהד בגד. לכן אחרי הישיבה הלילית הגנרלים הלכו לישון בידיעה שהם הפעם תפרו לנתניהו תיק. מה עשה שם צוות של השב"כ בלילה. מה קרה בעקבות העסקה לכאורה עם החמאס: במשך שעות האויב רצח, אנס, אפה תינוקות, ערף ראשים ואין צבא.
נשמע סביר בהתחשב בעובדות הידועות. לכן, למרבה הצער, נתניהו לא יכול להתפטר לפני בירור העובדות עם סיום הלחימה.