המשחק המעוות של חמאס

במהלך ההפוגה בעימות בעזה, ישראל ביצעה מספיק ויתורים כדי להביא לשחרור כמה עשרות חטופים משבי החמאס. יחד עם זאת קשה לשמוח כאשר רבים אחרים עדיין מוחזקים כבני ערובה, כאשר חמאס זוכה לתגמול עבור התנהלותו המתועבת גם בזמן הפסקת אש, וכאשר התחושה הכללית היא שארגון הטרור קיבל מנוף חדש ללחוץ על ישראל.

15 דקות לתוך הפסקת האש מישהו כבר ירה רקטה משטח עזה לכיוון ישובים ישראלים והעולם בקושי שם לב. אף אחד לא באמת מצפה מחמאס לעמוד בחלקו בהסכם – כנראה שברברים שרצחו ואנסו אזרחים חפים מפשע הם לא בדיוק האנשים האמינים ביותר.

אז בצד החיובי ניתן לשמוח על שחרור החטופים עד כה. החוויות אותן חלקם מתארים מימי השבי נשמעות מזעזעות – הוחזקו במנהרות, נאלצו לישון על כסאות ונמנעה מהם יכולת לעשיית צרכים במשך שעות ארוכות. אחרים נזקקו לטיפול רפואי שנמנע מהם. כל דבר שיקל על סבל החטופים הוא צעד בכיוון הנכון, אך כפי שהזהירו רבים, תחת תנאי ההסכם חמאס הוא זה שמחליט כמה זמן תמשך עוד ההפוגה. ישראל הסכימה לכך שעל כל עשרה חטופים נוספים שישוחררו, צה"ל ינצור את האש במשך יום נוסף.

על הנייר זהו תמריץ טוב למקסם את מספר המשוחררים. אלא שבפועל, המשמעות היא שחמאס יכול להשתמש בשחרור עתידי פוטנציאלי כפיתיון, ואז לגרור רגליים כאשר מגיעה שעת השחרור. בשבת האחרונה למשל, שחרור הגל השני של השבויים התעכב במשך שעות משום שחמאס האשים את ישראל בכך שלא אפשרה למשאיות סיוע להיכנס לרצועה.

אלא שבאותו ערב ממש, משרד האו"ם האחראי על תיאום הומניטרי אישר כי 61 משאיות סיוע הגיעו לצפון הרצועה, כולל סיוע רפואי לבתי החולים. 187 משאיות נוספות נכנסו לרצועה מוקדם יותר באותו יום. מה יקרה למשל כאשר לקראת פקיעת ההפוגה חמאס יציע לשחרר תשעה חטופים במקום העשרה המוסכמים? או שמונה או חמישה? האם ישראל תהיה מוכנה לחדש את הלחימה כאשר הצעה כזו מונחת על השולחן? כיצד יגיבו משפחות החטופים, או החברה הישראלית בכלל?

אתמול דיווחה סוכנות AP כי על שיחות להארכת הפסקת האש בארבעה ימים נוספים, כאשר גורם מצרי טען כי "שני הצדדים הסכימו לכך עקרונית". אלא שאותו גורם הוסיף כי בחמאס דורשים "לעצור את הפשיטות הצבאיות הישראליות ביהודה ושומרון". תנאי ההסכם המקוריים לא ציינו שום דבר הקשור לפעילות הישראלית ביו"ש, או דבר קרוב לכך. בישראל עצמה הודו כי חמאס הפר את הבטחתו לשחרר הורים ביחד עם ילדיהם.

שיטת הפעולה של חמאס ברורה: הוא מחפש כל סיבה אפשרית לטעון כי ישראל אינה עומדת בחלקה בהסכם, ואז מיד משתמש בה כדי להפר בעצמו את ההסכם או להציב דרישות נוספות.

זו אינה רק בעיה ישראלית. בעזה נמצאים עדיין עשרה אזרחים אמריקנים שמיקומם או גורלם טרם התברר. חלקם כנראה מוחזקים בידי חמאס. היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן אמר השבוע כי הממשל "לא ינוח" עד שכל האמריקנים ישובו לביתם. בינתיים לא שמענו יותר מדי רעש סביב אותם חטופים. אפשר לטעון כי סיקור תקשורתי מוגזם בעניין עשוי לחזק את עמדת חמאס ולהגביר את הלחץ על ביידן לבצע ויתורים. מנגד, יתכן כי דווקא שקט יחסי בעניין יכול להיות נוח עבור הנשיא הצולל בסקרים.

בשעות הבוקר המוקדמות אתמול, משרד ראש הממשלה פרסם הצהרה לפיה "מתקיימות שיחות לגבי רשימת המשוחררים שהתקבלה בלילה וכעת נמצאת תחת הערכה בישראל". במילים אחרות, המשא ומתן מול חמאס נמשך כל העת. כאשר יגיע תאריך תפוגת ההפוגה, האם ישראל תהיה מוכנה לנטוש את שולחן הדיונים ולחדש את המבצע הצבאי, או שהלחץ עליה לבצע עוד ויתורים רק יגבר?

המשימה לחיסול חמאס רחוקה מסיום. דיוויד הורוביץ כתב ב- Times of Israel כי "כרגע, כך נראה, חמאס מצליח להחזיק מעמד" גם מבחינת השטחים שאיבד וגם מבחינת מספר האנשים שאיבד. ישראל שולטת במרבית צפון הרצועה והשמידה את מרבית תשתית חמאס שם, אך על פי הורוביץ יתכן כי "מרבית רשת המנהרות לא נפגעה".

גורמים בישראל מעריכים כי המבצע אפילו לא "חצי הושלם", בכל הנוגע למעוזי חמאס במרכז ובדרום הרצועה. על פי הורוביץ, כיבוש אזורים צפופים אלה יהווה אתגר לוגיסטי ודמוגרפי משמעותי עבור צה"ל, במיוחד כאשר "מרבית הקהילה הבינלאומית תגביר את הלחץ להפסקת אש קבועה".

ובינתיים באו"ם, השגרירה האמריקנית לינדה תומאס-גרינפלד ציינה בסוף השבוע כי נראה שהארגון מיהר לשכוח מי פתח במלחמה, ואינו מגלה שום רצון לדרוש דין וחשבון מחמאס על הפשעים שביצע. "אני חשה מחויבות לדבר על הזוועות האלו כדי שלא יישכחו", אמרה והוסיפה:

זו שערורייה וזהו עלבון לקורבנות המתקפה האכזרית. ילדים הוצאו להורג לעיני הוריהם, משפחות נשרפו בחיים. צעירים נורו בדם קר ולקול צהלות שמחה. ראינו גם תיעוד מזעזע של מעשי אונס. היכן הגינוי המוחלט? היכן הזעם?"

בכתבה אחרת ב'נשיונל רוויו' היילי סטארק ציינה כי האו"ם ציין לאחרונה שבועיים של "פעילות נגד אלימות מגדרית", דווקא בכך שקידם ופיאר 15 ארגוני נשים, שאף אחד מהם לא גינה את אלימות החמאס, וחלקם אף הביע תמיכה בה.

עוד כתבה סטארק על סוכנות האו"ם הנקראת 'קרן הנשים ההומניטרית לשלום', "זרוע המימון של האו"ם עבור ארגוני נשים מקומיים ברחבי העולם, אשר שמה דגש על מניעת סכסוכים ומאבק באלימות מגדרית". אותה קרן תומכת בפלסטינים ביו"ש ובגדה במשך שנים, "ולאחר המתקפה הברוטלית של חמאס נגד ישראל הודיעה כי תגייס 10 מיליון דולרים לתמיכה בנשים פלסטיניות. הארגון לא הביע שום תמיכה דומה בנשים ובילדות הישראליות שהיו הקורבנות למתקפת ה-7 באוקטובר".

אם אתה מעוניין לעזור לפלסטינים בלבד, לעולם לא לעזור לישראלים, ולעולם לא מסוגל להביא את עצמך לגנות את האכזריות הבלתי-אנושית של חמאס, הרי שבפועל אתה תומך חמאס.

גרסה מלאה של הטור התפרסמה באתר נשיונל רוויו.