מחיר ההפוגה

עצירת הלחימה בשלב זה תפגע בהרתעה הישראלית, תנחית מכת מוות על ההתיישבות ותגביר את האיומים הקיומיים על ישראל

רה"מ נתניהו בסיור בעזה | לע"מ

כצפוי, מאז סוכם המתווה לשחרור המדורג של החטופים מידי חמאס, הדינמיקה המתגבשת מצביעה על הפסקת אש ארוכת-טווח והפסקת הלחימה ברצועת עזה.

זה הקו שמנחה בימים האחרונים חלק מכלי התקשורת המרכזיים, שעוסקים ב"השבת הבנים" יותר מאשר בניצחון במלחמה. בין השורות אפשר לשמוע זמירות דומות גם בהצהרות הפיקוד הבכיר, שהופך אט-אט את החזרת החטופים לאחת ממטרות המלחמה.

המערכת הבינלאומית כבר מזמן שם. הנשיא ביידן פרסם בלילה בין שלישי לרביעי ציוץ שערורייתי ומסוכן בו כתב כי חמאס תקף את ישראל בגלל שהוא "מפחד ממציאות שבה ישראלים וערבים חיים זה לצד זה בשלום". לכן לדברי הנשיא המענה לתוקפנות חמאס הוא הפסקת המלחמה, משום ש"להמשיך לצעוד בנתיב של טרור, אלימות, הרג ומלחמה זה לתת לחמאס את מה שהוא רוצה. אנחנו לא יכולים לעשות זאת".

אין מילה אחת מדויקת בציוץ הזה. החמאס אינו תוקף כדי למנוע שלום. הוא תוקף כדי לפגוע ביהודים ולהשמיד את ישראל. החמאס לא "רוצה" את המלחמה כמו שאף אחד לא רוצה מלחמה.

ההיפך הוא הנכון: חמאס רוצה בדיוק את השלום מהסוג שביידן מקדם, הפסקת אש במסגרתה ישוב להתעצם ולהכין את עצמו לסיבוב הבא. אם יש משהו שחמאס חושש ממנו הוא הגשמת המטרות המקוריות של המבצע: השמדת יכולותיו הצבאיות. מה שביידן מציע היא כניעה ללא תנאי לארגון הטרור הרצחני ביותר באזור, אחרי שהפגין את יכולותיו המלאות.

בהקשר העזתי-חמאסי המיידי המחשבה על עצירת לחימה בנקודה זו היא אסון. חמאס יזם מתקפה מוצלחת, מהקשות ביותר שספגה ישראל, והוא נמצא אחרי חודשיים של מתקפת נגד מצד צה"ל הגדול, כאשר הציבור הישראלי והזירה הבינלאומית מאוחדים נגדו. למרות הכל חמאס עדיין מתפקד, שולט בשטח ומכתיב את האירועים.

במזרח ירושלים וביהודה ושומרון הוא נתפס כמנצח שמצליח לכופף את העוצמה הישראלית ואפילו לשחרר מחבלים, ובעזה הוא נותר ריבוני וחזק. עצירה בשלב זה היא לא פחות מתבוסה, לה יהיו השלכות רחבות בכל הנוגע לעוצמת צה"ל, ההרתעה הישראלית ותוכניות של אויבים אחרים בחזיתות אחרות.

אבל זו הבעיה הקטנה. עצירה כעת היא אסון ציוני-התיישבותי חמור לא פחות. בשבועות האחרונים אני מסתובב ביישובי העוטף ומשוחח עם תושבים. אצל כולם עולה אמירה אחת: אם המצב יישאר כפי שהיה לפני ה-7.10, הם לא ישובו לבתיהם.

מי שספג עשרים שנה של צבע אדום, ממ"דים ומתקפות רקטות, כבר לא מוכנים לספוג יותר. ללא שינוי יסודי של המצב הביטחוני וללא השמדת היכולות הצבאיות של חמאס, הם יעדיפו לגור במקומות אחרים בהם ניתן לגדל ילדים ללא חשש חטיפה. בתסריט כזה, כל חבל הארץ הפורח של עוטף עזה יינטש והאזור יהפוך דה-פקטו לשטח שנגרע מהמדינה ונתון לשליטה ביטחונית של חמאס.

בינתיים בצפון, תושבי קו העימות מתבוננים על המתרחש ומבינים כי ללא שינוי המשוואה בדרום, גם הם לא יוכלו לשוב לבתיהם. אם אחרי המתקפה הרצחנית של ה-7.10 חמאס ממשיך לעמוד על רגליו ולשמר שליטה, מי ערב להם שחיזבאללה לא יממש את תוכניות הפלישה שלו הכוללות גם הן טבח וחטיפת אזרחים?

אז מבצע קרקעי מקיף בדרום לבנון אולי לא יתרחש בזמן הקרוב, אבל לכל הפחות תושבי הצפון צריכים לדעת שהתגובה בדרום הייתה בלתי מתפשרת והלכה עד הסוף.

עצירה פירושה אובדן הנגב המערבי ואובדן הגליל. משלומי וקריית שמונה ועד שדרות, מאות היישובים והקיבוצים בסביבה יהפכו לערי רפאים בהן נשארו לגור קשישים ואחרים שאין להם לאן ללכת. זהו אסון שלא ניתן יהיה לכפר עליו או לתקן אותו גם בעוד עשרות שנים.

מי שחושב כי שם זה יעצור טועה בגדול. אף אויב סביר לא יעמוד מנגד לנוכח התפוררות מדינת ישראל בגבולות. השלב הבא יכלול מתקפות דומות על ההתיישבות ביהודה ושומרון ובקו התפר, עם תוצאות דומות.

שנים הטיפו לנו שהטרור אינו איום קיומי מכיוון שלארגוני המחבלים אין דיביזיות טנקים וחיל אוויר. זה היה נכון אולי לפני שלושים שנה, אבל במציאות הנוכחית בה חמאס הוכיח יכולת לפלוש ולהחריב חבל ארץ שלם בעוד הממסד הביטחוני נתפס במערומיו, יש לארגוני הטרור יכולת לאיים על קיום המדינה.

לעצירת המבצע יהיו נזקים אסטרטגיים חמורים אבל זה לא הכל. ייתכן שמה שעומד ברקע השיח על הסכם לעצירה הוא משהו אחר לגמרי: תלות מוחלטת של צה"ל באספקה אמריקנית למכונת המלחמה. אם בכך מדובר המצב חמור ממה שחשבנו. המלחמה הזו היא צורך קיומי. אם כדי להמשיך בה יש צורך גם בשיקום מלאי החימוש ויכולות הייצור שלנו, זו המשימה וחובה לעמוד בה.

את המלחמה בעזה אסור לעצור. גם אם ידרש זמן רב וארגון מחדש של מערכות מדיניות וביטחוניות, את החמאס צריך להשמיד ככוח לוחם וארגון אפקטיבי. אין לנו ברירה אחרת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

12 תגובות למאמר

  1. הצחקתם את הפוליטיקאים.
    הדבר היחיד שכולם חושבים עליו זה איך לשמור על כסאם ואיך לקבל עוד הטבות וכח.
    לצער כל הימין, נתניהו מוכיח שהוא שמאל וגרוע מכך, אינו מסוגל לסיים עבודה כמו שצריך גם במחיר כבד למדינה.
    אם אחרי אסון הכי מחריד מאזנקום המדינה ישראל אינה מסיימת את העבודה בדרום, עם ישראל "אכל אותה". עוד תבוסה לאוסף. השם ירחם על עמינו מהפיקוד הצבאי הבכיר שהוכח שהוא "בכיר"…

    שנשמע בשורות טובות אמן ואמן.

    1. תגובה כל כך עלובה. שכולה להשמיץ להכפיש לזרוע שנאה כלפי נתניהו. כמה עליבות יש בך.

    2. נראה שהצחיקו אותך. כל אירוע משמש לך מנוף להכפיש את נתניהו. אתה השליח לאתר "מידה"?

    3. כן שכול הכסף מופנה לתשלומי פנסיות מה השאלה היכן הכסף גרוע ביותר נראה את האלופים וכול הקצונה מוותרים ולא במעט על הפנסיות הגדולות שמקבלים וחולבים מהמדינה והאזרחים ובשעת רצון אין תגובה רפיסות של הצבא בחסות ארגוני השמאל שזרעו מוגלה ושחטו את הפרה הקדושה ביותר

  2. חשבנו שהפעם זה יהיה שונה מהרגיל אבל נראה שממשיכים עם השיטות הישנות והטובות של מתן ומתן תמורת כלום.
    המשחק הזה כנראה מכור.
    החיילים לחמו כאריות .
    ועכשיו ימסמסו הפוליטיקאים את הכל בלחצים בינלאומיים .
    אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמיים

    1. "אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמיים"
      לאט לאט רוב עם ישראל יגיע למסקנה הזו

  3. ממשיכים להקריב קרבנות למולך הנקרא החטופים. קרבנות אדם בעידן המודרני. עם קבינט המורכב מאנשי שמאל קיצוני גנץ ואיזנקוט. צועדים בעינים פתוחות לאסונות נוספים

    1. זה לא נגמר עד שזה לא נגמר. מצוות פדיון שבויים חשובה ולא נתניהו אשם במספר הרב של חטופים.

    2. לפיני-ההלכה גם קובעת שלא פודים שבויים במחיר מופקע. אז חשיבות המצווה אינה תירוץ.
      דבר שני-ביבי בהחלט אשם (אבל לא האשם היחיד). מאופן הרכבת הקבינט ועד לריצה לעסקה, הוא עשה כל טעות אפשרית בדרך.
      לי.ד.- לא אשמת החטופים שדוחפים לעסקה גרועה. זו אפילו לא ממש אשמת המשפחות(קשה לי לשפוט אותם) אבל כן אשמת כל מי שביר לתמוך בהח(בעיקר בתשקורת ובפוליטיקה).