הרווארד שאהבתי איבדה את דרכה

מכתב זה מאת איש העסקים והמשקיע ביל אקמן, בוגר אוניברסיטת הרווארד, פורסם בחשבון הטוויטר שלו ביום 4.12.23

***

לכבוד הנשיאה גיי,

מאז מכתבי האחרון אלייך ב-4 בנובמבר, אליו לא ענית ואפילו לא אישרת קבלתו, הגיעו אלי משוב משמעותי ותובנות מצד חברי סגל בכירים בהרווארד לגבי מספר נושאים אותם העלתי במכתב ונוגעים לחופש הביטוי, אנטישמיות והשפעת 'המשרד לשוויון, מגוון, הכללה ושייכות' (ODEIB) באוניברסיטה.

חשבתי שאחלוק את המשוב הזה עמך כעת, כך שתהיי מעודכנת לגבי לשאלות אפשריות בהן את עלולה להיתקל בעדותך בקונגרס ביום שלישי.

חופש הביטוי בהרווארד

בחלק מהודעותיך מאז ה-7 באוקטובר, הדגשת את המחויבות של הרווארד לחופש הביטוי כסיבה מדוע האוניברסיטה המשיכה לאפשר שיח מאיים ואלים בקמפוס – כלומר קריאות לאינתיפאדה (פיגועי התאבדות, דקירה וכדומה נגד אזרחים ישראלים) וחיסול מדינת ישראל "מהנהר ועד הים". ב-13 באוקטובר הסברת כך את הסבלנות שגילית כלפי הפגנות כאלו: "האוניברסיטה שלנו מאמצת את המחויבויות לחופש הביטוי. מחויבות זו כוללת אפילו עמדות שרבים מאיתנו מוצאים כמעוררות התנגדות, אפילו שערורייתיות".

אך במכתבי אליך ציינתי כי במדד 'הקרן לזכויות הפרט והביטוי' (FIRE), הרווארד נמצאת בקביעות ברביעון התחתון בכל אחת מארבע השנים האחרונות. ציינתי כי הדירוג של הרווארד התדרדר מדי שנה, והגיע לשפל של כל הזמנים בשנה האקדמית 2023, במקום האחרון מתוך 254 אוניברסיטאות עם ציון של 0.00. האוניברסיטה היחידה שזכתה לדירוג "עגום" בנוגע לאקלים חופש הביטוי.

לאחר ששלחתי את מכתבי, פניתי לחברי סגל כדי להבין כיצד מחויבותך המוחלטת לחופש הביטוי מסתדרת עם העובדה לפיה הרווארד מדורגת במקום האחרון מבין כל האוניברסיטאות במדד חופש הביטוי. לחברי הסגל היה הרבה מה לומר בעניין, כמו גם בסוגיית האנטישמיות והתנהלות ה- OEDIB. יש לציין כי הם הסכימו לחלוק את עמדתם כל עוד התחייבתי לשמור את זהותם בסוד. אני מצטט כאן את הערותיהם:

על חופש הביטוי

"הרווארד הפסיקה כבר לפני שנים להיות מקום בו כל הדעות מתקבלות בברכה"

"הרווארד היא מקום בו נראה כי הפגנות קולניות ומלאות שנאה זוכות לעידוד, אך גם מקום בו חברי סגל וסטודנטים אינם יכולים להביע עמדות שאינן מתיישרות עם הנרטיב המקובל בקמפוס"

"הרווארד הפכה למקום בו אם אתה מתיישר עם המדינות הרשמית אז תזכה לתשואות. אבל אם אתה חולק עליה, אז אתה נדחק החוצה. שומרי הסף של חופש הביטוי ממשיכים לצמצם עוד יותר את מה שנחשב בעיניהם לשיח מקובל"

"הבעיה העיקרית עם חופש הביטוי בהרווארד היא שאם אתה אומר את הדבר הלא נכון פשוט יחרימו אותך, מה שמוביל לצנזורה עצמית. התוצאה היא שאתה לא אומר את מה שאתה באמת חושב"

"כל דבר שתגיד ולא מדגיש את החשיבות של העבדות והקולוניאליזם ככוחות המניעים של ההיסטוריה, אינו מקובל. חוויות אישיות ואידיאולוגיה הפכו לכוחות השולטים בשיח. כל הקורסים מציעים את אותו סיפור רעיוני, ואידיאולוגיה הפכה לחלק ממטלות הסטודנט"

על אנטישמיות, תמיכה בחמאס והמחאות נגד ישראל

כאשר שאלתי חברי סגל לגבי הסיבות מאחורי ההפגנות והסובלנות שמתגלה בקמפוס כלפי אנטישמיות, הם הסבירו:

להיות לבן בהרווארד נתפס כדבר מדכא בבסיסו. אנשים ילידים נתפסים כמי שנזקקים לצדק ולפיצוים. יהודים מוצגים כלבנים, ולכן זה בסדר לשנוא את ישראל ואת היהודים מכיוון שהם נתפסים כמדכאים"

שאלתי: מדוע ההפגנות עוסקות רק בישראל ולא בסכסוכים אחרים במזרח התיכון וברחבי העולם בהם פלסטינים ואחרים נהרגים?

"ישראל היא מקרה נדיר בו יש לנו סכסוך קשה בין אנשים שנתפסים כ'לבנים' לבין אנשים שנתפסים כלא לבנים"

'המשרד לשוויון, מגוון, הכללה ושייכות' (ODEIB)

"הכוח המניע האמיתי מאחורי ODEIB הוא גזענות וקולוניאליזם והתכחשות לזכויות ילידים. זהו הבית לאנשים שרואים בעצמם קורבנות"

"ה-ODEIB היה אמור לכלול אנשים ממוצא אסיאתי, אך הוא לא. הוא מתמקד בקהילות שחוו קולוניאליזם"

"ישנה הטיית עכשוויות. הודו לא נחשבת כי היא זכתה לעצמאות לפני שבעים שנה"

"ה-ODEIB משמש סטודנטים שחורים, ובמידה פחותה יותר סטודנטים הנחשבים לבעלי עור חום, ובמידה פחותה עוד יותר סטודנטים מקהילת הלהט"ב"

"המטרה היא להציב לבנים מול לא לבנים"

"הנחת העבודה היא העדפה לאנשים מן הצד המדוכא של הנרטיב"

שיטות הגיוס בהרווארד

נושא אחד שעלה כאשר שוחחתי עם חברי הסגל נוגע לקבלה לעבודה של מרצים, נושא שבבירור מדאיג אותם.

כאשר שאלתי מדוע הסגל בהרווארד נטה שמאלה חזק בשנים האחרונות, הם הסבירו:

כל מחלקה מחליטה את מי היא רוצה, והאוניברסיטה יכולה לאשר או לדחות את המועמד. חברי סגל שנוטים שמאלה ימנו חברי סגל שנוטים שמאלה מכיוון שהם מחליטים את מי לקבל ולקדם. זה קצת כמו אלגוריתם בטוויטר שממשיך להזין אותך בדעות שאתה רוצה לשמוע. בסופו של דבר, כל מחלקה מגיעה לנקודת מפנה כזו"

מרצה בכיר סיפר כי הובהר לו היטב שלא ניתן לקבל חברי סגל חדשים אלמלא יעמדו בדרישות ה-ODEIB. כלומר, המועמד נדרש להיות אישה, לא לבן או חלק מקהילת הלהט"ב. גברים לבנים סטרייטים הם לא אופציה. אסייתים או אנשים ממוצא דרום אסייתי (הודו) סובלים גם הם מחסרון דומה בתהליך מכיוון שהם נחשבים למיעוטים מצליחים מדי"

חלק מחברי הסגל קוננו על כך שבמקרים רבים הם אינם יכולים לגייס אדם מוכשר בהרבה לתפקיד אם הוא גבר סטרייט לבן או אסיאתי, מכיוון שהמועמד המוצע "חייב להיות אישה או שחור". נאמר לי כי מאחורי דלתיים סגורות ניתן לשמוע לעתים קרובות: "ברור שאני לא חושב שהוא המועמד החזק ביותר, אבל אנחנו רואים לאן הרכבת נוסעת. לכן אין לי ברירה אלא להצביע [עבור מועמד פחות מתאים]".

ברור לכולם כי אסור לעולם לדבר על הגישה המפלה הזו לגיוס מועמדים בכתב או בדואר אלקטרוני. מרצה אחד אמר כי הוא לא מפסיק להידהם שאף אחד לא הגיש תביעה נגד המנהג הזה שהוא בבירור לא חוקי.

חבר סגל אחר הסביר כי זה לא רק שההנהלה הציבה דרישות כאלו, אלא שגם ארגונים חיצוניים כמו The Chronicle of Higher Education עורכים "חקירות" בהן נבדקים קריטריונים גזעיים ומגדריים במחלקות האוניברסיטה. TCHE נוזף פומבית במחלקות שלא עומדות בדרישות הגיוון ובכך מחזק עוד יותר את הצורך של הרווארד במועמדים המועדפים על ODEIB.

בכל הנושאים שלעיל, ברור לי שלא תסתמכי על הסקר שערכתי בקרב חברי הסגל. לכן אני מעודד אותך לבחור חברה מוערכת ובלתי-תלויה שתערוך סקר אנונימי בקרב המרצים בהרווארד. אני משוכנע כי סקר כזה יאשר ויחזק את מה שציינתי לעיל.

אפליה בהרווארד אינה מוגבלת לאנטישמיות

ברור כי הבעיות בהרווארד אינן נוגעות רק לישראל וליהודים. ברור היטב כי גברים לבנים סטרייטים מופלים בכל הנוגע לקבלה לעבודה וקידום. זה ברור במידה פחותה מעט עבור גברים אסיאתים או ממוצא הודי. משרד ה-ODEIB הוא אחד האשמים העיקריים באפליה בקמפוס, מכיוון שהוא רואה את העולם במסגרת של מדכאים ומדוכאים, כאשר המעמד המדכא כולל גברים לבנים, אסיאתים, יהודים ואחרים הנתפסים כמצליחים וחזקים.

בעוד האוניברסיטה טוענת היא מחויבת לחופש הביטוי, בפועל נראה כי ביטוי חופשי מתרחש רק מאחורי דלתיים סגורות או בקרב חברי סגל וסטודנטים המתבטאים בעילום שם.

קולות שמרניים מושתקים ולעתים קרובות מבוטלים כליל בקמפוס. טיילר ואנדרוויל וקרול הובן הם שתי דוגמאות מן העת האחרונה.

בחודש מרץ השנה, מר ואנדרוויל, פרופסור לאפידמיולוגיה וקתולי מאמין, הוחרם למעשה מהרווארד (וניצל רק בזכות הקביעות) כאשר התגלה כי בשנת 2015 הצטרף כידיד בית המשפט בתיק בו טען כי הגדרת הנישואים היא בין גבר לאישה, ובנוסף חשף את דעותיו נגד הפלות.

מוקדם יותר השנה, גב' הובן, חוקרת בתחום הביולוגיה האבולוציונית, הוחרמה ונאלצה לבסוף להתפטר משום שציינה בהופעה טלוויזיונית כי מינו של אדם הוא ביולוגי ובינארי.

מצער אותי לדעת שהרווארד שאהבתי איבדה את דרכה. אני נבוך מכך שלא הייתי מודע ולא השקעתי זמן לבדוק את הנושאים האלו עד אשר האנטישמיות התפוצצה בקמפוס. הייתי צריך להקדיש תשומת לב רבה יותר לכך, משום שלא נדרש ניתוח פורנזי כדי להבין טוב יותר.

האפליה בהרווארד אינה בלתי-חוקית, אך היא מזיקה מאוד לתחושת התחרותיות באמריקה, שהיא קריטית בעולם מסוכסך וסוער. הרווארד צריכה להיות המקום עבור הטובים והמבריקים ביותר, שלומדים מהטובים והמבריקים ביותר בחיפוש אחר אמת ומצוינות. רוסיה, סין ומתחרות אחרות אינן בוררות את המנהיגים החינוכיים והמדעיים שלהם תוך שימוש בשיטות המגוון, השיוויון וההכלה של הרווארד.

הנשיאה גיי, החל מעדותך בקונגרס ביום שלישי, תוכלי להתחיל להתייחס לאנטישמיות שהתפוצצה בקמפוס במהלך כהונתך, אשר זרעיה נטמנו שנים רבות קודם לכן. אך כפי שאני מקווה שתביני, הבעיות בהרווארד רחבות הרבה יותר מאנטישמיות. זו הקנרית במכרה הפחם עבור התנהלות מפלה אחרת.

בתור נשיאה יש לך הן את ההזדמנות והן את האחריות לטפל בנושאים החשובים האלו. זה לא יהיה קל עבורך, או כפי שנאמר לי כי החלטתך לאחרונה "להתמקד באנטישמיות" כבר מעוררת סקפטיות כלפיך מצד האגף השמאלי של חברי הסגל.

כאשר 34 ארגוני סטודנטים הביעו תמיכה בטרור הברברי של חמאס, זו הייתה עבורי קריאת השכמה. אני מקווה שהופעתך ביום שלישי מול הקונגרס, תהיה קריאת השכמה עבורך.

בכבוד,

וויליאם א. אקמן. תואר ראשון 1988, תואר שני 1992