צביעות עילית, אנטישמיות תחתית

ראשי האוניברסטיאות המובילות בארה"ב נזכרים לתמוך בחופש הביטוי רק כאשר הוא כולל קריאות לפגוע ביהודים

נשיאת הרווארד קלודין גיי | צילום מסך מתוך youtube

לפתע פתאום, אוניברסיטאות העילית באמריקה החלו להישמע כמו ג'ון סטיוארט מיל.

כאשר נשאלה השבוע בידי חברת הקונגרס אליס סטפניק האם סטודנטים הקוראים ל"אינתיפאדה" או לשחרור פלסטין "מהנהר עד הים" פעלו בניגוד לכללי ההתנהגות בהרווארד, נשיאת האוניברסיטה קלודין גיי עטתה על עצמה חזות נאורה במיוחד.

התבטאויות "מלאות שנאה, פזיזות ופוגעניות" כאלו, הסבירה גיי, עוררו "שאט נפש" עבורה באופן אישי ו"מנוגדות לערכי הרווארד". אך יחד עם זאת הנשיאה לא הייתה מסוגלת לעשות משהו מעבר לכך, בהתחשב במה שהגדירה "המחויבות לחופש ביטוי, אפילו של דעות פוגעניות".

https://twitter.com/RepStefanik/status/1732089534345601317?s=20

הבעיה הראשונה עם התשובה הזו מפי גיי (שלא השתנתה גם לאחר ניסיון התיקון בהמשך) היא שמדובר בשקר גס.

הרווארד ממש לא "מחויבת" לחופש הביטוי, ומשטרת המחשבות שלה אינה מקבלת בשלווה שיח פוגעני ומלא שנאה. כפי שנכתב בפשטות במסמכי מדיניות האוניברסיטה, היא בוודאי לא מקבלת בברכה דעות המנוגדות ל"ערכי" המוסד.

ישנו כמובן גם הטיעון לפיו אוניברסיטה צריכה להיות בית חם לכל הדעות השונות. אם הרווארד אכן הייתה מבצר ליברלי, יתכן כי הייתה יכולה להגן על מקרים בהם סטודנטים קוראים ל"אינתיפאדה" נגד חבריהם לספסל הלימודים. אך הרווארד אינה ידועה בכך. להפך: האוניברסיטה ידועה בהטלת סנקציות על חוקרים, ביטול קבלה של סטודנטים, עידוד חרם על מוסדות אחרים ובאופן כללי יצירת סביבה בה אנשים מרגישים שאינם יכולים להביע את דעותיהם.

על פי 'הקרן לזכויות הפרט והביטוי' (FIRE), הדירוג של הרווארד במדד חופש הביטוי מוגדר כ"עגום" ובציון אפס מתוך מאה נקודות אפשריות. בהערכת המדד האחרונה נכתב כי הדירוג של הרווארד נמצא "יותר משש סטיות תקן מתחת לממוצע, ויותר משתי סטיות תקן מתחת למוסד המדורג מעליה, אוניברסיטת היוקרה פנסילבניה".

גם נשיאת פנסילבניה, אליזבת מגיל, נראתה נלהבת לשבח את אווירת הדיון במוסד בראשו היא עומדת, כאשר נדחקה לפינה בידי ועדת הקונגרס. כאשר נשאלה מדוע לא פעלה נגד קריאות לרצח עם של יהודים, מגיל הסבירה כי מדובר ב"החלטה שתלויה בהקשר". לדבריה, "אם השיח הופך לפעולה, אז הדבר יכול להיחשב כהטרדה".

גם זו היא עמדה שניתן להגן עליה. למעשה, זהו הסטנדרט המיושם בידי בית המשפט העליון בפסיקתו העדכנית לגבי חופש הביטוי. אך זהו לא הסטנדרט בפנסילבניה.

על פי FIRE, מדד חופש הביטוי באוניברסיטה הוגדר כ"גרוע מאוד", והיא מדורגת במקום ה-247 מתוך 248 מוסדות. ואפילו גרוע מכך, המדד מראה כי החוויה בפנסילבניה תלויה מאוד בנטייה פוליטית. עבור "ליברלים", המוסד מדורג במקום ה-32 במדינה; עבור "שמרנים" הוא נמצא במקום ה-220. הרי לכם הקשר.

חלק מתומכי חופש הביטוי צפו בשימועים בקונגרס ויצאו מרוצים. לא אנחנו. מעבר לכך שנראה שלפתע האליטה האמריקנית מקדשת את חופש הביטוי, נראה שבמקביל היא מפתחת את אגף הצביעות.

כאשר מטרות השיח הפוגעני הם סטודנטים מועדפים האוניברסיטה לא תהסס לפעול בנחישות. אך כאשר המטרה היא יהודים היא תסתפק בכמה אמירות שטחיות.

ביחד זה פשוט לא מסתדר. או שאתה מאמין בסובלנות קיצונית או שאתה לא. אי אפשר לקדם חופש ביטוי מוחלט ואז לוותר עליו כאשר נוח, כמו שמחליפים בגדים בהתאם למזג האוויר. במקרה הטוב התנהלות כזו מראה על קפריזה וחוסר יציבות. במקרה הרע, זו ההגדרה של אנטישמיות.

נותר רק לקוות שחברי הקונגרס ימשיכו לעקוב אחרי ההתפתחויות במוסדות ההשכלה הגבוהה, ויערכו בקרוב שימוע נוסף לבירור חלק מהסתירות ששמענו השבוע. זה בוודאי יהיה אירוע מלמד מאוד.


הטור התפרסם באתר נשיונל רוויו

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. מיל היה כנראה נעלב מההשוואה, אבל היה תומך בחופש הביטוי של הכותב לעשות אותה.

  2. צריך להחליף את המילה יהודים, בשחורים.
    ניראה מה נשיאת הרווארד הייתה אומרת.

    1. שאלו אותן בדיוק את זה. הן פשוט לא ענו. חזרו על אותו משפט שוב ושוב. גועל נפש!

  3. שטויות! שתי הגברות הלא נכבדות והמאוד לא חכמות הגיעו עם תשובות מוכנות מראש שהן חזרו עליהן ללא שום קשר לשאלה. למה? מפני שאת השמאל מנהלת חבורה של משפטנים שקרנים ומומחי תקשורת שכל מה שמעניין אותם זה כביכול לנצח בוויכוח או להחליק בעורמה ממתן מענה. הם לא עומדים מאחורי שום ערך אנושי אמיתי ואין שום אמת מעשית או רוחנית מאחורי הטיעונים שלהם. הדבר היחיד שמעניין אותם זה כסף ושלטון… הרבה מאוד כסף.

  4. כל המצב הזה הוא תוצאה של תרבות פוליטיקלי קורקט ארורה ומקוללת שמי שאחראי לה זה הפרוגרסיבים-הקוויריסטים יימח שמם וזכרם שטוענים שזכר אבא הוא למעשה אמא. שתדעו יגון וצער על רשעותכם.