הפצצה האנטישמית של בוסניה בדרך לאיחוד האירופי

האיחוד האירופי החליט בשבוע שעבר לפתוח במשא ומתן לצירוף בוסניה-הרצגובינה לשורותיו, במסגרת מדיניות האצת הליכים לצירוף מדינות הבלקן, ובתקווה למנוע מלחמה נוספת על אדמת אירופה בחלק נפיץ של "היבשת הישנה" ולצמצם את ההשפעה הרוסית באזור. אך האם האיחוד מתעלם במודע מהסכנה הגדולה של האנטישמיות האסלאמיסטית, אותה תביא עמה כנדוניה בוסניה והרצגובינה?

שרשרת אירועים חמורים שהתרחשה במדינה על רקע מלחמת 'חרבות ברזל' הייתה צריכה להדליק נורות אדומות אצל מקבלי ההחלטות בבריסל, המקפידים לטעון עד כמה חשוב להם המאבק באנטישמיות. אלא שבכל הקשור לאסלאם הקיצוני, הם ממשיכים בעצימת העיניים המסורתית.

המלחמה אותה ישראל הכריזה על ארגוני הטרור כתגובה לטבח ה-7.10 עוררה בקרב אוכלוסיית הרוב המוסלמי בפדרציה הרב-עדתית גל הזדהות עם חמאס בעל סממנים אנטישמיים מובהקים, בכסות של תמיכה בפלסטינים.

בהפגנה המונית בבירה סרייבו שנערכה ב-22 באוקטובר, שבועיים בלבד לאחר הטבח ביישובי העוטף, הונף שלט גדול עליו נכתב: "אתמול סרברניצה, היום עזה". בעיר סרברניצה בוצע ב-1995, בשלביה האחרונים של מלחמת האזרחים, טבח בו נרצחו כ-8,000 בוסניאקים בידי סרבים. כוחות האו"ם שהוצבו באזור לא התערבו. ההשוואה בין סרברניצה לעזה, שנועדה לייצר שותפות גורל "קורבנית" בין הבוסנים לתושבי עזה רק בשל היותם מוסלמים, הופכת את היוצרות ומציגה את חמאס ותושבי עזה לא כצד התוקף אלא כצד המותקף. שלטים אחרים השוו את ראש הממשלה נתניהו לאדולף היטלר והציגו את ישראל כחיה על דמם של הפלסטינים – תכנים אנטישמיים מובהקים.

ראש עיריית סרייבו, בנימינה קאריץ', השתתפה באותה הפגנה פרו-פלסטינית. קאריץ', שביקרה לפני כשנתיים בישראל במסגרת כנס ראשי ערים בינלאומי ומנסה לקדם את תדמיתה של סרייבו כעיר של סובלנות בין-דתית – "ירושלים של אירופה" בלשונה – מצאה צידוקים לרצח ההמוני שביצע חמאס בישראל.

"צבוע לגנות רק את התקפת חמאס על ישראל ולא לגנות את כל מה שקרה לפני כן", כך קבעה. היא לא מצאה לנכון לגנות מפורשות טבח אזרחים ישראלים וקראה בטוויטר להשתתף בהפגנת ההזדהות, תוך שימוש בכרזה בעלת אופי אנטישמי המציגה את ישראל כפוגעת במכוון בילדים.

בהפגנה הודתה קאריץ' למשתתפים על ש"הרימו קול למען הצדק והאמת". והמשיכה לשלהב את המפגינים: "סרייבו תמיד הייתה בצד הנכון של ההיסטוריה, סרייבו תמיד לחמה למען החפים מפשע והצדק. אנחנו בסרייבו – העיר שהייתה תחת המצור הארוך ביותר בהיסטוריה המודרנית – יודעים היטב מה משמעו של דבר כשאין עוד מים ואוכל וכשילדים מתים. לסרייבו יש את הזכות לעמוד היום לצד עזה. סרייבו תומכת בשלום ובכל הקורבנות החפים מפשע בעולם". מדבריה של קאריץ' עלה באופן ברור כי ישראל אינה ב"צד הנכון של ההיסטוריה" והנרצחים הישראלים לא היו חפים מפשע, אלא אשמים בהירצחם.

Sutra ću se pridružiti skupu podrške palestinskom narodu koji u Sarajevu organizuje palestinska zajednica u Bosni i Hercegovini!

🙏🏻 #Gaza #Palestine #StopWar pic.twitter.com/4pzs78sg8R

— Benjamina Karić (@BenjaminaKaric) October 21, 2023

שגרירת ישראל לבוסניה והרצגובינה, גלית פלג, הגיבה על הדברים מבלי לתקוף ישירות את ראש העיר, בציוץ בו תייגה את עיריית סרייבו: "אם אתם תומכים בפלסטינים, מדוע אינכם מגנים את החמאס? חמאס ביצע טבח בישראל ואחר כך השתמש בפלסטינים בעזה כמגן אנושי. 550 טילי חמאס נורו לעבר ישראל ונפלו על עזה, בהורגם פלסטינים, בכלל זה על בית החולים אלאהלי".

בראיונות לטלוויזיה הבוסנית טענה פלג כי ברחובות סרייבו השתררה אווירה הגורמת ליהודים לפחד. קאריץ' החליטה לצאת למלחמה דיפלומטית בשגרירה פלג. בהודעה רשמית האשימה את השגרירה בהפצת טענות שקריות. "איש, בכלל זה השגרירה הישראלית, לא יכולים להכתיב לעיריית סרייבו עמדות רשמיות, לא ניכנע לכל לחץ", נאמר בהודעה. קאריץ' זכתה לגיבוי מצד שר החוץ המוסלמי של ארצה, אלמדין קונאקוביץ', שהבהיר כי פלג לא תגיד לבוסניאקים איך לנהל את סרייבו.

מטרה אחרת של קאריץ' הייתה איש העסקים הישראלי אמיר גרוס כבירי, הפועל במוסטאר, מסמלי מלחמת האזרחים, וראש הקהילה היהודית הקטנה בעיר. העימות בין השניים החל סביב בקשתו של כבירי בשיתוף עם שגרירות ישראל לערוך ביוני האחרון אירוע לציון 75 שנות עצמאות בבניין העיריה של סרייבו, ולהקרין על חזיתו את דגל ישראל. קאריץ' דאגה שמועצת העיריה תסרב לבקשה להקרין את הדגל בטענה שמדובר ב"סמל פוליטי". זאת למרות שעם פרוץ מבצע 'שומר חומות' היא אפשרה להקרין על המבנה את דגל אש"ף "כאות הזדהות עם כל הקורבנות החפים מפשע ומשפחותיהם", והתגאתה בכך. האירוע לציון יום העצמאות הישראלי הועבר לאחד מבתי הכנסת בעיר.

חמישה ימים לאחר הטבח בעוטף שלח כבירי, שהקפיד לשמור על יחסים אישיים עם ראש עיריית סרייבו, הודעה פרטית שכללה קטעי תיעוד מהטבח. קאריץ' הגיבה בתשובה לקונית שלא כללה גינוי לפשעי החמאס. כבירי הביע ביקורת פומבית, גם ברשתות, על תמיכתה המעשית של קאריץ' בטרור החמאס. קאריץ' הפעילה את רשויות החוק, כדי להשתיק את איש העסקים הישראלי. בתגובה להגשת התלונה, שלח כבירי לראש העיר כתשורה צעיף שעליו דגל ישראל והכיתוב "עם ישראל חי".

קאריץ' החזירה את הצעיף והגישה נגד איש העסקים הישראלי תלונה במשטרה על "הטרדה". קאריץ' טענה כי "התקפותיו" של כבירי עליה הפכו ל"ברוטליות יותר", "מהרגע בו גיניתי הרג אזרחים חפים מפשע פלסטינים, אבל גם הרג אזרחים חפים מפשע בישראל". בדיעבד, היא לא פרסמה קודם לכן גינוי מפורש לרצח ישראלים.

עם ישראל חי 🇮🇱 pic.twitter.com/1eawIBbyVz

— Amir G. Kabiri (@AMIRGKABIRI) November 25, 2023

תוך חריגה מוחלטת מסמכויותיה כראש עיר, מצאה קאריץ' לנכון גם לשבח את הצבעת ארצה בעצרת הכללית של האו"ם בעד הפסקת אש בעזה. "ברכות ותודה (למשרד החוץ) על שאתם מאפשרים לנו להסתובב בעולם עם ראש מורם הודות להוראות ההצבעה שלכם. אנחנו חווים כעת תקופה מזהירה של בוסניה והרצגובינה", בירכה.

קאריץ' חברה במפלגה הנחשבת למתונה אך בשבועות האחרונים היא משתמשת במלחמה ברצועת עזה ככלי להגיע לקהל יעד שמצביע בדרך כלל למפלגות מוסלמיות קיצוניות יותר, כהכנה לבחירות שיתקיימו ב-2024. הקמפיין האנטישמי והאנטי-ישראלי של קאריץ' הגביר את הפופולריות שלה. מפוליטיקאית אפורה ולא כריזמטית היא הפכה לאחד ממובילי הקמפיין הפרו-פלסטיני.

לאחר הגשת התלונה נגדו הגיע כבירי לתחנת המשטרה כשעל צווארו הצעיף שהוחזר על ידי קאריץ'. גורמי החקירה התנצלו בפניו על עצם הזימון והבהירו כי אין כל בסיס לפתיחת תיק פלילי נגדו, ושמופעל עליהם לחץ פוליטי מהצד המוסלמי כדי להשתיק את העובדה הזו. כבירי הבהיר כי אינו מתכוון להפסיק את מאבקו וימשיך בפעולותיו במסגרת החוק כדי להביא את קאריץ' לדין על הסתה מסוכנת נגד יהודי בוסניה והרצגובינה, למען מטרות פוליטיות.

גם מנהיג המפלגה הגדולה ביותר, 'מפלגת הפעולה הדמוקרטית', בקיר איזטבגוביץ' (בנו של נשיאה הראשון של בוסניה והרצגובינה העצמאית) עשה בסוף אוקטובר הקבלה בין סבלות הבוסניאקים למצב הפלסטינים, תוך התעלמות מוחלטת מכך שהפלסטינים הם שיזמו את המלחמה האחרונה כחלק ממאבק להשמדת ישראל.

איזטבגוביץ מואשם על ידי גורמים שונים בכך שהוא מקדם אסלאם קיצוני בקרב האוכלוסייה הבוסניאקית. בהפגנה פרו-פלסטינית שנערכה ב-29 באוקטובר בעיר זניצה, הצהיר שריף פטקוביץ', מפקדה לשעבר של הבריגדה ה-7 בצבא הבוסני בתקופת מלחמת האזרחים וחבר ב'מפלגת הפעולה הדמוקרטית', כי חמאס מזכיר לו את הבריגדה והוא מוכן להתנדב לשורות הארגון. כוחותיו של פטקוביץ' היו אחראים לטבח שבוצע בתושבים קרואטים וסרבים בכפר דוסינה ב-1993. יחידות הצבא המוסלמיות ביצעו באותה מלחמה טיהור אתני של 150 אלף קרואטים שגורשו מבתיהם.

עד כמה חמורה בעיית האנטישמיות בבוסני והרצגובינה, בה חיים כאלף יהודים, רובם בסרייבו? מחקר שערכה הליגה נגד השמצה ב-2014 מצא כי כשליש מאזרחי המדינה מחזיקים בדעות אנטישמיות, ואלו חזקות יותר בקרב המוסלמים (48%) מאשר אצל הנוצרים הסרבים והקרואטים (23%).

לפי אותו מחקר, 50% מאזרחי בוסניה והרצגובינה סבורים כי ליהודים שליטה גדולה מדי בעולם העסקים, 48% חושבים כי ליהודים יותר מדי השפעה בשווקים הפיננסיים הבינלאומיים, 46% אומרים שהיהודים יותר נאמנים לישראל מאשר לבוסניה והרצגובינה ו-42% קובעים כי יהודים מדברים יותר מדי על מה שקרה להם בשואה.

36% מעריכים שליהודים יש השפעה גדולה מדי על ענייני העולם, 35% שהיהודים משפיעים יותר מדי על ממשלת ארה"ב, 33% שליהודים לא איכפת מה קורה לאחרים, 28% שליהודים יש שליטה גדולה מדי על התקשורת העולמית ו-25% שהיהודים חושבים שהם טובים מאחרים.

לפי ההערכות, האנטישמיות בבוסניה-הרצגובינה התחזקה בעשור שחלף מאז פרסום מחקר זה, בין היתר בשל המתחים הפנימיים הגוברים בין שלוש הקהילות האתניות-דתיות המרכיבות את המדינה: הבוסניאקים המוסלמים, הסרבים האורתודוכסים והקרואטים הקתולים.

מול הזדהות הבוסנים עם הפלסטינים, בולטת הזדהותם של הסרבים, ולאחרונה גם של הקרואטים, עם ישראל. גם הסרבים וגם הקרואטים מתריעים מפני התחזקות מגמות האסלאם הרדיקלי בקרב הבוסניאקים, שהאנטישמיות היא רק פן אחד שלה. אך כאמור, בבריסל מעדיפים להתעלם מהבעיה.