כך צמחה אימפריית הכספים והשקרים של חמאס

ככל שהלחימה בעזה מתקרבת לשיאה והציפיה במערב היא לחיסול החמאס, מתעוררת שאלה עליה לא ניתנה תשובה ברורה ומעסיקה רבים ברצועה ומחוץ לה: מי יירש את האימפריה הכלכלית של החמאס.

המחבלים ברצועה הם חלק ממיזם כלכלי רחבת היקף. חמאס, בדומה לאש"ף, ניצל היטב את "הקריאה לשחרור פלסטין בשם הג'יהאד המקודש" לצבירת הון עתק כשסיבת קיומו היא לכאורה, התייצבותו בראש מערך הטרור לחיסול המדינה הציונית.

כמו אש"ף בזמנו, חמאס צבר עם הזמן כספים ונדל"ן בהיקפים שלא היו מביישים קונצרן מערבי מכובד. מומחים לכספי טרור נוהגים לומר כי בעבר היה מסלול הכספים שמימן את הטרור מסלול לינארי, מתמשך, בעוד שכיום הוא יותר דומה לנהר רחב, ממנו יוצאים יובלים רבים. חמאס השתלב היטב בתעשיית הכספים הזו, והוא מהווה דוגמה להתעשרות מהירה של בכיריו.

איך הכל החל? מי שהניח את היסודות הפיננסיים של חמאס בארה"ב היה מספר שתיים הנצחי בארגון, ד"ר מוסא אבו מרזוק. כבר במחצית שנות ה-90 הוא מצא שותפים לגיוס כספים ברחבי אמריקה, וגייס סכומי עתק תוך ניצול החוק האמריקני.

הכספים הספיקו להקמת הארגון וביסוסו, ובדרך ביצע אבו מרזוק עבירות רבות בתחום המיסים בגינן היה אמר לרצות תקופת מאסר ארוכה. אלא שלאחר שנתיים של מעצר (אפילו לא מאסר כי אבו מרזוק לא נשפט), וכשלחובתו כמה כתבי אישום כבדים בכמה מדינות בארה"ב, שוחרר לפתע מכלאו. עד עצם היום הזה, כשלושים שנה מאז, נותרה עובדת שחרורו בחזקת תעלומה. אבו מרזוק התעשר וכמוהו גם ראשי החמאס והארגון כולו.

אז כיצד עשה החמאס את הונו?

תרומות

על פי דו"ח של הקונגרס האמריקאי, איראן מעבירה לחמאס בין 30 ל-100 מיליון דולר בשנה, בנוסף לסכום הנע בין 200 ל-450 מיליון דולר המגיע מקטאר. על פי ההערכות, קטאר העניקה מאז שנת 2012 לרש"פ/חמאס בעזה כמיליארד וחצי דולר.

יומיים בלבד לאחר הטבח בעוטף עזה, השיקה כווית קמפיין לגיוס עשרות מיליוני דולרים לקופת חמאס. פשעי הארגון עוררו את התורמים ומספרם גדל בעשרות אחוזים. כך לדוגמא, אזרח סודאני בשם עבד אל באסט חמזה העביר לאחרונה לקופת חמאס תרומה בסך 20 מיליון דולר.

"הצרה הצרורה", כפי שמכנים אותה במערב, היא היכולת של תורמים ומקבלי התרומות להסוות תרומה לצרכי טרור כאילו הייתה זו תרומה תמימה לקופות 'הזכאה' שנועדו לטובת מתן בסתר לנצרכים. מתן הזכאה היא מצווה המעוגנת כעמוד התווך השלישי (רוקון) מתוך חמישה באסלאם.

מדובר בהלבנת כספים ולכן כל ארגוני הטרור הפכו את קופות הצדקה למיזמי ענק של מאות מיליוני דולרים. לתורמים אומרים "ראו את התמונות מעזה" וליבם מתמלא חמלה על משפחות החללים, הפצועים וחסרי הבתים. איש לא מספר להם שהכספים יועברו לקופת חמאס לשם "עמידה איתנה". כך מרמים גם תורמים תמימים הבטוחים כי תרומתם תועבר לאלמנות, יתומים ועוד נצרכים. התורם קיבל אמנם מכתב תודה על תרומתו, אך כספי התרומה יועדו לאחד מארגוני הטרור, שם הם מנותבים לאו דווקא למסכנים אלא למי שיהפכו למסכנים כתוצאה מפעולות הארגון.

ארגון ה-FATF, כוח משימה בינלאומי ששם לו למטרה לפקח ולנטר את כספי הטרור המועברים ברשתות השונות באופן גלוי ובאופן מחתרתי כאחד, מנהל מאבק בתורמים לחמאס ולשאר ארגוני הטרור. כבר בסבבי העימות הקודמים בין ישראל לחמאס, מ'עופרת יצוקה' ועד 'שומר החומות' למדנו כי מוסלמים עשירים נדרשים להפריש מדי שנה 2.5% מנכסיהם הנזילים שלהם לצדקה. רובם עושים זאת בהכנעה כדי לא להסתבך עם גובים בכוח, ובמילים אחרות: פרוטקשן במיטבו. ברצועת עזה בלבד ישנם לפחות 600 מיליונרים צייתנים הכלולים בקטגוריה זו, ועבורם האופציה לא לתרום אינה קיימת כלל.

דוגמה נוספת להעברת כספים לקופת חמאס הם פרויקטים מטעם האו"ם עבור תושבי הרצועה בסדר גודל של 4-5 מיליון דולר בשנה, אלא שהכסף לא הגיע במלואו ישירות לפרויקט מאחר שחלקים ממנו מקוזזים על ידי ראשי חמאס, תופעה המכונה קוטאע א-טורוק (שודדי הדרכים). יו"ר העמותה שקיבל את הסיוע נדרש לאשר בחתימתי כי כל הכספים הועברו לפרויקט, כאשר בפועל הוא העביר סכום מוגדר לקופת החמאס כמעין מעשר.

התרמות בכוח

הגם שאנשי תקשורת וגורמי מודיעין ישראלים מתעקשים לכנות את הדמויות הפועלות ברצועה בשמות המוכרים להם מצה"ל דוגמת "רמטכ"ל", "מפקד גזרה" או "מח"ט", מעשיהם היום-יומיים מזכירים יותר ראש כנופיה החולש על הון בכוח הזרוע.

מערכת הממשל של חמאס מתנהלת כולה כארגון מאפיוזי. לפני טבח ה-7 באוקטובר גייסו בארגון סכום של כחצי מיליארד דולר בשנה הן באמצעות מיסוי כפוי על בעלי הון (מעבר לתרומות), והן באמצעים אחרים הקשורים לשליטה ברצועה כגון הקצאת סחורות או מוצרים שווי כסף, סחיטת מזומנים באיומים ועוד. לשם המחשה, רק מהצבת המחסומים הנודדים לאורך רחוב צלאח א-דין, הציר הראשי ברצועה ,גבה חמאס כ"מכס" עוד כ-14 מיליון דולר בשנה.

"מפקד" של טרוריסטים הוא קודם כל גבאי ראשי לכספים באזורו ובתקופת "שירותו" יעשה הכל כדי להתעשר ולסדר גם את בני משפחתו. ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הניה, פליט בן פליט, הקים בעזה תריסר בתי אבן עם גינות מושקעות ובריכות שחיה לנוחיות משפחתו, תוך שהוא נע ונד בעולם במטוס פרטי, מתארח במלונות פאר, נהנה ממסעדות יוקרה ומפינוקים נוספים.

הכסף הגדול לא מגיע כמובן מהמשכורת העלובה אותה מקבלים פקידי חמאס אלא מחלוקת השלל בין חברי הלשכה המדינית. הפרט החשוב הוא שתושבי רצועת עזה, כמקובל במשטרים רודניים, לא רק שאינם מתרעמים על כך, אלא אף מפרגנים למי שנושא באחריות כדי שייטיב את מצבו הכלכלי. "סחתיין", הם אומרים לו, "כל מי שמגיע לעמדת כוח כזו ראוי שיתעשר", ומאחלים מסלול קידום דומה גם לילדיהם.

מרכזי התרמה והעברות כספים

ארגוני הטרור מנצלים את הפתיחות המערבית לשימושם. חמאס למשל משתמש לצורך העברת תרומות במספר מרכזי כספים גדולים בארה"ב ובריטניה, ובנוסף גם בכוח באמירויות, טורקיה וקטאר. פעילותו הפיננסית של הארגון כוללת גם שימוש בחברות קש המשמשות רק לצורך העברת כספים. לעתים הן מופיעות כחברות נדל"ן, לעתים כחברות השקעות ולפעמים בשמות של חברות בעלי יעוד משתנה. כך הם מתכוונים להסוות את העברות הכספים ולהקשות על המעקב.

כלי נוסף בשימוש הטרור הם ארגונים שלא למטרות רווח ועמותות לא-ממשלתיות (NGO), דרך שהפלסטינים פיתחו עד למומחיות של ממש. מאז ומתמיד צדו ראשי אש"ף (ואחר כך ראשי חמאס) ארגונים כאלו שנראו תמימים, ובאמצעותם גייסו כמויות כספים גדולות. בשנות ה-80 השתמש אש"ף ב'ארגון לשיתוף פעולה' שמקום מושבו היה בז'נבה, ואילו חמאס עושה זאת כיום באמצעות ארגונים אחרים בבירות העולם. מדו"ח FATF עולה כי המדינות שמעבירות את מרבית הכסף לחמאס הן איראן, קטאר, טורקיה, לבנון, סוריה, סודן, כווית, ערב הסעודית, האמירויות, אלג'יריה, רוסיה, ארה"ב, בריטניה, צרפת וקנדה.

חברות פינטק

ה-FATF מצא כי תורמים גדולים כקטנים, תאגידים וחברות, מעבירים כספי תרומה דרך חברות לגיטימיות כ'ראפיד', הנחשבת ליוניקורן הפינטק הגדול, 'פיוניר', 'סטרייפ' ו'פייפאל'. גם במקרה זה, תורמים רבים כלל לא יודעים כי התרומה תזרום לקופת חמאס.

בזכות מערכת התרמות מניפולטיבית ומתוחכמת המונעת חשיפת משתמשי הקצה, התורם יתקשה לעקוב אחר תרומתו. זו גם הסיבה שבדרך כלל הכסף מוזרם במזומן, במסגרת חנויות חלפנות או בקריפטו ואף בסחורות, ובלבד שלא יישמרו עקבות. הנה דוגמה לאפשרות של תרומה מתוחכמת: בכסף איראני נרכשות בטורקיה סחורות בהיקף גדול של שוקולד וצעצועים עבור ילדי עזה, הסחורה נשלחת לרצועה ואילו את התמורה מבעלי העסקים גובה…נכון, חמאס.

קריפטו והעברות סמויות (MSB)

אחת הסוגיות שמעסיקות את רשויות האכיפה הפיננסית במדינות רבות בעולם, לרבות ישראל, היא האם ניתן לדרוש ממי שמפעיל ארנקים דיגיטליים ופלטפורמות דיגיטליות לברר מי הלקוח שלו.

זו דילמה הנוגעת לתחום הפרטיות שבמדינות שונות במערב לא שמחו לאמץ, מחשש להפרת זכויות אדם. חמאס משתמש בקריפטו מאז 2019 והרשויות בישראל שקלטו את הבעיה, הכריזו עליו ועל 'ארנקים דיגיטליים' נוספים כמזוהים עם ארגון הטרור כבר בשנת 2020. כאשר עוסקים בקריפטו עוסקים בעצם בבלוקים, בסיסי נתונים מבוזרים הקשורים באמצעות קריפטוגרפיה. כל אחד מהם כולל רישומים מהבלוק הקודם לו, זמני העסקה ונתוניה וכך לכאורה נשמר רצף הנתונים. אבל רק לכאורה.

מעקב אחר שרשרת הבלוקים (Blockchain) הוא משימה קשה ומחייבת כלים מיוחדים, מיומנות גבוהה והכשרה. כאשר במדינות המקפידות על החוק נתקלים במקרה מעניין בו קיימת סבירות להעברות בלתי חוקיות, יש צורך בחקירה נרחבת. הדבר מחייב תקציב גדול שלא ניתן תמיד לקבלו במישור הממשלתי.

חמאס היה מעורב בלא מעט תיקי חקירה בנושא הקריפטו והבלוקים גם בחו"ל. בכל פעם בה הארגון הוגדר כחשוד במעורבות בפעילות טרור ונפתחו חקירות (בעיקר בחו"ל בשיתוף גורמים ישראליים), הן מצאו על פי רוב קשר למקורות פיננסיים, רשימות תורמים, בלוקים ועוד מקורות עלומים.

הכל מבינים את הצורך לשלוט בטכנולוגיה כאמצעי לשליטה בכספים. בארה"ב הבינו כי הקריפטו עלול להיות גן עדן למשקיעי ותורמי טרור והזהירו מכך שמאפיק צנוע ומדוד הוא עלול להפוך להיות ענק שקם על יוצרו. היום ברור כי חמאס משתמש בכתובות קריפטו,צבבנקים שחלקם משותפים (חולקים חברות משנה) ושירותים מעורבים, למען התחמקות מבדיקה וחקירה.

כמה כסף בקריפטו נתרם אפוא סמוך לאוקטובר 2023? המחקר והמעקב אחרי כספי הטרור חשפו כי בשנתיים שקדמו לטבח, החל מאוגוסט 2021, חמאס והג'יהאד האסלאמי בעזה קיבלו 130 מיליון דולר בקריפטו. חלק מכספי הג'יהאד הועברו בהמשך ר לחיזבאללה לפי הנחיית "גורם פיננסי בכיר".

השקעות ונדל"ן

עשרות מיליוני דולרים זורמים לקופת חמאס כדיבידנדים ותשואה שנתית מתיקי השקעות. לא כל המשקיעים יודעים שתיקיהם מנוהלים על ידי אנשים הקשורים לחמאס, וסומכים על מנהלי השקעות שיעשו את הטוב ביותר עבורם כלקוחות.

למשל, מאז "הסכמי אברהם" החלו לפעול במדינות המפרץ מנהלי תיקי השקעות גדולים המעניקים תשואות טובות. בהחלט ייתכן מצב בו ישראלים שהפקידו תיקי השקעות בידי מנהלים ממדינה במפרץ הפרסי, אינם מודעים לכך שכספיהם מנותבים לארגוני טרור.

חשבונות רדומים

חשבון רדום הוא חשבון שאינו פעיל במשך רוב השנה, אך לפתע "מתעורר לחיים" במיוחד בסמוך לעונת הלחימה של ארגון טרור מוגדר. כאשר זהו דפוס מתמשך קיימת סיבה לחשוד בפעילות טרוריסטית.

חמאס מחזיק לא מעט חשבונות כאלו ברחבי העולם. התגלו מקרים בהם חשבונות באירופה שסיפקו כספים לחמאס היו רדומים לזמן מה, ואז החלו להופיע בהקשר עסקאות בטורקיה ופקיסטן.

במקרה כזה חובה על רשויות המיסים באותה מדינה לסגור את החשבון, אך הבעיה היא שלא כל המדינות נוהגות כך ואפילו יש ביניהן המעודדות את המשך הפעילות.

מי מפקח יותר, מי פחות?

בעקבות ה-7.10 נשמעו קריאות לנתק את חמאס מאספקת הכספים, אך בה בעת כל הגופים העוסקים בניטור ובאכיפה מודים כי ארגוני טרור בכלל וחמאס בתוכם, מוצאים דרכים מתוחכמות לעקיפת החוקים שנועדו לסכל את התעשרותם. ישראל למשל הקפיאה כספים שעמדו לעבור מבנק ברקליס לחמאס ימים ספורים לאחר הפשע המזוויע בשמחת תורה.

יש לציין כי עד ה-7 באוקטובר נהנו אנשי חמאס מחופש פעולה יחסי בארה"ב, ורק אחרי האירועים בעוטף השלטונות החמירו את מידת הפיקוח והשליטה. מי שמעביר כיום כספים בארה"ב אמור להשיב על השאלה: האם הלקוח שלו העתיק את כתובתו לאחרונה לשטחי המזרח התיכון וצפון אפריקה (MENA). במידה והתשובה חיובית ייכלל הארגון המממן ברשימה שחורה שהפיקוח עליה מוגבר.

על איש כספים מוכר ובעל הון בשם מוחמד סרור, שהיה במשך שנים איש הקשר בין איראן וחמאס, הוטלו סנקציות בארה"ב. הוא העביר כספים מקופת משמרות המהפכה לקופת חמאס באמצעות הבנק של חיזבאללה המכונה ביית אל מאל (בית הכסף, האוצר) והשלטונות בארה"ב איתרו את הפעולות ועצרו אותן.

סנקציות הוטלו גם על איש כספים מצרי בשם מוחמד עואד שהעביר בשנים 2014-2011 עשרות מיליוני דולרים באמצעות עסקי חלפנות בבעלותו. במקרה נוסף הוטלו סנקציות על חלפן טורקי בו משמרות המהפכה השתמשו להעברת כסף לחמאס בהיקפים של מיליוני דולרים. בשנת 2020 נעצר תושב הגדה נסים נאסר לאחר שהעביר כספים לטובת כלואים של חמאס וגא"פ ומשפחותיהם.

דרך ערמומית יותר סוכלה על-ידי צה"ל ב-2022, כאשר גופי מודיעין ישראליים עלו על העברות כספים לחמאס דרך סטודנטים מאוניברסיטת ביר זית, אותם קיבלו לכרטיסי האשראי שלהם ממקור בטורקיה ונדרשו להעבירם לגורם בעזה.

בארה"ב הועבר מידע כי איראן מבדילה בין "כספים הנתרמים לחמאס" לבין כספים המיועדים לאימון וחימוש. על פי הערכות שונות הוציאה איראן עד עתה מיליארדי דולרים כדי לחמש, לאמן ולממן קבוצות כמו חמאס, חיזבאללה, הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני והח'ותים, במאמציה לערער את היציבות במזרח התיכון. לצד זאת איראן דואגת לתרום כספים למטרות "אזרחיות" ו"חברתיות". ב-2015 מימנה במסגרת אותו "סיוע צבאי" הקמת מנהרות טרור ב"מטרו" של עזה בעשרות מיליוני דולר באמצעות רשת של חואלות (העברות כספים אישיות).

לאחרונה, בעקבות הטבח בעוטף, הפיץ משרד האוצר האמריקני מקבץ תקנות בתחום הלבנת כספים (AML) שכוונו למדינות כמו קטאר וסודן, שבינן לבין חמאס התגלו קשרים פיננסיים ענפים. סומנו גם אנשי קשר עיקריים כמעט בכל התחומים, מהעברות טלפוניות ועד לקריפטו. ארה"ב מאמינה כנראה יותר ב"סיכולים ממוקדים כלכליים" מאשר בסיכולים פיזיים, והטילה סנקציות על מספר פעילי חמאס שחשבונותיהם נוהלו בבנקים מוכרים. כוונת הסנקציות לפגוע בתיקי השקעות משותפים לקטאר ואיראן ובנכסים ובתיק ההשקעות הסודי של חמאס, שפועל מקטאר ומקיים קשרים עם המשטר האיראני.

משפטנים אמריקנים פועלים לפגיעה בתיק ההשקעות של חמאס שנכסיו מוערכים במאות מיליוני דולרים ומניבים סכומי עתק. מי שהופעלו נגדם הסנקציות מתגוררים בעיקר מחוץ לעזה:

טורקיה – ג'האד יע'מו, רוצחו של נחשון וקסמן שמשמש כנציג רשמי של חמאס בטורקיה, מוחמד קאיה השוהה בטורקיה כנציג חמאס, וכן הארון נצר-א-דין מחזיק תיק ירושלים בחמאס.

לבנון – מאהר עובייד ועלי ברכה, שוהים בלבנון ומסומנים בארה"ב כמממני טרור.

קטאר – מוחמד נסראללה, נציג חמאס בקטר.

סודן – עבד אל באסט חמזה מוחמד ח'יר, נציג חמאס בסודאן

חברון – מוסא דודין.

בית לחם – חסן אל ורדיאן, מנהיג פוליטי בחמאס.

עזה – איימן נופל מפקד צבאי שחוסל לאחרונה, ניזאר עודאללה חבר הלשכה המדינית האחראי למו"מ עסקאות חילופי אסירים שככל הנראה נפגע גם הוא לאחרונה, ואסמעיל ברהום, ראש אגף הכספים של חמאס וחבר הלשכה המדינית.

כמו בכל ארגון חשאי המנסה להעלים מידע, גם בתחום זה התפתח מקרא של קודים סמויים להעברות בין גופי טרור, אותו חשפה החוקרת סינתיה פרחאת:

"פאי" (היה בשימוש דאעש) או "ג'אנימה" – שלל מלחמה, "היג'רה"/"מוהאג'ר" – הגירה, לוחם זר, "תקפיר" – אפיקורס, "תמקין" – העצמה, "נהדה" – תחייה. בכל פעם בה גופי אכיפת השימוש החוקי בכספים נתקלו בשמות אלו בתקשורת בין שני אנשים או יותר, נפתחה חקירה.

מהן המסקנות מהפעילות נגד כספי חמאס מאז ה-7 באוקטובר?

מודיעין: ההסתייעות במודיעין קוד פתוח (OSINT) המוגדר כמודיעין המופק על ידי איסוף, הערכה וניתוח מידע זמין הולך ומתפתח. לדוגמה, אם סטודנט בקולג' באזור בסיכון גבוה מתחיל לקבל העברות בנקאיות קבועות מחברת ייבוא-ייצוא ממוקדת MENA שלכאורה אינה קשורה לחשבון, זה עלול להיות חשוד. אבל חיפוש OSINT במדיה החברתית עשוי להראות כי הלקוחה מתחילה סמסטר חדש בקולג' או מצטלמת עם אביה, בעלים של עסק הייצוא, מה שעלול להפחית את החשדות.

ניטור ופיקוח: שליטת גופים מנטרים על תנועת כספי הטרור הופכת להיות יעילה יותר, אם כי היא עדיין חסרה תקציבים וכוח אדם מתאים. אחת הסיבות להצלחות היא טכנולוגיה מתפתחת והופעת גופים כמו ACFCS (ארגון בינלאומי לחשיפת פשיעה פיננסית) המסייעים לפתח דרכי פיקוח אחר כספים החשודים ככספים בלתי חוקיים. ניתן לראות שימוש באיכון טלפון של בעל החשבון, שימוש של בנקים בקואורדינטות GPS כדי לדעת מהיכן פועל הלקוח, האם הוא פועל מאזור קרבות או מאזור מגוריו.

מי שולט בכסף החמאס ומי יירש אותו בסיום המלחמה?

כנראה שהמפתח לשאלה זו נמצא אצל ד"ר מוסא אבו מרזוק. גם שאר הפעילים שעדיין חיים כמו ח'אלד משעל, איסמעיל הנייה, צאלח ערורי ואחרים לוטשים עיניים אל האוצר שעלול עוד מעט להפוך לאבוד.

כאשר יאסר ערפאת הלך לעולמו, המפתחות לכספות בקריביים, בשוויץ ובעוד מקומות מסתור נמסרו לגורם אלמוני שכנראה חוגג עליהם עד היום. יתכן כי ארה"ב תקים קואליציה עם מספר מדינות אירופאיות ואולי גם עם ישראל לשם החרמת ההון החמאסי, באמצעותו ישולמו פיצויים למי שנפגעו מהארגון במשך השנים, והרשימה היא ארוכה.

אל"מ (במיל') ד"ר משה אלעד הוא מזרחן, מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי, לשעבר יועץ משרד הביטחון לענייני ערבים, ראש התיאום הבטחוני בשטחים ומושל נפות ג'נין ובית לחם במנהל האזרחי.