מטרות המלחמה המוצהרות משתנות תוך כדי תנועה, בהתאם להתפתחויות בשטח ולאילוצים המדיניים. "מהשמדה" ל"התשה" ב-80 יום
בשבועות האחרונים ניכרת שחיקה בהגדרת מטרות המלחמה של ישראל.
מלחמת 'חרבות ברזל' יצאה לדרך כשראשי המדינה מצהירים על מטרות מקסימליסטיות, המרכזית בהן היייתה "השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של החמאס". אולם בזמן שחלף אנו עדים להנמכת ציפיות והגדרה מחודשת.
חמאס לא יושמד, אומרים לנו, אלא יורתע בעוצמה ("אנחנו רוצים הרתעה לשנים ארוכות כדי להרחיק מלחמות"); כבר הוצהר כי השלב הנוכחי של המלחמה, השלב ה"עצים" של מתקפה בכוחות גדולים, לא יביא להכרעה ויש לעבור לעצימות נמוכה יותר, בטענה כי "החמאס יוכרע רק במלחמת התשה". בצבא משנים כל הזמן את הטרמינולוגיה. תחילה דיברו על "שליטה ביטחונית", לאחר מכן על "חופש מבצעי" ועתה המושג הוא "רידוד הכוחות".
וכך מתחילים לשמוע על מטרות ביניים אחרות. חבר קבינט המלחמה בני גנץ למשל הצהיר השבוע כי "המחויבות שלנו" היא לאפשר לתושבי העוטף "לחזור לביתם בביטחון". הלוגיקה הזו מגיעה מעולם מלחמות ההתשה (מה שבצה"ל כינו פעם "הוגעה"), הרואות בעימות מאבק חברתי-תרבותי, בו ה"חסון" מנצח. על פי תפיסה זו החזרת התושבים בפני עצמה היא ניצחון. זה נשמע דומה מאוד לנאום הכלניות של הרמטכ"ל גנץ בסיום מבצע 'צוק איתן', ולא במקרה. התפיסה דומה.
אבל איך משיגים את המטרה אם חמאס לא מוכרע? אנחנו כבר מכירים את השפיל: חומות, ביצורים, מערכות טכנולוגיות ויחסי ציבור. וכאן נכנס השלב הבא עליו מדברים במערכת הצבאית ובקבינט: התכנסות לרצועת ביטחון ואזורי ביטחון ברצועה, והמשך פעילות בפשיטות ממוקדות לאורך החודשים הקרובים.
על פי דיווחים שונים המתווה יכלול נסיגה מרוב השטח בו שוהה כעת צה"ל, ומעבר לפרימטר מורחב בתוך הרצועה. הציטוט להלן מתוך דיווח של ניר דבורי בחדשות 12, אך מופיע בגרסאות שונות אצל כתבים נוספים:
על מנת להסיר את האיום מהגדר ולנסות להשיב את תושבי העוטף לבתיהם בקרוב, יוקם פרימטר, חיץ של קילומטר ממערב לגדר לאורך כל עשרות הקילומטרים של הרצועה. הכוחות יישבו שם ויפעלו משם ולמעשה יוודאו שאין כל התקרבות לגדר – לא של מחבלים, לא של הפגנות ולא של אזרחים"
חלק מהמערכה אמור לכלול הריסת כפרים ושכונות סמוכות למרחב הגדר. כפי שאמר קצין הנלחם ברצועה לאחד הכתבים, "תושבי נחל עוז לא יכולים לחזור לבתיהם כשיש להם את שג׳עיה מול העיניים, ואנחנו לא נשאיר את שג׳עיה כמו שהיא הייתה״.
המבצע יימשך מתוך עמדות בפרימטר:
צה"ל יפעל בפשיטות של חי"ר, ובפעולות מהאוויר ומהים. הכוחות יוכלו לפעול לפי משימות, באופן נקודתי יותר ובמהלכים אוגדתיים, חטיבתיים או צוותיים – לפי מה שתדרוש המשימה"
כל זה כאמור מתוך הנחה לפיה "חמאס לא יוכרע במהלך צבאי בלבד", וכי נדרשת מלחמת התשה שתכלול גם "מערכה מדינית ומערכה כלכלית לצד זו הצבאית".
כפי שפורסם אמש, בקבינט מתקיים ויכוח בין נתניהו, גלנט והרמטכ"ל ,הלוי לבין גנץ ואייזנקוט, לגבי תזמון המעבר לשלב הבא: באופן מיידי בימים הקרובים או רק לקראת סוף החודש. כך או כך האסטרטגיה ברורה ומוסכמת וחמאס לא יוכרע.
המערכת הצבאית גורסת כי חמאס פורק בשיטתיות בצפון הרצועה ומספרת על חיסול מפקדים בכירים בחמאס, אך בשטח צה"ל ממשיך לספוג אבדות. הסיבה פשוטה: חמאס פועל כארגון גרילה, נטמע בשטח, יורד למנהרות ומשם מזנב בכוחות. תיאורים מתוך הרצועה מלמדים כי כמעט ואין "קרבות" במובן הרגיל, בהם לוחמים מנהלים מגע באש באופן יזום על מנת לכבוש או להשתלט על עמדות מפתח, אלא היתקלויות ממארב, מטענים וירי נ"ט.
על פי הערכות, גם בצפון הרצועה ובשטחים בהם צה"ל שולט כביכול, עדיין נותרו כ-5,000 מחבלים המוכרים למערכת הביטחון, כולל בסג'עיה וג'בליה, זאת ללא התחשבות במגויסים חדשים ובאזרחים בגיל הלחימה. בכל מבנה כמעט התגלו מחסני אמל"ח ותחמושת, כך שגם השטח שנשלט על ידי צה"ל עדיין רווי מחבלים ואמצעי לחימה.
בינתיים חמאס ממשיך לקבל אספקה וסיוע הומניטרי. מאז ההפוגה ובמסגרת ההבנות שאפשרו אותה ואת החזרת החטופים, ישראל מאפשרת הכנסה סדירה של אספקה, מזון ודלק לעזה, כאשר כל העדויות מוכיחות בבירור שחמאס משתלט עליה. בהקלטה שפרסם אתמול דובר צה"ל נשמע עובד אונר"א מודה בכך בפה מלא.
הסרת המצור החלקי על חמאס שהחלה בהפוגה קבעה למעשה את סיומה של אופציית ההכרעה. וחמור מכך: במשך כל הלחימה, גם בשלבים הראשונים, המשיכו ההברחות ממצרים לרפיח בציר פילדלפי, בכבישים תת-קרקעיים בהם יכולות לנסוע גם משאיות. אמנם היקף ההברחות ירד, בין היתר בשל פעולות המצרים, אבל התשתית עדיין קיימת ועובדת.
בדיונים השבוע בוועדת חוץ וביטחון נאמר כי גם בשלבים הבאים אין בכוונת צה"ל להשתלט על פילדלפי ולפעול נגד ההברחות, מנימוקים הומניטריים ומדיניים. במקום זה מדובר על הקמת "מכשול משוכלל בגבול, שיכלול אמצעים טכנולוגיים", בשיתוף המצרים. הקמה של דבר כזה, אם בכלל, היא פרויקט שיארך זמן רב, ובכל מקרה הוא לא שווה הרבה ומפקיר שוב את בטחון ישראל בידי טכנולוגיה והצבא המצרי. לא מתכון להצלחה.
בינתיים צה"ל ממשיך לפעול בניסיון לאתר ולהשמיד אמצעי לחימה, פירי מנהרות ותשתיות אחרות, תוך מחיר כבד באבדות ונפגעים. חיילינו גיבורים וראויים לכל שבח, אולם בתנאים הנוכחיים זהו מבצע שתועלתו מוגבלת. כל עוד חמאס מתוספק הוא ישלים את פערי הציוד בקלות ופערי כוח אדם מעולם לא הפריעו לו. העובדה שהרגנו בין 7,000 ל-10,000 מחבלים לא תמנע מהארגון לגייס חדשים ולהשתקם במהירות.
רצועת עזה אינה ערי יהודה ושומרון של מבצע 'חומת מגן', שהיו מבודדות בתוך שטחים בשליטה ישראלית וקלות יחסית לטיהור. לעזה יש גבול הברחות בינלאומי, החמאס הקים שם תשתית נרחבת ומפותחת והיא מתוספקת ברמה גבוהה כל העת. עם הנסיגה לרצועת הביטחון, גם מה שנעשה כעת יהיה קשה להשגה.
ישראל שגתה בהתאמה בין התכנית המבצעית לבין מטרות המלחמה המוצהרות. כדי ליישם את "השמדת החמאס" כפי שהוצהר בתחילת הדרך (וכפי שנתניהו ממשיך להצהיר), יש צורך בתכנית מבצעית שונה המבוססת על מצור מתמשך, כפי שנעשה בצורה חלקית לפני ההפוגה, ולא על אינסוף פעולות כירורגיות וטיהור סזיפי.
המערכה עוד ארוכה וייתכן שיהיו שינויים נוספים בדפוס הפעולה של צה"ל. מה שאסור לעשות הוא לשנות את המטרות תוך כדי תנועה כך שיתאימו להישגים. ישראל לא תוכל לחמוק מהצורך הקיומי להשמיד את חמאס. גם אם זה לא יקרה בסבב הנוכחי, האתגר לא יעלם. הוא פשוט יכנס למנהרה עד הפעם הבאה.
כפרה עלינו.
אם ויתרו, ישראל חסרת תוחלת קיום
ברגע שביבי הכניס את גנץ ואיזנקוט לקבינט היה ברור לאן פניו.
שוב נתניהו אשם? בולשביקים נמאסתם
הדבר היחיד שיקבע את גורל המלחמה בעזה הוא חזרת התושבים ליישובי הדרום ולמתכונת חיים אזרחית שקטה במלואה. אוכלוסיית הדרום תצביע ברגליים ולא תניח לממשלת ישראל ולכל מי שמתיימר להוביל אותנו אם נשיג פחות מכך. לא נתרגל לרצועת עזה תואמת רצועת הבטחון בלבנון, למחבלים שמזנבים בנו ולמחיר דמים קבוע שהם יגבו מאיתנו, לוחמים ואזרחים. לא יקרה. לכן לממשלת ישראל אין ברירה אלא להשמיד את רצועת עזה כולה על כל הגרורות המפושטות בה, מעל-פני הקרקע ומתחתיה ולסלק משם את כל האוכלוסיה, עד האחרון שבה. על האמצעים והטקטיקה אפשר לדבר, אבל לא תקום ממשלה בישראל ולא יהיה מנהיג יציב פוליטית שיסכים לפחות מכך ויחזיק מעמד בתפקידו. הימים האלה חלפו לבלי שוב.
הפתרון היחיד הוא הגליית הערבים מרצועת עזה
————————————-
א) כל הפסקת לחימה כפי שאתה מתאר היא מתכון למלחמה הבאה ויתכן ובפעם הבאה לא נקבל תמיכה בינלאומית. יש לישראל הזדמנות פז לגמור את הבעיה.
ב) מה עושים? להבנתי, משטחים בעזרת בולדוזרים, הנחת חומר נפץ על יסודות בניינים, ארטילריה וחיל אוויר בעזרת פצצות ברזל זולות ופשוטות את השטח בצפון הרצועה, בהמשך באזור חאן יונס ואזור מחנות המרכז. כשאין בתים, אי אפשר לצאת מרב הפתחים של המנהרות כי יש פסולת בניין מלמעלה. כשאין בתים אוכלוסיה לא יכולה לחזור וכשאין אוכלוסיה תחת הרגליים כל גבר הוא מחבל שיש להרוג.
ג) ללא אוכלוסיה תומכת ואוהדת אי אפשר לנהל מלחמות גרילה.
ד) הרס הרצועה שהיא 40קמ באורך על 5-12 קמ ברוחב צריך לקחת עוד כמה חודשים בקצב הביצוע הנוכחי.
ה) יש להורות לאוכלוסיה לרדת דרומה וכל מי שנשאר יראה כבחזקת חמאס ולו ולמשפחתו סיכוי גבוה לההרג.
ו) מאחר ומי שמאז מלחמת יומה"כ לא נתן לישראל לנצח זו ארה"ב על מנת שיהיה לה מה להציע לערבים תמיד משלמים במטבע ישראלי. קיסינג'ר דאג להעביר את מצרים צד לפני המלחמה ולאחריה במחיר עשור אבוד בישראל.
ז) מאז מלחמת יומה"כ בכל עשור ארה"ב קוצצת איבר מישראל ומעבירה לערבים. פעם זו כל סיני, פעם זה רצועת הבטחון בדרום לבנון, ניסיון לתת את הגולן לאסד, מתן לב הארץ לערפת באוסלו שהוליד את פיגועי האוטובוסים, פיצוץ מסעדות ואלפי הרוגים ופצועים קשה נכים לכל החיים. לבסוף טיהור אתני של יהודים בצפון השומרון ורצועת עזה והעברת השטח לערבים. כמו תמיד, במקום 25 הרוגים בשנה מטרור אנחנו מקבלים כמה שנים של שקט שמסתיימות באלפי הרוגים ופצועים קשה בטווח של ימים עד שבועות עד חודשים.
ח) רוה"מ ישראלי חייב להגיד לנשיא ארה"ב שניסינו את הטיהור האתני של יהודים משך 50 שנה וזה תמיד נגמר בטבח כאלו היינו המבצעי הטיהור של הנאצים ועוזריהם בליטא, אוקראינה או אסטוניה של מלחמת העולם השניה. אדוני הנשיא, אנחנו לא הולכים להתאבד. אתה מבקש מאתנו להניח לולאת חנק על הצוואר ואת זה לא נעשה.
ט) ארה"ב בשנת בחירות. ישראל חייבת לפנות אל הכסף היהודי הגדול בארה"ב שבידי הדור המבוגר שמצליח לעשות את ההקשר לשואה בין מה שהוריו סיפרו לו על מזרח אירופה של מלחמת העולם השניה למה שקרה בשמחת תורה. יש לשכנע את הקהילות היהודיות לפעול למען הרפובליקנים בבחירות הקרובות. ניסיון להפוך את ניו יורק לרפובליקנית שמשמעותו תבוסה דמוקרטית מיידית היא דרך לאותת שישראל היא לא שה לעולה בידי ארה"ב ומנהיגיה. הלחץ האנטישמי של קבוצות ערביות וסתם אידיוטים שימושיים בארה"ב כנגד ישראל צריך להיות מופעל בעד ישראל הן ע"י יהודים אבל גם אוונגליסטים או שאר תומכי ישראל.
י) ה end game היחיד הוא לשטח את הרצועה, לדחוק כ 1.2 מיליון מוסלמים לגבול הדרומי, להעמיד צבא ברוחב של 5 קמ מצפון להם תוך ש95% משטח רצועת עזה רייק מאדם – הרבה יותר קל להגן על 5קמ של קו מגע על פני 60 קמ כפי שמציעים במאמר זה. לגרום לערבים להגר מרצון אפילו דרך ישראל ושדה התעופה רמון. לחפש מדינות באפריקה שיקבלו 1,000,000,000 $ על כל 200,000 עזתים שיקבלו. מדינות ענק באפריקה עם אוכלוסיה של 20-30,000,000 יכולות בתוך שנה אחת לרוקן 1,000,000 מרצועת עזה. בהרבה מדינות שאין להן איך לשלם בקרוב את האג"ח הדולרי שלהן יכול להיות פתרון נהדר ומעשי.
Win-win לאותה מדינת ענק בשטח ואוכלוסיה באפריקה ולישראל. כמובן לעשות את העסקאות הללו מתחת לשולחן כשבעזה ידעו שהם יכולים לצאת אל העולם דרך אותה מדינה ולא להיות מוגבלים לשטח מצומצם, ללא פרנסה וללא בית רב עזה תתפנה בטווח שבין חודשים לשנים בודדות. כל הסיפור לא יהיה. גלוי לאף אחד למעט לאותה מדינה אפריקאית או כמה מדינות ולרוה"מ הישראלי.
אני נדהם כל פעם מהחזירות של תושבי עוטף ישראל.
ביו״ש יש ישובים עם 40% גדר חסרה, ראשי מועצות שנאלצים לחפש נדבות מחו״ל כדי לדאוג לצרכי הבטחון שלהם וכבר עכשיו תשתיות טרור חזקות יותר.
ומהצד השני, תושבי יו״ש מתים (ומכאן משרתים בקרבי) במספרים גבוהים משמעותית מחלקם באוכלוסיה הכללית.
ובעל זאת, תושבי העוטף מבהירים שוב ושוב שאין נקודה בה הם יודו שתושבי יו״ש צריכים לקבל עדיפות גבוהה יותר.
מחיקת עזה
רק מזכיר שאחרי מלחמת שלום הגליל (לבנון ה-1) ניסינו את שיטת אזור ההפרדה. התוצאה היתה שפחות מדור לאחר מכן, לחץ בינלאומי וחולשה מנהיגותית הביאו לכך שראש ממשלה שהיה ממובילי אותה מלחמה פינה את שטח ההפרדה ודרדר מחדש את כל בטחון האזור.
״היכן שתעבור המחרשה האחרונה, שם יעבור הגבול״(טרומפלדור).
המאמר הזה מוכיח שהדיפ סטייט מעוניין בהמשך החיכוך עם חמאס ולא בהשמדתו, כדי לדכא את עם ישראל ולא לפתור את בעיותיו. זה בדיוק כמו נושא הדיור. פשוט לא פתרו את הבעיה ואם הציעו פתרונות, הרי שהם היו סופר "עדינים" וסופר חלקיים. גם בביטחון מציעים פתרונות לא סגורים ולא הדוקים בלשון המעטה. זה כמו מישהו עם בעיית לב, שיגידו לו נטפל בלב שלך אבל במקסימום תוכל לייצר 20% מאספקת הלב. זהו. זה מה שמציעים לנו. חרא עטוף בנייר צלופן ועל החרא הזה אנחנו משלמים באלפי הרוגים. הגיע הזמן שהעם יקום וישתלט על המדינה משום שכל כוחות השלטון, מהצבא ועד בית המשפט העליון כולל הפוליטיקאים, השתלטו לנו על המדינה ובוזזים אותה בחופשיות על חשבוננו.
מדינת ישראל בהנהגה משותפת עם גנרלים הוזים ושבויים באידיאולוגיה מערבית, לא מסוגלת להשמיד את החמאס.
מכיוון שזה מצב של או אנחנו או הם אפשר להסיק מכאן את האמת הכואבת.
כל החורבנות היו כתוצאה ממצב פנימי של שחיתות מוסרית, תחושת אני ועוצם ידי עשו לי את הדבר הזה. גם הפעם. אם עם ישראל לא יחזור להיות ישר עם האל – כפי שדורש שמו – ישר-אל, אין תכלית למדינה
עצוב. חמאס מנצח פעמיים. קודם עשה לנו "פרל הארבור". אחר-כך עשה לנו "סטלינגרד" וביבי וגנץ נשארו עם בלונים מלאים אויר חם של מלים מיותרות כמו, למוטט את שלטון החמאס, אף מיכלית עם דלק לא תיכנס לרצועה, לשחרר את החטופים בכוח… כל מיני שטויות ואמירות של פוליטיקאים שהפסידו את המלחמה.
עוד פעם נתניהו? בולשביקים נמאסתם
נכון, ובגלל זה הגיע הזמן למנהיגות שחותרת לניצחון. צריך לתמוך בפייגלין ולעזור לו לחזור
עוד מעט לא יהיה לנו זמן לשחק עם עזה אירן מחכה שנתעייף על עזה ואז תכניס למשחק את הכלב הבא שלה לדוגמא חיזבל'ה , או חוטים,ואז נצטרך להפיל על עזה משהו בסדר גודל אטומי אם אנחנו רוצים להמשיך לחיות
משפחות הלוחמים ובמיוחד משפחות החללים והפצועים,חייבים להתארגן ולמנוע מאותם אשר אחראים למחדל,למסמס את ההכרעה אשר בעבורה נלחמו ונלחמים הלוחמים שמוכנים להקריב את היקר מכל את חייהם.מדינת ישראל לא תוכל להתקיים,אם מלחמת אין ברירה זו,לא תסתיים במיטוט מקור הרוע והרשע,
ופינוי רצועת עזה מהתושבים שהתגוררו בה!!!!!!!!!!!!!!
להפך.
הסיבה שהדרג המדיני מוריד את הציפיות היא שכדי באמת להגיע לכל חור של החמאס צריך לשלם מחיר גבוה בחיילים וכן צריך להסתכן בחיסול הרשת של החמאס ברמה שלא יהיה מי שישלוט בכל המקומות בהם מוחזקים חטופים(מה שיקשה על קיום מו"מ או אפילו יבטל אותו) אבל באווירה בה משפחות חטופים ושכול מקבלות פטור לומר כל מה שהן חושבות-אין לפוליטיקאים הרבה ברירה.
הלב עם המשפחות הללו אבל דווקא מתוך דאגה לחיי אדם חובה עליהן לשתוק ולוודא שהן מוקפות רק באנשים שיחזקו את האמון שלהם במקבלי ההחלטות מצד אחד ואת המוכנות שלהן להקריב את יקיריהן למען הכלל מהצד השני.
דוד צודק וה"ימני" טועה.
ה"ימני" טוען: "כדי להגיע לכל חור של החמאס צריך לשלם מחיר גבוה בחיילים".
תגובתי:
1. אם היו מממשים את עצתו של עקיבא ביגמן – עורכים מצור כנדרש (כולל הרס מוחלט של המבנים)- המחיר היה נמוך יותר, בחיי חיילינו.
2. כשמדברים על מחיר צריך לחשוב על מחיר לטווח ארוך, לא לטווח קצר. תמיד אמרו לנו – "משוגעים, אתם רוצים לכבוש מחדש את עזה, זה מאד יקר בחיי חיילים". אבל אם לוקחים בחשבון את ה- 1400 ואת החיילים הנוספים (ואת עידוד כל אויבי ישראל בוודאי), נכון יותר לשלם את המחיר של הטווח הקצר, כדי לא לשלם בריבית דריבית את המחיר לטווח הארוך.
בעל המאמר כנראה סבור שאנו חיים בשנות ה60 שבהן צה"ל הכריע ב 6 ימים 3 צבאות ערביים, וזו כמובן חשיבה מוטעית לחלוטין. צריך לנתח את המציאות הנוכחית בהשוואה בין ההישגים של צה"ל לבין הישגים של צבאות אחרים. והנה צבא רוסיה האימתני כבר שנתיים! אינו מצליח להכניע את אוקראינה למרות שאין לו את אותן מגבלות שאיתן מתמודד צה"ל – דרישה של גורמים בין לאומיים להמנע מפגיעה ב"בילתי מעורבים", לחימה ב6 זירות, רגישות של דעת הקהל המקומית לנפגעים ועוד. שנתיים הן 730 יום והנה צה"ל נמצא בלחימה 60 יום וכבר סבלנותם של חלק מאיתנו כבר פוקעת, למרות שיש הישגים לא רעים כלל – כמות השיגורים שעמדה בממוצע על מאות בממוצע ליום בתחילת הלחימה ירדה לעשרות ליום ובשבועות האחרונים יש ימים שבהן משוגרות רקטות בודדות מדי יום ויש גם ימים שבהם אין שיגורים כלל וזה הישג משמעותי מאד שהרי בסבבים הקודמים כמות השיגורים לא ירדה כלל במהלך הלחימה -מהיום הראשון עד האחרון, בכל הסבבים הכמות הייתה שווה פחות או יותר. אז לוקח זמן עד שמגיעים לתןצאות אבל אין ברירה אחרת ויש גם מחיר בנפגעים כמו בכל מלחמה.
מנקודת מבט של הכותב אני לא מבין למה הוא לא יכל למשוך את הביקורת שלו עוד קצת, הרי אם הרעיון הוא שהחסון הוא המנצח ורואים בפועל שזאת ההתנהלות, אז הרעיון הוא הוא זה שגורם להרג חיילים ולחוסר ביטחון ולא הפעולות שנלקחו *בעקבות הרעיון* שהרי הוא סיבה לפעולות(לדעתי)
כלומר ישראל לא שוגה בהתנהלות הספציפית כפי שכתב הכותב אלא היא שוגה ברעיון באידיאולוגיה
בנוסף חסר לנו במשוואה את הגדרת חמאס, במבט כללי אם חמאס הוא ארגון, כוח צבאי אזי הפיתרון איתו הוא צבאי, אבל אם חמאס הוא גם אידיאולוגיה, שיכולה להזמין אנשים וקבוצות אחרות לקחת בה חלק אז פיתרון צבאי זה סוג של עיוורון, ויתכן שגם פיתרון מדיני הוא עיוורון, ויתכן שהעולם המערבי או שהתפיסה המערבית לא מכירה בסוג כזה של מלחמות: אידיאל נגד אידיאל
בקיצור היה מתאים להגיד שהמדינה נכשלה נכשלת ותמשיך להיכשל בגלל שהיא לא מכירה במערכה אידיאולוגית:לא תהגה בגרונה(את האמת לאמיתה על המערכה) אוזנים לה ולא תשמע(את הצהרות חמאס המובהקות) ידיים לה לא ימישון(לא תחסל את חמאס)
אולי הכותב לא מסכים עם הטענות שלי אבל כל אלו דברים שעלו באתר מידה
ישראל אסטרטגית לא רוצה להיכנס לרפיח
ישראל שולטת בעזה כולה חוץ מהעיר רפיח , השארות ישראל בעזה זאת הנקמה הכי גדולה