העולם הערבי חייב להפסיק להתנער מאחריות ולהתחיל לקלוט עזתים המעוניינים לעזוב את הרצועה
ישראל שוב מבלבלת את בעלי בריתה במערב, כפי שעשתה מספר פעמים בעבר.
המקרה הגורלי ביותר היה כאשר ממשלת הסכם אוסלו הפכה את ארגוני הטרור הפלסטינאים ל"פרטנרים לשלום", כי הרי "שלום עושים עם אויבים". בכך קיבלו אלו המבקשים לחסל את ישראל, מדינת היהודים, לא רק לגיטימציה בינלאומית אלא גם חסות עולמית גורפת, מבלי שיצטרכו לשלם מחיר כלשהו.
יתרה מזאת, הנרטיב השקרי אודות בעלות "ילידית" על הארץ בה מחזיק "העם הפלסטיני" המומצא הפך לנרטיב היסטורי מקובל ונפוץ, גם במערב, בעוד הרעיון הציוני של שיבת היהודים לארץ אבותיהם קיבל צביון קולוניאליסטי-אימפריאליסטי מאוחר שפג תוקפו. חיסולה המתבקש של "הישות הציונית" הפך לצו השעה. מכאן ההבנה לפשעי ה-7 באוקטובר והצדקתם לה אנו עדים במקומות רבים מדי. במידה רבה, ישראל כרתה במו ידיה את העץ עליו ישבה באמצעות הסכם אוסלו ובעיקר בניהולו הכושל, הרשלני והנפשע של "תהליך השלום".
כעת מבלבלת ישראל את בעלי בריתה במערב עם התוכניות ל"יישוב מחדש" של ערביי רצועת עזה במדינות שיסכימו לקלוט אותם. מאחר שמרבית מדינות ערב לא הביעו ויביעו נכונות כלשהי לקלוט את ערביי הרצועה, ואף מתנגדות נחרצות לתוכניות אלו, הרי שהמועמדות לקליטה הן בעיקר מדינות המערב העשירות.
חלקן הביעו נכונות לקלוט "פליטים פלסטינים" מרצועת עזה. קנדה מוכנה באופן מוגבל לקלוט את תושבי הרצועה להם קרובי משפחה החיים בשטחה. סקוטלנד, שראש ממשלתה מוסלמי ואשתו ממוצא "פלסטיני", לחצה על ממשלת בריטניה לגלות נדיבות רבה יותר במסגרת התוכנית ל"יישוב מחדש" בממלכה, ממנה כבר נהנו פליטים מאוקראינה, אפגניסטן או סוריה. מדינות מערביות אחרות שומרות לפי שעה על שתיקה מוחלטת בעניין, המעידה על התנגדות עקרונית לרעיון. יש להן כבר מספיק בעיות עם מהגרים ערבים ומוסלמים.
מישראל יוצאים היום שני מסרים סותרים: מסר אחד מנסה לייצר אחדות גורל בין ישראל למדינות המערב הסובלות מעודף הגירה של אוכלוסיות מוסלמיות וערביות, על כל הבעיות הנלוות.
הסיסמא The West is Next מבקשת לעורר במערב מודעות לסכנה הטמונה באסלאם הקיצוני ולכך שטבח ה-7 באוקטובר עלול להתרחש בכל אחת מהמדינות שהכניסו אליהן מספרים גדולים של מהגרים ומבקשי מקלט מוסלמים. המסר הזה מתבסס על המציאות אותה מהגרים מוסלמים וערבים כבר כפו על רוב מדינות המערב המארחות אותן (למשל בריטניה, צרפת, גרמניה, ארה"ב, איטליה, בלגיה, דנמרק, שבדיה, ספרד והולנד) וגם על האלימות המילולית, הרעיונית והפיזית שליוותה את רוב ההפגנות הפרו-פלסטיניות במערב.
במקביל, המסר השני אותו מקדמים גורמים שונים בישראל, קורא לעולם ובעיקר למערב לפתוח שעריו בפני הגירה המונית של ערביי רצועת עזה, כדי להקל על פתרון עתידי לנטרול איום הטרור והאלימות משטח זה. מדינות המערב, בעיקר העשירות בהן, מתבקשות להירתם ליישום רעיון "היישוב מחדש" ולקלוט אוכלוסיית מהגרים ערבית ומוסלמית, שלא רק הורגלה במשך עשרות שנים לחיות על חשבון אחרים, אלא גם חונכה על ברכי קיצונות אסלאמית ורעיונות השמדתיים אלימים נגד כל מה שאינו אסלאם קיצוני. כלומר, ישראל מבקשת ביד אחת ממדינות המערב לקלוט אוכלוסייה עם פוטנציאל אלימות גבוה, בדיוק הסכנה ממנה היא מתריעה ביד השנייה.
בישראל צריכים להבין כי יישוב ערביי א"י במדינות המערב מתדלק לא רק את האלימות והטרור שם אלא גם גישות אנטי-ישראליות ואנטי-ציוניות. מהגרים ו"פליטים" "פלסטינים" רבים, שכבר חיים במדינות המערב, מהווים חוד חנית למאבק הבלתי פוסק לחיסול ישראל. הם נטמעים במסגרות פוליטיות ומפלגתיות, חינוכיות ואקדמיות, חברתיות וכלכליות, לא רק כדי להפוך לחלק מהחברות המארחות אותן אלא כדי לנצל את מעמדם לקידום ולהפצת גישות אנטי-ישראליות. חברת הקונגרס האמריקנית רשידה טאליב כמשל.
מדינות לא-ערביות בהן מתגוררות קהילות "פלסטיניות" גדולות כמו צ'ילה (בה חיים כחצי מיליון איש ממוצא "פלסטיני", אינן מסייעות לפתרון הסכסוך הערבי-ישראלי, אלא מתגייסות בדרך כלל נגד ישראל. "יישוב מחדש" של ערביי עזה מייצא את הסכסוך, לא פותר אותו.
רעיון "היישוב מחדש" של ערביי רצועת עזה אינו פסול כלל וכלל אך הוא חייב להתבצע רק בעולם הערבי. לא יעלה על הדעת כי מדינות אירופיות ואחרות הסובלות ממילא מקשיי קליטה רבים של אוכלוסיות הגירה מוסלמיות וערביות יידרשו לשאת בעול העזתים, בעוד שמדינות ערב העשירות (בראשן קטאר שהפכה את עזה לממלכת טרור) יביטו מהצד ויתנערו מכל אחריות. מלחמת 'חרבות ברזל" צריכה לשמש מנוף לתפיסה מחודשת של פתרון הסכסוך הערבי-ישראלי במסגרת מזרח תיכונית רחבה, שתביא לטיפול באחד המכשולים העיקריים בפני הסדר מדיני לסכסוך, קרי "בעיית הפליטות" של ערביי א"י.
בסוגייה זו העולם שבוי בפרדיגמות שנכפו עליו בידי הצד הערבי מאז מלחמת 1948 ולא נבחנו מחדש מאז. כשם שבעקבות 1948 לא הייתה כל הצדקה לשימור "מחנות פליטים" והקהילייה הבינלאומית הייתה צריכה להתעקש על קליטת העקורים הערביים במדינות אליהן נמלטו, יש כעת לשוב ולדרוש את פתרון "בעיית הפליטות" באמצעות תוכנית יישוב מחדש נרחבת של "הפלסטינים" במדינות ערב.
ראשית יש לבטל לאלתר את רעיון "הפליטות המורשת" של "הפלסטינאים" המונצח באמצעות "מחנות פליטים " של אונר"א, יחד עם סירוב מדינות ערב לאזרח את "הפליטים" החיים בשטחן. הנצחת "הפליטות הפלסטינית", ודרכה הנצחת רעיון "זכות השיבה", היא הנצחת השאיפה להשמדת מדינת היהודים.
במסעותיי בעולם הערבי נפגשתי עם "פלסטינים" רבים שמשפחותיהם חיות מזה דורות באותן מדינות, רואות עצמן כחלק מהחברה ואינן מתכוונות כלל לחזור לא"י, אך המדינות המארחות מסרבות לאזרח אותן, למרות שהם תורמים להן בתחומים שונים. האפליה הבלתי מוצדקת הזו חייבת להיפסק, והקהיליה הבינלאומית חייבת לעמוד על כך, אם היא מעוניינת בפתרון לסכסוך שאין משמעו חיסול ישראל.
ברגע שיוסרו מכשולים אלו, על העולם לדרוש ממדינות ערב לסייע בקליטת העזתים המבקשים לבנות לעצמם חיים טובים יותר במקום אחר. הם יכולים לפנות לארצות מוצא משפחתם האמיתי – סעודיה, מרוקו, מצרים, לבנון, סוריה, טורקיה, או למדינות אחרות.
אלו שיישארו מאחור יצטרכו לעבור תהליך של עקירת השנאה לישראל וקבלת הקיום לצדה במסגרות מדיניות שונות, בשיתוף עם מדינות ערב השכנות, בעיקר ירדן ומצרים, כשהסכמי מיעוטים, כאלו שהושגו באירופה לאחר שתי מלחמות עולם, יכולים לשמש כדגם. אסור שמדינה "פלסטינית" תוקם בחלקה המערבי של א"י.
בשורה התחתונה, הרעיונות הפופוליסטים של טרנספר וריקון הרצועה הם מנותקים מהמציאות ולכן גם מקשים על קידום מדיניות מעשית ומכאן מסוכנים.
רוב מדינות ערב לא רוצות לעזור לנו ורוב מדינות המערב לא רוצות את הסכנות הנלוות וכתוצאה מזה, אין אפילו קרוב למספיק מי שירצה לקחת פלסטינים מעזה.
זה אומר שחייבים להתחיל להשלים עם מציאות דומה לזו שביו״ש(עם שיפורים שצריך להעתיק גם לשם)-אוכלוסיה זרה תחת שלטון וחינוך ישראלים ופעילות קבועה של מערכת הבטחון בתוכה(מצב שהולך ונוצר ממילא בצפון הרצועה) ובאותו הזמן אוכלוסיה אזרחית שגרה במרחק קילומטרים בודדים מאוכלוסיית אויב ומתרגלת למסירות הנפש הנחוצה כדי לגור במזה״ת כיהודים.
מסתמן שחלק גדול מהפלסטינים ברצועה יגורו במחנות אוהלים זמן לא קצר. אם ישראל תמנע מהם עבודה ותגרור רגלים בקשר לשיקום שלהם בטענה שצריך לטהר את השטח ממחבלים, חלק לא מבוטל מהאוכלוסיה ימצא את דרכו מחפש עבודה במדינות העולם.
צודק . מדינות ערב צריכות לקחת אחריות . גם במחיר של מלחמה . אין דבר כזה 'מחנות פליטים' . ישראל קלטה מאות אלפי פליטים יהודים שגורשו ממדינות ערב. הדין הבינלאומי צריך לדרוש גם את ההפך
ספר לנו איך נכריח אותם לקחת אחריות…..
זה מאוד פשוט. העולם, לא יתן לנו לישב מחדש את תושבי עזה, כי אז לא יהיה מי שיציק ויהרוג יהודים.
כולל ארה"ב אגב.
אז אפשר לרצות את זה והלוואי וזה היה קורה, אבל לא יקרה.
הפיתרון היחיד הוא לא להעסיק אותם בישראל בשום פנים ואופן (גם את ערביי יו"ש) ולאט לאט הם יעזבו בעצמם .
בהחלט נכון.
אם יוכלו להגר כי חמאס כבר לא שם ובייחוד כשאין להם עבודה מישראל ואין להם כסף קטארי או אחר, הם יעזבו ברובם ואז ישארו כאן בעיקר המחבלים ובני משפחותיהם שהם ברי מוות.
אם חלילה וחס ישראל מחזיקה אותם לצפון הרצועה זאת תהיה תבוסה מוחצת לישראל וניצחון ענק לחמאס-דאעש.
ממצה שכזה, חיזבאללה יקבל זריקת עידוד לא נורמלית לתקוף את ישראל בתחבולה.