חשיפת 'מידה': ירידה בשיעור המתגייסים היהודים למשטרה

שיעור היהודים מכלל המתגייסים החדשים למשטרת ישראל נמצא בירידה עקבית, עד שבשנה האחרונה קרוב לרבע מהמתגייסים החדשים לשירות מוגדרים כ"בני מיעוטים".

כך עולה מנתונים שהתקבלו בבקשת חופש מידע שהגיש אתר 'מידה' בשיתוף עם ארגון 'לביא'. על פי הנתונים, בשנת 2018 היו שיעור ה"לא יהודים" מכלל המתגייסים למשטרה כ-15%, ואילו בשנה האחרונה, שיעורם עלה ל-23% מכלל המתגייסים. הנתונים לגבי שנת 2023 אינם שלמים וכוללים רק את החודשים ינואר עד אוגוסט, אך ניכרת בהם שמירה על המגמה הרציפה.

נתונים אלו משקפים חלק ממשבר כוח האדם במשטרה, עליו דווח עליו רבות בשנים האחרונות. אולם המשטרה מסרבת לספק נתונים מפורטים לגבי משמעויותיו. בבקשת חופש המידע שנשלחה אל המשטרה התבקשו במפורש נתונים אודות גיוס למשטרה מהמגזר הערבי, כדי להפריד בין מגויסים מהמגזר הדרוזי ומגזרים אחרים לבין המגזר הערבי-מוסלמי. אולם בתשובת המשטרה התקבלו נתונים המכלילים את כלל המגזרים הלא יהודיים בנתון אחד (המידע מגיע "ללא נתון אודות מוצא דתי" נאמר בתשובת המשטרה). כך או כך הירידה בשיעור המתגייסים היהודים היא תופעה מטרידה.

בבקשת חופש המידע ביקשנו גם תשובות לגבי שינויים בקריטריונים בגיוס, תנאי סף ודרישות קבלה. בחלק מהנושאים נענינו כי לא חל שינוי ולגבי אחרים לא נמסרו נתונים מפורטים.

בתשובה לשאלה בה התבקשה משטרת ישראל לספק מידע אודות תבחינים, מיונים או דרישות נוספות לצורך קבלה לשירות, בפילוח לפי השנים, נמסר בתשובה כי "למועמד נערך מבחן עברית, מבדקים – פסיכולוגיים, כשירות גופנית, בדיקות יחב"מ, מדד יום המיון למגזר הייעודי וכן ביצוע מרכזי הערכה בהתאם למקצוע". כמו כן נטען כי "לאורך השנים מבוצעות התאמות שונות".

עלייה בשיעור התגייסות של "בני מיעוטים" יכולה לסמן מגמה חיובית של השתלבות מגזרים שונים בחברה הישראלית, אך ייתכן שמדובר כאן בסיפור אחר המשקף משבר בכוח האדם המשטרתי. לפני מספר חודשים פורסמו נתונים בדבר הורדה משמעותית בדרישות הסף לקבלה למשטרה וקיצור משך קורס ההכשרה. על פי הפרסום, הניקוד הממוצע במיוני הקבלה צנח בשמונה נקודות – מ-107 ל-99 בשנה וחצי האחרונות, וציון הסף המינימלי לקבלה הסף ירד מ 3.5 ל-3.

מעבר למשבר כוח האדם, יש כאן גם נושא עקרוני. מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי הצהיר לפני כשנתיים כי בכוונתו לדאוג לכך שכעשרה אחוזים מהשוטרים יגיעו מהמגזר הערבי-מוסלמי.

על פי נתונים המעודכנים לשנת 2021 שירתו במשטרה 23,401 שוטרים יהודים, ו4,275 שוטרים שאינם יהודים, מתוכם, 881 ערבים מוסלמים, 285 בדואים,45 ערבים נוצרים, 68 צ'רקסים, 697 נוצרים ו-2,111 שוטרים דרוזים. תחת קטגוריית "אחר" או "ללא דת מוזנת" ישנם עוד 67 ו-121 שוטרים בהתאמה.  היעד של שבתאי הוא להגיע לסדר גודל של כ-3,000 שוטרים ערבים-מוסלמים.

בתחקיר שפרסם אתר הקול היהודי נחשף כי במסגרת שילוב האוכלוסייה הערבית, שקלו במשטרה להקל את הקריטריונים לגיוס. על פי מסמכים פנימיים, במשטרה ראו בגיוס שוטרים מהמגזר הערבי יעד אסטרטגי, והיו מוכנים לשקול הקלות בגיוס לשם כך. כך נכתב בחוברת מדיניות פנימית של המשטרה משנת 2017, בפרק שכותרתו "מסלולים עוקפי חסמים לגיוס שוטרים ערבים":

בשל החשיבות של גיוס שוטרים ערבים וההשלכות הרחבות לכך, יש להשקיע מחשבה ויצירתיות כדי להתמודד עם החסמים לגיוס שוטרים ערבים (למשל, קרוב משפחה עם תיק פלילי). יש לאפשר למפקדי התחנות 'לשחק תפקיד' בגיוס שוטרים ערבים לתחנה שלהם. אפשרות אחת היא לאפשר להמלצת מת"ח לגייס מועמד/ת לעמוד נגד דחיה בשל שיקולי ביטחון שדה. ניתן גם לאפשר תקופה משמעותית של התנדבות ("תקופת ניסיון") שלאחריה יוכל המת"ח להמליץ על הגיוס למשטרה"

משטרת ישראל משנה פניה. משבר כוח האדם והרצון לקדם השתלבות של "בני מיעוטים" מוביל אותה להקלה בקריטריונים ובהגמשת הדרישות. השאלה הנשאלת היא כיצד ייראה הכוח המשטרתי במידה ותהליך זה יימשך? האם הוא יהיה רלוונטי לאירועים של פשיעה לאומנית? כיצד המשטרה תוכל לפעול במקרים של התקוממות ערבית מהסוג שנצפה באירועי 'שומר חומות'? סימנים מדאיגים יש בשפע וזה הזמן לפעול.

מארגון לביא נמסר בתגובה: "גיוסם ההולך וגובר של ערביי ישראל מתומרץ על ידי גורמים שונים ממניעים אידיאולוגים ומעלה חשש כבד לפגיעה בביטחון המדינה".