מעזה לברלין: הפצצה האסלאמית מתקתקת גם בגרמניה

מתקפת הטרור הברברית של 7.10 ומלחמת 'חרבות ברזל' שהוכרזה בעקבותיה עוררו גל הפגנות פרו-פלסטיניות המוניות ברחבי גרמניה.

כמו במדינות מערביות אחרות, הפגנות אלו (שלוו לעתים קרובות במעשי אלימות) שימשו למעשה לקידום אג'נדה פוליטית אסלאמיסטית, אנטי-ממסדית ואנטי-מערבית. "פלסטין" ו"עזה" הפכו לשמות קוד למלחמה במערב ובערכיו, מחוץ לו ובתוכו, באותו אופן  בו "תנועת השלום העולמי" שימשה את ברה"מ והגוש בהובלתה למאבק מבית במערב. גם אז הייתה גרמניה המערבית חזית קדמית למאבק.

אחד הגופים מאחורי ההתגייסות "הפרו-פלסטינית" בגרמניה נקרא 'דור אסלאם', Generation Islam, או בקיצור – GI.

אופיו של ארגון זה מצביע על ההקשר הנרחב של "תנועת ההזדהות עם הפלסטינאים" כחלק מהמלחמה הכוללת של האסלאם נגד המערב. במסגרת זו, סבל האוכלוסייה הערבית ברצועת עזה במלחמה הנוכחית, כמו בסבבי האלימות הקודמים שכפו עליה ארגוני הטרור, מנוצל כדי לגייס צעירים מוסלמים ולא מוסלמים במרחב דובר הגרמנית, למטרת ערעור הסדר הפוליטי הקיים והפצת הרעיון לפיו את הדמוקרטיה הליברלית יש להחליף בח'ליפות פאן-אסלאמית ומבוססת שריעה.

באחת ההפגנות הגדולות שערכו תומכי 'דור אסלאם' בעיר אֶסֶן בראשית נובמבר תחת הסיסמא "עזה תחת ירי", הונפו דגלי הח'ליפות האסלאמית של דאע"ש וכן שלטים עליהם נכתב: "אומה אחת, אחדות אחת, פתרון אחד – ח'ליפות". הדמיון לסיסמה הנאצית "עם אחד, רייך אחד, פיהרר אחד" מצמרר. מסרים זהים נשמעו בהפגנות בערים אחרות.

'דור אסלאם' מזכיר בשמו ארגונים אחרים שצצו בשנים האחרים בעיקר סביב סוגיית איכות הסביבה, וכן את ההתייחסות לדור שנולד סביב ראשית המילניום הנוכחי. אין זה מקרי: 'דור אסלאם' פונה בעיקר לקהלים צעירים ומבקש להעביר להם "מסרים חינוכיים" על אופיו "האמיתי" של האסלאם, כחלופה ל"הסתה השיטתית והממסדית נגד האסלאם, המתבצעת במערב".

ברשתות החברתיות בהן נחשפים למסריו מאות אלפי עוקבים, מוצג 'דור אסלאם' כ"קולה של הקהיליה המוסלמית במרחב דובר הגרמנית, שבו מוסלמים נתונים תחת מתקפות נמשכות מצד המדינה והתקשורת". באתר האינטרנט של הארגון כתוב כי המוטיבציה של פעיליו, "מוסלמים נחושים שדוגלים בבסיס האמונה הבלתי מעורער ובערכי האסלאם", היא תחושת הניכור הגוברת בין מוסלמים לחברה הסובבת אותם.

עוד נכתב כי 'דור האסלאם' מבצע "עבודת הסברה כדי להדגיש היבטים חיוביים" ומשתמש ב"ביקורת בונה" כדי "לפרק מתחים חברתיים". הארגון פועל על בסיס "נורמות אסלאמיות" לניהול שיח "פתוח, לא מייפה מציאות אך ענייני", משום ש"רק כך ניתן יהיה לפתח פתרונות צודקים לזהות האסלאמית ולחברת הרוב". במילים אחרות, כפי שנראה בהמשך: שיח תעמולתי שנועד להשפיע על עמדות החברה הלא-מוסלמית במדינות דוברות הגרמנית.

'דור אסלאם' הוקם ב-2014 בהמבורג, אחד ממוקדי הפעילות הראשיים של האסלאם הקיצוני בגרמניה. בינתיים העביר הארגון, ככל הנראה, את מרכז פעילותו לברלין. ביון הפנים הגרמני רואה ב'דור אסלאם' ארגון המשך לארגון הפאן-אסלאמי 'חיזב א-תחריר' ("מפלגת השחרור") שפעילותו בגרמניה נאסרה ב-2003, בין היתר בעקבות כנס שנערך בחסותו בברלין, בו נשמעה קריאה להשמדת מדינת ישראל.

ניסיון לבטל את איסור הפעילות בגרמניה נכשל ב-2012 בבית הדין האירופי לזכויות האדם. זמן קצר לאחר מכן החלה פעילותו של 'דור האסלאם'. שני ארגונים נוספים, המזוהים עם 'חיזב א-תחריר' צצו לאחר מכן בגרמניה: 'מציאות אסלאם' (Realität Islam) שהוקם ב-2015 באזור פרנקפורט וחבל הרוהר, בהם מתגוררת אוכלוסייה מוסלמית גדולה, ו'מוסלמי אינטראקטיבי' (Muslim Interaktiv) שהחל בפעילות ב-2019, גם באזור המבורג.

'חיזב א-תחריר' הוקמה ב-1953 במזרח ירושלים (אז חלק מירדן) על ידי איש הדת האסלאמי תאקי א-דין א-נבהאני. מראשית דרכו דגל הארגון בהקמתה מחדש של ח'ליפות כלל-אסלאמית, שתחליף את מדינות הלאום המוסלמיות ותמשיך את השתלטות האסלאם על העולם. לפי תפיסת הארגון, בכל שטחי הח'ליפות תוחל השריעה.

השחרור בשם התנועה הורחב משחרורה של "פלסטין" לשחרור העולם המוסלמי כולו מרעיונות החילון המערביים, בכלל זה אידיאולוגיות שמאל למיניהן, ליברליזם ולאומיות, דמוקרטיה וקפיטליזם, וכן לשחרור מהפרדה בין דת ומדינה. 'חיזב א-תחריר' פעיל כיום בכארבעים מדינות ברחבי העולם, אך פעילותו אסורה ברוב מדינות ערב, שאת קיומן הוא שולל באופן עקרוני.

ירדן הייתה הראשונה שאסרה את פעילות הארגון, כבר בשנות ה-50. בשל איסור זה העתיק א-נבהאני את מרכז פעילותו ללבנון, שם שוכן עד היום המטה הראשי. שני מרכזי פעילות חשובים נוספים של הארגון הן מדינות מרכז אסיה (קירגיסטן, אוזבקיסטן וטג'יקיסטן) וכן בריטניה.

מספר פעילי 'חיזב א-תחריר' על שלוחותיו בגרמניה הוכפל בארבע השנים האחרונות מכ-350 ל-700. לכאורה זהו נתון לא מאוד מרשים. עם זאת, מדובר בגרעין פעילים מסור ונחוש, הפועל להפצת עקרונות הארגון בקרב צעירים, מוסלמים ולא מוסלמים כאחד, בעיקר באמצעות הרשתות החברתיות.

'חיזב א-תחריר' אמנם אינו מטיף לשימוש באלימות להשגת יעדיו הרעיוניים, אך אינו פוסל שימוש באלימות לצורך "הגנה" על מוסלמים מפני "תוקפנות מערבית", בכלל זה הציונות. בסרטון על ה-7 באוקטובר שהעלה 'דור אסלאם' תחת הכותרת "ההתנגדות הפלסטינית מפתיעה את הישות הציונית" מוצג הטבח הברברי ביישובי עוטף עזה כ"פעולה צבאית" ו"יום היסטורי". שניים משתתפים בשיח בגרמנית: אחמד תמים, מראשי 'דור אסלאם', הטוען שהוא ממוצא פלסטיני, וה"כוכב" החדש של הארגון ברשתות החברתיות, צעיר המוצג בשמו הפרטי בילאל, שלדבריו הוא אתיופי שהמיר את דתו לאסלאם לפני כשמונה שנים.

אחמד תמים היה הדובר הראשי בהפגנת הזדהות פרו-פלסטינית שנערכה בכיכר אלכסנדרפלאץ בברלין בחודש אוקטובר. הוא האשים את ישראל ב"רצח עם" והשווה בין מעשיה לפשעי הרייך הנאצי, השוואה אנטישמית לפי הגדרת האנטישמיות הבינלאומית של ה-IHRA.

הוא גם השווה בין איסור קיומן של הפגנות פרו-פלסטיניות בברלין לרדיפת היהודים בידי הנאצים. השוואה חסרת בסיס זו פופולרית מאוד בחוגים פרו-פלסטינים בגרמניה, המפיצים גם טענות שקריות לפיהן הם נרדפים בידי הרשויות המקומיות ומצונזרים בתקשורת.

טענות אלו כמובן מתעלמות מן העילות לאיסור הפגנות פרו-פלסטיניות: סיסמאות אנטישמיות, קריאות להשמדת ישראל והבעת תמיכה בארגוני טרור. "אתם יודעים, נוצר עבורנו בגרמניה מצב קשה", שלהב תמים את מאות מאזיניו בהפגנה, "חופש הביטוי כאן בכל הנוגע לנושא 'פלסטין' מוגבל ביותר".

הסרטונים אותם 'דור האסלאם' מפיץ ברשתות החברתיות משכתבים את ההיסטוריה של הסכסוך הערבי-ישראלי תחת כסות של "הסברה על ההיסטוריה של פלסטין". ישראל מוצגת בהם כ"פרויקט קולוניאליסטי בריטי", שיובא למזרח התיכון המוסלמי כחלק מ"התקפה על הח'ליפות העות'מנית".

אין כל אזכור לקיומו הנמשך של ישוב יהודי בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה ולזיקה ההיסטורית בין היהודים לארץ. במקום זאת, המתקפה הבריטית הוליכה לחיסול האחדות האסלאמית, להקמת מדינות לאום והחלפת השריעה במערכת משפט בעלת ערכים מערביים. הסרטון, כמובן, אינו מציין את העובדה שהמונח "פלסטין" הומצא לצורך הגדרת שטח המנדט הבריטי ומתייחס אל "פלסטינה" כאילו הייתה ישות קיימת מאז ומתמיד.

עוד מסופר כי בית המלוכה ההאשמי "בגד" במוסלמים במגעיו עם ראשי הציונים, שכפו על הבריטים להכיר במוסדות היישוב, וניצלו את "אירועי מלחמת העולם השנייה" במטרה לקדם את מימוש רעיון הקמת מדינה יהודית. אחד הסרטונים מסתיים במסר מפתיע: היהודים צריכים לשמש דוגמא למוסלמים – אם היהודים, למרות כל חילוקי הדעות ביניהם, הצליחו לעבוד יחדיו לקידום מטרה משותפת, מדוע המוסלמים לא מצליחים להתאחד ולהקים ח'ליפות?

'דור האסלאם' אינו מתייחס בסרטוניו ובפרסומיו רק לסוגיית "פלסטין". הארגון תוקף את המשטר הסיני על "רצח העם" נגד הקהילה האויגורית המוסלמית, את נשיא צרפת עמנואל מקרון על "מלחמת הצלב" שלו ב"אסלאם הפוליטי", קרי באסלאם הקיצוני הפועל להפוך לשחקן פוליטי במדינות המערב, רואה במזרחנים "נשק של הקולוניאליזם" ומודאג דווקא מ"המימון האמריקני" של האקדמיה ומ"דיקטטורת האינטגרציה" אותה ממשלות מערביות כופות על קהילות מהגרים מוסלמיות.

העימות סביב רצועת עזה מספק ל'דור אסלאם' ושאר ארגוני הלווין של 'חיזב א-תחריר' את החומר הוויזואלי הנדרש להמחשת הסבל שהמערב גורם למוסלמים, לאחר ש"שתל" את היהודים על אדמות שנושלו מ"בעליהן המקוריים".

שיטת הפעולה פשוטה: לעורר רגשות באמצעות תמונות זוועה של סבל תושבי עזה תוך הטלת האשמה כולה על "הישות הציונית הגוזלת והרוצחת", גיוס דעת קהל אוהדת  (מוסלמית ולא מוסלמית) באמצעות רגשות אלו, והקצנה רעיונית נגד הסדר הקיים במערב וערכיו.

"עזה מסירה את המסכות מעל פני הצביעות המערבית", מתלוננים אנשי 'דור אסלאם' על התמיכה "החד-צדדית" של ממשלות המערב (ובכלל זה גרמניה) בישראל, ולמעשה על "מסע הצלב" שהמערב מנהל לטענתם נגד המוסלמים, גם אלו החיים במערב. באמצעות הרשתות החברתיות, מסרים אלו מרעילים את מוחם של מאות אלפים. בגרמניה גוברים הקולות, הדורשים להוציא את 'דור אסלאם' מחוץ לחוק ולאסור את פעילותו, אך נראה כי השד כבר יצא מהבקבוק.