האנרגיה שמניעה את חיינו

אנחנו מוקפים באנרגיה בכל רגע כמו סערת הברקים שכעת מתחוללת במקום מסויים בעולם, ומעניקה למולקולות באטמוספירה את הרכיבים החיוניים לחייהם של כל היצורים בכדור הארץ, וכמו שהלוחות הטקטוניים נעים להם ותורמים לצמיחתם של פסגות הרי ההימאלייה בכל שנה כ-3 מילימטרים בממוצע. כדור הארץ הסובב על צירו, נהרות זורמים בנתיבם וגלי הים מכים את הסלעים לחופי פורטוגל, הם הביטוי שאנרגיה נמצאת בכל היבט של חיינו ואת הסובב לנו ולמעשה אפשר לנסח זאת כך: אנרגיה = חיים.

ההיסטוריה של הציביליזציה מגלמת בתוכה את ההיסטוריה של התפתחות האנרגיה בתולדות האנושות, ומבלי להכיר את הדרך שבה בני האדם צרכו אנרגיה בעבר ועד ימינו לא נוכל להשלים את התצרף הנפלא והמסקרן של העבר, ההווה והעתיד הצפוי לנו.

יתכן שאולי הכל התחיל מהדרך שבה בני אדם כיונקים התפתחו באופן שונה משאר היונקים בכדור הארץ. זה קרה לפי ההערכות לפני כשש מיליוני שנים בתהליך אבולוציוני ואיטי מאוד בעקבות שינויי אקלים, שהאבולוציה עיצבה את בני האדם כיונקים ההולכים על שתי רגליים. ההליכה שיחררה את הידיים ללקט ולצוד, ליצור כלים, לעצב בגדים, לבנות בתי מחסה, להבעיר אש ולשלוט בה, לבשל מזון, לכתוב ולאייר, לאחוז לגעת ועוד.

להליכה על שתיים הייתה השפעה גדולה יותר על מערכת הקול, שאפשרה את התפתחותה של שפה ומילים בעלי משמעות, ואת צמיחתו של המח עד כדי שצריכת האנרגיה שלו היא כרבע מצריכת האנרגיה של גוף האדם. רק לשם השוואה, מוחם של קופים צורך אנרגיה בין 8-10 אחוזים.

הצורך לספק לגוף אנרגיה הניע את בני האדם לחפש אחר מקורות מזון בעלי החזר אנרגטי גבוה, כמו לווייתנים, דגי סלמון, ממותות, פילים ועוד. הגיאוגרפיה אילצה והגבילה את התפתחותן של קהילות בשל היצע המזון וההחזר האנרגטי. קהילות של יישובי קבע יכלו להתפתח בצפון סקנדינביה ובצפון אמריקה, בשל ההיצע הגדול של בעלי חיים בעלי החזר אנרגטי גבוה, לעומת קהילות של לקטים-ציידים באזורים טרופיים בהם החיות היו קטנות יותר כמו קופים ובעלי החזר אנרגטי נמוך.

סוגי המזון שבה בני אדם צרכו השפיעו על מקום מושבם וקבעו במידה רבה את הדרך בה הם יבשלו את האוכל, ישמרו אותו, יצננו ויאחסנו בעידן שבו מקררים או אמצעי קירור אחרים לא היו בהישג יד. הבישול וההכנה של מזון השפיע באופן עצום על עיצובה של הקהילה. דרך סיפורי העמים, המיתולוגיות, הסודות שעוברים מדור לדור, שכן, ביטחון תזונתי לקהילה אפשר להם להרפות מתלאות היומיום ולהרהר בנוגע לחיים עצמם ולתובנות שהתפתחו אצל אנשי השבטים.

אך, שרירי בני האדם לא הספיקו לספק מזון עבור הקהילות שהתפתחו באזורים שונים, והמעבר האנרגטי שהחל להתפתח הוא משרירי בני האדם אל שרירי בעלי החיים ונעשה בהדרגה. לאט לאט בעלי החיים המבויתים הפכו למכונות העבודה באמצעותם בני אדם פיתחו את משק המזון ואת עבודת האדמה. המעבר האנרגטי משרירי בני אדם לשרירי בעלי חיים ליווה את האנושות במשך אלפי שנים ועד היום באזורים שונים באפריקה ובאסיה מכונות החקלאות הם בעלי החיים. התפתחו שיטות עבודה עם בעלי חיים, וסוגי פרסות, אוכפים, רסנים, דינים וחוקים הנוגעים למסחר בבעלי חיים, ומכונות המיועדות לעבודה עבור בעלי חיים. הכוח האנרגטי של סוסים היה עדיף על פני שוורים מפני שעוצמתו של הסוס היא בחלק הקדמי של הגוף, לעומת שוורים שכוחם הפיזיולוגי מתחלק על פני ארבע. ההעדפה לסוס הייתה בעיקר ברחבי אירופה ובאזורים מסוימים באסיה כמו למשל בסין. אך, באזורים טרופיים לשוורים היה יתרון בשל המבנה הביולוגי שהתמודד בצורה יעילה יותר מבחינה אנרגטית עם האקלים הלח והחם, ובאמצעות מנגנון ביולוגי השור צינן את הגוף שלו טוב יותר.

ההתפתחות של העבודה עם בעלי החיים אפשרה לטפח מכונות המותאמות לבעלי חיים, ומכונות נוספות המשתמשות באנרגית המים להשקיה ובאנרגית הרוח לטחינה של תבואה חקלאית או לשייט על גבי נהרות, אוקיינוסים וימים.

למעשה, טכנולוגיית השייט על גבי המים הרבה יותר משמעותית לאנושות מהטיסה לחלל. לדוגמה, האימפריה הרומית ייבאה אנשים, מזון ובעלי חיים ממצרים כמו מהאזורים הסמוכים לאוקיינוס ההודי באמצעות ספינות בהיקף עצום הרבה יותר מאשר ביבשה.

יעילות המסחר ותנועת אנשים על גבי המים היא פי כמה יותר טובה מאשר על גבי היבשה, ואם נרצה להביט על המסחר של ימינו הרי שקרוב ל-90 אחוזים מהמסחר העולמי מתנהל במים.

המעבר האנרגטי משרירי האדם אל שרירי בעלי החיים וניצול אנרגיית המים והרוח ילוו את האנושות לאורך אלפי שנים, ויעצבו אותה באטיות רבה. בני אדם היו תלויים בשינויי מזג האוויר בנוגע לאורח חייהם, כמו אספקת המזון, המים, המסחר ועוד. אך…משהו התפתח באמצע המאה ה-18 ויריית הפתיחה שינתה את החברה העולמית לתמיד.

זה החל עם השימוש בפחם בעיקר בבריטניה לאחר הניצול העודף של עצים וכריתת יערות שחיסלו שטחים עצומים, ומנועי הקיטור שהומצאו ונעשה בהם שימוש נרחב החלו למלא את החלל התעשייתי הן בספינות המבוססות על קיטור והן במפעלים ובתי מלאכה. היעילות הגבוהה של מנועי הקיטור הצליחה להפחית את מחירי המזון בשל פרקי הזמן הקצרים שנדרשו לייצר מזון, והמהפכה התעשייתית שצברה תאוצה באירופה הניעה את האנשים מעבודת השדה אל המפעלים, ושינתה את אורח החיים של האנשים. מנועי הקיטור עיצבו את המפות של אירופה בבריטניה, גרמניה, צרפת ורוסיה כמו גם את צפון אמריקה, והשטחים שנכבשו בידי האנשים היו בהישג יד של כמה שעות נסיעה. רק לשם המחשה – רכיבה של כ-50 קילומטרים על גבי סוס ארכה כיום שלם כמעט.

המצאת החשמל האירה את רחובות הערים האירופאיות ובצפון אמריקה, ושינתה את דפוסי העבודה של משמרות לילה בהיקף נרחב, מנהגים חדשים אומצו כמו חיי לילה תוססים, והיא סיפקה למאות אלפי אנשים אפשרות לנצל את שעות הערב לקריאה, למידה, כתיבה ורכישת השכלה. תנועות הנשים למעשה חוות את צמיחתן להתפתחותו של משק החשמל בשל יציאתן מעבודת הפרך במשק הביתי אל מקומות העבודה, האוניברסיטאות ומכוני המחקר השונים.

המצאתן של מכוניות, רכבות, משאיות, כלי עבודה חקלאיים וספינות מסחר ממונעות העלו את רמת החיים של מיליוני אנשים ברחבי אירופה ובצפון אמריקה, ומנועי כלי התחבורה התבססו על דלקים אם באמצעות מנועי דיזל ובנזין ואם באמצעות כבלי חשמל ובכל מקרה…כלי התחבורה יצרו גל של תנועת אנשים מאזור אחד לאזור אחר וביססו קהילות חדשות והרחיבו את אלו הקיימות אל עיירות, והתנועה הפכה את הערים הגדולות למטרופולינים עצומים כמו פריז, לונדון, ניו-יורק, שיקגו או לוס אנג'לס. ירידתו של כוח האדם העוסק בחקלאות לא צמצמה את ירידתה של אספקת המזון אם כי להפך…וככל שהביטחון התזונתי עלה, כך גם צמחה האנושות.

זה ארך קרוב לעשרת אלפי שנים לאנושות לגדול מכמה עשרות אלפי אנשים אי שם בעידן הפרה-היסטורי, למיליארד איש בתחילת המאה ה-17. אך, בפחות ממאתיים שנים צמחה האנושות אל יותר מ-8 מיליארד בני אדם הן בשל הביטחון התזונתי והן בשל השיפור העצום שחל בצמצום התמותה בילדים עד גיל חמש.

עוד בתחילת המאה ה-20 בשבדיה או בגרמניה אחד מכל שישה ילדים לא חצה את גיל חמש, ומת ממחלות ומרעב…אך, לעומת זאת, לקראת סוף המאה ה-20 בעולם המפותח הרוב המוחלט של הילדים עד גיל חמש פורחים ומשגשגים והילדות מעולם לא נראתה מגוונת ועשירה כל כך.

התפתחותן של תשתיות ביוב ומערכות מים או מוצרים אלקטרוניים כמו מקרר השומר על מזון טרי, תנור אפייה ובישול המצמצמים את התמותה משאיפת עשן ביתית, ומאפשרים לגוון את סוגי המזון המבושלים מובנים מאליהם בחיינו, אך הם תולדה של מאמץ אנושי עליון, כמו בנייה של בתי מגורים בטוחים מפגעי מזג האוויר, והצלחה מול אילוצים גיאוגרפיים אחרים על מנת שהציבור באופן כללי יוכל לחיות חיי רווחה משגשגים.

הטלפון הנייד שאתם אוחזים, המים הזורמים בברזים, הקירות ביניהם אתם שוכנים, הכבישים והמדרכות עליהם אתם נעים, המזון אותו אתם צורכים ואורח החיים המודרני כולו מבוסס על אותם דלקים פוסיליים שהם פחם, נפט וגז ונמצאים בכל פינה ואין זה משנה מהי עמדתך בנוגע לאקלים.  האפשרות לצמצם את הצריכה העולמית של אותם מקורות אנרגיה  תתאפשר רק אם אנשים יחדלו מתהליך מעבר מהספר אל הערים, האוכלוסייה העולמית תקטן, ורמת החיים של בני אדם בעולם תרד בחזרה אל העוני והדלות.

מאחר וקרוב ל-40 אחוזים מאוכלוסיית העולם מתגוררת בסין ובהודו הרי שהממשלות באזור זה פועלות במלוא המרץ לטפח ולהעלות את רמת החיים של התושבים. כדי לספק את הדוגמה הטובה ביותר נוכל לראות שצריכת האנרגיה לנפש בהודו היא פי ארבע יותר נמוכה מזו של סין. המשמעות היא שהודו תצרוך הרבה מאוד אנרגיה בעשורים הבאים כדי שרמת חייהם של התושבים ישתוו לאלו של התושבים בסין. המעבר אל הערים, סלילת דרכים, תעלות ביוב ומים, הרחבה של שכונות קיימות ובנייה של חדשות ועוד הרבה כמובן…ילוו את הודו וישפיעו על הדרך שבה האנרגיה העולמית מתחלקת ומשווקת למדינות שונות.

הסיבה שמעברי אנרגיה משרירי בני האדם אל בעלי החיים ואל הדלקים הפוסיליים התאפשרה היא מפני שהחלופות היו טובות יותר מהקודמות. האם אנו צפויים לחלופות טובות יותר בעתיד? בוודאי, אך לא בזמן הקרוב ולא בעתיד הנראה לעין, ולפחות לא בארבעת העשורים הבאים.

בבואנו לתהות על המחיר הסביבתי עלינו להעמיד את השאלה הזו לא בצבעי שחור מול לבן או בערכים מוחלטים של טוב מול רע, כי אם כחלופה אחת מול אחרת. מהי החלופה לכביש אספלט? מהי החלופה לצינורות מים? מהי החלופה לאוניות מתכת? מהי החלופה לכפפות רופא? לצינורות עירוי?

בהינתן שהחלופות טרם התפתחו לממדים בהיקף עצום ויעיל יותר הרי שהחלופה לאותם מקורות אנרגיה נכון להיום היא חזרה אל העולם בו בני אדם היו תלויים בשריריהם של בעלי חיים, בכוח האנרגיה של הרוח והמים, ובחיי עוני קיצוניים בהם תינוקות וילדים ברובם הגדול לא יזכה לחגוג יום הולדת חמש.

ההפגנות המתנגדות לשימוש בנפט או בגז הן בעיקר מתאפשרות במדינות משגשגות מפני שאת מחיר ההצלחה של החומרים המיוחדים האלו מקבלים כמובן מאליו, ללא הצגת חלופות טובות יותר, ולכן, זוהי קריאת אזהרה לתומכי הגמילה מאותם דלקים מאובנים ששינו את חיינו – העולם היום מצוי במחסור עצום בתשתיות ובבתי זיקוק לאספקת אנרגיה לעשורים הבאים, והאשליה שיהיה אפשר לשכנע אנשים לרדת ברמת החיים שלהם תצית את אש המרי האזרחי ותוביל לבסוף לכאוס חברתי ולמותם של מיליוני אנשים ברחבי העולם.

נכתב על ידי יניב ויסמן אשר ביומיום מנהל בחברה טכנולוגית ובלילה כותב בבלוג המתאר את המורכבות של העולם, וצדדיה השונים, המסקרנים, המגוונים והעשירים. כתובת הבלוג: https://weissword.substack.com/