מר ביידן, הפסק לממן את אונר"א

היה מדהים למדי לקרוא את הדיווח ב'ניו-יורק טיימס' לפיו מחלקת המדינה ביקשה להרגיע גורמים בשמאל הפרוגרסיבי ושאר חברי להקת המעודדות של חמאס כי רק חלק קטן מהסיוע האמריקני לאונר"א הושהה בעקבות החשיפות האחרונות אודות מעללי אנשי הסוכנות.

דובר מחלקת המדינה ומי שמשמש בפועל כיח"צן של הנשיא ביידן, מת'יו מילר, הסביר כי הממשל (אשר חידש את המימון אותו טראמפ עצר בצדק) העביר כבר 99% מהתקציב לאונר"א. רק סכום של כ-300 אלף דולרים מתוך 121 מיליון מעוכב, וגם זה רק לעת עתה. גם 121 מיליון הם רק פסיק מתוך מיליארד הדולרים אותם ביידן שפך על הסוכנות מאז החל לכהן.

הרמז הברור הוא שכספי משלם המיסים האמריקני אשר סייעו לממן את זוועות חמאס ימשיכו לזרום כרגיל עם שוך סערת אונר"א. זהו כמובן מצב בלתי נסבל.

יתרה מכך, חברי קונגרס רפובליקנים חייבים לדרוש מן הממשל להכניס את אונר"א לרשימת ארגוני הטרור, ומשרד המשפטים צריך להגיש כתבי אישום נגד עובדי הסוכנות אשר היו מעורבים בטרור או בסיוע לטרור. כל מועמד רפובליקני לנשיאות צריך להתחייב ברצינות לצעדים כאלה, להדגיש את חוסר המחויבות של ביידן בעניין ולהסביר כי ההחלטה לחדש את המימון לסוכנות נעשתה לאחר שהקשר בינה לבין חמאס היה ברור וידוע.

חמאס עצמו נמצא תחת סנקציות אמריקניות מאז 1995. שנתיים לאחר מכן הוא הפך לאחד הארגונים הראשונים ברשימת הטרור, עוד קודם להוספת אל-קאעידה למשל לרשימה. לאחר כמה תיקונים נוספים לחוק נקבע כי כל אדם או ישות המספקים תמיכה חומרית לארגון המוגדר כארגון טרור עשוי להיענש בעד עשרים שנות מאסר, או אפילו בעונש מוות אם הוכח כי ארגון הטרור ביצע מתקפה קטלנית באמצעות אותו סיוע.

מעל 1,100 בני אדם נרצחו במתקפת ה-7.10 אותה ביצע חמאס, תוך שהוא מסתייע בדרכים שונות באונר"א ואנשיה. מאות אחרים נפצעו, נאנסו ונחטפו. על פי דיווחים שונים, כעשרה אחוזים מעובדי אונר"א בעזה (כ-1,200 איש בסך הכל) נחשבים כאנשי חמאס או קשורים לארגון הטרור, חלקם הגדול השתתף באופן פעיל בזוועות.

דיווחים אחרים מצביעים על כך ששיעור התומכים בחמאס בקרב עובדי אונר"א גבוה באופן יחסי משיעור תומכי החמאס בעזה בכלל. במילים אחרות, אם אתה עובד של האו"ם בעזה, ישנו סיכוי גבוה יותר שאתה מעורב בפעילות חמאס מאשר אם לא היית עובד או"ם. אנשי מודיעין המשתמשים בלשון עדינה מדברים על "פוליטיזציה" של אונר"א. המציאות שהיא שהסוכנות עברה ג'יהאדזציה.

יש הטוענים ובצדק כי על ארה"ב לעצור לחלוטין כל מימון לאו"ם. אך העובדה לפיה ממשל ביידן בחר מרצון ומידיעה לחדש את המימון לאונר"א היא ביזיון, ומהווה בפני עצמה סוג של סיוע עקיף לטרור.

היום ברור כבר כי בקרב הפלסטינים החיים ביהודה, שומרון, עזה ומזרח ירושלים אין למעשה פליטים אמיתיים. על פי הערכות, כ-700 אלף מהם נעקרו מביתם ב-1948, אך מהם נותרו בחיים פחות מ-200 אלף. דורות שלמים של פלסטינים נולדו וחיו לאחר היווסדות האו"ם. הם אינם פליטים התרים אחר מולדת; יש להם כזו בפועל, והייתה יכולה להיות להם כזו רשמית כבר מזמן אם רק היו מוקיעים את הטרור ומכירים בישראל במקום לנסות להשמידה. כאשר הם שרים "מן הנהר עד לים" זו בדיוק הכוונה.

ובכל זאת האו"ם ואונר"א מתעקשים לתחזק את הונאת "הפליטים", בשיתוף עם חמאס והרש"פ, ודורשים את "זכות השיבה" – עוד ביטוי מכובס לחיסול המדינה היהודית. זהו כמובן תנאי אותו לא ניתן לקבל, וכך הסכסוך נמשך ומונצח בעוד אויבי ישראל ממשיכים לחתור תחת הלגיטימציה לקיומה.

במקום "סיוע" אונר"א מספקת בפועל, הודות לדולרים אמריקנים ואחרים, הסתה אנטישמית בוטה, רקטות ומחבלים – גם עבור חמאס וגם עבור הג'יהאד האסלאמי. החשיפות אודות השתתפות אנשי אונר"א ב-7.10 אינן אמורות להפתיע, משום שתמיכת הסוכנות בטרור ידועה לשמצה מזה עשורים, וזו גם הסיבה שהממשל הקודם החליט להפסיק את מימונה.

העובדה שאונר"א היא סוכנות של האו"ם לא אמורה להפחית מן הנחישות לסווג אותה כמה שהיא –  סוכנות תמיכה בטרור. רשימת ארגוני הטרור כוללת למשל ארגונים מדינתיים רשמיים כמו משמרות המהפכה של איראן, לצד ארגונים שונים ומשונים שהוכנסו אליה בשל קשריהם הכספיים עם חמאס.

הגדרה כזו של אונר"א תהפוך את המשך המימון האמריקני של הסוכנות לבלתי אפשרי. בהתאם, היא תוכל לעצור גם כל הזרמה של סנט נוסף מן הממשל לאו"ם. אם ארה"ב אכן רצינית לגבי מאבק בטרור, כך היא חייבת לפעול.

גרסה מלאה של הטור התפרסמה באתר 'נשיונל רוויו'.