הראיון המרתק עם פרופ' משה שרון בפודקאסט "אידיוטים שימושיים" נמשך
משה שרון, מגדולי המזרחנים החיים כיום בראיון לעקיבא ביגמן מספר על מעורבותו במשא ומתן לשלום עם מצרים כאשר שימש כיועץ לענייני ערבים של ראש הממשלה מנחם בגין. שרון חושף פרטים מאחורי הקלעים של המגעים, ומתאר את חוסר ההבנה העמוק של המשלחת הישראלית את התרבות והערכים של העולם המוסלמי ערבי שאיתו באו במגע.
אחד הסיפורים החשובים ביותר ששרון חושף נוגע לעובדה שלמעשה לא התקיים משא ומתן בין ישראל למצרים. מנחם בגין פרס את התוכנית הישראלית במלואה בנאומו הראשון, ומשם והלאה סאדאת רק הוסיף והעלה דרישות ותנאים נוספים.
"כשבגין היה מתראיין בפני התקשורת הוא היה אומר מה הסכימו הוא וסאדאת" מספר שרון. "סאדאת היה הולך לקהיר חזרה והיו שואלים אותו, 'אתה אמרת את כל הדברים האלה?'. הוא היה משיב: 'אני אמרתי? זה הוא אמר'". כך על פי שרון, סאדאת התנער מההסכמות בחדרים הסגורים. לדברי שרון הוא המליץ לבגין לא לחשוף את התוכנית שלו בהתחלה, אלא לתת למשא ומתן להתנהל ולהציע ויתורים בהדרגה בהתאם לויתורים המצריים:
"אמרתי לבגין אתה אל תדבר ראשון. כמובן שהוא נפנף אותי ודיבר ראשון. הציע את כל התוכנית הישראלית כמו שהציע לאמריקאים ולראש ממשלת בריטניה… את כל התוכנית. אז הוא הציע את תוכניתו המדינית לסאדאת וסאדאת כבר ידע מה מסכימים ומה לא מסכימים. אחרי שבגין סיים לנאום את נאומו הגדול, וזה היה בערך חצי שעה אם לא יותר, סאדאת הגיב. ואני זוכר את זה כמו היום. הוא הגיב ואמר 'אני מאוד מאוכזב אדוני ראש הממשלה'. זה מדהים לראות כמה זה מתאים למשא ומתן במזרח התיכון".
בכך, טוען שרון לא התקיים למעשה, משא ומתן אמיתי בין ישראל למצרים, וישראל החמיצה הזדמנות להגיע להסכמות על נסיגה חלקית מסיני, ואולי אף לשמר את יישובי חבל ימית וחבלי ארץ אחרים. תחת זאת, המשא ומתן הפך להיות מופע של סחטנות מצרית: אחרי שסאדאת קיבל לידיו את כל סיני כנקודת פתיחה של השיחות הוא העלה דרישות נוספות הנוגעות להקמתה של מדינה פלסטינית, נסיגה מחבלי ארץ נוספים ביהודה ושומרון ובגולן ועוד ועוד. וזו אכן החמצה היסטורית.
את השיחה המלאה ניתן למצוא בפודקאסט אידיוטים שימושיים, ביוטיוב, בספוטיפיי ובאפל פודקאסט.
הראיון הזה לא היה מתאפשר לולא התרומות הנדיבות של מנויי 'אידיוטים שימושיים', זו ההזדמנות להצטרף לקהילת התומכים ולקחת חלק בפעילות שלנו.
לצערי, שום לקח לא נלמד.
בכל מו״מ מול בני דודינו, כולל המו״מ הנוכחי על החטופים הם מנסים לסחוט ככל האפשר בעוד אנו מראים נדיבות ומציעים פשרות.
נכון.ממש מאכזב
הסכם האין-שלום ההזוי עם מצרים הוא שורש הבעיה ולכן בגין יותר אשם מרבין ושרון למצב בדרום ובכלל: נסיגה מלאה וכניעה
השלום עם מצרים הוא אכזבה אחת גדולה. כל הרעיון של לוותר על שטחים ולסגת כאמצעי להשיג סוג של יחסים בשכונה בה אנחנו חיים הוא רעיון שגוי. את השטח איבדנו ואת היחסים לא קיבלנו. היחסים עם כל שכנותינו הקרובות הם גרועים מאוד על סף השבירים. ירדן ומצרים שונאות אותנו שנאת מוות. הן חותרות תחת קיומנו לא רק בגלוי אלא גם בסמוי. ההסכמים לא באמת יצרו גשר אחר, חדש. הם פשוט גרמו לכך שחלק מיחסי האיבה כרגע הם נסתרים ולא גלויים. בסוף, לא רוצים אותנו בשכונה. העיקרון המנחה מדינה כמו מדינת ישראל הוא כיבוש ושליטה בשטחים. בשכונה קשה כמו שלנו זה העיקרון היחיד שיכול להחזיק. כל היתר זו אחיזת עיניים זמנית שתוביל לנסיון השמדה. מאחורי החמאס, תתפלאו, עומדת בין היתר מצרים שבוחשת, מאפשרת הברחות ועושה הכל כדי להתעלל בישראל בדרום. אותו הדבר ירדן. הירדנים מחזיקים את איו"ש, מעבירים לשם נשק בכמויות ורק ממתינים לרגע הנכון בו ינסו לחסל את המדינה שלנו ממזרח. וכך גם לבנון וסוריה. בקיצור, מכרנו לעצמנו שקר שעשינו "שלום". לא עשינו שלום, ספק אפילו אם אפשר לקרוא לזה "הודנה". זה יותר כמו לשים פלסטר על סרטן ולקוות לטוב.
אנקדוטה על משה דיין מספרת שפעם באו אליו ואמרו לא על אישיות מסוימת כי מדובר ב"בחור טוב".
התגובה הסרקסטית של דיין הייתה : "כן, בחור טוב במובן הרע של המילה".
וזה מתאים למנחם בגין המנוח. הוא אכן היה "בחור טוב במובן הרע של המילה".
בגין היה "הבחור הטוב" שעשה את המחווה הג'נטלמנית הפולנית המטומטמת כאשר סרב לפטר עובדי מדינה בכירים כשעלה לשלטון בשנת 1977, בטיעון המטופש שמדובר ב- "Civil Servant".
וזה היה האות להשתלטות ה-Deep State על מדינת ישראל.
כעת מתברר כי היהירות והטיפשות של בגין בנוסף לחוסר ההבנה העמוק שלו את התרבות והערכים של העולם המוסלמי-ערבי, הניבו הסכם רע, המהווה החמצה של הזדמנות היסטורית להגיע להסכמות על נסיגה חלקית מסיני, ואולי אף לשמר את יישובי חבל ימית וחבלי ארץ אחרים.
מדינת ישראל היתה חזקה יותר ועוצמתית יותר ללא הסכם השלום עם מצריים. 1. מצריים לא היתה מקבלת כספי סיוע מהאמריקאים 2. מדינת ישראל היתה מאיימת על העורק הכלכלי של מצריים – תעלת סואץ. 3. שטחה של מדינת ישראל היה פי שתים משטחה כיום.
החזרת שטחים כאמצעי להשגת שלום היא איוולת. שלום מושג באמצעות מאזן כוחות, ולפי האמור לעיל, בהסכם ההוא ישראל נחלשה ומצריים התחזקה.
ההסכם ההזוי עם מצרים הוא הבסיס לקונספציה של אוסלו ולכן בגין יותר אשם מרבין ושרון
בגין אשם יותר בקונספציה מרבין ומשרון – לא נסוגים תמורת שלום או עיסקה