ההזדמנות של סמוטריץ'

בסוף השבוע האחרון התבשרנו על ידי חברת הדירוג הבינלאומי מודי'ס, שדירוג האשראי של ישראל יורד (מ-A1 ל-A2).

חברת הדירוג הסבירה שהסיבה העיקרית להורדת הדירוג היא המלחמה המתמשכת מול החמאס, כמו גם העלייה הצפויה ביחס החוב לתוצר של המדינה. הפעילות במשק נפגעת וכתוצאה מכך יהיו פחות הכנסות ממיסים למדינה לצד זינוק בהוצאות מה שמוביל לגרעון גדול בשנה הבאה. הדברים הללו כמעט מובנים מאליהם בזמן מלחמה ואפילו שוק המניות לא הראה סימני זעזוע עקב ההורדה של הדירוג, שכן הוא כבר תמחר את המלחמה במהלך החודשים האחרונים באופן טבעי. למעשה, הפגיעה במשק כבר קרתה בעקבות המלחמה עצמה, ואילו הורדת הדירוג היא רק הגושפנקא הרשמית למה שכבר קרה.

לאור זאת, תגובת שר האוצר סמוטריץ' למהלך הזה מעט תמוהה. בתגובה שפרסם עם צאת השבת, האשים סמוטריץ' את חברת הדירוג בכך שכתבה כביכול מניפסט פוליטי ולא סיפקה אף טיעון כלכלי רציני להורדת הדירוג.

התגובה הזו משונה מאוד. הרי הטיעונים הכלכליים מפורטים בהודעת הסוכנות על פני מספר עמודים. אמנם, לצד תיאורים עובדתיים ניתן למצוא התייחסות "פוליטית" בכך שהדו"ח מציין את העובדה שישראל סירבה להצעות הסדרה מול החמאס על מנת לייצר שקט לטווח ארוך. אבל הבנה זו נובעת מחוסר הבנה של עבודת חברות דירוג האשראי. החברות הללו מחפשות יציבות, הן מחפשות שקט, ומלחמה היא בדיוק ההיפך מכך.

סמוטריץ' טען שחברת הדירוג רוצה לדחוף אותנו להסדר מדיני מול החמאס, דבר שיביא שקט לכלכלה אך לשיטתו יפגע בישראל. אפשר להסכים לטענה שהסדר מול החמאס הוא טעות ושיש להמשיך בלחימה עד להשמדתו; אך יחד עם זאת, אי אפשר להתכחש לכך שהמשך הלחימה תפגע ביציבות במשק, וממילא תוביל גם לירידה בדירוג האשראי. מודי'ס לא מתעניינים בתפיסת הביטחון של ישראל, אלא בהשלכות הכלכליות של המצב, ומהזווית הצרה הזו של הכלכלה, הם רוצים לראות את סיום המלחמה וחזרת הצמיחה. לקרוא לזה פוליטיקה זו היתממות גדולה.

בהודעה על הורדת הדירוג, חברת מודי'ס אף הורידה את התחזית שלה לשלילית, שמשמעותה היא שהורדת דירוג נוספת עלולה להגיע. ו בניגוד לדברי סמוטריץ', גם לזה חברת הדירוג סיפקה טיעונים כלכליים.

בראש ובראשונה מופיע החשש ממלחמה מול חיזבאללה שתפגע אפילו יותר בתוצר ותקפיץ את הגרעון בצורה משמעותית. מעבר לכך, מודי'ס הזהירו שהפעולות הכלכליות שממשלת ישראל נקטה בהן בתקציב החדש על מנת להתמודד עם המשבר אינן מספיקות. בין היתר הוזכר המצב הבעייתי של שוק העבודה הישראלי ונרמז על כך שיש ציבורים שלמים שלא משתתפים בו.

ולנוכח האתגרים הממשיים הללו, התגובה של סמוטריץ' כבר בעייתית. הוא יכול היה להגיב בממלכתיות ולומר לחברת הדירוג שהוא מעריך את עבודתם אך מאמין בחוזקה של הכלכלה הישראלית. הוא יכול היה להגיד שהוא, בתור שר האוצר, יוביל מהלכים נוספים לקיצוץ והורדת הגרעון וכן יוביל רפורמות מבניות במשק על מנת לדחוף קדימה את שוק העבודה ולהביא לצמיחה מוגברת של המשק הישראלי. אך הוא בחר לתקוף את חברת הדירוג, הוא בחר להאשים אותם בפוליטיקה במקום להיות ענייני.

דוגמה לתגובה הגיונית יכולנו לקחת מנגיד בנק ישראל והחשב הכללי של האוצר.

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל התייחס להחלטה של מודי'ס וציין שאמנם יש סיבות להורדת הדירוג, בעיקר בגין המלחמה, אך מדינת ישראל חוותה משברים קשים יותר בעבר ומעולם לא פיגרה בהחזרי החוב שלה. הוא ציין שכדי לחזק את אמון השווקים יש לטפל בסוגיות הכלכליות שעלו בהודעה של מודיס' וסיכם שהכלכלה הישראלית מושתתת על יסודות חסונים ושהיא תדע להתאושש ולשוב לשגשג.

החשב הכללי באוצר יהלי רוטנברג אמר שמדובר בהחלטה לגיטימית והוסיף שבאוצר יעשו הכל כדי למנוע הורדת דירוג נוספת בעתיד. יש להניח שדברים אלו נאמרו כדי לאזן את ההודעה של סמוטריץ'.

סמוטריץ' לא צריך לבקש סליחה ממודי'ס, זה לא מעניין אותם, מה שהוא כן צריך לעשות זה לעבוד, להוביל רפורמות מעמיקות במשק, לשחרר את החסמים שבו ולהוביל אותו לצמיחה וחדשנות. ויש הרבה מה לעשות.

רפורמת החקלאות, שדוברה רבות בזמן ממשלת בנט-לפיד אך מאז נדחתה, יכולה להביא גם לירידת מחירי הפירות והירקות וגם להכנסת מוצרים חדשים לישראל; רפורמת התמרוקים, שפוצלה מרפורמת היבוא עוד בתקופת הממשלה הקודמת, עדיין תקועה בועדות הכנסת; גם רפורמת הייבוא עצמה טרם בוצעה במלואה ומכון התקנים עדיין מונע ממוצרים רבים להגיע לארץ או גורם להם להיות יקרים ללא סיבה.

לצד רפורמות אלו, שיוזילו את סל המוצרים של הצרכן הישראלי, חובה לבצע מהלכים שיכניסו את הציבור החרדי לצבא וחשוב מכך – לשוק העבודה. הנטל על חיילי הסדיר והמילואים גדל משמעותית עקב המצב הבטחוני והציבור הישראלי רוצה לראות גם את הציבור החרדי נושא בנטל הבטחוני. אך לא פחות חשוב הוא הנטל הכלכלי. יש להוריד את גיל הפטור מצה"ל באופן קבוע ל-21 ולייצר תמריצים ליציאה לשוק העבודה לציבור החרדי, גם תמריצים חיוביים וגם שליליים, גם מקל וגם גזר.

בצלאל סמוטריץ' מחזיק בתיק הקריטי של האוצר בתקופה מורכבת והיסטורית. שיקולים פוליטיים ומגזריים פחות רלוונטיים עתה. המדינה זקוקה למהלכים אלו, ותקציב 2025 הוא שעת הכושר להגשמתם. מעבר להתמודדות עם הורדת הדירוג, זה נחוץ עבור הכלכלה הישראלית, עבור העוצמה שלה ועבור עתידה, וזה חיוני עבור רמת החיים של משקי הבית בישראל. זהו האתגר, זוהי השעה.

דביר כרמון הוא כלכלן בוגר אונ' בר אילן.