מול ההתקדמות הרוסית וצמצום הסיוע המערבי לאוקראינה, החודשים הקרובים עשויים לקבוע את גורל המערכה כולה
גרסה מלאה של כתבה זו התפרסמה לראשונה באתר Radio FreeEurope ואנו מודים למערכת על הרשות לתרגמו.
***
ב-21 בפברואר 2022, ולדימיר פוטין נשא נאום עגום ומלא טינה אשר שינה את דעתם של רבים שעד אז האמינו כי רוסיה לא תפלוש פעם נוספת לאוקראינה.
פחות מ-72 שעות לאחר מכן, טילים רוסים נפלו בכל רחבי אוקראינה, וכוחות רוסיים חצו את הגבול בין המדינות כמו גם את קו החזית בדונבאס. פוטין עצמו, על פי הערכות המודיעין במערב, האמין כי אוקראינה תיפול בידיו תוך שבועות, אם לא ימים.
זה לא מה שקרה, וכעת המלחמה מגיעה לציון שנתיים מפתיחתה. האם שנתה השלישית תהיה האחרונה?
התשובה: כנראה שלא. אך דיבורים על סוג של תיקו או קפאון עלולים להטעות, ולגרום לשאננות בקרב תומכי אוקראינה דווקא בזמן בו משלוחי הנשק המערבי הפכו לגורם שעשוי להכריע את המערכה כולה.
"תחזיות הן עסק מסוכן אבל קשה להאמין שהמלחמה תסתיים לפני סוף שנת 2024", אמרה רות דיירמונד, מרצה בכירה במחלקה לחקר המלחמה בקינגס קולג' בלונדון.
"במצב הדברים כיום, לא נראה שאף אחד מהצדדים מחזיק ביכולת לגרום הפסד משמעותי לצד השני. כדי שהמצב הזה ישתנה צריך להתרחש כנראה שינוי משמעותי של הגורמים החיצוניים, ובעיקר רמת התמיכה אותה מספק המערב לאוקראינה", הסבירה והוסיפה: "תמיכה חומרית גבוהה יותר תסייע לאוקראינה להתקדם בכל הקשור לשחרור טריטוריות, בעוד שהפחתת הסיוע עלולה לאלץ אותה להסכים לשיחות שלום בתנאים אותם תציב רוסיה".
אולגה אוליקר מקבוצת המחקר Crisis Group מתארת תמונה קודרת עוד יותר מבחינת קייב. "אם הנשק שבידי אוקראינה יאזול, כמו גם מאגר כוח האדם, המלחמה אכן תסתיים בשנה הקרובה", אמרה. "ברור שכניעת אחד הצדדים תביא לסיום המלחמה, ואם נגמר לך הנשק ונגרמו לך האנשים, אין לך ממש ברירה".
גאות ושפל
זרם המלחמה השתנה מספר פעמים מאז הפלישה הרוסית. באופן כללי, שנת 2022 הייתה השנה של אוקראינה. לאחר שהפתיעה את העולם והצליחה לשרוד את המהלומה הראשונית, היא בלמה את ההתקדמות הרוסית לעבר קייב ובהמשך כבשה מחדש חלקים במזרח ובדרום סמוך לחארקיב וחרסון.
מתקפת הנגד המצופה בה פתחה אוקראינה בקיץ 2023 החלה להתמוסס לקראת סוף השנה, הרחק מאוד ממטרתה השאפתנית לנתץ את המסדרון היבשתי המוביל מהגבול הרוסי ומקשר את אוקראינה עם חצי-האי קרים הכבוש.
בראיון למגזין 'אקונומיסט' בנובמבר אשתקד, הרמטכ"ל האוקראיני דאז ולרי זלוז'ני תיאר המצב בשדה הקרב כ"קפאון", מונח אשר נשמע תבוסתני לחלק מן האוקראינים, כולל הנשיא זלנסקי, אך מתאים למלחמה בה קו החזית נע מעט מאוד במשך חודשים ארוכים.
המצב השתנה מאז, פחות בשדה הקרב (מלבד יוצא מן הכלל אחד) ויותר מאחורי הקלעים בוושינגטון, שם קפאון מסוג אחר מציב איום מתגבר על יכולת ההגנה של אוקראינה.
כשבועיים לפני דבריו של זלוז'ני, שיתכן כי תרמו להדחתו לאחרונה, הנשיא ביידן הציע חבילת סיוע בסך 60 מיליארד דולר לאוקראינה, רובה עבור רכישת נשק. ארבעה חודשים לאחר מכן, בתום מספר פיתולים בעלילה במליאת הקונגרס, הצעת הסיוע טרם אושרה ולא ברור האם תאושר אי פעם.
בינתיים בחזית, כוח האש האוקראיני הולך ונחלש ככל שזרם הנשק המערבי נחלש, והמצב סביב העיר אבדיבקה במזרח רחוק מלהיות קפוא. לאחר חודשי לחימה עזה, הכוחות הרוסים כבשו בשבוע שעבר את העיר החרבה במחוז דונבאס.
חיזוק לפוטין?
כמו בקרב הארוך על באחמוט, הניצחון הרוסי הגיע במחיר כבד של חיילים וציוד, אך הוא העניק לפוטין חיזוק לקראת הבחירות בחודש הבא בהן הוא צפוי לזכות בכהונה נוספת אשר תחזק את ביטחונו העצמי עוד יותר.
הוא גם סולל נתיב אפשרי לכיבוש שטחים נוספים בידי רוסיה. "אם הכוחות הרוסים ימשיכו להתקדם מעבר לאבדיביקה ולתפוס נתיבי תחבורה חשובים ממערב לבאחמוט, הם יציבו איום על יעד אסטרטגי יותר, העיר פוקרובסק", כך העריכה דארה מסיקוט, עמיתה בכירה במכון קרנגי.
היא הוסיפה: "צורת החשיבה של בכירי הצבא הרוסי תאמר להם כי כעת הזמן לדחוף קדימה למטרות נוספות: אוקראינה סובלת ממחסור בתחמושת וכוח אדם, והסיוע האמריקני מתעכב".
בהקשר הזה אמר מארק קניקן, אנליסט צבאי במרכז למחקר אסטרטגי בוושינגטון, כי "אם ארה"ב לא תספק סיוע נוסף, הרי שהיכולת הצבאית של אוקראינה תלך ותדעך. במקרה כזה אפשר לצפות שתסכים לסוג של הפסקת אש שתאפשר לרוסיה לחזק את שליטתה בשטח".
הסיוע האמריקני הגיע לשיא בקיץ שעבר אז עמד על סכום של כ-1.5 מיליארד דולרים לחודש, אך משלוחי הנשק לאוקראינה יקוצצו ב-80 עד 90 אחוזים בקיץ הנוכחי אם הקונגרס לא יאשר חבילת סיוע חדשה.
ומה תהיה המשמעות מבחינת סיום אפשרי של המלחמה? על פי הפרשנים מייקל קופמן ורוב לי, לאחר כשלון מתפקד הנגד שיזמה, אוקראינה "מתמקדת כעת בהגנה מול מתקפה רוסית מתמשכת". לדבריהם, ללא קשר לרמת הסיוע המערבי, נראה כי בקייב נחושים להימנע מהסכם שיחזק את ההתקדמות הרוסית, אפילו באופן זמני.
גורם נוסף קשור לכך שלמרות כיבוש אבידביקה, לא ברור עד כמה יוכלו עוד להתקדם הכוחות הרוסים בשנה הקרובה. הגנרל קירילו בודנוב העומד בראש המודיעין הצבאי של אוקראינה אמר בראיון בשבוע שעבר כי רוסיה "חסרה את העוצמה" הדרושה להשיג שליטה מלאה במחוזות דונייצק ולוהנסק, מטרה אשר מהווה מבחינתה יעד אסטרטגי עליון.
פרשנים אחרים טוענים כי רוסיה תסתפק לעת עתה בשטחים שכבשה עד כה, ותנסה להשתמש בהם בהמשך כקרש קפיצה ליעדים אחרים ומורכבים. "רוסיה עדיין מכוונת להכנעה של אוקראינה", כתבו ג'ק ווטלינג וניק ריינולדס. "תנאי הכניעה המוצעים כרגע בידי מתווכים רוסיים כוללים ויתור אוקראיני על השטחים הנמצאים תחת שליטה רוסית יחד עם חראקיב ובגרסאות אחרות אודסה, הסכמה שלא להצטרף לנאט"ו, והצבת נשיא המוסכם על רוסיה".
לדבריהם, רוסיה מקווה להגשים את הדרישות האלו באמצעות מהלך תלת-שלבי: דילול מאגרי הנשק וכוח האדם של אוקראינה על ידי המשך הלחץ לאורך החזית, שבירת כוח הרצון של השותפים הבינלאומיים של אוקראינה להמשיך ולספק סיוע צבאי, והתקדמות בשדה הקרב אשר תשמש כמנוף שיאלץ את קייב להיכנע בתנאים של מוסקבה.
על פי צמד הפרשנים, "אופק התכנון של מטרות אלו עליהם מתבסס תכנון הכוח הצבאי והתעשייתי של רוסיה מדבר על כך שהניצחון יושג בשנת 2026".
החלק החשוב במשוואה
אך ישנו סייג חשוב. רוסיה מעודדת מן המצב בשדה הקרב עלולה לרצות להשיג הרבה יותר ומהר יותר. לאורך כמעט רבע מאה בשלטון, פוטין נהג לעתים קרובות לעדכן את מטרותיו לפי הצלחות או כישלונות.
"חשוב להבין כי המטרות הרוסיות עשויות להשתנות או להתרחב במקרה של הצלחה, כתבו ווטלינג וריינולדס. "בהתחשב בכך שהקרמלין הפר כמעט כל הסכם קיים גם מול אוקראינה וגם מול נאט"ו, אין שום בטוחה לכך שאפילו אם רוסיה תשיג את מה שרצתה בשיחות שלום, היא לא תנסה בהמשך לכבוש את שאר אוקראינה או להשתמש בכוח במקומות אחרים".
מנגד, כישלון רוסי להשיג התקדמות משמעותית במהלך 2024 עלול ליצור אפקט הפוך ולגרום לכך שמוסקבה תתקשה מאוד בהשגת מטרותיה בעתיד. החלק החשוב ביותר במשוואה הזו הוא כאמור הסיוע המערבי.
"תאוריית הניצחון הרוסית אפשרית רק אם שותפיה הבינלאומיים של אוקראינה יכשלו לספק מחדש סיוע צבאי", הסבירו השניים. "אם סיוע כזה בנשק ואימונים אכן יגיע ואוקראינה תוכל לספוג את המתקפה הרוסית הנוכחית, ורוסיה תתקשה להשיג התקדמות נוספת גם בשנה הבאה. במקרה כזה היא תתקשה לכפות על קייב את הכניעה המתוכננת".
פרשנים אחרים מסכימים כי אירועי השנה הנוכחית עשויים להכריע את תוצאת המלחמה כולה. "ההחלטות שיתקבלו כעת יכריעו האם הצבא האוקראיני מסוגל להחזיק בעמדותיו לאורך השנה הקרובה, להדוף את המתקפה הרוסית ולבנות מחדש את כוחו ל-2025", אמרה מסיקוט.
דיירמונד הוסיפה: "כל הסימנים מצביעים על כך שהלחימה תמשך לפחות עד ראשית השנה הבאה. מה שיקרה אחר כך, כולל השאלות מתי ובאילו נסיבות המלחמה תסתיים, תלוי במה שיקרה בחודשים הקרובים".
***
Copyright (c)2022 RFE/RL, Inc. Used with the permission of Radio Free Europe/Radio Liberty, 1201 Connecticut Ave NW, Ste 400, Washington DC 20036.
ארצות הברית תילחם ברוסיה עד טיפת הדם האוקראינית האחרונה…. זו מלחמת פרוקסי שבה האוקראינים נלחמים בעבור האינטרסים האמריקאים
בינתיים זה לא נראה שארה"ב עוזרת כל כך.
תעמולה סובייטית כזו יש מספיק במקומות אחרים
ארצות הברית משתמשת באוקראינה כפרוקסי? הצחקת אותי.
ארה"ב מתעקשת להילחם בעצמה(ראה למשל הטיפול בחות'ים שהם שכנים של סעודיה ועומאן) ואם אין ברירה נותנת למישהו לשמש כפרוקסי אך מתערבת ומנסה לקבל את ההחלטות בשביל הפרוקסי ולוודא שכולם ידעו את זה(ראה מלחמת ישראל נגד חמאס עזה).
חחחחחחחח
את המלחמה הזו ארהב התחילה בימיו הראשונים של העבד הארור והאנטישמי בבית הלבן אי שם ב2009…
דחפו בכוח "דמוקרטיה" אמריקקית אולטרא פרוגרסיבית ותומכת סטיות בשלל תירוצים.
רוסיה היא מדינה מסורתית מבחינת האמונה שלה והם ברובם המכריע אנטי סטיות להטביות בבגנון הצפון אמריקקי הפרוע והמנוון(ראו קנדה ההזויה).
ורוסיה ניסתה "להסביר" זאת בשלל אמצעים דיפלומטיים ופיזיים כמיטב המסורת שלהם.
ארהב כמובן דחפה את האוקראינים עמוק יותר לסחלה בעזרת החונטא שהריצה את ז"לנסקי הבור.
מה אכפת לה?
היא בונה על שלל המחצבים שיש שם.
בדיוק כפי שארהב שודדת וגונבת אוצרות טבע ברחבי הגלובוס עוד מימי הבריטים….
תבדקו איפה ארהב יושבת בסוריה ועל מה היא מגינה שם…..
לא אזרחים ולא כלום!
הם השתלטו על שדה גז וזה כל מה שמעניין אותם.
אומה של אינטרסנטים רודפי בצע ארורים
לא מצליח להבין איך יש מחסור בכח אדם באוקראינה.
יש שם 40M תושבים, כל הגיוס הרוסי הוא 300K
הייתי מצפה ל2M\3M חיילים אוקראינים, וסופר מאומנים אחרי כמה שנות מלחמה.