אירלנד היא כיום המדינה הכי אנטישמית באירופה

היחסים בין ישראל ואירלנד מעולם לא ידעו ימים טובים במיוחד. אירלנד ידועה כבר שנים בתור המדינה העוינת ביותר לישראל באיחוד האירופי, ויש הטוענים כי היא אף העוינת ביותר לישראל מחוץ לעולם המוסלמי. הסיבות ידועות: האירים קושרים בין מאבק הדמים שהם ניהלו בבריטניה ובין המאבק של הפלסטינים בישראל. כפי שהבריטים כבשו אותם ויישבו את החלק הצפוני של האי האירי (מחוז אולסטר) במתיישבים פרוטסטנטים, אנגלים וסקוטים, ודיכאו כל מרד עממי, כך התנועה הציונית "כבשה" את 'פלסטין', יישבה אותה ביהודים, הרגה וגירשה את הילידים הפלסטינים וייסדה משטר אפרטהייד מדכא. בהתאם, הלך ונבנה שיתוף פעולה עמוק בין הפלסטינים ובין הרפובליקנים באירלנד ובצפון אירלנד הבריטית, ברמה הסימבולית ולפרקים אף ברמה הצבאית בשיתוף פעולה בין פת"ח לצבא האירי הרפובליקני (ה-IRA).

האירים היו שם הרבה לפני שהעולם המערבי כולו החל בשיח הדיכוטומי של 'מדכאים – מדוכאים', והלאומנים מבניהם תמכו בכל 'תנועת התנגדות' ברחבי העולם – לרבות הקטלונים והבאסקים בספרד, התנועה נגד האפרטהייד בדרום אפריקה והקוויבקים בקנדה. יחד עם זאת, הנושא הפלסטיני נמצא בראש מעייניהם באופן מובהק.

בשנים האחרונות האירים ניצבים בחזית התמיכה בפלסטינים ובהתנגדות למדינת ישראל על ידי הבעת התנגדות לפעולותיה של ישראל בעזה וביהודה ושומרון, תמיכה בחרם על מוצרים מיהודה ושומרון ופעילות לגינויה של ישראל במוסדות הבינלאומיים. התחזקותה של מפלגת שין פיין הלאומנית רפובליקנית – הן באירלנד והן בצפון אירלנד – הפכה את הנושא הפלסטיני למרכזי בסדר היום הציבורי באירלנד. דגלי פלסטין תלויים על מבנים ציבוריים באירלנד הפך למראה שגרתי לחלוטין, במיוחד בערים ומחוזות בהם לשין פיין יש רוב במועצה המקומית.

מאז פרוץ המלחמה, התנהלות האירים כלפי ישראל הפכה לבזויה במיוחד, ולא ניתן להתעלם מכך. אנו עדים לממשלות רבות ברחבי העולם שמבקרות בצורה ארסית ומגוחכת את ישראל, מנורבגיה ועד ברזיל. אך המקרה האירי הוא שונה – בניגוד למדינות האחרות בהן יש לישראל בני ברית שפשוט יושבים באופוזיציה – באירלנד אין לנו בני ברית כיום בכלל.

הציבור הישראלי נחשף לראשונה לאופן המעוות בו האירים תופסים את הסכסוך כאשר ראש ממשלת אירלנד כתב על אמילי הנד כי היא "ילדה שאבדה וכעת נמצאה", תוך התעלמות מן העובדה כי היא נחטפה על ידי ארגון טרור רצחני. אירוע זה הוא רק קצה הקרחון של המתרחש באירלנד בהקשר הישראלי. אמנם בתחילת המלחמה הוציאה ממשלת אירלנד הודעת גינוי למעשים של חמאס אך מהר מאוד עברה לגנות את פעולות ישראל.

רק בשבועיים האחרונים הצטברו מספר אירועים של פעילות אירית אנטי ישראלית במספר זירות: בעוד מדינות רבות במערב השעו את המימון לאונר"א בעקבות השתתפות עובדי הארגון בטבח ה-7 באוקטובר, משרד החוץ האירי דווקא הודיע על מתן 20 מיליון אירו לארגון באופן מידי. ראש ממשלת אירלנד כינה לאחרונה את ישראל בפרלמנט האירי – "עיוורת מזעם", ובאותו דיון חבר פרלמנט ממפלגתו טען כי ישראל מתנהלת כ-"מפלצת". אירלנד גם פנתה יחד עם ספרד לנציבות האיחוד האירופי בבקשה לבדוק האם ישראל מפרה זכויות אדם בעזה, ולהשעות את הסכמי הסחר של האיחוד לישראל עד לבירור מלא של הסוגייה. מספר חברי פרלמנט איריים בפרלמנט האירופי חתמו על מכתב בו הם קוראים לארגוני אופ"א ופיפ"א להשעות את נבחרות ישראל והקבוצות הישראליות ממפעלי הכדורגל. נבחרת כדורסל הנשים של אירלנד ביזתה את הנבחרת הישראלית במשחק שהתקיים בין השתיים במסגרת מוקדמות אליפות אירופה – האיריות לא עמדו בזמן השמעת 'התקווה' ולא לחצו ידיים לישראליות (שניצחו בגדול במשחק עצמו), ולאחרונה ביזתה נבחרת הנשים בכדורגל את ההמנון פעם נוספת כשהשחקניות הפנו את גבן במהלך השמעתו. גם בגזרת האירוויזיון הולכים ומתרבים הקולות במדינה הקוראים להוצאתה של ישראל מהתחרות, ולא – יחרימו האירים את התחרות השנה. בנוסף לכך, רחובות דבלין הבירה מתמלאים מדי שבוע באלפי מפגינים נגד ישראל, והקהילה היהודית הקטנה במדינה מעידה על תחושת פחד שרק הולכת וגוברת.

האירועים הללו משקפים סנטימנט עממי חזק ואובססיבי אצל האירים. כאמור, מפלגת האופוזיציה הראשית – שין פיין– מובילה קו חריף אף יותר מן הממשלה הנוכחית. הם קוראים, בין היתר, לגירוש השגרירה הישראלית לאלתר. על פי הסקרים, שין פיין, שכבר היום היא המפלגה הגדולה ביותר הן באירלנד והן בצפון אירלנד, צפויה לנצח בגדול את הבחירות הבאות במדינה שאמורות להתקיים בעוד שנה. אין סיבה כי ישראל תחכה לנקודה הזו, שכן כבר כיום אנו רואים כי אין עם מי לדבר, והגיע הזמן שננקוט ביוזמה.

על ישראל לשקול ברצינות החזרה של צוות השגרירות מדבלין, ואף להוריד את דרגת היחסים הדיפלומטיים עם אירלנד. מהלך כזה, על אף שעלול להיתפס כחריף, כבר נשקל בעבר במשרד החוץ לנוכח הפעילות האירית האנטי הישראלית, הרבה לפני אירועי ה-7 באוקטובר. בנוסף, על הממשלה לפעול למציאת דרכים לגביית מחיר כלכלי מאירלנד על פעילותה האובססיבית נגד ישראל. אין אף מדינה בעולם שהייתה יכולה להיות סובלנית להתנהלות לעומתית כזו מצד מדינה אחרת שמקיימת עמה יחסים דיפלומטיים. מבחינתנו, זה גם עניין של כבוד לאומי, וגם מסר ברור לעולם כי מה שהיה – הוא לא מה שיהיה.