בנאום מביש שבקושי התייחס לשבעה באוקטובר, ביידן המשיך במדיניות חסרת האחריות שלו ביחס לישראל
ג'ו ביידן פתח באיחור את נאום 'מצב האומה' משום שמפגינים אנטי-ישראלים חסמו את שיירת הנשיא בדרכה מהבית הלבן לגבעת הקפיטול. במקום שהמשטרה תשמור על החוק ותפזר את המפגינים, אנשי ביידן העדיפו לבחור בנתיב חלופי וארוך יותר. זה היה סימן מקדים לשאלה עד כמה ביידן מפחד מן הגורמים הפרו-חמאסים בתוך מפלגתו. בהמשך התברר כי זו רק הייתה ההקדמה לנאום האנטי-ישראלי הבוטה ביותר שנשמע מפי נשיא אמריקני אי פעם.
סוגיית העימות בין ישראל וחמאס עלתה רק לקראת סיום הנאום, אז ביידן ניסה להפוך אותה לעניין של "שני הצדדים" כאשר תיאר למשל אירועים "קורעי לב עבור אנשים רבים כל כך, עבור הישראלים, הפלסטינים ורבים כל כך כאן באמריקה".
לאחר תזכורת שטחית של ה-7.10 ושל החטופים בעזה, ביידן פתח בהתקפה נגד התגובה הישראלית למלחמה ונגד תנאי המחיה שנוצרו ברצועה, תוך שהוא מקבל במלואם את מספרי האבדות להם טוען חמאס, נתונים אשר גורמים בממשלו שלו הטילו בהם ספק כלא אמינים.
תיאורו את אירועי השבעה באוקטובר כלל 42 מילים בלבד (72 מילים אם כוללים בו את הברכה למשפחות החטופים שנכחו באולם). החלק בנאום שפירט את המצב "קורע הלב" בעזה ודרש מישראל לעשות יותר בעניין כלל 214 מילים.
ואם כבר מדברים על סיוע, בפתיחת הנאום ביידן דיבר על "רגע חסר תקדים" בו העולם נמצא וטען בעד תמיכה אמריקנית באוקראינה. בהמשך הוא הציג תוכנית פזיזה לבניית נמל ברצועה כדי להגדיל את משלוחי הסיוע לעזתים. בשום שלב בדבריו הנשיא לא הזכיר את הצורך בהגדלת הסיוע הביטחוני לישראל וקידום החקיקה המתאימה בקונגרס.
בימי המלחמה הראשונים ביידן טען כי יש לחסל את חמאס, אך בנאומו השבוע נראה כי הצורך הזה שונמך לאמירה כללית אודות הזכות של ישראל "לרדוף" אחרי ארגון הטרור. אלא שמעשיו של ביידן חותרים בפועל תחת היכולת הישראלית לעשות זאת. הנשיא הזהיר מפני כניסת צה"ל לרפיח, החלק הדרומי ברצועה שם מסתתרים שאריות הנהגת חמאס, וכמעט מדי יום מדבר על הצורך בהפסקת אש.
ההתקפות הבלתי פוסקות מצד הבית הלבן נגד ישראל רק מחזקות את עמדת חמאס. כפי שדווח למשל ב'וול-סטריט ג'ורנל', "גורמים מצריים אמרו כי יחיא סינוואר מאמין כי ידו של חמאס כרגע על העליונה במשא ומתן, הזכירו את המחלוקות הפוליטיות בתוך ישראל, כולל סדקים בקבינט המלחמה של נתניהו, ואת הלחץ האמריקני הגובר על ישראל לפעול יותר להקלת סבלם של העזתים".
המסר הכללי של ביידן היה ברור: מתקפת ה-7.10 הייתה נוראית, אבל התגובה ישראלית גרועה אפילו יותר. הפלסטינים ראויים לתמיכה אמריקנית אך ישראל לא.
קשה להיזכר ברגע דומה בו נשיא אמריקני פעל כך כדי לחתור תחת בת-ברית בזמן מלחמה, כפי שביידן עשה בנאומו האחרון. הופעה מבישה מכל הבחינות.
הטור התפרסם באתר 'נשיונל רוויו'
להקיא מהאיש הזה: מושחת, שקרן, חסר עמוד שדרה ערכי. אני מתפללת שיפסיד בבחירות. גם את נשיאותו הרוויח בגניבה. אני בטוחה בזה. "אל נקמות – הופיע!"
מלכים ונשיאים ביד השם
לא להתרגש מכלום
פוליטיקה ומציאות הלו שני דברים שונים רה"מ מר נתניהו קיבל משימה משמים וכרגע הוא פועל בדיוק לפי התוכנית עם כל ההפרעות והמגבלות שיש
ממילא משיח תכף מתגלה
נקווה שיחטוף 'באנה' אחת וייפול ולא יקום יום אחד אחרי הבחירות שבהן יפסיד. הייפלא מה' דבר?
רק אידיוטים מושלמים יכלו לחשוב אחרי הטבח שארהב בעד ישראל….
האמריקקים – כעם הריקני שהם – נוטים לחשוב בצורה הרגשנית ביותר וזה צפוי שמיד אחרי המראות הקשים מהטבח הם יתפסו צד מסויים….
אבל באותה מידה זה גם צפוי שכאשר יהיו תמונות אחרות החשיבה תישאר פשטנית ורגשנית ולכן תחליף צדדים לפי הכותרות הקשות היומיות….
בעברית זה נקרא: 'סטייקים'.
הפרוגרס הארור והווק המפגר השמידו כל חלקה של חשיבה רציונלית במערב הרופס.
במקום זה הגיעה פוליטיקת הזהויות וה'חמלה' הנוצרית הצבועה וההרסנית.
הנושא הזה חוצה מגזרים ברוב מדינות המערב וגם 'ימנים' כביכול נגועים במחחה הממארת הזו.
גם בישראל.
בעיקר ב'ימין הקשוח' של בן גביר.
אבל היי…
כשאין שכל אז מה שנשאר זה רק הרגש😆😆😆
תיקון קטן: בן גביר הוא האחרון שאפשר לקרוא לו ווק.
ההתייחסות שלך לבן גביר היא מתנשאת ומגונה
השבוע ביידן תמך ביו"ר הסנט שלו שומר וטען כי הנאום שלו היה מצוין וכי נתניהו וממשלת הימין הקיצוני שלו חייבת להתחלף.
זו התוצאה של מאמץ אמריקאי להפסיק את המלחמה ברצועת עזה בכל מחיר, ולתקוף ולאיים על נתניהו המציב חזית נגד התוכניות ההזויות של משרד החוץ האמריקאי בנוגע להפסקת הלחימה, השבת הפליטים למקומם, העמדת הרשות הפלסטינית כאחראית ומושלת הרצועה, וכל זאת כצעדים מכינים לקראת הקמת מדינה פלסטינית בראשות ממשלתו החדשה של אבו מאזן – שהיא כביכול ממשלה מתוקנת ביחס לממשלות הקודמות והמושחתות שלו.
אין פלא כי מאמץ אמריקאי זה החל בקריאה להתייעצויות בארה"ב לשגריר ארה"ב בממשלת ישראל מר גנץ. התוצאה של ביקור זה הייתה התחושה הברורה האמריקאית כי ניתן לפצל את הציבור בישראל ולשכנע אותו שמול נתניהו הבלתי רצוי, גנץ המשת"פ האמריקאי הוא המנהיג הבא של מדינת ישראל.
התיסכול המתמשך לאורך שנים של הממשלים הדמוקרטים מאז אובמה להפיל את נתניהו, הביא אותם ברוב יאושם לצעד הבוטה והבלתי הולם של קריאה פומבית של נשיא ארה"ב להפלת נתניהו וממשלת הימין שלו.
הסתבר לתדהמת האמריקאים כי למרות כל ניסיונם במשך שנים לבחוש בפוליטיקה הישראלית ולהבאיש את ריחם של נתניהו וציבור תומכיו, מתקבלת תוצאה הפוכה – הציבור נוטה יותר ימינה והתמיכה בנתניהו גוברת, כאשר ההוכחה הניצחת הייתה הקמת ממשלת ימין על מלא.
ההתנגדות האמריקאית הבוטה לממשלת הימין על מלא של נתניהו החלה בסירוב לקבל את נתניהו לביקור בוושינגטון והמשיכה בתמיכה רועמת בניסיון ההפיכה של מתנגדי הרפורמה המשפטית – הכספים העצומים והדמיוניים שהוזרמו על ידי ה-CIA למימון קמפיין ההמרדה, העמדת צוותי קריאטיב אמריקאים לרשות מארגני המחאות (מוטיבים אמריקאים מובהקים היו בכל ההפגנות – סמלי האגרו, הקפוץ של הפנתרים השחורים, מצעד השפחות וכד'), ובעיקר מתן גיבוי מוסרי למנהיגי ההמרדה, אשר בלעדיו לא הייתה התכנות לניסיון הפלת ממשלה באמצעים אלימים ולא דמוקרטיים – ממשלה שאך זה נבחרה בבחירות דמוקרטיות ברוב קולות.
היעד המרכזי של מנהיגי ההמרדה הייתה להמריד את הצבא ולבצע הפיכה צבאית. למשימה זו נרתמו רמטכ"לים, ראשי כוחות הביטחון וראשי מדינה לשעבר של ישראל מצד אחד, וראשי כוחות הביטחון (ה-CIA ומפקדת CENTCOM) האמריקאים בליווי ראשי משרד החוץ והמועצה לביטחון לאומי האמריקאים.
לגורמים אלו יש השפעה עצומה על הרמטכ"ל, מפקד חיל האוויר קציני המטה הכללי וראשי כוחות הביטחון של המוסד והשב"כ הישראליים. ראשי הצבא וכוחות הביטחון מעדיפים לשמוע בעצתם ובהכוונתם של גורמים ישראלים ואמריקאים אלו, מאשר בממשלה הכביכול לא לגיטימית של ממשלת נתניהו-סמוטריץ-בן-גביר, אשר בית המשפט העליון הכריז עליה מלחמה והכריז עליה כחותרת תחת הדמוקרטיה הישראלית וכבלית לגיטימית בעליל.
לאחר מספר חודשים בתחילת 2023 של אי-טיפול בהמרדה של יחידות שלמות במילואים, ניצלו ראשי כוחות הביטחון – הרמטכ"ל וראשי המוסד והשב"כ את היעדרותו של נתניהו לרגל ביקור מדיני בלונדון והחליטו לעבור להפיכה צבאית-ביטחונית של ממש. הם שלחו לשר הביטחון גלנט אולטימטום ביום חמישי ה-23 למרץ כי אם עד מוצאי שבת הוא לא יפנה עורף בפומבי לרפורמה המשפטית הרי שביום ראשון של ה-26 למרץ לא יהיו לעם ישראל צבא וכוחות ביטחון, כי הם יפסיקו להישמע לממשלת ישראל ולתפקד, מחשש (שקרי ומופרך) להתפרקות הצבא וכוחות הביטחון. מאז ה-26 למרץ 2023 מתקיימת בישראל הפיכה צבאית שקטה ללא טנקים ברחובות של ראשי הצבא וכוחות הביטחון שאינם נשמעים לממשלת ישראל, כולל לא לראש הממשלה ולשר הביטחון.
החל מרגע זה, לראש ממשלת ישראל לא היה שום כוח ביטחון הנתון למרותו, לא בצבא, לא במוסד ובשב"כ ולא במשטרת ישראל. בכל רגע נתון ראש ממשלת ישראל היה יכול להיעצר על ידי היחידה לאבטחת אישים של המוסד, בעילה של מסוכנות לישראל ותמיכת הבג"ץ, היועמ"שית ונשיא המדינה ועל הצורך בנבצרות ראש הממשלה ואחזקתו במעצר בית.
כאשר באוגוסט 2023 טרם נפלה ממשלת הימין, החלו איומים גלויים של ראשי המחאה כי בספטמבר לא יהיה לנתניהו צבא. לא מן הנמנע כי עובדה זו הייתה קטליזטור להחלטה על ביצוע ההסתערות על ישראל ב-7 לאוקטובר. לא מן הנמנע גם שהדממת הצבא כולל של חיל האוויר הייתה חלק משיתוף הפעולה של הצבא בקריאה כי לנתניהו לא יהיה צבא.
מצד אחד ברור שהצבא והשב"כ מכרו לראש הממשלה אגדה כי החמאס מורתע, כולל בישיבת וועדת החוץ והביטחון ב-2 באוקטובר. ברור גם כי ראשי הצבא והשב"כ לא טרחו לעדכן את ראש הממשלה ושר הביטחון ב-7 לאוקטובר לפנות בוקר, על הסימנים המעידים על פריצת מלחמה, ועל הסכנה לכיבוש יישוב אחד או שניים. אבל, לא ברור מדוע ראשי הצבא לא עשו דבר בנדון ולא התריעו למפקדי גזרת עזה וראשי המשטרה על הסכנה המתקרבת ובאה. כן גם לא ברור מדוע לא הצליחו הרמטכ"ל ומפקד חיל האוויר להביא בזמן תגבורת לגזרה הן של כוחות סדירים שהיו באיזור ובאיו"ש והן של מטוסים שאמורים היו להיות בכוננות בכל בסיס ח"א ובכל טייסת. האם יתכן ששרשרת האירועים שהובילה לכישלון הקולוסלי בהגנה על עוטף עזה – על מרבית היישובים ומרבית מחנות צה"ל, הייתה חלק מהרצון להכניע את ממשלת נתניהו, להפסיק לספק לה ביטחון, למדר אותה מהאירועים הביטחוניים בשטח, ואפילו ליצור תנאים לפאשלה ביטחונית רבת משקל, אשר תביא לנפילה המיוחלת של ממשלת נתניהו?
הטבח הנורא של ה-7 באוקטובר, שהוא הכישלון הגדול ביותר לכוחות הביטחון היהודיים מאז הקמת התנועה הציונית ומאז כישלון מרד בר-כוכבא, לא נחזה על ידי ראשי ההמרדה וראשי ההפיכה הצבאית- ביטחונית והדהים אותם. כעת הם היו צריכים לחזור ולהסתתר שוב מאחורי הדרג המדיני שהוא כביכול האשם העיקרי בקונספציה ובמדיניות השגויה של הטיפול בחמאס ובהגנת גבולות המדינה. הפתרון היה העמדת גלנט בראש החונטה הצבאית-ביטחונית המורד. הם היו מוכנים למראית עין להישמע לגלנט אך בשום פנים ואופן לא לראש הממשלה נתניהו.
כאשר הסתבר במהלך המלחמה כי גלנט מיישר קו עם נתניהו ורוצה בניצחון מוחלט על החמאס ובכלל זה בכיבוש רפיח, פתח הצבא בצעדי ה"שביתה האיטלקית" המוכרת לו – הוא דילל את הכוחות ברצועת עזה תוך שהוא לא משלים את כיבוש מחנות המרכז ורפיח, ומונע בכך ניצחון על החמאס גם אחרי למעלה מ-5 חודשי לחימה. ראשי צה"ל חזרו והפסיקו להישמע גם לגלנט.
נסיעתו של גנץ לארה"ב לפגישות התייעצות מדינית, היו אמורים למוטט סופית את ממשלת נתניהו, רגע לפני כיבוש רפיח, ולהפוך את גנץ למנהיג החדש של ישראל. משזה לא קרה עברו האמריקאים להתקפה ישירה ובוטה של ביידן על הלגיטימיות של נתניהו וממשלתו ועל הצורך בהפלת הממשלה ובבחירות חדשות.
ישראל חייבת להתחיל להתערב באופן בלתי-רשמי בפוליטיקה האמריקקית ולתמוך בכוחות האנטי-WOKE של הדמוחארטים ובעלי בריתם האנטישמים מהסמאל הפאשיסטי. חברי הקואליציה – לא הממשלה – צריכים להתחיל לתקוף בחריפות את הדמוחארטים האנטישמים ה'פרוגרסיבים' של אמריקקה ואת היהודונים שלהם כמו צ'אק שומר שהם יודנראט בהתהוות. צריך להשתחרר מהאנכרוניזם של 'ידידות' ו'ברית' עם 'שתי המפלגות' באמריקה. הדמוחארטים שם הם כמו מפלגת הלייבור בבריטניה בימי ג'רמי קורבין – מפלגת סמאל אנטישמית, הזרוע הפוליטית של הפורעים הסמאלנים ברחובות ובקמפוסים. רק ניצחון טראמפ והרפובליקנים יעזור לנו בארה"ב לגייס את הכוחות נגד הטרור הערבי ונגד איראן.