האנטישמיות באוסטריה מזנקת, וכצפוי – מהשמאל

אוסטריה הצטרפה השבוע למועדון הלא מכובד של מדינות המערב בהן נרשמה עליה תלולה ביותר בתקריות אנטישמיות בעקבות פוגרום ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל"'. בדו"ח השנתי שפרסמה הלשכה לרישום התקריות האנטישמיות נרשמו בשנה החולפת באוסטריה 1,147 תקריות אנטישמיות, לעומת 719 ב-2020 ו-965 ב-2021, שהייתה עד שנת השיא ברישום תקריות אנטישמיות במדינה.

אם עד ל-6 באוקטובר 2023 נרשמה ירידה רצינית בתקריות האנטישמיות, הרי שמתקפת החמאס על ישראל היוותה נקודת תפנית ו-720 תקריות – קרי מעל לשני שליש מכלל התקריות, נרשמו בשלושת החודשים האחרונים של 2023. מדובר אך ורק בתקריות אנטישמיות, שדיווחים עליהן הגיעו למשרד הרישום. אין כל אפשרות להעריך את מספר התקריות האנטישמיות, שלא דווחו.

בהתחשב בגודלה של הקהילה היהודית באוסטריה (כ-15,000 איש ואישה, רק מחציתם חברים רשמיים בקהילה), מדובר בנתונים מדאיגים ביותר. לצורך השוואה: בבריטניה בה חיים כ-280,000 יהודים נרשמו בשנה שעברה 4.103 תקריות אנטישמיות, בצרפת בה מתגוררים כ-440,000 יהודים נרשמו 1,676 תקריות אנטישמיות, ובגרמניה בה רשומים בקהילות היהודיות כ-100,000 איש ואישה נרשמו רק בין ה-7 באוקטובר ל-9 בנובמבר 994 תקריות אנטישמיות, ממוצע של 29 תקריות ביום.

ראש הקהילה היהודית באוסטריה, אוסקר דויטש אמר שמדובר ב"התפוצצות אנטישמית חסרת תקדים" באוסטריה ובעולם. למרות שהממשלה האוסטרית, המורכבת מ"מפלגת העם" השמרנית ומפלגת "הירוקים" – כלומר קואליציית ימין-שמאל, הביעה תמיכה מוחלטת בישראל ונקטה אמצעים רבים למאבק באנטישמיות במסגרת אסטרטגיה לאומית, מהראשונות שאומצו במדינות האיחוד האירופי.

אוסטריה, תחת כהונתו של הקנצלר לשעבר סבסטיאן קורץ, גם הייתה זו שהניחה את היסודות לאימוץ מדיניות כוללת של האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות. למרות כל זאת, דויטש מודה ש"חברי קהילה רבים חיים בפחד", מורידים מזוזות מדלתות דירותיהם, מסתירים סממני לבוש יהודיים ונמנעים מלהגיע לאירועים יהודיים.

גם אם אחוז התקריות האנטישמיות הגבוה ביותר, 34%, מיוחס לימין הקיצוני, הרי שמהדו"ח עולה באופן ברור ש"הברית האדומה-ירוקה", כלומר הברית בין השמאל הקיצוני לאסלאם הקיצוני היא זו שאחראית לעלייה החדה באנטישמיות באוסטריה, כפי שהדבר גם בא לידי ביטוי בהפגנות התמיכה בפלסטיניים ובטרור הפלסטיניי מאז ה-7 באוקטובר.

אם מחברים את מספר התקריות האנטישמיות המיוחס בדו"ח למוסלמים (25%) ולשמאל (18%), הרי שרוב התקריות האנטישמיות – 43% – מגיעות מברית לא קדושה זו, שמתחזה לאנטי-ישראלית, אך היא בדיעבד אנטישמית. אין לדעת כמה מ-23% התקריות האנטישמיות ה"לא מיוחסות פוליטית" שבדו"ח בוצעו גם הם ע"י פעילי "הברית האדומה-ירוקה".

חלקם של מוסלמים בתקיפות פיזיות, איומים והפצת תכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות גבוה מאוד. גם השמאל שותף באופן פעיל ביותר להפצת תכנים אנטישמיים ברשתות החברתיות. כמחצית מכל התקיפות האנטישמיות בדו"ח מקוטלגות תחת "אנטישמיות הקשורה לישראל", עובדה המחברת גם היא את "ההתפוצצות חסרת התקדים" באוסטריה לשמאל ולמוסלמים.

זו בדיוק הסיבה לכך, שהשמאל והמוסלמים נאבקו בהכללת אנטי-ציונות ואנטי-ישראליות בהגדרת האנטישמיות, כדי שלא ניתן יהיה להאשים אותם באנטישמיות. יש לציין, שב-2022 יוחסו בדו"ח 55% מכלל העברות האנטישמיות באוסטריה לימין הקיצוני.

האנטישמיות האנטי-ישראלית אינה רק חלקו של השמאל הקיצוני במדינה, אלא מחלחלת אט אט לשורות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, שהיא כיום מפלגת האופוזיציה הראשית בפרלמנט. הנהגת המפלגה אמנם נוקטת בינתיים קו תקיף נגד תופעה זו, אך השאלה המתבקשת היא האם העמדה הזו תישמר לאורך זמן. נציג מקומי של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית באוסטריה התחתית סולק משורות המפלגה לאחר שפרסם בפייסבוק פוסטים אנטישמיים נגד ישראל, שבאחד מהם נכתב "שחררו את פלשתין, ישראל היא מדינה ניאו-נאצית".

"מי שבאוסטריה כיום עוד לא הבין שבכל אופן שהוא אין מקום לעשות השוואות או להשוות בין השואה לעימות המזרח תיכוני, אין לו מקום אצלנו", הכריז יו"ר הסניף המחוזי של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. במשמרת הצעירה של  המפלגה הסוציאל-דמוקרטית גם החלו בהליכי סילוקם של פעילים שהשתתפו בהפגנות בעלי תכנים אנטי-ישראליים, שחלקן אורגנו ע"י ארגון הטרור "החזית העממית", שמופיעה ברשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי מאז שנת 2002. "דחיית קיומה של ישראל אינה עולה בקנה אחד עם הסוציאל-דמוקרטיות", הובהר מצד בכירים במשמרת הצעירה.

מנגד יו"ר המפלגה, אנדראס באבלר, עדיין לא סיפק הבהרות על עברו האנטי-ישראלי: כשעמד בראש המשמרת הצעירה של מפלגתו בתחילת שנות האלפיים הוא השתתף בהפגנות פרו-פלסטיניות שנערכו לציון יום השנה הראשון והשני לפרוץ האינתיפאדה השנייה, ב-2001 וב-2002. ההפגנות הללו אורגנו ע"י ארגון השמאל הקיצוני, "תיאום אנטי-אימפריאלסטי", הידוע בעמדותיו השוללות את הציונות ובמאבק המזויין נגד ישראל. בין מטרות ההפגנות, בהן השתתף באבלר היו: תמיכה בזכותם של הפלסטיניים להתנגדות, כלומר מאבק אלים, ותמיכה בזכות השיבה של הפלסטיניים. בהפגנות השתתפו, בין היתר, גם נציגים ודוברים של המפלגה הקומוניסטית האוסטרית.

באבלר בן החמישים, שנבחר לאחרונה לעמוד בראש המפלגה ויוביל אותה במערכת הבחירות הכלליות שנערכת השנה, גינה בתקיפות את פוגרום ה-7 באוקטובר ואת פעילי מפלגתו שהתבטאו נגד זכות קיומה של ישראל. "אין להעמיד בספק את זכות הקיום של ישראל", הצהיר, "אנחנו ממשיכים את המסורת המיוחדת של אוסטריה: הגנה על זכות ההגדרה העצמית, זכות ההגנה העצמית וזכות הקיום של ישראל".

עם זאת, באבלר טען שבניגוד לממשלת אוסטריה הנוכחית, בעלת העמדה הפרו-ישראלית הברורה, למפלגה הסוציאל-דמוקרטית יש את "האמינות הגבוהה ביותר" בכל הנוגע לסוגיית המזה"ת. אם בדברו על אמינות הוא מתייחס למדיניות הפרו-פלסטינית והפרו אש"פית של הקנצלר הסוציאליסטי היהודי, ברונו קרייסקי, הרי שלישראל יש סיבות טובות לדאוג מהצלחה של באבלר בבחירות.