רמדאן: לא חודש של שלום

גורמים בינלאומיים שונים ומנהיגים ברחבי העולם, כולל נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, הביעו בשבועות האחרונים את תקוותם להסכם הפסקת אש בין ישראל וחמאס בטרם יחל חודש הרמדאן ביום ה-10 במרץ.

כך למשל, ביידן הזהיר בשבוע שעבר מפני צרות אפשריות במקרה בו לא יושג הסכם כזה. "חייבת להיות הפסקת אש לפני רמדאן. אם נגיע לנסיבות בהן זה נמשך גם במהלך רמדאן, המצב בישראל ובירושלים עלול להיות מאוד מסוכן", אמר הנשיא לכתבים בוושינגטון.

הצהרות מעין אלו מבוססות על תפיסה לפיה מוסלמים אינם עוסקים במלחמה במהלך חודש הצום הקדוש, אך למעשה ההפך הוא הנכון. הדעה הרווחת והשגויה במערב מתעלמת גם מכך שחמאס וארגוני טרור אחרים מעולם לא היססו לנצל חגים יהודיים כדי לפתוח במלחמה, לבצע פעולות טרור ולרצוח יהודים, כולל ביום שבת ה-7.10 בו צוין חג שמחת תורה, או ביום כיפור 1973.

למעשה, חמאס ואחרים נהגו במשך שנים להשתמש ברמדאן כתמריץ להגביר את מתקפות הטרור. כך למשל נכתב במאמר שהופץ על ידי הזרוע הצבאית של חמאס, גדודי עז א-דין אל-קאסם, תחת הכותרת "רמדאן – חודש הג'יהאד, המלחמה והניצחון על אויבינו".

על פי הנטען במאמר, במהלך חודש הרמדאן "לוחם הג'יהאד מקדיש את עצמו ללימוד האסלאם במהלך היום, ובלילה יוצא להגן על מולדתו פלסטין". המאמר אף מזכיר את מבצע 'צוק איתן' שהתרחש בחלקו ברמדאן 2014: "אותו חודש היה מימוש הניצחון האסלאמי…ההתנגדות הפלסטינית, במיוחד מצד גדודי אל-קסאם, לחמה בקרב מרשים של גבורה ומות קדושים". לפני כשנתיים אתר חמאס פרסם טקסט בו נכתב: "אנו מקבלים את פני החודש המבורך של רמדאן, חודש הג'יהאד והניצחונות הגדולים".

במאי 2021, ערוץ הטלוויזיה הקטארי אל-ג'זירה המשמש כשופרו של חמאס פרסם באתרו כתבה תחת הכותרת, "חודש של ג'יהאד וניצחון" ובה הוסבר "כיצד הפלסטינים הפכו את רמדאן לעונת ההתקפה והניצחונות".

המחבר, עדנאן אבו עמאר, מרצה באוניברסיטה בעזה, פירט במאמר שורה ארוכה של פיגועים קטלניים אותם ביצעו ארגוני טרור פלסטינים במהלך רמדאן, כולל פיגועי התאבדות נגד אזרחים וחיילים.

לדוגמה, בחודש רמדאן 2017 שלושה מחבלים תושבי אום אל-פאחם רצחו שני שוטרי מג"ב בהר הבית. שנה קודם לכן, גם במהלך רמדאן, שני מחבלים פלסטינים ביצעו פיגוע ירי במתחם שרונה בתל-אביב בו נרצחו ארבעה ישראלים ועוד ארבעים נפצעו. במהלך רמדאן 2015, מחבל פלסטיני דקר שני שוטרים בעיר העתיקה בירושלים.

עוד ציין אבו עמאר כי מלחמת 'צוק איתן' ב-2014 שימשה כמודל עבור ארגוני טרור משום שכללה את "פעולות הגבורה המרשימות ביותר בהיסטוריה הפלסטינית של הסכסוך מול הכיבוש". לדבריו:

"מדי שנה, בראשית הרמדאן, הזרועות הצבאיות של קבוצות ההתנגדות הפלסטיניות מדגישות כי זהו חודש מיוחד… חודש בו מציינים ניצחונות מוסלמיים, והחודש בו ההתנגדות ביצעה את מלחמת הגבורה וההקרבה המרשימה ביותר. זהו מנהג ההתנגדות להגביר את פעילותה במהלך רמדאן. אווירת הרמדאן מגבירה את המוכנות להקרבה, בשל ההשפעה הדתית והפסיכולוגית שלה, המורגשת באופן אוטומטי על ידי לוחמי ההתנגדות"

ב-2021, חמאס והג'יהאד האסלאמי ירו טילים לשטח ישראל בזמן הרמדאן. במקביל, פלסטינים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים פתחו במהומות ועימותים עם כוחות הביטחון, תוך שהם שרים שירי הלל למנהיגי חמאס.

במהלך ההיסטוריה, מוסלמים ניצלו את חודש הרמדאן כדי לפתוח במלחמה נגד אויביהם. לפחות חמישה מן הקרבות ההיסטוריים הידועים בתולדות האסלאם התרחשו בחודש זה: קרב באדר (שנת 624), כיבושי מכה וטאבוק (630), קרב עין ג'אלות (1260) וקרב קרני חיטין (1187).

בחג הפסח של 2002  מחבל מתאבד מארגון חמאס נכנס לחדר האוכל במלון פארק בנתניה, שם פוצץ מטען רב עוצמה ורצח שלושים ישראלים ופצע עוד עשרות. חלק מן הקורבנות היו שורדי שואה ואזרחים ותיקים.

וכך, בעוד מנהיגים כמו ביידן חוששים מהתפרצות אלימות ושפיכות דמים בזמן הרמדאן, ארגוני הטרור הפלסטינים הוכיחו תאבון רב לדם, אלימות וטרור במהלך החודש הקדוש.

בין אם מדובר בחמאס, הג'יהאד האסלאמי או ארגוני טרור אחרים, בכל הקשור למטרתם של רצח יהודים הפלסטינים הדגימו לאורך השנים מעט מאוד אכפתיות לחגים באשר הם. אלו המאמינים כעת כי חמאס מחפש הפסקת אש לפני הרמדאן פשוט משלים את עצמם; אלו המודאגים משמירה על קדושת החודש צריכים פשוט להקשיב למה שהמחבלים אומרים בעצמם: הרמדאן רק מגביר את תאוותם לדם יהודי.

גרסה מלאה של הטור התפרסמה באתר מכון גייטסטון.