במקום לפקח על הצבא ולהוביל את שיקומו מהמשבר, גלנט בוחר להגן על המערכת ממנה הגיע
על רקע הביקורת הציבורית על תפקודו של צה"ל הגיע שר הביטחון גלנט היום לישיבת וועדת חוץ וביטחון והתמודד מול סדרה של שאלות קשות על בניין הכוח של צה"ל ומוכנותו למלחמה לפני מתקפת החמאס ב-7.10. גלנט דחה באופן שיטתי את כל הטענות נגד הצבא וכאשר חברי הכנסת בוועדה המשיכו להקשות – הוא קם ויצא ופוצץ את הדיון.
במסגרת הדיון נרשמו מספר אמירות המשקפות חוסר הבנה מוחלט של האירועים ושל עצמת הביקורת הציבורית על תפקודו של הצבא. כפי שפורסם שר האוצר סמוטריץ' מתנגד להעברת תקציבים לרכש מטוסי F35 חדשים, ומתנה אותם בקיומו של דיון יסודי בשאלת בניין הכוח של צה"ל והצורך ברכש דווקא של מטוסים חדשים ולא אמצעים אחרים.
גלנט דחה טענות אלו בזלזול לדידו הכשלון היה בעיקרו מודיעיני ומבצעי, ואילו מבחינת מבחינת בנין הכוח "הכל עמד במבחן". לדבריו, המערכה בעזה מוכיחה שצה"ל הכין את עצמו כהלכה ושבתחום בניין הכוח המצב היה "מצוין".
גם כאשר נשאל ספציפית על כך שבצה"ל היו חוסרים בתחום הרחפנים למשל, הוא דחה אותן על הסף בטענה שלצה"ל "לא היה חסר שום דבר" מתחילת המערכה.
אחד הכשלים שקדמו למתקפת החמאס ושיצרו את התנאים שאפשרו אותה היה עיוות בבניין הכוח של צה"ל שכלל הישענות על טכנולוגיה, חימושים מדויקים ומודיעין תוך הזנחה של חילות השדה והמוכנות הצבאית. אבל כל זה לא ראוי לדיון לדעתו של שר הביטחון.
לא רק זה, גם המפקדים הבכירים, אלו שהיו אמונים על הכנת התוכניות והקצאת הכוחות למשימה חסינים מביקורת. לטענתו שרשרת הפיקוד שנבנתה במשך השנים "הוכיחה את עצמה" וגם רוח צה"ל "הוכיח את עצמו".
גלנט הצהיר שהוא מתנגד נחרצות להקמת וועדת חקירה "עם אנשים בעלי אג’נדה", וגיבה באופן מוחלט את הצבא והפיקוד הבכיר: "זה לא יקרה" הוא אמר. וכאשר חברי הכנסת לא הסתפקו בתשובות מהסוג הזה והדיון התלהט, גלנט כאמור פוצץ את הישיבה ויצא החוצה.
לשר ביטחון במדינה דמוקרטית יש תפקיד מרכזי אחד: לפקח ולבקר את מערכת הביטחון ולאפשר את שיקומה אחרי משברים מסוג זה. גלנט תופס את תפקידו בדיוק ההיפך – ונוהג כמי שמוטל עליו לייצג את המערכת מול האזרחים ולהגן עליה מביקורת. זה לא רק אנטי דמוקרטי בצורה קיצונית, אלא גם מסוכן מאוד. צה"ל לא יכול להמשיך להתנהל בתוך תיבת תהודה סגורה ללא ביקורת ציבורית. ושר ביטחון שלא מבין זאת צריך ללכת הביתה.
גלנט נכנע בסוף מרץ 2023 לאולטימטום משותף שהציגו לו הרמטכ״ל, ראש השב״כ וראש המוסד, כי אם לא יתנער פומבית מהחקיקה המשפטית, הרי שתוך 48 שעות הם יפסיקו לספק הגנה ביטחונית למדינת ישראל, בטענה המופרכת כי צה״ל וכוחות הביטחון מתפוררים להם בין הידיים בשל גל סרבנות שנכנס גם לתוך צה״ל הסדיר וכוחות הביטחון, כך שכביכול הם עומדים לאבד שליטה על אירוע הסרבנות.
גלנט לא עמד באיום וב-25 למרץ נשא את נאום ההתרסה כנגד נתניהו וממשלת הימין, בנוגע לכיוונים הפוגעים לטענתו בביטחון המדינה, אליהם החקיקה המשפטית גוררת את המדינה.
כניעתו של שר הביטחון לאיום משותף של החונטה הצבאית-ביטחונית המורדת, בעת שראש הממשלה נתניהו היה בביקור מדיני בבריטניה, היה האות להפיכה צבאית שקטה, בה הכריזו על עצמם ראשי צה״ל וכוחות הביטחון, כמי שמפסיקים להשמע לדרג המדיני, שהוא אינו לגיטימי כביכול, ויוצר משבר חוקתי, שלא מותיר ברירה לראשי החונטה הצבאית- ביטחונית המורדת, אלא להישמע כביכול ליועצת המשפטית לממשלה ולראשת בית המשפט העליון (רק כביכול, ולמעשה הכרזה על עצמאות, מרי, והפיכה צבאית-ביטחונית שקטה של ראשי צה״ל, השב״כ והמוסד).
ראש הממשלה נתניהו, כאשר חזר לארץ הבין זאת היטב, ומקורביו כינו את האירוע כ-פוטץ׳. הוא כינס את מקורביו במשרד ראש הממשלה והחליט על פיטורי שר הביטחון גלנט. בה בעת, אספסוף מורדי קפלן, צר במקביל הן על משרד ראש הממשלה והן על מעון ראש הממשלה, תוך שהוא מאין להתפרץ למעון ראש הממשלה ולעשות שפטים באשת ראש הממשלה, שנותרה לכודה בביתה המוקף המון זועם.
ראש הממשלה היה צריך לקרוא לעזרת אחד מראדי הקושרים נגדו – ראש השב״כ, אשר נסע למעון ראש הממשלה והצליח לחלץ את אשת ראש הממשלה מהמצור וסכנת החיים אשר הקיפו אותה מכל עבר.
בסוף אותו ערב של מהומות אלימות, הבין ראש הממשלה כי אין שום כוח ביטחוני אשר הוא יכול לסמוך עליו, וכי הוא קרוב יותר מאי פעם להיעצר על ידי אנשי היחידה לאבטחת אישים, הכפופה לראש השב״כ שהוא מראשי החונטה המורדת. ראש הממשלה נענה לעצת עוזריו, והישעה את משלוח מכתב הפיטורים לגלנט, ובכך עזר להוריד את גובה הלהבות של האספסוף ברחובות שתבע את השארת גלנט במשרתו. כך גם נשאר גלנט, כברווז צולע במשרד הביטחון, כאשר החונטה הצבאית-ביטחונית המורדת, כביכול נשמעת לו, אבל בפועל ממדרת אותו ואת ראש הממשלה מכל ההתייעצויות וההחלטות הביטחוניות.
כאשר הגיע ליל ה-7 באוקטובר, אך טבעי היה בעיני הרמטכ״ל וראש השב״כ לא להתייעץ עם שר הביטחון ובטח לא עם ראש הממשלה, על הידיעות המדאיגות על האפשרות לפרוץ מלחמה מול החמאס, שבמסגרתה החמאס עלול לכבוש שניים שלושה יישובים. כך לקחו על עצמם הרמטכ״ל וראש השב״כ את האחריות לקור הרוח שלהם, ולהחלטה המטופשת ללכת לישון בלי להתריע לאף אחד – לא לדרג המדיני, לא לאלוף פיקוד דרום, לא למפקד אוגדת עזה, לא למפכ״ל המשטרה, ולא לראש המחוז הדרומי של משטרת ישראל.
כאשר החל טבח ה-7 באוקטובר, לא מיהרו הרמטכ״ל, אלוף פיקוד דרום ומפקד חיל האוויר, לשלוח בבהילות כוחות לסתימת עשרות הפרצות הגדר, ולהדיפת כוחות הנוחבה אשר חדרו לעשרות יישובים ומחנות צבא לאורך גבול רצועת עזה. איש לא יכול להסביר להיכן נעלמו ראשי הצבא ב-10 השעות הראשונות למלחמה, מדוע לא הצליחו לשלוח שום כוח צבאי מעשרות הגדודים שעמדו לרשותם, מדוע אף מטוס קרב לא המריא להפציץ את הפרצות בגבול ואת המוני החודרים דרכם לישראל, מדוע לא היו יותר מ-7 מסוקי תקיפה בו-זמנית מעל כ-60 ק״מ של חזית, ואף אחד ממטוסי חיל האוויר המפוארים.
אם נצא מתוך הנחה, כי הרמטכ״ל, מפקד חיל האוויר ואלוף פיקוד דרום הם מפקדים קשוחים ומנוסים, שלא נתפשו בשיתוק של פאניקה ב-10 השעות הראשונות למלחמה, ולא התגלו כלא יוצלחים ושלומיאלים מושלמים, הרי שאין כמעט מנוס מלהגיע למסקנה, כי הם גררו רגליים בכוונה (ממש כפי שהם עושים כיום בסירובם להכנס לרפיח), מתוך מטרה לגרום לפאשלה ביטחונית מספיק חמורה שתביא לפיטורי ראד הממשלה ולנפילת ממשלת הימין שלו. הבעיה של רטש החונטה הצבאית-ביטחונית המורדת הייתה, שהם ברוב טיפשותם ויהירותם לא הבינו את מימדי הכישלון והטבח הנורא שייצר כתוצאה מגרירת הרגליים שלהם.
כאשר התבררו מימדי האסון של טבח ה-7 באוקטובר, מיהרו ראשי החונטה הצבאית-ביטחונית המורדת לשוב ולהסתתר מאחורי גב הדרג המדיני, שהוא כביכול האשם במחדל, כי הרי הצבא וכוחות הביטחון הם רק כלים הנשמעים להוראות והנחיות הדרג המדיני שכשל, ולא הבין כביכול את הסכנות העומדות להתפרץ, למרות שראשי החונטה המורדת כמובן הזהירו אותם.
מאז ה-7 באוקטובר ראשי החונטה הצבאית-ביטחונית המורדת המליכו כביכול את שר הביטחון גלנט מעליהם, כי הם מוכנים לכאורה להישמע לו, אך בשום פנים ואופן לא לראש הממשלה.
כך הפך גלנט לעלה התאנה של החונטה המורדת, אשר כביכול מתאם בין הצבא וכוחות הביטחון לממשלת ישראל.
בפועל היה גלנט אידיוט שימושי, אשר עזר לראשי החונטה המורדת להיראות כאילו הם מאז ומעולם נשמעים לדרג המדיני, ובפועל הם המשיכו לא להשמע לא לשר הביטחון בו זילזלו כמשת״פ שלהם ובטח לא לראש הממשלה, שברור להם שאינו ראוי לנהל את המלחמה.
כך הגענו לדישדוש של החודשים האחרונים, בהם הצבא גורר רגליים ומסרב למעשה להכנס לרפיח ולסיים את המלחמה בניצחון מוחלט על החמאס.
חוסר נכונות הצבא להיכנס לרפיח נועד להשיג שתי מטרות עיקריות:
א. למנוע מנתניהו ניצחון והשגה של מטרות המלחמה אותו הבטיח לציבור הישראלי, ולהשאיר אותו עם הכישלון של ה-7 באוקטובר ועם החטופים בידי החמאס.
ב. לייצר הפוגה במלחמה אשר תאפשר הגברת הלחץ הציבורי להפלת נתניהו ולהליכה לבחירות, במקביל ליצירת לחץ מצד ממשל ביידן להחלפת ממשלת הימין של נתניהו, ובמקביל ללחץ של היועמ״שית והבג״ץ לפירוק ממשלת בימין בענין גיוס החרדים.
מסעות גנץ וגלנט לארה״ב בשבועות האחרונים, היו אמורים להוות את המסמרים האחרונים בארון הקבורה של ממשלת הימין של נתניהו, כהמשך ישיר לקריאות ראשי ממשל ביידן להתפטרות נתניהו והליכה לבחירות.
מאחר ונתניהו הוכיח שרידות פוליטית מופלאה, שהביאה את אויביו הפוליטיים לפעולות להדחתו בדרכים לא דמוקרטיות ששיאן היה ההפיכה הצבאית-ביטחונית (תפירת תיקי משפטי האלפים, יצירת משבר חוקתי על ידי בית המשפט העליון, מתן אפשרות ליועמ״שית ולבית המשפט העליון להכריז על נתניהו כנבצר וכד׳), הרי שהשבועות הקרובים נוכל לחזות במהלכים הבאים להפלת ממשלת נתניהו מצד כל השחקנים המוכרים לנו- ראשי החונטה הצבאית-ביטחונית המורדת, ראשי מפלגת הגנרלים גנץ ואייזנקוט, המייצגים את החונטה המורדת ואת ממשל ביידן בקבינט המלחמה, היועמ״שית הלעומתית לממשלה, בית המשפט העליון ביצע הפיכה משטרית והכריז על עצמו כגוף העומד מעל הממשלה, הכנסת והדמוקרטיה הישראלית, ולבסוץ גלנט – הבובה המשת״פית של החונטה המורדת, שיש לו בוודאי שאיפות פוליטיות מרחיקות לכת, אבל שום כוח פוליטי לא עומד לרשותו, ואף אחד במפלגות הקואליציה והאופוזיציה לא באמת מתכוון לתת בו אמון ולתמוך בו אפילו לתפקיד עלוב כמו נהג שר הביטחון.
קונספירטור קשקשן.
יישר כח על הניתוח המדוייק.
הכל היה ברור כשמש ב-10 בבוקר של ה-7 באוקטובר. כדאי להוסיף שדי ברור שגם ממשל אובמה היה משת"פ של החמאס וצה"ל, אחרת קשה להסביר איך נושאת מטוסים אמריקאית מגיעה לאיזור הקרב לפני המטוסים של חיל האוויר
ניתוח מעניין וככל הנראה משקף את המצב. יחד עם זאת מהו תפקידו של ראש הממשלה והממשלה בראשותו? למשול ולממש את המנדט שקיבלו מהעם!!
בפועל ראש הממשלה מפחד מהצל של עצמו, יועמשית לעומתית, נסבול בשקט. בית משפט שאינו מקבל את השיטה הדמוקרטית, לא נורא. דרג צבאי שאינו מקיים את הנחיות הדרג המדיני, יהיה טוב. ככה לא מנהלים מדינה
עצמאות מארה"ב חשובה יותר מעוד מטוסים
כדי להבין את עומק העיוות צריך לקרוא מה שכתב הרמטכ״ל הלוי על הקמת ועדת חקירה לאסון ה7.10
https://www.idf.il/181466
חשוב לשים לב שאחד הערכים שלשעתו צריך לעמוד מול עיני כל איש צבא בגשתו לעניין הוא ערך הרעות.
וכאן שואל הקורא הישר: מה הקשר לערך הרעות?
המסקנה המתבקשת היא שבעיני הדרג הבכיר של צה״ל עבר ערך הרעות כביסה והפך להיות שם קוד להגנה אחד על התחת של השני לא רק בקרב אלא גם מול הדרישה לאחריות וערכיות! וזה ממש ערך בעבורם!
והיות וגלנט גדל בבית הגידול הזה, לא צריכים להיות מופתעים מההתנהלות שלו.
אסור להפקיר יותר את משרד הבטחון בידי ׳ביטחוניסטים׳.
למה שלא יגן? הוא רפליקה של כל העלובים לשעבר ולשעתיד. כולם עברו באותו פס יצור.
למה שלא יגן? הוא רפליקה של כל העלובים לשעבר ולשעתיד. כולם עברו באותו פס יצור.
גלנט שייך לקונצפציה שלפני 6/10 הוא לא מבין שהוא שר בטחון ואצלו וכל המפקדים שלו היה כשל עמוק ובזיון ענק בושה שאחד כזה עוד נותן גב לחדלי אישים כאלה הוא והרמטכל וכול הקצונה מדרגת תת אלוף הם מינויים פוליטיים והיו צריכים לעוף הביתה ולעמוד למשפט על פגיעה בביטחון ישראל.
במדינה נורמלית היה מפוטר יום לאחר שמחת תורה יש מספיק גנרלים שיוכלו למלא את תפקידו וכל שאר החבורה הכושלת שדם שמחת תורה נוטף מידיהם
הוא גם יודע טוב למי כדאי להיות נאמן בשביל עתידו , קרי החונטה הצבאית משפטית פקידותית. הרי הם לימדו אותו לקח כשניסה להיות רמטכ״ל. איזה חומר אנושי נלעג מגיע לקצונה גבוהה. ברק, יעלון, וגלנט. חברים אנחנו בצרות
עולם הפוך, לומר על אנשים שיש להם אג'נדה זה גנאי בעוד מהללים תאבי שררה חסרי אג'נדה
אין ספק שהצבא היה מוכן, מצוייד ושש אלי קרב ב-7 באוקטובר. הבעיה היא מוכנותה של תזמורת צה"ל. ואם אנחנו כבר מדברים על שר הבטחון – למה גל הירש לא בתפקיד הזה כבר שנה ושבוע?
הצורך האמיתי: להחזיר את כח היבשה של צה"ל לרמה של 1982 = להוסיף 2600 טנקים מהשורה הראשונה, להכפיל את כח הארטילריה, להכפיל מסוקים, להכפיל הנדסה קרבית, בקיצור: להכפיל את מספר לוחמי המילואים. עוד יותר חשוב — בניית מפעלים בבעלות המדינה (לא אלביט) שיחזרו לייצר ציוד צבאי כמו קסדות, רובים ומקלעים, תותחים, טנקים, נגמ"שים, משגרי נ"ט, וכמובן תחמושת לכל הכלים הללו.