צה"ל מתחפר בקונספציה

מינויו של תא"ל ברון מלמד שהקונספציה עדיין שולטת באגף המודיעין

תא"ל ברון בהרצאה בכנס ה-INSS, 2020. צילום מסך מתוך יוטיוב

הדיווח הראשוני היה: ״ראש חטיבת המחקר באמ״ן פורש מתפקידו״ וההנחה המיידית שלי הייתה שמישהו סוף סוף לוקח אחריות על המחדל הנורא שהוביל לטבח בשבת שמחת תורה, מחדל שעם הזמן עוד בטרם הוקמה ועדת החקירה מתברר כצבאי יותר מכל. לצערי, הנסיבות המצערות הן שתא״ל במיל׳ עמית סער חלה ועליו לפרוש מסיבה בריאותית – רפואה שלמה.

יאמר לזכותו כי כתב איגרת ובה נכתב: ״בחודשים האחרונים חווינו כולנו, ואני בראשכם, זעזוע עמוק. לא עמדנו במה שמצופה מאיתנו, במה שאנחנו מצפים מעצמנו. מהשיחה הראשונית שלי עם החטיבה אחרי השבעה באוקטובר, עוד לפני שביררנו את הפרט הראשון, הבהרתי שבעולם הערכי שבו אני חי אני מתכוון לקחת אחריות. אנחנו נברר ונתחקר כל פרט, כל הערכה שפרסמנו, כל דגל שהרמנו, אבל קודם כל נתייצב באמירה ערכית פיקודית״.

במסגרת המושג הלעוס עד אימה מתחילת המלחמה, ״לחשוב מחוץ לקופסא״, ניתן היה להניח כי המחליף שייבחר יהיה רחוק מרחק שנות אור מ״הקונספציה״. ובכן, אם מחפשים רק מתחת לפנס מוצאים את מי שאולי הוא הקרוב ביותר אליה. בעוד מספר חודשים ימלא את התפקיד מי שכעת הוא אל״מ א׳ שכיהן כראש זירת איראן בחטיבת המחקר וראש מחלקה ביחידה 8200. אבל עד אז יכהן בתפקיד כממלא מקום תא״ל איתי ברון אשר בין שלל תפקידיו כיהן כסגן ראש המכון למחקרי בטחון לאומי ה-INSS. אם לשפוט על פי מומחי הביטחון שהניב המכון ומלאים אותנו על גבי המרקע מדי ערב לא יהיה זה מוגזם להכתיר את המכון כמכון לשימור הקונספציה.

וכאן ברון נהיה רלוונטי: חודשיים לאחר פרוץ המלחמה הוא אמר: ״המושג קונספציה הוא בעייתי. קשה לתרגם אותו לאנגלית למשל. זה מושג מאוד טעון בציבוריות הישראלית, כפי שהורישה לנו אותו ועדת אגרנט שעסקה במלחמת יום כיפור״. בעייתי, קשה לתרגום, טעון – אולי פשוט נאמר שאין קונספציה? חלומם של כל מי שמתעתדים לצעוד בדרך אל ועדת החקירה.

וזה לא הכל: בדיון שהתנהל בקבינט המדיני-ביטחוני בשנת 2013, עת כיהן ברון כראש חטיבת המחקר באמ״ן ונתבקש להציג את תמונת המצב של האיומים הצבאיים, הזכיר ברון את איום הרקטות אך לא אמר דבר על איום המנהרות ו״זכה״ להערה בדו״ח מבקר המדינה.

בשנת 2019 עת התקיים סבב לחימה מול הג׳יהאד האסלאמי, אמר ברון בראיון לגלי צה״ל כי ״חמאס שבעי עימותים ומלחמות – הם כנראה הבינו שהציבור בעזה לא ייצא נגדם אם הם יעמדו מהצד״ בניסיון להסביר מדוע חמאס לא התערב. בדו״ח שכתב על ההערכה האסטרטגית לישראל בשנים 2019-2020 הוא ציין כי חמאס אינו מעוניין בהסלמה והציע שתי דרכים לפעולה: א. לחזק את הרשות הפלסטינית ככתובת הלגיטימית היחידה להסדר עתידי ולהציב תנאים למציאות של שתי מדינות בעתיד. ב. לסמן את חמאס ככתובת אחראית זמנית ברצועת עזה, להשיג הפסקת אש ממושכת עמו תמורת הטבות כלכליות נרחבות. במאמר שכתב על מבצע ״שומר החומות״ בשנת 2021 והתפרסם מטעם ה-INSS העריך ברון שוב כי חמאס מורתע. קונספציה כבר אמרנו?

ולפני מספר חודשים התריע תא״ל ברון מפני האיום הנורא. לא חמאס, לא חיזבאללה, לא חות׳ים, לא סוריה, לא איום על אי אספקת נשק, לא פגיעה ביחסים מדיניים בינלאומיים אפילו לא משבר האקלים – האיום הנורא הוא ערוץ 14. ״הסכנה הגדולה היא שערוץ 14 ייכנס לתוך דיוני הביטחון הלאומי. זו סכנה עצומה, קיומית״ אמר.

זו לא הייתה ההתבטאות הפוליטית היחידה שלו, אמנם אז הוא לא לבש מדים, אך עתה משהתבקש לשוב אל השירות זה עלול להיות בעייתי כפי שכתב השר עמיחי שיקלי לשר הביטחון יואב גלנט: ״בנוסף להיותו אחד מאדריכלי הכשל התפיסתי העמוק של אגף המחקר לגבי חמאס‪, ‬בחר תא"ל‬ ‫ברון (וזו זכותו המלאה) לסמן את עצמו‪ ,‬בשורה של ראיונות‪, ‬בגוון פוליטי מובהק‪.‬‬ ‫לאור זאת‪ ,‬אני מבקש ממך להקפיא את מינוי ממלא המקום הנ"ל ולהבטיח כי לתפקיד ייכנס‬ ‫מועמד שהוכיח את עצמו מקצועית‪ ,‬וחשוב לא פחות – מועמד שאינו מזוהה בגוון פוליטי מובהק״.‬‬‬‬‬‬‬‬‬

גם השר לשעבר חיים רמון יצא נגד מינויו של ברון לממלא מקום ראש חטיבת המחקר באמ״ן: ״המינוי של תא"ל איתי ברון לרח"ט מחקר הזמני מלמד שהרמטכ"ל ושר הביטחון לא למדו דבר מהשבעה באוקטובר ולא שכחו דבר מהאשליות המסוכנות שהחזיקו בהן לפני מתקפת החמאס״.

אפשר היה לקוות שהמינוי של ברון הוא תקלה חד פעמית בסאגת המינויים אבל תוך זמן קצר הגבות הורמו גם לגבי המינוי הבא. לפני מספר שבועות במהלכה של המלחמה נודע כי קצין המודיעין של פיקוד דרום, אל"מ א', יסיים את תפקידו באופן מיידי "בנסיבות אישיות". הנסיבות התבררו כרומן עם קצינה ששירתה תחת פיקודו. הקצין הבכיר לקח אחריות ועדכן את מפקדיו, הוא אף הביע חרטה על מעשים שעשה בעוד לוחמי צה״ל מתמרנים בעזה. היו אלה הסוכנים של יחידת 504 באמ״ן שהעבירו תיעוד של המעשים לאלוף פיקוד הדרום מחשש שאל״מ א׳ (שבאופן תמוה לא העלה על דעתו שבמתקן צבאי יש מצלמות) יהיה נתון לסחיטה.

בצה״ל החליטו להדיחו מתפקידו ולחפש לו מחליף. תגובת דובר צה״ל הייתה: ״הקצין יסיים את תפקידו לאלתר, לאחר שנהג באופן שאינו הולם את הנורמות הפיקודיות וערכי צה"ל״. לא בגלל שתחת פיקודו אירעה שואה שנייה אחרי שורה אינסופית של מחדלי מודיעין בגזרתו כמובן…

ובכן, מה מצאו לנכון בצה״ל לעשות עם קצין כה בכיר שגם היה חלק, מן הסתם, משרשרת המחדלים שהובילה לטבח הנורא וגם כשל מבחינה ערכית? מינו אותו להיות חלק מצוות התחקור של קציני המודיעין בסוגיית ההתרעה בהקשר של הטבח. סוגיה חשובה, מרכזית ומשמעותית שתשפיע בוודאי רבות על מסקנות ועדת החקירה שתוקם בעתיד. אולי חשבו בצה״ל לנצל את הבנתו במחדלים, אך נראה כי בעיקר לא חשבו בכלל וכך התבצע עוד מינוי שמשמר בניגוד לכל היגיון את הקונספציה שכל שדרות הצבא חייבות להתנער ממנה מיידית.

אם אופי השיקולים באשר למינויים של הקצונה הבכירה בצה״ל לא ישתנה, הקונספציה המסוכנת תמשיך לכרסם ביכולת לסגל אפיקי מחשבה חדשים שלא ננקטו כאן שנים ובסיכוי לנצח את המלחמה הבאה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. קשה לתרגם את המושג קונספציה? די מדהים בשביל מושג שאינו בעברית כלל. זהו מושג באנגלית-conception.

  2. יש פה בעיה עמוקה יותר, התפיסה שהתקבעה כיום באליטות השמאלניות/מרכזיות היא שאחריות פירושה החלפת האנשים, לא החלפת הגישה.
    כל ועדת חקירה לבדיקת אסון שתבחרו עסקה בחיפוש ראשים לערוף, לא בחיפוש טעויות בהתנהלות.
    כבר כתבתי שטוב יעשו הפוליטיקאים אם יעבירו חוק שיאסור על ועדות חקירה להמליץ המלצות לגבי אנשים ספציפיים.

    יתכן שמאחורי זה עומדת בעיה שורשית יותר-החינוך הנעור מחנך את מאמיניו שאסור להטיל ספק והמחויבות לדרך ולערכים חייבת להיות מוחלטת או שהם התגלמות הרוע המוחלט. לכן, מאמיני הדרך הזו פשוט לא מסוגלים לשנות שיטות פעולה ונאלצים להסתפק בלהאשים אנשים בזה שהם עשו הכול ׳נכון׳ אבל לא הצליחו להגיע למטרות שלא באמת ניתן להגיע אליהם בדרך הזו.