כיצד רפורמת החשמל תשפיע על השוק הסולארי?

עדי לוי, מנכ"ל ומייסד משותף בחברת "EDI אנרגיה", העוסקת בייצור חשמל באמצעות מערכות סולאריות, ומצליחה מדי יום להפוך שטחי גגות ומאגרי מים "מתים" למקורות אנרגיה מתחדשת ידידותיים לסביבה, אשר מייצרים הכנסה למושבים, לקיבוצים ולאנשים פרטיים. בתזמון מקרי הראיון מתפרסם אחרי בחירתו של לוי לרשימת "40 הצעירים המבטיחים" של עיתון גלובס.

חברת "EDI אנרגיה" הקימה עד כה מאות פרויקטים המייצרים חשמל ונמכרים לחברת החשמל או לצרכנים המקומיים במחיר מוזל, במודל של Win-Win; הלקוח נהנה מחיסכון של עד 100% מחשבון החשמל, והחברה מרוויחה לקוח. מערכות אלו אף מגבירות את הביטחון האנרגטי של המדינה, הודות לביזור הרשת למספר גדול יותר של מקורות אנרגיה, ואף מסייעות בהפחתת זיהום האוויר לסביבה הודות לירידה בביקוש של חשמל המיוצר בתהליכי שריפה – כל זה ללא שום השקעה מצד בעל השטח.

השיחה עם לוי התקיימה על רקע רפורמת החשמל במשק, שככל הנראה תצא לדרך באופן רשמי בקיץ הקרוב, ותפתח את ענף החשמל לתחרות. נכון להיום, קיימים כ-18 ספקים שונים שמהם ניתן לרכוש את החשמל שלנו כצרכנים פרטיים, בתנאי שיש לנו מונה חשמל חכם (הניתן לרכישה). לפי משרד האנרגיה והתשתיות, המהלך צפוי להוזיל את חשבון החשמל בשיעור שבין 5-20 אחוזים עבור משפחות שאין ברשותן שטח להתקנת מערכת סולארית, כלומר, מדובר בחיסכון של בין מאות לאלפי שקלים בשנה.

לוי הסביר כי כל פרויקט סולארי עומד על ארבע "רגליים":

1. סטטוטורית, כלומר הקרקע (עליה אחראית רמ"י ברוב המקרים), שמסדירה איפה אפשר (ואיפה אי אפשר) להקים מערכות סולארית משיקולי ייעוד הקרקע, בין אם מדובר בגג, מאגר מים, חממות, מעל מטע חקלאי, גדרות וכדומה;
2. תעריף בגין החשמל המיוצר – אותו קובעת רשות החשמל, שנותנת תמריצים ליזמים. על כל שטח יש תעריפים ומתווים שונים. רשות החשמל קובעת את המחיר וחברת החשמל מחויבת לרכוש את החשמל;
3. רשת החשמל – חברת החשמל וחברת "נגה", שתפקידן לספק לצרכני החשמל מידע שוטף לגבי הערכות רשת החשמל לקליטת החשמל שאנו מבקשים לייצר באותו אזור ספציפי בארץ;
4. המערכת הבנקאית – מהווה את הגורם המממן. בקצרה, המערכת הבנקאים בוחנת את המסמכים משלושת הגורמים הנ"ל בכדי להעריך את הכדאיות הכלכלית של מימון הפרויקט.

בהמשך, שוחחנו על השפעות עליית הריבית בשנתיים האחרונות על מימון פרויקטים סולאריים. לוי הסביר את העניין כך: "במרבית הפרויקטים התעריפים הם לא צמודי-מדד, כך שעליית הריבית מתגלגלת ליזם והפרויקט הופך פחות רווחי באופן משמעותי בגלל חוסר כדאיות, וכתוצאה מכך פחות מיזמים מקודמים".

לוי ציין אף פרט חשוב במיוחד:

"כיום הצרכן הפרטי הבודד צורך הרבה יותר חשמל מפעם. שעות הביקוש עברו מהצהריים לערב. אחת הדרכים להתמודד עם האתגר הזה היא קביעת תעריף חשמל גבוה יותר בשעות השיא, כדי ליצור תמריץ שלילי לצריכת חשמל בשעות הללו. האפשרות השנייה – היא שילוב מתקני אגירה חשמל בתוך רשת החשמל. כחברת אנרגיה מתחדשת אנחנו טוענים חשמל בשעות השיא של השמש ופורקים אותו בשעות הביקוש של הערב, וזה מה שמייצר לנו את המודל הכלכלי. קיימים היום בישראל מספר מתקנים סולאריים בודדים כפיילוטים, אבל לא קיימים כמעט מתקני אגירת חשמל בהיקפים משמעותיים בגלל כדאיות כלכלית".

האפשרות של מכירת חשמל בשעות הערב באמצעות אגירה עונה על שתי בעיות: ראשית, בפרויקטים בהם התעריפים נמוכים, למשל במערכות קרקעיות או במערכות גדולות על גבי גגות, בהן התעריף נמוך, ניתן לאגור את החשמל המיוצר בשעות שיא הייצור (בהן הביקוש נמוך) ולמכור את אותו בשעות שיא הביקוש בתעריף גבוה יותר, שעדיין יהיה זול יותר עבור הצרכן. כיום, על היזמים למכור כיום את החשמל במחיר נמוך לחברת החשמל, מה שלא מהווה מודל רווחי מספיק. מכירת החשמל בשעות הערב תספק נתיב רווח משמעותי ליזמים.

שנית, כיום קיימת בעיית חלוקת עומסים ברשת החשמל, במסגרתה ישנם מקומות שבהם נוצר בשעות שיא הייצור של המערכות הסולאריות עומס על קווי החשמל המקבלים את האנרגיה ממגוון היצרנים המבוזרים. עומס זה מונע מלייצר באתרים המבוזרים חשמל נוסף, על אף שפוטנציאל הייצור מאפשר ייצור נוסף, וזאת רק משום שקווי החשמל לא פנויים לקליטת החשמל המיוצר. הרפורמה תאפשר להקים מתקני אגירה נוספים במקומות שנוצר בהם עומס על קווי החשמל במהלך היום, ואשר לא היה ניתן לנצלם עד כה, ולספק את החשמל רק בשעות הביקוש.

"בכל הנוגע לעתיד מקורות הייצור, ישראל (כמו שאר המדינות המפותחות) חייבת להאיץ את המעבר מהתלות במקורות אנרגיה מתכלים (גז, פחם וכדומה) למקורות בלתי מתכלים כמו השמש, המים, הרוח וכיו"ב. בנוסף, על המדינה לוודא שהאנרגיה הזו תהיה זמינה, וכן לספק עבורנו את החשמל בכל שעות היממה. המעבר לאנרגיות מתחדשות הכרחי לא רק בגלל החיסכון הכספי בהשוואה לתחנת כוח פוסיליות, אלא אף למען הביטחון האנרגטי שלנו לאורך שנים קדימה".