מדינה יהודית או ליברלית? הרב יגאל לוינשטיין ואליהו יוסיאן בשיח מעמיק על עתיד מדינת ישראל
הרב יגאל לוינשטיין ואליהו יוסיאן נפגשו כדי לדון בסוגיות הבוערות של זהות יהודית, דת ומדינה. מתוך ההעמקה בשורשים ההיסטוריים של מתחים אלו, הם מציעים קריאת כיוון להעצמה של הזהות היהודית והעצמת עתידה של המדינה
הרב יגאל פותח את הדיון בהצגת ההבדל ההיסטורי בין הרצל ובין גוריון באשר למקומה של הדת במדינה. בעוד שלשיטתו של הרצל על הדת להישאר ברשות היחיד והמרחב הציבורי צריך להיות חופשי מסממנים דתיים, דוד בן גוריון ראה את הדברים אחרת:
"זו הייתה תפיסת העולם והגישה מאז ימי הרצל, באמצע הופיע בן גוריון… והבין שבארץ הזאת אם לא יהיה צביון יהודי אז זה בעצם ימנע הגעת רבים מהעם היהודי אל מדינה שחרתה על דגלה להיות מדינה ככל המדינות לעם ככל העמים".
היום, לדברי הרב יגאל, הוויכוח הישן עלה קומה ולבש צורה חדשה בדמות המתח שבין זהות יהודית לערכים ליברליים מערביים המופיעים באמצעות התפיסה הפרוגרסיבית:
"ברשות הרבים המדינה לא יכולה להיות יהודית … כי הערבים טוענים שעצם ההגדרה מדינה יהודית יוצרת אצלם חוויה של דיכוי ואפליה".
יוסיאן, מסכים חלקית עם הרב ומבקש לסייג ולומר שלגבי התפיסה הפרוגרסיבית – "רוב הישראלים החילונים בכלל לא מאמינים בזה ולא חושבים ככה", ומאמין שישנה פלטפורמה טובה לפיתוח זהותה היהודית-ציונית של המדינה בהובלת הרוב הימני:
"ככל שהרוב הדמוקרטי-ימני-שמרני-דתי יבין שבעצם לא נותנים לו לשלוט זה יבנה את תעצומות הנפש וזקיפות הקומה".
בהמשך השיחה, השניים מגיעים לסוגיית בג"ץ: "בג"ץ גזל את מושג הדמוקרטיה… והפך את זה לשלטון של בג"ץ, כלומר שלטון של ערכים שרק בג"ץ מבין בהם", טוען הרב יגאל. יוסיאן, מנגד, מכיר בבעיה שיצר בג"ץ, אך קורא לפעול לתיקון המצב בדרכים מידתיות ומוסכמות, מתוך הכרה במורכבות החברתית והפוליטית הקיימת בעם.
בסוף השיחה, שניהם מסכימים על החשיבות של מהלך הדרגתי וארוך טווח לחיבור מחודש של העם היהודי למורשתו ולערכיו. "הגאולה הזאת היא איטית מסובכת", אומר הרב יגאל, "אנחנו צריכים, מה שנקרא, להביא סגנון אחר של שינוי במדינה… תהליך צומח". יוסיאן מוסיף ומשרטט תחזית אופטימית:
"תהליך הבנייה של הציבור הימני הוא תהליך היסטורי עמוק… [ציבור] עם זהות יהודית חזקה שהולך ומנהל מדינה, במובן העמוק של זה, זה תהליך היסטורי שהולך וצומח".
עקבו אחרי הפודקאסט 'על המשמעות', בספוטיפיי, באזזספראוט, ויוטיוב. תמכו בתמיר וקחו חלק בהצלחה של פודקאסט מעמיק ומרתק באמצעות מנוי באתר מידה.
העריצות הפוסט(אנטי)-מודרניסטית מתנגדת לקידמה המודרנית ולכן היא פרו-רגרסיבית. לקרוא לפרורגרסיביות פרוגרסיביות זה שיחחדש.