האמנית חני כהן זדה מספרת בשיחה עם תמיר דורטל על אומנות, המלחמה, ותערוכה חדשה שמשלבת את שניהם
האמנית חני כהן זדה שפעילה מאוד בשדה האמנות הישראלית, וזכתה בפרס השר לאמנות יהודית לשנת תש"פ, מגיעה לפודקאסט 'על המשמעות' לשיחה חשובה על אמנות ועל תפקידה ביצירת התרבות בישראל. במסגרת עבודתה כהן זדה מציגה בימים אלה תערוכה בשם 'משיב הרוח', שעוסקת במלחמת חרבות הברזל מזווית יהודית ולאומית. לכהן זדה יש אמירה מעניינת ושונה מגישת המיינסטרים של עולם האמנות הישראלי שמתבטא ביצירתה וגם בבלוג שלה שהיא כותבת יותר מעשר שנים. כהן זדה מספרת על הפרספקטיבה שלה על עולם האמנות וחשיבותו בתרבות הישראלית ועל התערוכה החדשה, ומהי התרומה של האמנות בזמן מלחמה.
התרבות היא הקול הפנימי של העם שמכתיבה את המצפן הערכי שלו. היא הקובעת את המוסכמות החברתיות של מה טוב ומה רע, מה ראוי ומה מגונה והיא המחנכת הכי חשובה של הדור. אפשר לומר שהתרבות למעשה קובעת את העתיד של מדינת ישראל.
האמנות היא אחת המשפיעות הגדולות על התרבות, ולכן היא חשובה לחברה בכל מצב, לא רק בזמן מלחמה. האמנות יוצרת אצל האדם חוויה רגשית שפותחת את ליבו ומחדירה לתוכו את המסר של היצירה ולכן השפעתה כל כך גדולה. יצירת אמנות חזקה מסוגלת לדלג באלגנטיות מעל המסננים של השכל, ולהיכנס ישר ללב, וזה יתרונה על פני כלי ההשפעה השכלתניים כמו הרצאות, מאמרים וספרים. אמנות גם מעניקה למסר מקום מרומם, מעל לשיח הרגיל היומיומי בגלל הכוונה והמחשבה הרבה שהאמן משקיע בה.
בימים של מלחמה העם נזקק יותר מתמיד לאיזשהו קול פנימי שיחזק אותו וייתן לו תחושה של תקווה, של שאיפה כנה לניצחון ואמונה ביכולת שלו לנצח.
'משיב הרוח' זו תערוכה שמנסה לעשות את מה שהיא מצהירה: להשיב מעט את רוח העם לאחר זוועות הטבח של החמאס. התערוכה נוצרה לאחר שחלפו כמה ימים מפריצת המלחמה והתחילו להגיע לרשת סיפורי הגבורה של האנשים שנלחמו במחבלים. כל סיפור כזה מרומם את הרוח, והתערוכה מנכיחה את הסיפורים בצורה חזקה בתודעה הלאומית.
אנחנו חצי שנה בתוך המלחמה ועוד לא רואים את סופה. בדרך כלל אומרים שכשהתותחים רועמים המוזות שותקות, ובכל זאת ניתן לראות שפע של יצירה ופעילות אמנותית רבה.
אפשר אולי לומר כך, אני לא יודעת אם למה שחוויתי אפשר לקרוא "מוזות", פשוט הגבתי למתרחש. הרגשתי צורך להגיב לסיטואציה הקשה שאליה נקלענו, והדרך שלי להגיב היא על ידי ציור. כבר שאלו אותי אם היצירה הייתה תראפויטית, האם היא הרגיעה בי משהו, אז יכול להיות שכן, אך לא זו הייתה המטרה, אלא המטרה שלי הייתה להנציח רגעים במלחמה שמביעים תקווה או חוזק, רגעים שישיבו לאנשים את הרוח. התמקדתי ברגעים בהם עם ישראל התגלה בשיא עוצמתו, כאשר בוטאו הכוחות ומסירות הנפש של גיבוריו. רגעים שקראתי להם "רגעי ניצחון" למרות שהניצחון הסופי עוד רחוק מאיתנו. המטרה הייתה להנכיח ולהעצים את הרגעים הללו, מעבר לידיעה חדשותית רגילה.
אמן שבא ליצור חייב איזשהו מניע חזק שיגרום לו להתמסר לעבודה שדורשת כל כך הרבה השקעה וזמן ויש סיבות רבות למה ליצור
כן, סיבה חשובה נוספת היא הרצון להודות, גם לה' וגם לעם המופלא שלנו, על התאוששות באותם ימים נוראים. הטבח היה אירוע מחריד ונורא, אך הדברים היו עלולים להיגמר רע הרבה יותר. ניתוחי המומחים – למשל דר' אנסבכר שהתראיין אף הוא בפודקאסט 'על המשמעות', וכן דר' קידר ואחרים – סיפרו על תוכניתה השטנית של איראן לכבוש את מדינת ישראל במהלך של מט המגיע מהדרום והצפון בו זמנית, ולכבוש ערים ובסיסים של חיל האוויר. כדי להודות בחרתי תמונות שמבטאות את הגבורה ואת האחדות ותמונות שמבטאות את הקשר אל ה'. אם ה' לא היה עוזר לנו, ולולא תגובתנו המהירה, מצבנו היה היום גרוע פי מיליון, אם בכלל היינו קיימים עדיין.
עבור התערוכה כהן זדה השתמשה במצע ייחודי, לוחות זכרון שקיבלה במצעד החיים באושוויץ, בו צעדה לפני שנה במשלחת משפחתית בראשות אביה, פרופ' קליין, ניצול שואה.
הטבח בדרום הזכיר אירוע שואתי. ההבדל הגדול הוא שהיום היהודים לא נותרים נרדפים וחסרי אונים אלא מסוגלים להגיב, להילחם באויביהם. השימוש במצע הזה של לוחות הזיכרון עבור התערוכה מסמל את זה.
המיזם התחיל עם מעין שאיפה או אתגר, לצייר 40 ציורים
בתערוכה מוצגים 40 ציורים, ציור ליום, כי בתורה המספר 40 מסמל מהלך של לימוד, מעבר ממצב תודעתי אחד למצב תודעתי שני. כמו 40 היום שבהם משה עלה להר סיני, 40 יום של גשמי המבול, ופרק הזמן שיונה הנביא הקציב לאנשי נינווה לתקן את מעשיהם. השאיפה שלי היא ש40 הציורים יסמלו את המעבר המיטיב שלנו כעם מפילוג לאחדות ומחולשה לחוזקה.
התערוכה 'משיב הרוח' מוסיפה לתרבות בישראל קול של עוצמה בזמן של מצוקה וחוסר ודאות. דרך האמנות ניתן להעצים את הגבורה היהודית ואת מסירות הנפש ואהבת החינם שהתגלו במשך ימי המלחמה בכלים שחודרים עמוק לליבותיהם של הצופים. תערוכות כגון אלה יכולות לעורר תקווה ואמונה בלב האנשים לעתיד בטוח וטוב יותר. התערוכה 'משיב הרוח' מוצגת בגלריה 'גאולה' ברח' יפו 34 בבית אורי צבי בירושלים, עד יג' באייר 21.5. מצורף לכאן לינק שבו ניתן לראות את הציורים המוצגים בתערוכה עם סיפוריהם.
עקבו אחרי הפודקאסט 'על המשמעות', בספוטיפיי, באזזספראוט, ויוטיוב. תמכו בתמיר וקחו חלק בהצלחה של פודקאסט מעמיק ומרתק באמצעות מנוי באתר מידה.
