צביעות אמריקנית: כסף לצבא לבנון, סנקציות לנצח יהודה

***

על רקע הטלת הסנקציות על יחידה צבאית בצבא ההגנה לישראל, כדאי להראות איזה גוף צבאי מממנת ארה"ב בעקביות ובאדיקות זה שנים באזור, ומה המשמעות עבור מדינת ישראל. ובכן, ארה"ב, למקרה שלא ידעתם, מממנת את הגווייה הקרויה צבא לבנון.

הצטרפו למסע קצר בתוככי הראש של ממשל ביידן המקדם מדיניות רוויה סתירות פנימיות מתוך שאיפה להשיג יציבות במזרח התיכון באמצעות חיזוק "מתונים" תוך הקרבת בנות ברית על מזבח הפייסנות למחוללת הכאוס באזור – איראן.

בינואר 2023, השיק ממשל ביידן תכנית למימון מלא של שכר החיילים בצבא לבנון (ובשירות הביטחון הפנימי – ISF) בהיקף של 72 מיליון דולרים. ההצהרה הרשמית של שגרירות ארה"ב בביירות ידעה להסביר שהתכנית היא המשך של מחויבותה של ארה"ב לסייע למאמצים הקריטיים של צבא לבנון ושירות הביטחון הפנימי להבטחת יציבותה וריבונותה של לבנון.

השקר העומד בבסיס מדיניות החוץ של ארה"ב כלפי לבנון עומד על מספר רגליים עקומות במיוחד: שמירה על ערוצי תקשורת דיפלומטיים חמים בגישה סלחנית ואוהדת, תמיכה בגופי הביטחון, הזרמת כספי סיוע למטרות אזרחיות שונות ומעל הכל – הכלה אינסופית והמתנה סבלנית ליום שבו לבנון תשוב להיות מדינה מתפקדת.

לא מוגזם לשאול לאחר שישה וחצי חודשים של מלחמת התשה שנכפתה עלינו מתוך שטחה של לבנון, מה בדיוק הייתה תרומתם של גופי הביטחון הלבנונים לקידום "יציבות וריבונות". אלא שעובדות מביכות מעולם לא היוו מכשול של ממש לממשל ביידן, ובפרט למזכיר המדינה אנתוני בלינקן. מתי בדיוק היווה צבא לבנון מכשול לפעולותיו המלחמתיות של חיזבאללה במלחמה הנוכחית, או במסע ההתקרבות העקבי שלו לעבר הגבול?

כמובן, ממשל שעיניו בראשו לא היה צריך את המלחמה כדי ללמוד על חוסר התוחלת המוחלט של צבא לבנון – שאינו ראוי לשמו. עוד ב-2019 עמד הצבא מנגד שעה שחמושים מארגון חיזבאללה התעמתו עם מפגינים חסרי מגן. כבר ב-2008 הצבא עמד מנגד כאשר חיזבאללה כבש באחר צהריים אחד מעוזים בביירות, הטיל את חיתתו ו"העביר את המסר". כל זה לא מנע, כזכור, מברק אובמה לקבל בכבוד מלכים את נשיא לבנון דאז מישל סולימאן, שנבחר לתפקידו כמועמד של פשרה שהיה מקובל על חיזבאללה. סולימאן זכה לתמיכת החיזבאללה מכיוון שכשהיה רמטכ"ל צבא לבנון ההוא הורה לכוחותיו לעמוד מנגד בזמן שחיזבאללה שרף תחנת טלוויזיה וצר על ביתו של סעד אל-חרירי, בנו של רפיק אל-חרירי, ראש הממשלה הסוני לשעבר, שנרצח על ידי חיזבאללה שלוש שנים קודם לכן.

העובדה שצבא לבנון חדור מודיעינית לחלוטין, ומשתף פעולה בשתיקה, בהעלמת עין או בהעברת מידע ממש לחיזבאללה מאפשרת לארגון הטרור לחיות את החלום. באמצעות מימון נדיב מאיראן ופעילות עסקית עבריינית חובקת עולם הוא פועל בלבנון כבתוך שלו, ביודעו שהצבא נתמך הסעד חלש מידי מכדי להתמודד מולו. הכסף האמריקאי אינו משנה דבר במשוואה ואינו צפוי לשנותה בעתיד.

במשך שנים נכתב על מה שהיום מתברר במלוא עוזו, ושצריך לחלחל לכל ישראלי: הסתירות הפנימיות בהתנהלותו של הממשל האמריקאי אינן מקרה ובוודאי שאינן באג במערכת. הן פיצ׳ר, מדיניות סדורה שהזיגזג בין חיבוק דוב וסטירה מצלצלת מהווה קו יסוד במדיניות הממשל במזרח התיכון: פייסנות והפגנת חולשה כלפי איראן, קשיחות כלפי בנות ברית, סיוע צבאי הגנתי והגבלת פעולותיה של ישראל נגד איראן ושלוחותיה.

הוגה המדיניות ומיישמה היה ברק אובמה, וההגינות מחייבת לומר ביושר שממשל טראמפ לא היה חף ממנה לחלוטין, שכן בזמנו שוכנעה סעודיה שלא להגיב למתקפה האיראנית-חות׳ית על מתקני הנפט של 'ארמקו' והמשיכה להזרים כספים בהיקפים חסרי-תקדים ללבנון הקורסת. ממשל ביידן ממשיך אותה באדיקות דתית שאינה מעוניינת להביט למציאות ולעובדות בעיניים. המציאות המתבררת בימים אלו מביאה את ההחלטות המדיניות הללו למחזות של אבסורד, בהם מחלקת המדינה מטילה סנקציות על יחידה בצה"ל ביד אחת, וממשיכה לתחזק במימון נדיב מדינה ומוסדות בהם פועל ארגון הטרור החזק בעולם, שכפה מלחמה על ישראל ביום השחור בתולדותיה, ביד השנייה.

אין ספק שזהו מקרה קשה וחריג של התפיסה הנאיבית והאסונית לפיה חיזוק גורמים מתונים ומוסדות של מדינה חולה הוא התרופה להחלשת קיצונים וארגוני טרור. העובדה שאותם גורמים קיצוניים משולבים היטב במערכת, נהנים ממנה ובונים את עוצמתם על עצם קיומה של מדינה לא מתפקדת נעלמת פעם אחר פעם מעיניהם של קובעי המדיניות בממשל ביידן ובמחלקת המדינה.

התפיסה הזו אינה רק תיאוריה, אלא מדיניות עם רגליים על הקרקע: כך למשל ב-12 במרץ השנה, בעיצומה של המלחמה בגבול הצפון, פורסם ציוץ בחשבון X (לשעבר טוויטר) של השגרירות האמריקאית בלבנון המודיע בחגיגיות שארה"ב סיפקה חמישה עשר רכבים טקטיים לשירות הביטחון הכללי כדי לשפר את הניידות ואת הביטחון של תושבי לבנון. מאז 2008, המשיכה ההודעה, סיפקה ארה"ב למשרד לביטחון הפנים 6 מיליון דולרים בכל שנה שיועדו לאימונים וציוד למלחמה בטרור. שש עשרה שנים מאז כבש חיזבאללה את ביירות בלי התנגדות וכפה את מועמדו לנשיאות, שש עשרה שנים בהן סיפקה ארה"ב מעל 70 מיליון דולרים ל"אימונים וציוד למלחמה בטרור", ובסופן ברור שחיזבאללה ניצח את משוואת "חיזוק המתונים". ברור גם שהכסף – תקציב זה ותקציבים אחרים עשרות ומאות מיליוני דולרים לשנה – ימשיכו לתדלק את המדינה החולה ולהשיג תוצאה הפוכה לחלוטין.

לעתים מזדמן רגע של בהירות בו ניתן להבין מה קורה במפעל הנקניקיות הקרוי מחלקת המדינה, מקום בו נרקחות חבילות סיוע ללבנון, בו משוגרים שלוחים דיפלומטיים ללבנון, בו נערכות החקירות המקדימות להטלת סנקציות על אזרחים ישראליים או יחידה צבאית בצה"ל.

רגע לאחר העברת חבילת הסיוע הנדיבה לישראל בבית הנבחרים התפטר ג׳וש פול, בכיר במחלקת המדינה (director of congressional and public affairs at the Bureau of Political-Military Affairs) במחאה על מדיניות הממשל האוהדת כלפי ישראל. פול פרסם את מכתב ההתפטרות שלו בחשבון הלינקדאין שלו: היום הודעתי לעמיתיי שהתפטרתי ממחלקת המדינה, בשל מחלוקת בדבר המדיניות שלנו המעניקה תמיכה מתמשכת וקטלנית בישראל.

המכתב מאפשר צלילה להלך הרוח הדו קוטבי של המערכת, המכורה ל"גישה מאזנת". נכון, הטבח נורא, נכון, אסור שחמאס וחיזבאללה ייהנו ממנו, אבל הדבר אינו מצדיק את מעשיה של ישראל, והוא יוצר סימטריה בין הטרור "שלהם" לטרור "שלנו", בין פעולות הזוועה שבוצעו ב-7 באוקטובר ובין הענישה הקולקטיבית של ישראל. גם זה, הוא מסכם – אינו אלא כיבוש, טיהור אתני ואפרטהייד.

פול צפוי להצטרף למכון Democracy for the Arab World) DAWN), מכון מחקר התומך בחרם על ישראל ומקדם דמוקרטיה בעולם הערבי. באופן לא מפתיע – המדינות בהן דחוף למכון לקדם דמוקרטיה הן ירדן, "פלסטין", מצרים, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות – כולן בעלות ברית של אמריקה, מה שמשקף את מדיניות ממשלי ביידן ואובמה לתבוע את מלוא המחיר מבעלות הברית, ולפייס את איראן ושלוחותיה. בדף הבית של הארגון מתנוססת הידיעה שמזכיר המדינה בלינקן צפוי להטיל סנקציות על יחידה צבאית בצה"ל.

שיהיה לו בהצלחה.