דביר חבר הוא קצין מצטיין שחותר קדימה. הצבא רק יפסיד מעזיבתו
גילוי נאות: אני מכיר ומוקיר מאוד מאוד את אל"מ דביר חבר. לא ביקשתי את רשותו לכתוב על הנושא ואין לי פרטים מעבר למה שהתפרסם. כוונתי כאן היא להצביע על האופן בו ראוי להביט על הסוגייה הזאת מבחינה עקרונית, ציבורית ומערכתית, כשהיא קופצת בתקשורת ומתחילה לנהל אותנו.
חתירה לניצחון
בעולם הספורט לעיתים נאמרת אמירה ביחס לשחקן כלשהו, שהוא "מאוד חשוב בחדר ההלבשה", כלומר, הוא חשוב לאווירה הכללית ולתחושה הטובה. על האמירה הזו, וסליחה על הבוטות, אמר פעם המנהל המיתולוגי של מכבי ת"א בכדורסל: "תן לי שחקן בן זו*ה בחדר ההלבשה אבל שקולע כל ערב 40 נק', ואני אהיה מאושר". ככה מדבר אדם שרוצה קודם לנצח.
לדביר חבר יש תכונה אחת מרכזית בולטת מאוד בהקשר הצבאי. הוא פשוט רוצה לנצח! ויש לו גם ודאות מוחלטת איך נכון, ערכי ומוסרי לעשות זאת. צבא ללא הרצון העמוק לנצח, המייצר חיוניות הכרחית, הוא גוף ללא נשמה. דביר הוא גם יצירתי, מקורי, חותר למגע, מסור ומאוד מאוד שש אליי קרב. אבל קודם יש לו את הדבר הראשון וההכרחי שצריך מפקד – מומחיות בלחסל את האויב ולנצח!
נדרש תיקון
אדם טוב? מידות טובות? למרות שיש לו בוודאי גם את אלו בתרמילו, אני מזכיר, אנחנו מחפשים מפקד מוצלח לא חתן לביתנו. חכו רגע עם הכיפה. בואו נניח לרגע לסיפור האישי של דביר בצד. הוא ממש לא העיקר פה. את הבעיות העמוקות בצה"ל היקר לנו אנחנו מכירים כבר שנים. יש שהתריעו עליהם בקול גדול, אבל לא היה מי שישמע. העירו להם בצקצוקי לשון על נימוסים והליכות ואפילו שלפו את קוד הקסם: "זה לא ממלכתי", במקום להקשיב באומץ לתוכן הביקורת ולמחירים הפוטנציאליים הקשים. כל זאת עוד הרבה לפני שמחת תורה תשפ"ד.
אם מישהו מופתע מהטבח הנורא, כדאי שישאל את עצמו מה הוא לא עשה נכון הרבה לפני כן. או פשוט יחזור בתשובה ויקרא כעת חומרים גלויים לגמרי כמו את הספר 'פרחים בקנה' של נוה דרומי. חייבים להתעורר. אם לא עכשיו, אימתי? ההפתעה יכולה להיות רק מעוצמת דציבלי השפל הלאומי שחווינו, לא מעצם קיומו. אל תדחו את ההשפלה הזאת לקרן זווית, היא צריכה לעורר לתיקון שורשי. אחרת לא יוכל להיות תיקון.
הצטיינות לא מתוגמלת
דביר החליף בתפקיד מפקד יחידת "רפאים" את חברו רועי לוי הי"ד. במשך חצי שנה פיקד על היחידה באופן ראוי לכל שבח, יחידתו אחראית לחיסול של מחבלים רבים, מספרים שיותר מכל יחידה אחרת. במשך חצי שנה הוא נמצא ראוי לפקד ולהוביל לוחמים במבחן האולטימטיבי ביותר: שדה הקרב. ואז הוחלט שלא לאפשר לו להמשיך ולפקד על היחידה הזו.
האם זה צורם? כן, בוודאי. האם זה לגיטימי? לא בטוח שלא. אבל השאלה היא לא ביחס להמשך פיקודו של דביר על היחידה הספציפית הזו, אלא כיצד מגיבה המערכת לקצין קרבי מעולה שבמעולים שעומד לפרוש. והשתיקה וההסכמה הזו מעידה כאלף עדים שהצבא פשוט לא מעוניין בקצינים בעלי פרופיל כשל דביר. ובמיוחד בעת מלחמה. הם מפחידים אותם. מ. ש. ל.
לא נטש ולא סירב
שאלה: מה ההבדל בין סרבנות הטייסים לבין פרישתו של דביר? תשובה: אין דמגוגיה זולה מזו. זה שפל אינטלקטואלי ומוסרי להשוות אדם שכרטיס הביקור שלו מלא בשבחים על התנדבות ועשייה מבצעית, שעשה כל השנים הרבה מעל ומעבר והתנדב לעשות יותר, לטייסים שאיימו שיעשו פחות. סליחה לא פחות. כלום. שממש התחייבו לסרב מסיבות פוליטיות, להזיק, לפגוע, לסכל תקיפה באיראן. מצמרר.
דביר לא "עזב את חייליו" תחת אש כפי שיש המנסים לרמוז. הוא לא סיכן אותם ולא נעליים. הוא נלחם איתם באופן שוטף חודשים ארוכים. משנוצרה הפוגה בלחימה מצא את העת לסיים, לנוכח העובדה שלמרות הצטיינותו ומסירותו העצומים במלחמה, סירבו למנות אותו ובמקום זאת מינו לו מחליף.
צמרת הצבא התנתקה מיסודות הצבאיות
השאלה איננה אישית. החשוב הוא מה שמתרחש כאן ברמה הכללית, לא בין קירות לבבו של דביר. לכן, קחו את האירוע של דביר כפרט המעיד על הכלל, כלבנה קטנה נוספת בכותל תודעתי שאנחנו כבר מכירים מזמן. לא בגלל שפרש, בגלל שלא קמה צעקה מיידית האומרת: "לא ניתן לך לפרוש בשום פנים ואופן, אנו זקוקים למפקדים שכמוך! אתה דוגמא ומופת עבורנו". במקום זאת, צרצרים. דממת מוות. תרתי משמע.
פרסום ראשון: מפקד היחידה המובחרת רפאים (רבמ"ד) שמקביל למח"ט, אל"מ דביר חבר, עוזב את תפקידו באופן מיידי – באמצע הלחימה בעזה.
אל"מ חבר, שגדל בגולני והחליף ב-7.10 את חברו אל"מ רועי לוי ז"ל שנהרג בקרב ליד רעים – נלחם כעת עם יחידתו בפרוזדור נצרים ויעזוב בימים הקרובים. עזיבתו המיידית… pic.twitter.com/NOCYApSQ4N— יואב זיתון (@yoavzitun) April 24, 2024
הצבא בדגש על הצמרת המנותקת מההוויה הקרבית, חי תחת אילמות תודעתית מוחלטת ביחס לצורך לנצח ובאיזה אופן. ״תגדיר ניצחון״, אמר אחד האלופים למג"ד שדרש בתקיפות ניצחון. הצבא בלחץ מדגלי ישראל מתנופפים בעזה, מסממנים לאומיים ויהודיים, מקריאה למגר אויב בתקיפות. הצבא רוצה קצינים מיוסרים מכך שהם נדרשים להרוג, כאלה שדואגים "שלא נהיה כמוהם", כאלה שלא יודעים לנצח ניצחון מוחלט כי "אין דבר כזה יותר", ועוד. זה לא סוד ולא גילוי מרעיש. רק חברו את הנקודות ותקבלו קו רציף ברור מאוד.
הגענו לרגע מורכב ביותר בחיינו. הגיע הזמן לטלטל את השטיח התודעתי. שנים על גבי שנים אנחנו נלחמים ומוציאים לפועל תפיסות הרחוקות מאלו שאנו מאמינים בהם. אין יותר ברירה. אין לנו מדינה אחרת ואין לנו צבא אחר, אך עלינו לקום ולהוציא את הקלקלה הזו החוצה. לא באנרכיה, לא בפגיעה בצה"ל ולא בהשתלטות רגשית. באחריות. בדרישה פשוטה לפעול אחרת. בשם כל הערכים עליהם גדלנו בצה"ל עצמו, ובשם הממלכה עצמה. זה דיון ציבורי נוקב שחייבים לעשות. אחרת הממלכה לא תשרוד.
מלים כדרבנות! השאלה למי זה מזיז ברקבון והצמרת הצבאית העושה ככל העולה על רוחה.
צודק לחלוטין
הכל מתחיל ונגמר ב'כספי הסיוע' האמריקקי….
כמו כל גולד-דיגרית מצויה גם בכירי צהל הנרקומנים למנת אמריקנה שעתית, הולכים בעקבות הכסף.
בכהונתו הראשונה של נתניהו ב96 הוא ויתר על הסיוע האזרחי השנתי מארהב וזה היה אחד הקטרים שהזניקו את המשק קדימה (כשאין לך כסף ואין לך תרומות אז אין לך ברירה ואתה חייב לייצר לעצמך הכנסות איכשהו).
נתניהו ניסה לבטל גם את הסיוע הבטחוני מתוך אותו עקרון….
אבל אז קמו כל משובטי המערכת העצלים בעבר ובהווה שנסמכים על הדולר האמריקקי ויצרו כהרגלם גל של תקשורת עוינת שהתמלאה בהפחדות הרגילות על סכנת החורבן…
נתניהו – שלמד את עוצמת יכולתה של מערכת הבטחון לייצר כאוס תקשורתי וציבורי בעזרת הדלפות מתוזמרות דרך שלל הכתבלבים הצבאיים באירועי מנהרת הכותל –
ירד מהנושא בהבינו שהציבור המטומטם בארץ הולך שבי אחרי הברזלנים במדים בלי להפעיל מחשבה והעדיף להשקיע את זמנו בחיזוק הכלכלה מתוך הבנה שכלכלה חזקה תייתר בסופו של דבר את הצורך בסיוע הנל.
וכיום, במרתפי בנק ישראל שוכן אוורסט של דולרים בסך של יותר מ220 מיליארד דולר והוא מחלק הלוואות למדינות שונות בעולם, בעוד ארהב עצמה נאלצת להעלות את הריביות שהיא משלמת בתמורה לאגרות החוב של ארהב על מנת לגייס מזומן זמין😆
חובה להתנתק מהעטין האמריקקי החולה!!!!
מערכת הבטחון יכולה לעמוד בזה לו רק תתייעל ותפסיק לשלוח את זרועות התמנון שלה לשאר משרדי הממשלה האזרחיים.
אמנם אין בנמצא מערכת שתהיה מוכנה לוותר על סמכויות ותקציבים מרצונה שלה, אך בעזרת לחץ ציבורי לא מתון זה בהחלט אפשרי.
וכמו שהקפלניסטים יודעים להפוך את איילון מדי יום באנרכיזם מופקר, גם הימין צריך לחסום את הקריה ואת איילון בדרישה שצהל יפסיק לבזבז כספים על קוקסינלים וענייני אקלים ויתמקד בייעודו היחיד – הגנה על יהודים בארץ ישראל!!!
יהודים.
לא מחבלים ולא מסתננים ולא שלל בני השפחה בגבולותינו.
יש מספיק כסף לצהל!
לא מאמינים?
תשאלו את אביב כוכבי איפה 2 מיליארד השקלים שהוא העביר מתקציב ההצטיידות לטובת תוספות הרמטכל הפנסיוניות.
כנל כל רמטכל ב25 השנים האחרונות
חפשו את הקב"ה בסיפור הזה
לידיעת דביר חבר – אני לא מכיר אותך, וכנראה שהפעם הראשונה שנתקלתי במידע כלשהו לגביך היתה לפני מספר ימים, כאשר התפרסמה החלטתך לפרוש.
לגבי האי-מינוי שלך למפקד הקבוע, או הצעה לפיקוד על יחידה התקפית מיוחדת אחרת, הרי ש"ידו של הקב"ה" בעניין זה. לקראת סיום דרכה של מדינת ישראל, הקב"ה מוציא מהצבא את כל מי שקרוב אליו, אותך ואת עופר וינטר למשל. הקב"ה פועל בנושא הזה באופן של הסתר.
להקב"ה יש עניין שעם ישראל יתייאש ממדינת ישראל ומצבא "ההגנה" לישראל. בשמיני עצרת ראינו צבא (יותר נכון חיילים ומפקדים זוטרים, בשילוב אזרחים) שמתפקד הרבה יותר טוב כמליציה ללא פיקוד עליון, מאשר צבא מסודר שמזנק לקרב להגן על אזרחים בניהול המפקדים הבכירים ביותר.
אז בבקשה ממך דביר חבר, תודה על כל מה שעשית למען עם ישראל, אבל קבל בבקשה את גזרת ה' למוטט את צה"ל ומדינת ישראל, וצפה בזה מהצד. לגבי הסיבה לפועל ה', אנא קרא על כך בספר שופטים, ובספר מלכים ב', ובספרי הנביאים
״תגדיר ניצחון״, אמר אחד האלופים למג"ד שדרש בתקיפות ניצחון.
ברור לחלוטין שאלוף כזה הוא נטול כל השכלה צבאית מינימלית נדרשת.
ברור שהוא מעולם לא למד את פון קלאוזוביץ.
אין פלא שככה נראה צה"ל.
ובכן, אולי כדאי שנסביר לאלוף הנ"ל מה זה ניצחון.
ניצחון זה כשהאויב יודע שהפסיד.
ניצחון זה כשהאוייב לא מסוגל להלחם יותר, ומוותר על המשך המאמץ.
ניצחון כזה משיגים באחד משני המצבים, או שהאוייב מת, או שהוא ניכנע ללא תנאי, מניח את נישקו, והולך לשבי. ואתה גובה ממנו מחיר טריטוריאלי ומדיני.
זה ניצחון בקרב.
ניצחון אסטרטגי מושג בעקבות זאת, כשהאוייב מוותר על מטרותיו, על מנת להימנע מלחימה עתידית, כאשר ברור לו שהוא לא יכול לנצח בה.
ניצחון גיאואסטרטגי, זה כששאר האויבים מסביב, רואים את הניצחון, לומדים אותו ומבינים שאין ביכולתם, כעת או בעתיד, להתמודד צבאית איתך, ולכן נמנעים מהמשך מאמציהם נגדך.
לשם כך נדרש שילוב של יכולת צבאית, ושל נחישות להשגת הנצחון.
לאויב צריך להיות ברור באופן מוחלט שאתה גם יכול, אבל בעיקר גם רוצה ומתכוון לפגוע בהם, במקרה של מלחמה, באופן כזה חמור, שהמחיר שמלחמה כזו תיגבה מהם עולה על כל תועלת אפשרית, ולכן כדאי לזנוח מראש כל תכנית וכל מאמץ כנגדך.
מבחן האצבע קובע, מי שמח זה מי שניצח, מי שעצוב / מתרעם שייך לצד המפסיד. במקרים של ציקו תמיר, בוכריס, וינטר, בר כליפה שכלאו אותו באכא.. אנחנו לא השמחים
הבעייה של הציונות הדתית היא הצדקנות האינסופית שלכם. תפסיקו להזדעזע מסמוטריץ ומבן גביר מכיוון שמדובר בגאונים סופר ממלכתיים בהשוואה לאנשים בשמאל כמו לפיד או מירב מיכאלי. גם אלו שהגיעו מתפקידים בכירים בצבא מתבררים כלא מבריקים וזאת הגדרה עדינה. תצאו מעמדת ההתנצלות והפייסנות ותתחילו לצאת לרחובות לדרוש את חלקכם בהנהגת הצבא, הפרקליטות ומערכת המשפט.
זה הוויכוח של אתמול ולא נוגע בשורש הבעיה(לדעתי).
הבעיה נובעת מתפיסת עולם טבעית (ומפונקת) של כולנו.
ניצחון מוחלט כמו שכולנו (וכן זה כולם כולם) תופסים אינסטינקטיבית הוא באמת לא אפשרי, הבעיות לא יפתרו כולן, השינאה לא תיעלם לגמרי, לא כולם יאהבו אותנו ואם נפתור בעיה אחת או כמה מייד יצוצו להן בעיות אחרות שילכו ויתפחו. המקסימום של ניצחון מוחלט הוא "ותשקוט הארץ 40 שנה". המלחמה (באלימות ובאמצעים אחרים) היא תמידית שלא נאמר ניצחית ואת זה קשה לתפוס ולקבל. כבני אדם אנחנו צריכים לחנך עצמנו לקבל מאבק תמידי, למצוא בו את הקיום ,המשמעות ואפילו אושר. זה לא אומר חינוך לאלימות, ההיפך (אם חושבים על זה). השמאל יושב על בסיס אידאולוגי של מאבק מתמיד (פנימי בעיקרו) ואיבד כיוון, כול מה שנשאר זה המאבק והוא גולש לאלימות בגלל העדר אידיאולוגיה מחוברת מציאות.
נשמע מוזר מאד שלא נותנים למפקד ככ מוצלח להמשיך ומובנת לי תכובתו.הוא נתן את המיטב ורוצים להחליפו? אוקי..זכותו לעזוב..חבל
הבעיה היא לא רק בצבא, אלא בכל המארכות בישראל שפוגעים בה קשות, כגון הבג"ץ, הפרקליטות, המשטרה, הכלכלה אנחנו שבויים עם קונספציה שמאלנית תבוסתנית כבר עשרות שנים.
כל מילה בסלע!
זה דביר חבר וזה עופר וינטר ועוד
הכישלון ב 7/10 היה של מערכת הביטחון בלבד!
לא של הדרג המדיני
זה שהדרג המדיני הפסיק לתפקד אחרי ה 7/10
זה סיפור אחר
אבל מי שאחראי למחדל הנורא הם בראש הרמטכ״ל הרצי הלוי ושר הביטחון גלנט
ואיתם ראשי המודיעין וחברי המטכ״ל
הם כולם צריכים לעוף ובמקום לעשות זאת לפני חצי שנה הם בחוצפתם ממנים בעלי תפקידים בצלמם כדמותם למחדל הבא.
כאן בזמן שראש הממשלה ידפוק על השולחן ויעצור את ההפקרות
אם שר הביטחון הכי כושל בהיסטוריה לא יעצור את המינויים ראש הממשלה מחוייב כלפי הציבור להראות לו את הדלת החוצה
הביקורת הנאמרת או נכתבת על זה אינה עושה את העבודה.
צריך לעשות מעשה.
אני חושבת שהחיילים הלוחמים צריכים להמיח את נשקם.
רק את זה הצבא יבין.
דביר חבר צריך להיות הרמטכ"ל.
ממש מאמר צודק בהחלט .לא ייתכן שיקדמו את המקורבים שלהם מאוצה הקליקה ואת המובחרים שנילחמים ומתאמצים והם לא בסגנון שמתאים להם דוחפים החוצה .גם את וינטר זרקו החוצה כי לא התאים להם הלוחמנות שלו במחבלים
א. גם כשהקיבוצים שימשו חוד החנית ביחידות השדה ובקצונה, עדיין היו בחורים מצוינים שלא רצו לקדם אותם.
ב. קצין קרבי נועז, הוא לא בהכרח גנרל שקול.
ג. כשעבדתי בשירות המדינה, חברי למשרד מאוד רצה להתמנות כמדריך. הוא פנה באופן אקטיבי וקיבל סירוב. כעבור שנה היו מספר עזיבות לרבות של מנהלת הצוות. אותו חבר לא רק שהפך למדריך, אלא שבחלוף שלושה חודשים הפך גם למנהל הצוות. מה שנדרש היה זה קצת סבלנות. זו תכונה די מועילה בחיים הבוגרים וגם בזירה הצבאית, אםילו בשדה הקרב. יכול להיות שהקצין הנועז איננו מצויד בה
הקצינים מהציונות הדתית לא מקודמים מסיבות פוליטיות ואין שום מקום לסבלנות ולבזבוז זמן. ישראל שומר, קיבוצניק, שהיה מח״ט בנימין ירה בגבו של זורק אבנים. אם הוא היה דתי היו מסלקים אותו מהצבא בבושת פנים. אם אתה שמאלני, אומרים לך נו נו נו, ואחרי עיקוב קל מקדמים אתך כאילו כלום. מדובר בצבא של השמאל לא של מדינת ישראל.
א. גם כשהקיבוצים שימשו חוד החנית ביחידות השדה ובקצונה, עדיין היו בחורים מצוינים שלא רצו לקדם אותם.
ב. קצין קרבי נועז, הוא לא בהכרח גנרל שקול.
ג. כשעבדתי בשירות המדינה, חברי למשרד מאוד רצה להתמנות כמדריך. הוא פנה באופן אקטיבי וקיבל סירוב. כעבור שנה היו מספר עזיבות לרבות של מנהלת הצוות. אותו חבר לא רק שהפך למדריך, אלא שבחלוף שלושה חודשים הפך גם למנהל הצוות. מה שנדרש היה זה קצת סבלנות. זו תכונה די מועילה בחיים הבוגרים וגם בזירה הצבאית, אםילו בשדה הקרב. יכול להיות שהקצין הנועז איננו מצויד בה
נרקומנים של קונספציה, פרוגרס והרבה יהירות. ה' ירחם עלינו עם מנהיגים כאלה.
שאמ"ן מתעסק בנושאים שלא בסמכותו כמו "משבר האקלים" (אל תגלו לאף אחד ,זה השקר של המאה!)
ובמקום לאסוף מודיעין על צבא מצריים שמתחמש בפראות וכן יכולות החמאס, ו…צבא ירדן ! זה היה העיסוק של אמ"ן "משבר האקלים" ?????????
מכאן רואים שמשהו רע עובר על הצבא היקר לכולנו !!!!
וגם צריך לחקור *מי נתן* הוראה לסגור חטיבות שריון וחטיבות תותחנים ויחידות חי"ר ומדוע
וגם ראוי שיישא בתוצאות החלטות שלו = כלא !!!!
נמאס שמאשימים את נתניהו ולא את אלה שסגרו חטיבות
הרצי הלוי מניח שבוועדת החקירה ישבו שופטים שמאלנים והוא עושה כל מה שהוא יכול כדי לרצות אותם. זאת הסיבה שהוא מונע קידום של קצינים מהציונות הדתית ומברבר על היום שאחרי. אם לא הייתה מלחמה הוא היה עושה את זה כדי לגזור קופונים שמנים אחרי השחרור. זה מה שנשאר מהשירות הציבורי אחרי שהשחיתות השמאלנית השתלטה עליו.
חייבים לטפל בכל מה שקורה בצבא לא מבין לא את ביבי ולא את שר הביטחון שנותן לדברים כאלה לקרות תחת פיקודו
הרמטכל צריך ללכת ולתת לרמטכל חדש לעצב את המטכל בצורה ובתפיסה שונה לחלוטין
חתירה לנצחון היא חוצה גבוהה בקידום בדרגים הגבוהים של תה״ל