תנועת "ההצבעה המוסלמית" והסכנה לישראל

תנועה פוליטית מוסלמית צוברת תאוצה בפוליטיקה הבריטית ומעמידה את מנהיג הלייבור סטארמר בפני דילמה

הפגנה פרו-פלסטינית בלונדון, 2021

כבר לא מדובר בתסריט בדיוני או דמיוני על השתלטות עתידית של ״האסלאם הפוליטי״ – הזרוע המדינית של האסלאם המיליטנטי והאימפריאליסטי – על הזירה הפוליטית במערב. במדינות האנגלו-סקסיות – ארה״ב, קנדה, הממלכה המאוחדת ואוסטרליה, מעוזי הדמוקרטיה המערבית המודרנית – שימשה מלחמת ״חרבות ברזל״ כמאיץ לעלייתה לפני השטח של תנועה אסלאמית, הפועלת לסלול את הדרך באמצעות שימוש בכלים הדמוקרטיים העומדים לרשותה להשלטת האסלאם על החברות במדינות אלו.

מדובר בתנועת ״ההצבעה המוסלמית״, המבקשת להגביר מודעות בקרב המצביעים המוסלמים במערב ליכולתם לשנות את המצב הפוליטי בארצות מגוריהם לטובת האינטרסים של כלל האומה האסלאמית. היום עיקר הפעילות של התנועה הזו הוא לגייס דעת קהל, מוסלמית ולא מוסלמית, למען ״העניין הפלסטיני״, החלשת התמיכה בישראל ובידודה הבינלאומי כשלב מקדים לחיסולה. עם זאת, ״העניין הפלסטיני״ משמש מטרה ארוכת טווח יותר: חיסול המערב והשלטת האסלאם עליו.

אחרי שהצליחה לכופף לצרכיה את ממשלי השמאל בקנדה ובארה״ב ולכפות עליהם מדיניות הנוגדת את האינטרסים של מדינת ישראל ועולה בקנה אחד עם האינטרסים של החמאס ו״העם הפלסטיני״, ניצבת כעת המערכת הפוליטית בבריטניה על הכוונת של ״ההצבעה המוסלמית״. בריטניה ניצבת בפני בחירות כלליות חשובות בחודשים הקרובים: לפי כל הסקרים, הציבור הבריטי מאס בשלטונה של המפלגה השמרנית, ש-14 שנות שלטונה אופיינו באי-יציבות, חוסר עקביות רעיוני, תככים ומריבות פנימיות. הפער לטובת מפלגת הלייבור, מפלגת האופוזיציה הראשית, עומד באופן יציב למדי בשבועות האחרונים על 43% ללייבור לעומת 23% לשמרנים, פער של 20%.

עם זאת, תוצאות הבחירות המקומיות החלקיות שנערכו בבריטניה לפני שבוע, הראו מפורשות שדרכה של הלייבור לשלטון לא תהיה כה חלקה, בעיקר בגלל כעסם של מצביעים מוסלמים, בעיקר, אך לא רק, על שהמפלגה אינה מאמצת קו אנטי-ישראלי ופרו-פלסטיני מוחלט. במחוזות בחירה, בהם אחוזי המצביעים המוסלמים גבוהים, נבחרו מעל ל-40 מועמדים שניהלו קמפיין פרו-פלסטיני, בדרך כלל על חשבון המועמדים של מפלגת הלייבור.

הלייבור גם איבדה שליטה במספר מועצות בגלל בחירתם של מועמדים פרו-פלסטיניים. גם אם המפלגה חיזקה את מעמדה בבחירות המחוזיות, הועבר לה מסר ברור מצד האגף הרדיקלי של השמאל הבריטי, שכל עוד לא תשנה הלייבור באורח קיצוני את עמדתה בעניין הסכסוך הישראלי-פלסטיני, היא לא יכולה לבנות על קולותיו של ״הציבור הקורביני״.

ג׳רמי קורבין – מראשי השמאל הרדיקלי בבריטניה וראש הלייבור לשעבר, אמנם פרש מהנהגת המפלגה ב-2020 ויושב כעת בבית הנבחרים הבריטי כעצמאי לאחר שסולק משורותיה, אך רוחו הרעה עדיין מרחפת מעל המפלגה. ניצחונם של המועמדים הפרו-פלסטיניים, שחלקם התמודדו מטעם מפלגות שמאל מתחרות כמו הירוקים, מהווה לא רק ״ניצחון לעזתים״, כפי שטוענים מועמדים אלו, אלא גם נקמה במפלגת הלייבור על שהרחיקה את קורבין ותומכיו האנטישמיים משורותיה.

הבחירות הכלליות בבריטניה המבוססת על שיטת הצבעה מחוזית, לא מאפשרת לדעת מראש האם התמיכה העממית העכשווית הנרחבת בלייבור תעניק למפלגה אפשרות למשול באופן עצמאי או שהיא תהיה זקוקה לשותפים קואליציוניים מהשמאל – בעיקר הליברל-הדמוקרטים והירוקים. את אי הוודאות הזה מבקשת תנועת ״ההצבעה המוסלמית״ לנצל, כדי לחייב את קיר סטארמר, מנהיג הלייבור, לאמץ עוד לפני הבחירות קו אנטי-ישראלי מובהק.

 

״ההצבעה המוסלמית״ הבריטית מבהירה את מטרותיה באתר האינטרנט שלה. ״אנחנו פרו-דמוקרטיה ואנטי רצח עם, מוסלמים וכל האנשים העומדים לצד הצדק ומסכימים שהזירה הפוליטית הנוכחית אינה מייצגת אותנו״, נכתב שם.

״בדרכי שלום, באופן דמוקרטי ובעקביות אנחנו נסלק את הפוליטיקאים הללו. מטרתנו פשוטה. הבחירות מצביעות על שינוי עבור המוסלמים: לא עוד אפתיות פוליטית. לא נסבול עוד שייקחו אותנו כמובנים מאליהם. אנחנו כוח חזק ומאוחד של ארבעה מיליון איש, הפועלים כגוף אחד. אנחנו מתמקדים במחוזות, שבהם הצבעה מוסלמית יכולה להשפיע על התוצאה. ב-2024 נניח את היסודות לעתיד הפוליטי של קהילתנו״.

אין כאן כל ניסיון להסתיר את יעדי התנועה: יצירת מנופי לחץ מקומיים לשינוי הפוליטיקה הבריטית לפי תפיסת עולמה של ״הקהילה המוסלמית״, בניגוד לאינטרסים והמסורות של האומה הבריטית. המטרה המידית של התנועה היא לגרום לאי בחירתם של נציגי לייבור שהתנגדו בעבר לדרישה מישראל להפסיק לאלתר את הלחימה ברצועת עזה. ברוח זו שיגרה השבוע ״ההצבעה המוסלמית״ לקיר סטארמר, מכתב ובו 18 דרישות כדי ״לבנות מחדש את האמון בין הלייבור למצביעים המוסלמים״, הכועסים על עמדתו בעניין הסכסוך הפלסטיני-ישראלי. סטארמר, שנבחר לעמוד בראשות הלייבור לאחר קורבין ופעל להרחיק משורות המפלגה קיצונים אנטישמיים מתומכיו של קודמו, נתפס בעיני ״ההצבעה המוסלמית״ ואנשיה כ״ציוני״.

הדרישות של התנועה ממנהיג הלייבור כוללות: התחייבות לניתוק מוחלט של הקשרים הצבאיים עם ישראל, לאסור על פוליטיקאים ישראליים שהיו מעורבים ב״חרבות ברזל״ להיכנס לבריטניה, הכרה במדינה פלסטינית, החזרת כספי תרומות למפלגה מצדם של גורמים יהודיים (דרישה אנטישמית למהדרין) והתרת תפילות מוסלמיות בבתי הספר. ״ההצבעה המוסלמית״ דורשת מסטארמר להתנצל על ״שהעניק אור ירוק לטבח עם״ בכך שלא תמך בקריאה להפסקת אש מיידית בעזה וגיבה בימים הראשונים שלאחר מתקפת הרצח ב-7.10 את החלטתה של ישראל למנוע אספקת חשמל ומים לרצועת עזה כחלק מזכותה להגן על עצמה. אם סטארמר לא ייענה לכל דרישות אלו, תורה ״ההצבעה המוסלמית״ למצביעים המוסלמים להצביע למפלגות שמאל אחרות, ובכך ייחלש כוחה של הלייבור.

לפי נתונים רשמיים משנת 2021, חיים בבריטניה כ-4 מיליון מוסלמים, שהם כ-6.5% מכלל האוכלוסייה. ב-20 מחוזות בחירה בממלכה המאוחדת יותר מ-30% מהמצביעים הם מוסלמים. בבחירות האחרונות, בהן עמד קורבין בראשות הלייבור, כל המחוזות הללו הצביעו ללייבור. אם המחוזות הללו יעברו לליברל-הדמוקרטים או לירוקים, ניצחון הלייבור הצפוי לא יהיה מרשים מדי. מיד לאחר הבחירות המקומיות – שנתפסו כמבחן הפוליטי הגדול לפני הבחירות הכלליות שמועדן הסופי עדיין לא נקבע – מיהרו סטארמר ואנשיו לשגר מסרי פיוס וכניעה למצביעים הפרו-פלסטינים.

סטארמר עצמו הצהיר: ״שמעתי אתכם. הקשבתי לכם ואני נחוש בדעתי למצוא מענה לדאגות שלכם ולרכוש מחדש בעתיד את הערכתכם ואמונכם״. אחד מיועציו הקרובים של סטארמר וראש קמפיין הבחירות של הלייבור, פאט מקפאדן, הודה שעמדתו של ראש הלייבור ביחס לעימות הפלסטיני-ישראלי מרחיקה מהלייבור מצביעים, והבטיח שאם הלייבור תנצח בבחירות הכלליות הבאות ״פלסטין״ תזכה לעדיפות גבוהה במדיניות החוץ של ממשלת הלייבור.

בהתחשב בסחף האנטי-ישראלי הכללי בציבור הבריטי, שנובע גם מפעילות הסתה תמידית של ארגונים כ׳״ההצבעה המוסלמית״, לישראל יש סיבה טובה לחשוש מניצחון הלייבור בבחירות הכלליות הבאות. לסחף הזה יש גם השלכות על מדיניות הממשלה השמרנית הנוכחית ועל הקו הבעייתי מאוד שמוליך שר החוץ דיוויד קמרון. סקר שערך אתר YouGov באמצע פברואר כבר העלה שהתמיכה הבריטית בפעולה הצבאית בישראל ברצועת עזה ירדה מ-19% ל-13%, ש-66% מהבריטים תומכים בהפסקת אש מיידית ובכך שעל ישראל להיות מוכנה ל״שיחות שלום״ עם הפלסטינים. 45% סבורים שהמתקפה הישראלית על רצועת עזה לא הייתה מוצדקת. 28% אומרים שהם מזדהים עם הפלסטינים (לעומת 13% מיד לאחר ה-7 באוקטובר ו-23% במאי אשתקד).

אחד הנציגים הפרו-פלסטינים שנבחרו בבחירות המקומיות בלידס מטעמה של מפלגת הירוקים, הוא מוטין עלי, רואה חשבון בן 42, אסלאמיסט קיצוני, שמציג את עצמו ברשתות החברתיות כחובב גינון. כמה בריטי. לדעתו של עלי, אותה ביטא בפומבי, פוגרום ה-7 באוקטובר הוא חלק מ״זכותם של הפלסטינים להילחם חזרה״ נגד ישראל, שהיא מדינת גזענות לבנה והקולוניה האירופאית האחרונה שנותרה בעולם. עזה היא, לטענתו, מחנה הריכוז הגדול ביותר בתולדות האנושות״. את נצחונו בבחירות הוא הקדיש לתושבי רצועת עזה והבטיח: ״לא ישתיקו אותנו. נרים את קולה של פלסטין. אללה אכבר״. אנשים כמוהו ישפיעו בעתיד על מדיניות החוץ של בריטניה. למעשה, הם כבר משפיעים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. עם קצת מזל, הם יצליחו להבריח מצביעים מתונים מהלייבור ויחלישו את המפלגה.

  2. אנשים בשמאל בכלל לא מדווחים על מה שקורה. התקשורת השמאלנית מסתירה מהם את האמת ועסוקה מבוקר עד ערב בהוצאת משפטים של מנהיגי ימין מההקשר והצגתם כנאצים, גזענים שונאי נשים. רוב ההמונים הם נבערים והדבר היחיד שמעניין אותם זה להיות קול ומקובל על שאר הנבערים מסביבם. אז בארה״ב למשל הנשים השמאלניות ימשיכו להצביע למי שמבטיח להן הפלות אבל מיבא תוקפי נשים ואנסים ומשחרר אותם לרחובות רק בגלל שהם עניים ולא לבנים.

  3. בריטניה מפגרת בהתפתחותה הפוליטית לעומת המתרחש בשאר אירופה היבשתית שבה הסמאל נמצא בנסיגה והימין בעלייה. אנחנו נראה את זה בראשית יוני בבחירות לפרלמנט האירופי שבהן צפוי רוב ימני בשורה של ארצות מפתח שיטה את הכף גם במישור האירופי הכללי שהיה עד עתה קולוניה ומגרש משחקים של הסמאל האנטי-לאומי ה'פרוגרסיבי'. בשונה מאירופה היבשתי, בבריטניה, למרות ההישגים של תנועת הברקסיט עדיין לא צמחה תנועת ימין המונית שהצליחה לפורר את הממסדים המאובנים של המרכז ימין השמרני המסורתי. 'מפלגת הרפורמה' הימנית חווה אמנם עלייה מסויימת, אך איך בה כדי לפצות על ההפסדים הגדולים של השמרנים.

  4. וְאָסַפְתִּ֨י אֶת־כׇּל־הַגּוֹיִ֥ם ׀ אֶֽל־יְרוּשָׁלַ֘͏ִם֮ לַמִּלְחָמָה֒ .(זכריה יד ב)
    זה מה שיהיה . הכל כבר כתוב בתנ"ך .
    אם לפני 200 שנה מישהו היה אומר שהנבואה "אִם־יִהְיֶ֥ה נִֽדַּחֲךָ֖ בִּקְצֵ֣ה הַשָּׁמָ֑יִם מִשָּׁ֗ם יְקַבֶּצְךָ֙ ה' אֱלֹקיךָ וּמִשָּׁ֖ם יִקָּחֶֽךָ׃ תתגשם תוך 200 שנה היו קוראים לו משיחיסט וכו
    אנחנו עומדים לפני מלחמה מול כל העולם אין סיבה שלא
    אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים

    1. יהודי יקר, אם הגאולה תגיע בעיתה, תהיה מלחמה, אבל השלב הזה יגיע כנראה רק בעוד כמה שנים.
      אם הגאולה תגיע ב"אחישנה", לא תהיה פה מלחמה.

      אם תהיה פה מלחמה, לא בטוח שהמלחמה תהיה עם נהרות של דם, כפי שחוו אבותינו בחורבן בית המקדש הראשון, חורבן בית המקדש השני, הטבח בביתר, ובשואה.
      מכיון שלא ידוע כיצד המלחמה תתרחש, אי אפשר לשלול את האפשרות שהיא תתרחש באופן שימרר לנו (היהודים בכלל ובארץ ישראל בפרט) את החיים, מבלי שיהיו לנו אבידות עצומות בנפש.
      במדרש "אמר רבי יצחק, שנה שמלך המשיח וכו'" כתוב שנהיה בצרות, אבל לא כתוב שיתבצע נסיון השמדה (כמו שהיה בשואה, לכל היהודים באשר הם).
      כתבת "אם לפני 200 שנה מישהו היה אומר…". למה הלכת רחוק? אם מישהו היה אומר ב 6/10 שמחבלי החמאס יפלשו למדינת ישראל ו יבצעו טבח ביהודים, השב"כ היה עוצר אותו על הסתה וזריעת פחד בציבור. אנשי הפרקליטות היו מגישים נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות (מי אמר מיכאל בן ארי?) אפילו אחרי הטבח. למי שלא זוכר, לפני מלחמת המפרץ הראשונה עצרו את מי שהתלוננו שהמסיכות אב"כ לא אוטמות.
      ואפשר ללכת יותר רחוק בזמן, לתקופת רבי סעדיה גאון, שכתב בספרו הנבחר באמונות ודעות, שלקראת הגאולה עם ישראל ייאלץ להתרכז בדרום ארץ ישראל. בזמנו, לפני כ-1,100 שנים, לא היו כמעט יהודים בא"י, כך שמה שהוא כתב הוא כיוון על ימינו. מכאן אפשר ללמוד קצת על מה שיקרה במלחמה, וכיצד להתכונן אליה.