לשכה לא שקטה

לשכת עורכי הדין הינה גוף סטטוטורי אשר רק דרכו ניתן לעבוד כעורך דין בישראל, למעשה כל עורך דין אשר רוצה לעבוד במקצועו מחויב בכל שנה לשלם כ-1000₪ ללשכה לטובת רישיון העבודה ובמידה ואינו משלם, אינו יכול לעבוד כעורך דין. כספי הרישיון הנצברים בקופתה של הלשכה אמורים לשמש לטובת קידום עורכי הדין בישראל: כך למשל חלקם הולך לטובת ימי עיון והכשרות בנושאים שונים אשר נותנים כלים מקצועיים בידי עורכי הדין. הלשכה גם עורכת כנסים אשר אמורים להיות לטובת עורכי הדין אך למעשה משמשים בפועל לרוב להאדרת יושב ראש הלשכה, לפיתוח קשרים עם דמויות משפיעות, להענקת כיבודים לאנשי תקשורת ואנשים בעלי השפעה ולחיזוק הקשרים איתם.

ללשכה השפעה לא קטנה בעולם המשפט ובעולם הפוליטי. הלשכה ממנה חברים בוועדה לבחירת שופטים, הוועדה לבחירת דיינים, הוועדה למינוי שופטים צבאיים ועוד, נציגי הלשכה מופיעים תדיר בוועדות הכנסת ועובדים להשפיע על חקיקות שונות. הצצה קטנה לעולם זה קיבלנו עם חשיפתם של קטעים מהקלטותיו של ראש הלשכה לשעבר אפי נווה אשר הראו בצורה ברורה איך מתנהל העולם הזה מאחורי הקלעים, איך השתמש יו"ר הלשכה לשעבר במעמדו כדי לקדם מקורבים.

חשיפת פרשיותיו השונות של אפי נווה היוותה טלטלה לא קטנה בקרב עורכי הדין אשר אינם רוצים שהמקצוע שלהם יזוהה עם חוסר יושר ושחיתות אלא ייחשב כמקצוע מכובד כפי שנחשב בעבר, כך לפחות הייתה ההרגשה בציבור עורכי הדין, אך שורת האירועים שנחשפו על ידי נטעאל בנדל ב'ישראל היום' מאז בחירתו של בכר ליו"ר לשכה זמני ואחר כך ליו"ר קבוע מראים שככל הנראה לא זה מה שהפריע לעורכי הדין אשר עומדים בשקט לנוכח התנהלותו הבעייתית.

בכר מונה ליו"ר זמני בעקבות פרישתו של אבי חימי מתפקיד יושב הראש. נערכו בחירות זמניות בקרב חברי המועצה של לשכת עורכי הדין, שלושה מועמדים הגיעו לקו הסיום: שניים מימין ובכר. למרות רוב למועמדי הימין, מכיוון שהם רצו במפוצל, בכר ניצח והפך ליו"ר הלשכה, ומתוך עמדה זו הוא גם הצליח לנצח בבחירות למינוי הקבע שהתקיימו לאחר מכן.

כבר כיו"ר זמני פעל בכר להוציא כספי לשכה לא לטובת עורכי הדין אלא למאבק ברפורמה המשפטית. כפי שחשף עקיבא ביגמן בערוץ 14, כספים מתקציב השלכה הופנו לטובת קמפיינים נגד הרפורמה. מדובר בשימוש בעייתי ולא ראוי בכספים שמשלמים כלל עורכי הדין ועליהם מבוסס תקציב הלשכה.

בכר גם הופיע פעמים רבות בהפגנות השמאל והמחאה. אין ספק שההשקעה השתלמה לבכר, בבחירות ללשכת עורכי הדין ארגוני מחאה התגייסו בצורה חסרת תקדים לטובתו, ניהלו חמ"לים שהוציאו אנשים לקלפי, דאגו להסעות למצביעים וניהלו קמפיין שלם לטובת מועמד בבחירות שאמורות להיות מקצועיות ולא פוליטיות.

לא מפתיע שמיד לאחר בחירתו הרשמית של בכר, הוא הודיע על כנס חירום נגד הרפורמה המשפטית, אליו הוזמנו רבים מראשי המחאה, אך אף לא משתתף אחד תומך הרפורמה. בתגובה למחאה שעלתה מהקהל בנושא ענה בכר כי מדובר בכנס חירום והוא יקיים בקרוב כנס שייתן מקום לכולם, דבר שכמובן לא קרה עד היום.

אבל נניח רגע את נושא הרפורמה בצד, הרי אפשר לטעון כי הרפורמה משמעותית לעורכי הדין ולכן הגיוני שלשכת עורכי הדין פעלה בה, בואו נתמקד במינויים וניגודי עניינים. חוק בתי המשפט סעיף 6א קובע כי בנוגע לוועדה לבחירת שופטים:

"חבר הוועדה יצביע על פי שיקול דעתו, ולא יהיה מחויב להחלטות הגוף שמטעמו הוא חבר בוועדה."

אז איך דואגים שליו"ר הלשכה תהיה שליטה במינויי הוועדה? על פי הפרסום של נטעל בנדל, בכר דאג למנות לוועדה לראשונה עובדת לשכה שעובדת תחת היו"ר. האם זה אומר שבהכרח היא לא תהיה עצמאית? לא בטוח, אבל זה בוודאי מעלה שאלות לא פשוטות של ניגוד עניינים.

גם הוועדה למינוי דיינים לא הופקרה, ואליה מונתה עורכת דין אשר רצה ברשימה לבחירות בפתח תקווה, בה נמצאת גם אשתו של בכר ובראשה עומד מקורב שלו.

בנוסף חושף בנדל איך דואגים לשליטה בלשכה עצמה: כדי שהשליטה תהיה אפקטיבית צריך מנכ"ל נוח, לשם כך קיימת ועדת איתור של שלושה אנשים שבה חבר כמובן עמית בכר עצמו. הוועדה מצאה כי המועמד הטוב ביותר הוא לא פחות מאותו ראש רשימה שבה רצה גם אשתו של בכר לבחירות המקומיות כיו"ר משותפת, וכל זה כמובן ללא גילוי נאות על כך מצדו של יו"ר הלשכה.

ומה לגבי ביקורת אפקטיבית על פעילות הלשכה? החוק בישראל קובע כי כל חברה חייבת בביקורת, כידוע, בכנסת למשל ועדת הביקורת היא הוועדה היחידה שעל פי חוק (תקנון הכנסת) בה היו"ר הוא מסיעות האופוזיציה מתוך הבנה שביקורת אמיתית וחשובה לא באמת יכולה להתקיים מתוך המערכת עצמה.

בלשכת עורכי הדין מסתבר, יש חוקים שונים. כפי שמראה הפרסום ב'ישראל היום' בכר תמך במינויו של עו"ד רועי ברזילי ליו"ר ועדת הביקורת ולאחר מכן אף פרסם סרטון בו הוא תומך במועמדתו לעיריית רמת גן ברשימה מטעם אחים לנשק (שעזרו לבכר בבחירות כמובן). האם ייתכן כי יו"ר ועדת הביקורת יהיה מקורב ליו"ר אותו הוא אמור לבקר? באזור החיוג של בכר כנראה שזה פחות בעייתי.

הקשר הזה בין בכר ליו"ר ועדת הביקורת של הלשכה הוא בעייתי מאוד על רקע פרסום נוסף של בנדל לפיו למחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין שבראשו עמד בכר עד בחירתו ליו"ר הארצי היו חובות כבדים, וכי בכר הוציא כספים רבים לטובת כנסים ואירועי תרבות באופן לא אחראי. דבר זה התפרסם בדו"חות המבקר, אך בכר סירב לשתף איתו פעולה.

בכר עובד בצורה שיטתית. צעד אחר צעד הוא דואג שכל העמדות החשובות בלשכה יאוישו באנשיו. בכספים, בוועדות, בביקורת הפנימית ובתפקידי מפתח אחרים. לבכר יש גם תשובה מוכנה בכל פעם שמישהו מעלה תהיה על מעשיו: "אתם תוקפים אותי כי אני מתנגד לרפורמה המשפטית". הוא מצא את מניית הזהב – האשם את הרפורמה, ועשה כרצונך.