היזם ערן אפרת שהוביל רכישת ציוד טקטי לחיילי צה"ל עם תחילת המלחמה, ישב לשיחה עם תמיר דורטל על מחדל הרכש הצבאי
בפרק החדש של "על המשמעות", תמיר דורטל מארח את ערן אפרת, איש עסקים ישראלי המתגורר באמסטרדם. אפרת, שהתגייס במהלך מלחמת "חרבות ברזל" לגיוס תרומות ורכש ציוד צבאי לחיילים, חושף בפתיחות את גודל המחדל במערכת הרכש של צה"ל, שלטענתו נמשך כבר עשרות שנים.
"תראו, אני אדם מאוד פשוט ותמים, שריונר. תמיד קיבלתי את הציוד הכי בלאי"
אפרת, שסייע באספקת אלפי פריטי ציוד לחיילים, מתאר את ההלם שחווה כשנחשף לתנאים עמם מתמודדים הלוחמים בשטח. הוא משווה את איכות הקסדות והאפודים הקרמיים בצה"ל לציוד מיושן בן 20 שנה, ומציין שבמדינות אחרות ציוד שכזה נחשב לפריט אספנים.
"בראייה שלי, אשקיע במקום F-35 אחד כל חמש שנים בציוד מיגון הכי טוב שאני יכול לכל החטיבות, בכל המילואים, סדיר והכל".
אפרת, שדוגל בהשקעה מסיבית במיגון אישי, מותח ביקורת חריפה על סדרי העדיפויות של מערכת הביטחון. לטענתו, צה"ל חוסך בדם חיילים על ידי רכישת ציוד מיגון זול, ומתמקד ברכש מערכות נשק יקרות ומתקדמות.
"מנהלת הרכש, אולי בעבר, אבל היום, מי שיושב שם פשוט לא יודע לעשות את העבודה".
אפרת לא חוסך במילים כשהוא מתאר את תפקודה של מנהלת הרכש של משרד הביטחון. לטענתו, העובדים שם חסרי ניסיון, לא יודעים להתנהל בזמן חירום, ולא מצליחים להשיג מחירים תחרותיים מספקים בינלאומיים. כמי שצבר ניסיון רב בעולם העסקים, הוא מדגיש את החשיבות של גיוס אנשים מוכשרים ובעלי "חוש רחוב" למערכת הרכש. הוא מציע להפוך את המערכת לגוף מקצועי ואפקטיבי, הפועל בשקיפות ותחרותיות.
בנוסף לביקורת על מערכת הביטחון, אפרת מתייחס גם ליוקר המחייה בישראל. הוא טוען שריכוזיות ושחיתות מונעות תחרות אמיתית, ופוגעות בצרכן הסופי. הוא מספר על ניסיונו להוזיל את מחירי הדגים, שנבלם על ידי גורמים חזקים בשוק. הוא מציע להפריט זרועות שלטון, לפתוח את השוק ליבוא, ולהתמקד בהזרמת "דם חדש" למערכת הפוליטית.
במהלך הריאיון, אפרת חולק גם את אהבתו לבעלי חיים, ובמיוחד ללווייתן הקטלן (אורקה), אותו הוא רואה כמודל לחדשנות ויצירתיות. הוא מספר על אסטרטגיות הציד המתוחכמות של האורקות, ועל ההשראה שקיבל מהן לעולם העסקים.
עקבו אחרי הפודקאסט 'על המשמעות', בספוטיפיי, באזזספראוט, ויוטיוב. תמכו בתמיר וקחו חלק בהצלחה של פודקאסט מעמיק ומרתק באמצעות מנוי באתר מידה.
צודק, לצערנו.
מאז אסון ה7.10 מדברים וחופרים על שאלת האחריות של המערך המודיעיני, צמרת הצבא והשב״כ, הדרג המדיני, המערכת המשפטית ופעילי המחאה על מה שקרה פה אבל אסור לשכוח שגם בתחום הזה היתה פאשלה.