"האליטות החרדיות מנהלות קרב בלימה"

הסוציולוג ד"ר עדו ליברמן מפרט בשיחה עם תמיר דורטל על תהליך ההתקרבות של החרדים ללב הישראליות בשנים האחרונות שהגיע לשיאו בלחמה, ולמה ההנהגה כל כך מפחדת ממנו

ליברמן בראיון עם תמיר דורטל. צילום מסך מתוך יוטיוב

בפרק החדש של הפודקאסט "על המשמעות" תמיר דורטל אירח את הסוציולוג ד"ר עדו ליברמן, חוקר של החברה הישראלית, מרצה במכללה האקדמית גליל מערבי והיועץ המדעי של מכון הסקרים 'מסקר', לשיחה שמבררת לאן פניה של החברה החרדית: האם להתקרבות והשתלבות או דווקא לבדלנות וריחוק?

"צריך להבין שהחברה החרדית לא כזו מונוליטית כפי שיש לנו נטייה לחשוב, אלא מכילה בתוכה זרמים שונים וקולות מגוונים שבשנים האחרונות הולכים ומתרבים".

אחת הדוגמאות לכך היא סוגית השירות בצה"ל, שלאחר שבעה חודשי מלחמה יותר ויותר גורמים פנים-חרדים קוראים בגלוי להתגייס לצבא. לקולות הללו יש פוטנציאל לצמוח ולחולל שינוי, גם אם בינתיים התנהלות המערכת הפוליטית החרדית מונעת זאת.

"אחד ממאפייניה של הפוליטיקה הישראלית הוא שהמפלגות החרדיות משמשות כאבן הראשה של המערכת והוכיחו בעבר שהן יודעות לנווט בין המחנות כדי להשלים את הפאזל הפוליטי, ובכך למקסם את האינטרסים של המגזר. מבט על תהליכי העומק הפנים-חרדיים מגלה שהחברה הזאת עוברת ישראליזציה, כלומר יותר עוסקת בשאלת ההזדהות עם מדינת ישראל והערכים הציוניים. מספיקה אמירה אחת של אחד הרבנים בתקשורת שתאפיל על זרמי העומק, שכמו תמיד מתחילים מהשוליים ובהדרגה זולגים גם למיינסטרים. בסקר של 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' משנת 2020 שנערך בקרב חרדים, 56% מהנשאלים השיבו שהם חשים תחושת שייכות למדינה באופן מלא ולמעלה מ-70% גאים להיות ישראלים. בנוסף, 80% ענו כי הם מזדהים עם הציבור הישראלי וחשים סולידריות כלפי יום הזיכרון לחללי צה"ל, יותר מהתחושות כלפי יום השואה. הסקר מראה עלייה בהזדהות של הציבור החרדי עם ערכים ליברליים ובא לי לידי ביטוי בנכונות לגור בשכנות עם אזרחים חילונים. הנתונים הללו גבוהים בהרבה מסקר שנעשה עשור קודם לכן.

בשל ההתקרבות הזאת נדלק אצל האליטה והעסקנים החרדים החשש מפני הצלחת התהליך. פתאום הם אמרו לעצמם שחס וחלילה כי צעירים חרדים עוד יחשבו שבאמת כדאי להתגייס לצבא או להתפלל לשלומה של המדינה הציונית.

"במהלך החודשים האחרונים שורת רבנים בכירים יצאו חוצץ נגד מגמות ההתקרבות של החרדים לחברה הישראלית וניפקו ציטוטים מסמרי שיער בגנות ערבות הדדית. הרב דב לנדו, שנחשב בעיניי רבים כיום כ'גדול הדור', קרא למשל "לא להיגרר לפעולות המושכות לבבות רפופים המדמים כי בהם תשועתנו. יידעו כי רבה משוגתם ורב היזיקם. עזבו עזבו את משוגות ורעיונות ליבותכם ושובו אל ה' בתורה, לימודה וקיומה". אמירות נוספות הנציחו את הבידול, אלמנט שלא הופיע בעבר משום שלא היה צורך, כמו גם עצם ההשוואה מי יותר חשוב – חייל או בחור ישיבה. יש כאן תחרותיות והדגשה של הרבנים החרדים לכך שאנחנו עושים את העבודה הנכונה והתורמת ביותר, ואילו כל מה שיש בעבר השני של החברה הישראלית הוא שקר ודמיון".

עקבו אחרי הפודקאסט 'על המשמעות', בספוטיפייבאזזספראוטויוטיוב. תמכו בתמיר וקחו חלק בהצלחה של פודקאסט מעמיק ומרתק באמצעות מנוי באתר מידה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *