בן בריתם של הפלסטינים בשמאל האירופאי

יאניס וארופאקיס זכה לתהילה עולמית קצרת טווח, כאשר מונה לשר האוצר בממשלה שהקימה מפלגת השמאל הפופוליסטית, ״סיריזה״ בעיצומו של המשבר הכלכלי הגדול ביוון. וארופאקיס, כלכלן במקצועו, התנגד נחרצות לגזירות הכלכליות הכבדות שליוו את תוכניות ההצלה הכספיות שהציע האיחוד האירופי לארצו  והתפטר מתפקידו כחצי שנה לאחר שנכנס אליו בעקבות קיומו של משאל עם, שאישר את הסכם הסדרת חוב, שהאיחוד האירופי כפה על יוון.

לאחר התפטרותו, לא הסתגר וארופאקיס במגדל השן האקדמי אלא המשיך בפעילות פוליטית נמרצת. בפברואר 2016 הוא הקים מפלגת שמאל רדיקלי פאן-אירופאית, הנקראת ״דמוקרטיה באירופה תנועת 25״ (DiEM25), המורכבת ממפלגות לאומיות הרצות תחת השם MERA25, (קיצור של השם היווני "חזית ההתנגדות הריאליסטית האירופאית").

ב-2018 הוא יזם עם הסנאטור היהודי האמריקני ברני סנדרס את הקמתה של תנועה פרוגרסיבית בינלאומית, שנועדה להילחם ״בפשיזם העולה ובגלובליסטים״. הוא עמד בראש רשימת MERA25 הגרמנית בבחירות האחרונות לפרלמנט האירופאי ב-2019 ולא הצליח לעבור את אחוז החסימה. מנגד, בבחירות לפרלמנט היווני שנערכו באותה שנה הוא נבחר מטעם הרשימה היוונית של המפלגה, לאחר שזו הצליחה לקבל 3.5% מקולות הבוחרים ולהכניס לפרלמנט 9 צירים מבין 300. בבחירות לפרלמנט היווני, שנערכו במאי אשתקד, לא הצליחה המפלגה לעבור את אחוז החסימה.

אך וארופאקיס אינו מהמתייאשים. הוא נערך כעת לבחירות הקרובות לפרלמנט האירופאי והצליח למצב את עצמו ככוכב של השמאל הרדיקלי האירופאי במלחמתו נגד הממסד הפוליטי. ״מקדם המכירות״ הפוליטי העיקרי של וארופאקיס כיום הוא תמיכה בלתי מסויגת ב״עניין הפלסטיני״. השבוע, ביום שבו הפלסטינים מציינים את ״יום הנכבה״ אירחה המפלגה הכלל אירופאית שלו באתונה את כנס ההשקה של קמפיין הבחירות שלה לפרלמנט האירופאי. שם הכנס: ״נכבה אירופאית: כיצד האיחוד האירופאי מחפה על רצח עם״. הכוונה, כמובן, כפי שמעידה ההתייחסות ל״נכבה״, היא עלילת הדם המייחסת לישראל ביצוע רצח עם נגד הפלסטינים.

לצדו של וארופאקיס הופיעו בכנס נציגים, מגרמניה, איטליה, יוון ומאירלנד, אם כי באירלנד עדיין לא קיימת התארגנות מפלגתית של MERA25. בין המשתתפים באירוע, איך לא, גם פעילת השמאל הקיצוני הישראלית, איריס חפץ, הגרה בברלין ושם היא מקיימת פעילות אנטי-ישראלית ענפה ביותר. חפץ תייצג את ארגון השמאל הקיצוני ״קולות יהודיים למען שלום צודק במזרח התיכון״. כל כנס הסתה נגד ישראל חייב לקבל חסות של יהודי מחמד אנטי-ציוניים. זה מאפשר להתגונן מפני האשמות של אנטישמיות.

בהזמנה לאירוע השקת הקמפיין האירופאי, מצוין שהמפלגה הייתה ״סנגור נחרץ של זכויות הפלסטינים מאז ה-7 באוקטובר", ללא כל התייחסות לפשעי המלחמה של החמאס, ולא בכדי: וארופאקיס סירב לגנות את החמאס על טבח ה-7 באוקטובר, מנגד, הוא מאשים את ישראל בביצוע ״רצח עם״, טוען שהאיחוד האירופאי אחראי גם כן ל״רצח העם״ הזה, בכך שהוא ממשיך להעניק סיוע לישראל ודורש לשים קץ ל״מעורבות האירופאית בפשעי המלחמה הישראליים״. וארופאקיס ומפלגתו יוצרים מעין אחדות גורל תמוהה, שלא לומר מגוחכת, בין השמאל הקיצוני האירופאי לפלסטינים: ״הסבל של עזה משקף את הסבל שלנו, המאבק של עזה הוא המאבק שלנו״.

עשרה ימים לאחר הטבח שביצע החמאס, הצהיר וארופאקיס:

״אלו סצינות נוראות. לא יכולה להיות הצדקה לזה. ואין כל אפשרות להציג אותן כמוצדקות. אך אני לא אגנה את המתקפה של חמאס על ישראל. אלא שרוצים שאני, ואתם ואחרים נגנה את התפרעות האמוק של החמאס, עומדים על כך שאנו – שעבורנו כל אובדן של חיי אדם, כל איבר שנגדע, כל עין שמתעוורת כל אצבע שבורה הם טרגדיה לה אנו גם אחראים – הם רוצים שאנחנו נעמוד מעשית לצדה של ישראל. ואת זאת לעולם לא אעשה… אלה אותם אנשים, שמתעלמים מכך שישראל, הצבא הישראלי, החיילים הישראלים הורגים עיתונאים לא חמושים, אחיות ואחים, רופאים וילדים. אלה האנשים שנזכרים בחוק הבינלאומי, באו״ם ובאמנה שלו, באמנות ז׳נבה על פשעי מלחמה רק כשישראל היא הקורבן. כל הדברים הללו נעלמים עבורם כשמדובר בפלסטינים״.

בהמשך דבריו, מביע וארופאקיס תמיכה ברורה במאבק המזויין של החמאס בישראל, אותה הוא מכנה ״מדינת האפרטהייד״:

״יש האומרים לי שעם נשק ופצצות לא ניתן להשיג פתרון. זוכרים את יאסר ערפאת שהניח את נשקו? זוכרים את אש״ף שחתם על הסכמי אוסלו בתקווה להסכם שלום? איך ישראל התנהגה אליהם? אנחנו יודעים איזה יחס קיבל ערפאת מהם. אנחנו יודעים איך הם השפילו את פתח ואת הרשות הפלשתינאית. אנחנו יודעים שמדינת ישראל יצרה למעשה את החמאס בשנות ה-70 המוקדמות. קראו את ספרו הפנטסטי של אילן פפה על איך שהחמאס בעזה נתמך רבות ע״י מדינת ישראל, שניסתה ליצור יריב לאש״ף ובעיקר לערפאת אישית. מדינת באפרטהייד הישראלית נחושה להשמיד את אלה שמניחים את נשקם ואת אלה שלא מניחים את נשקם. מדינת האפרטהייד הישראלית רוצה לכלוא את הפלסטינים מאחורי גדרות עד שימותו מוות איטי או שיהגרו. זהו טיהור אתני במלוא משמעות המונח. כיבוש. אפרטהייד״.

אילן פפה, אגב, אינו הישראלי היחיד שווארופאקיס מציין כמקור לתיאור ההיסטורי המגמתי והמסולף שלו: הוא נתלה גם בראש המוסד לשעבר, תמיר פרדו, ההיסטוריון בני מוריס ואברהם בורג.

וארופאקיס אמור היה לשאת נאום בכנס הסתה כלל אירופאי שנתי, שמארגנים גורמים המזוהים עם החמאס – ״קונגרס פלסטין״, אשר נערך הפעם לפני כחודש בברלין. לנוכח עמדותיו הקיצוניות של וארופאקיס נקטו הרשויות בגרמניה צעד חריף במיוחד ואסרו עליו להיכנס למדינה. הכנס עצמו פוזר בידי משטרת ברלין לאחר שדוברים אחרים באירוע האשימו את ישראל בביצוע שואה. האיסור חיזק את טענתם של תומכי הטרור הפלסטיני בגרמניה, שהם סובלים מ״סתימת פיות ממסדית״.

בעוד שהגרמנים מנעו מוארופאקיס במה להשתלחויות בישראל, החליטו מארגני פסטיבל התרבות והאמנות של וינה להפוך את וארופאקיס לאישיות רצויה ביותר אצלם. הפסטיבל, שנפתח ביום שישי בהכרזה על ״רפובליקת וינה החופשית״, הפך השנה למפגן סולידריות עם הטרור הפלסטיני.

אחת הכרזות של הפסטיבל, שעוצבה במיוחד בצבעי דגל אש״ף, מראה שני גברים ערבי, עוטים לראשיים כובעי גרב, כמיטב מסורת הטרוריסטים הפלסטינים, ומתנשקים. הכיתוב בכרזה קובע: ״אנחנו חייבים לעולם מהפכה״. מהפכת הטרור הפלסטינית הובטחה גם ע״י אש״ף. בראש ״רפובליקת וינה החופשית״ תעמוד ״מועצה״, שבין חבריה יהיו וארופאקיס והסופרת הצרפתייה, אני ארנו, כלת פרס נובל לספרות ותומכת תנועת החרם על ישראל. וארופאקיס אמור להשתתף בסוף השבוע גם בהשקת קמפיין הסניף הגרמני של מפלגתו לבחירות האירופאיות בפרנקפורט. לפי שעה לא ברור אם הפעם יותר לו להיכנס לגרמניה.