ביידן טעה לגבי רפיח, ישראל משלמת את המחיר

כדי לזכות בהסכמת ביידן ישראל הייתה צריכה להתקדם ברפיח ולהצליח. אך העיכוב האריך את המלחמה וסייע לחמאס

לוחמים של צק"ח גבעתי במזרח רפיח. צילום: דובר צה"ל

זוכרים את רפיח? במשך חודשים, ממשל ביידן התנגד בנחרצות לכניסת צה"ל אל תוך מעוזו האחרון של חמאס בעזה. המנטרה גרסה כי לישראל "אין תוכנית אמינה" לפינוי 1.3 מיליון תושבי העיר. אך ישראל המשיכה להתקדם בכל מקרה, ושבועיים לאחר תחילת הפעילות סביב רפיח הצליחה לפנות מן העיר כ-950 אלף איש.

זו הייתה אמורה להיות משימה בלתי אפשרית. רפיח הפכה לקו אדום עבור ביידן מתוך הנחה שאין שום דרך לנהל מבצע צבאי משמעותי בנוכחות כל האזרחים האלו. זו הייתה ההצדקה לאמברגו הנשק אותו הטיל הנשיא. "אנחנו נסוגים מהיכולת הישראלית לנהל מלחמה באזורים האלו", הכריז אז.

אפילו לאחר שהפינוי יצא לדרך, מזכיר המדינה בלינקן חזר ואמר כי לישראל "אין תוכנית אמינה". היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן הוסיף: "אנחנו עדיין מאמינים שתהיה זו טעות לפתוח במבצע צבאי רחב בלב רפיח". כאשר התוכנית הישראלית הוכיחה את עצמה בשטח, בבית הלבן פשוט עברו לבקר את ישראל על חוסר מוכנותה ל"יום שאחרי" המלחמה, כאילו ההצלחה ברפיח היא כבר עובדה מוגמרת.

לבסוף, ביום שלישי השבוע, ממשל ביידן החליט לקחת לעצמו את הקרדיט. "זה הוגן לומר שישראל עדכנה את תוכניותיה. הם שילבו בתוכנית חששות רבים שאותם הבענו", אמר גורם בכיר בממשל לכתבים. הוא הוסיף כי המבצע ברפיח עשוי ליצור "הזדמנויות להשיב את עסקת החטופים למסלולה".

לתמרונים האלו יש מחיר. "בממשל לא תומכים בכלום עד שאנחנו לא מבצעים אותו", אמר לנו גורם ישראלי בכיר מוקדם יותר החודש. כדי לזכות בהסכמת ביידן ישראל הייתה צריכה להתקדם ולהצליח. אך העיכוב שהתנגדותו גרמה האריך את המלחמה ובכך סייע למעשה לחמאס.

רפיח היא עדיין מרכיב חשוב בתוכנית ליום שאחרי, מכיוון ששום תוכנית כזו לא תוכל להצליח במצב בו חמאס עדיין שולט בשטח ומחזיק כוחות צבאיים סמוך לגבול מצרים. ישראל כבר גילתה עשרות מנהרות הברחה שחצו מרפיח למצרים. כאשר צה"ל יסיים ליצור אזור חיץ לאורך הגבול ישראל תוכל לנתק את חמאס ממצרים, צעד משמעותי לשליטה ודיכוי של כל מתקפת נגד שעלולה להגיע.

השאלה איזה כוח ישלוט בעזה בעתיד היא שאלה שחשוב לשאול. אף אחד אחר לא ילחם וימות כדי לנצח את חמאס עבור ישראל, או אפילו כדי להתנגד לחמאס ככוח אזרחי. בטח שלא הרש"פ החלשה, שתשמח להסכם חלוקת כוחות עם חמאס בעזה, משום שכל הסכם אחר משמעותו טבח אנשיה בידי ארגון הטרור.

למרות שבשמאל הישראלי לא ישמחו לשמוע זאת, ישראל ככל הנראה תיאלץ למלא את החלל בעזה לתקופה מסוימת; למרות שבימין הישראלי לא ישמחו לשמוע זאת, מטרת השלטון הזמני הזה תהיה הכנת השטח לממשל מקומי כלשהו. התמרונים הפוליטיים, בירושלים ובוושינגטון, מסבירים מדוע כרגע קל יותר לכולם להעמיד פנים שאין שום תוכנית.

הטור ראה אור לראשונה בעיתון 'וול-סטריט ג'ורנל'. אנו מודים על הרשות לתרגמו

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

8 תגובות למאמר

  1. האמריקאים לא ישמחו לדעת זאת
    אך הפעם דור הניצחון שאינו עייף ישאר לעד בכל הרצועה
    יישב אותו
    והעזתים יפוזרו ברחבי העולם ע"י עזרתה של ניקי הייליס המקסימה.

    1. צודקת.
      רק שזה ניקי היילי בלי ס׳ ושהיא לא המועמדת הרפובליקאית לנשיאות אבל בזכות טראמפ זה יקרה.

    1. כל מה שעושה הקב"ה לטובה, בזכות רבי שמעון, כל מה שנעשה למען אדמת ארץ ישראל ובזכות הדם שנשפך מבננו הקדושים נעשה וננצח,אמן נס"ו.

  2. זה לא שלא הייתה ״תוכנית אמינה״, זה שילוב בין זה שהאמריקאים רצו לייצר מצב שתוכנית כזאת לא תצא לפועל לבין זה שהם פשוט לא רצו להאמין שיש כזאת. בסוף, מזל שיצאה. כי הרי היה אמור להיות ברור לכל בר דעת שהייתה תוכנית כזאת ושהיא תצא לפועל – עם או בלי תמיכת ממשל ביידן.

  3. ביידן לא "טעה". ביידן הוא בובה של ממשל מופקר שהטעה במכוון מתוך שיקולים פוליטיים הזויים ותפיסות פרוגרסיביות תלושות. המחשבה שלתת רוח גבית לטרור, תוך יציאה פומבית נגד ישראל בזמן מלחמה, תחזק את ביידן לבחירות, היא הזויה ומנותקת. ואכן זה מתהפך נגדם.

    1. ביידן המסכן, עושה צרכיו בחיתולים. הוא בובה של הצורר, ברק חוסיין אובמה ימ"ש.