כל הדרכים מובילות לרומא: הבחירות באירופה לקראת הכרעה דרמטית

מארין לה פן, המנהיגה בפועל של מפלגת הימין הריבוני בצרפת, "האיחוד הלאומי", הפתיעה בימים האחרונים פעמיים: תחילה, כשמפלגתה הכריזה על ניתוק הקשרים עם מפלגת הימין הריבוני "אלטרנטיבה לגרמניה". שתי המפלגות ישבו בשנים האחרונות יחדיו בשורות סיעת מפלגות "זהות ודמוקרטיה" בפרלמנט האירופי.

העילה המיידית לניתוק הקשרים הייתה הצהרה של ראש רשימת "אלטרנטיבה לגרמניה" לפרלמנט האירופי, מקסימיליאן קראה (KRAH) בראיון ליומון האיטלקי "לה רפובליקה", לפיה "לא כל אחד, שלבש את מדי הס"ס, היה פושע".

מחליפה של לה פן בראשות "האיחוד הלאומי" וראש הרשימה של המפלגה לפרלמנט האירופאי, ג'ורדן ברדלה (הנשוי לאחייניתה של לה פן) היה זה שהודיע על ניתוק הקשרים: "'אלטרנטיבה לגרמניה' חצתה קווים אדומים. לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי יהיו לנו בעלי ברית חדשים ולא נשב עוד בסיעה אחת עם 'אלטרנטיבה לגרמניה'".

"האיחוד הלאומי" השלימה בכך טרנספורמציה, אותה יזמה מארין לה פן, כדי להתנתק מתווית "הימין הקיצוני", שדבקה במפלגה: "החזית הלאומית", שיסד אביה, ז'ן-מארי לה פן, אשר הצהיר כי "תאי הגזים" במחנות ההשמדה הנאציים היו "פרט שולי" במלה"ע השנייה, שינתה את שמה, הציבה בראשה מנהיג שקשור למשפחת לה פן אך אינו נושא את שמה, ומתנערת סופית מכל ניסיון של שכתוב ההיסטוריה הנאצית.

ההתרחקות מ"אלטרנטיבה לגרמניה" החלה כבר לפני כמה חודשים, לאחר שנודע על קיום מפגש בין כמה מחברי ה"אלטרנטיבה" עם פעילים ניאו-נאציים, שבו נידונה תוכנית לגירוש המוני של מהגרים ומבקשי מקלט וכן אזרחים גרמנים ממוצא זר שלא נקלטו בחברה הגרמנית או שהם בעלי תיקים ורישומים פליליים, אם "אלטרנטיבה" תהיה ביום מן הימים שותפה לשלטון. בפגישה, אגב, נכחו גם חברים של המפלגה הנוצרית-דמוקרטית, המפלגה השמרנית הראשית בגרמניה, כיום מפלגת האופוזיציה הראשית, וכן ממפלגת השלטון השמרנית באוסטריה. מי שתומך באופן מוצהר בתוכנית ה"רה-אמיגרציה" (הגירה מחדש) הוא מנהיג "מפלגת החופש" האוסטרית, הרברט קיקל, שמפלגתו יושבת גם היא בסיעת "זהות ודמוקרטיה". לה פן, מצדה, התנערה לחלוטין מתוכנית זאת.

ההכרזה של ברדלה על ניתוק היחסים עשתה את שלה: מפלגת "האיחוד הלאומי" היא המפלגה השנייה בגודלה בסיעת "זהות ודמוקרטיה" בפרלמנט האירופי, אחרי מפלגת "חוק וצדק" הפולנית. למרות שלא כל חברות הסיעה היו שותפות לביקורת של לה פן על "אלטרנטיבה לגרמניה" הכריזה הנהלת הסיעה על הרחקת המפלגה הגרמנית משורותיה. "הסיעה אינה מעוניינת יותר להיות קשורה לאירועים סביב מקסימיליאן קראה, ראש רשימת 'אלטרנטיבה לגרמניה' לבחירות האירופאיות", נאמר בהודעת הסילוק.

קראה, משפטן שנבחר לראשונה לפרלמנט האירופי ב-2019, אכן הצליח בשנים האחרונות לאגור סביבו מספר רב של שערוריות: אחד מעוזריו הקרובים היה איש ימין קיצוני צרפתי, שפרסם קריקטורה אנטישמית וסולק מעבודתו, עוזר אחר – גרמני ממוצא סיני, נעצר לפני כחודש באשמת ריגול למען סין. לשכתו של קראה חשודה בהענקת גישה לפרלמנט האירופי למרגלים רוסיים ונגד קראה עצמו מנוהלת כעת חקירה בחשד שקיבל שוחד מגורמים רוסיים לקידום והפצת עמדות רוסיות בגרמניה ובפרלמנט האירופי. קראה מכחיש את כל ההאשמות נגדו.

עם זאת, עד לסיום החקירה נגדו החליטה הנהגת "אלטרנטיבה לגרמניה" לאסור על קראה להופיע בכנסי בחירות של המפלגה, כדי למנוע נזק לתדמיתה, והוא הושעה מחברותו בהנהלת המפלגה. "אלטרנטיבה לגרמניה" נמנעה ממהלך של הרחקתו מראשות הרשימה לפרלמנט האירופי לנוכח הטענות הנפוצות בשורותיה בדבר רדיפה פוליטית מצד הממסד הגרמני אחר המפלגה ובכיריה. אך קראה – שסבו היה חבר במפלגה הנאצית – המשיך לגרום למפלגתו נזקים. השערוריות שנקשרו לו היו בין הסיבות שגרמו בשבועות האחרונים לירידה בתמיכה האלקטורלית ב"אלטרנטיבה לגרמניה".

לאחר שבמשך חודשים נהנתה בסקרים מתמיכה של כ-20% ויותר בכוונות ההצבעה של הבוחרים בגרמניה, נסוגה התמיכה במפלגה ל-16%. היא עדיין צפויה לצאת מהבחירות לפרלמנט האירופי כמפלגה השנייה בגודלה בגרמניה ובבחירות מקומיות שנערכו בסוף השבוע שעבר במדינת המחוז תורינגיה – מעוז של הזרם הקיצוני ביותר ב"אלטרנטיבה לגרמניה", המפלגה חיזקה את כוחה. אך במקום לנתב את הפופולריות שלה למהלך של התמתנות פוליטית, "אלטרנטיבה לגרמניה" נותנת לקיצונים שבשורותיה להכתיב את סדר היום ולעצב את תדמיתה הציבורית.

סילוקה של "אלטרנטיבה לגרמניה" משורות סיעת "זהות ודמוקרטיה" ערב הבחירות לפרלמנט האירופי פגע בסיכוייה הטובים של קבוצת מפלגות זו להפוך לראשונה בתולדותיה לסיעת הימין השנייה בגודלה בפרלמנט, אחרי סיעת השמרנים. רוב הסקרים צופים התחזקות משמעותית למפלגות החברות בסיעה זו.

"האיחוד הלאומי" בצרפת, "מפלגת החופש" של חירט וילדרס בהולנד, "מפלגת החופש" באוסטריה, ו"האינטרס הפלמי" בבלגיה צפויות לנצח בבחירות הללו. במדינות כפורטוגל צפוי הימין הריבוני להתחזק. באיטליה, מנגד, צפויה מפלגתו של מתאו סלביני, "ליגה" (שניצחה בבחירות האירופאיות ב-2019) דווקא להיחלש באופן משמעותי בשל מעבר קולות למפלגת השלטון של ג'יורג'יה מלוני.

"אחי איטליה" של מלוני חברה בסיעת ימין אחרת בפרלמנט האירופי, "אירופאים שמרנים ורפורמיסטים". לפני סילוקה של "אלטרנטיבה לגרמניה" משורותיה צפו הסקרים שסיעת "זהות ודמוקרטיה" תהיה המפלגה השלישית בגודלה בפרלמנט האירופי החדש, עם כ-84 צירים. כעת, היא ניצבת במקום החמישי, עם צפי ל-68 מנדטים.

אך כאן יש להוסיף את מהלכה הפוליטי הדרמטי השני של לה פן: בראיון שהעניקה בסוף השבוע ליומון האיטלקי "קוריירה דלה סרה", הפנתה לה פן לראש ממשלת איטליה, מלוני, קריאה להקים סיעה משותפת של מפלגות הימין שמימין למפלגות השמרנים המסורתיות, כדי לשנות את מאזן הכוחות הפנימי בפרלמנט האירופי.

"זה הרגע להתאחד, זה יהיה באמת יעיל אם נצליח, נהפוך לסיעה השנייה בגודלה בפרלמנט האירופי", אמרה לה פן, "אני חושבת שאל לנו לפספס הזדמנות שכזו. אני חושבת שמלוני ואני מסכימות על הנושאים העיקריים, בכלל זה השבת השליטה על ארצותינו (מידי האיחוד האירופי, א.ב.)". הקריאה של לה פן זכתה מיד לגיבוי מראש ממשלתה הקודם של פולין, מתיאוש מורבייצקי, מראשי מפלגת "חוק וצדק" החברה בסיעתה של מלוני.

לפי הסקרים האחרונים, סיעת "מפלגות העם" השמרניות, תמשיך להיות הסיעה הגדולה ביותר בפרלמנט האירופי, אם כי כוחה נחלש בשבועות האחרונים ועומד בסקרים על 165 צירים מתוך 720. הסיעה השנייה בגודלה, לפי הסקרים, היא סיעת הסוציאליסטים, שמתחזקת ל-143 צירים. הסיעה השלישית היא זו של הליברלים עם 80 צירים, ואחריה – "האירופאים השמרנים והרפורמיסטים" עם 75 צירים, וסיעת "זהות ודמוקרטיה" עם 68 צירים. איחוד בין שתי המפלגות האחרונות ייצור סיעה שבה יהיו 143 צירים. תיאורטית, לשורותיה ניתן יהיה להוסיף גם ציריה של מפלגת השלטון ההונגרית "פידס", שכרגע אינה חברה בסיעה כלשהי. מהלך כזה עשוי להפוך את סיעת הימין המאוחדת לשנייה בגודלה בפרלמנט, לפני הסוציאליסטים. אי סילוקה של "אלטרנטיבה לגרמניה" היה הופך איחוד כזה לסיעה הגדולה ביותר בפרלמנט האירופי ויוצר מהפך היסטורי. אך לה פן ידעה שלפנייתה למלוני חייב להיות מחיר של התרחקות מכל קיצוניות.

תוך שבועיים הצליחה ראש ממשלת איטליה להפוך לדמות המרכזית של הימין האירופי: תחילה הצהירה נשיאת הנציבות של האיחוד האירופי, השמרנית הגרמנייה אורסולה פון דר לאיין, על נכונותה לשבור את הבריתות הפוליטיות המקובלות בפרלמנט ובמוסדות האיחוד האירופאיים ולשלב כוחות עם מפלגות סיעתה של מלוני, הימין שמימין לשמרנים המסורתיים. פון דר לאיין זכתה בשל כך לביקורת חריפה ביותר מצד סיעות הסוציאליסטים והליברלים. הליברלים גם השעו משורותיהם את המפלגה הליברלית השוודית, החברה בממשלתה הנתמכת ע"י "מפלגת השוודים הדמוקרטים", החברה בסיעתה של מלוני, וכעת, מגיעה הצעת השותפות מצדה של לה פן. בהיותה כה מחוזרת, הכריזה מלוני שהיא מוכנה לשיתוף פעולה עם כל מפלגה בימין האירופי. החלטתה תהייה תלויה, מן הסתם בתוצאות האמת של הבחירות שייוודעו ב-9 ביוני.

עם זאת, עולה השאלה האם מלוני ראויה לתפקיד כה מרכזי בימין האירופי בתקופה הנתפסת ע"י רבים כגורלית לעתיד "היבשת הישנה" והציוויליזציה המערבית. למרות שהיא עומדת בראש ממשלת "ימין על מלא", לא מימשה מלוני רבות מהבטחותיה לבוחרים והקפידה ליישר קו עם האיחוד האירופי ולהימנע מעימות עמו. פרשנים פוליטיים שונים באיטליה מגדירים את רה"מ כאופורטוניסטית וחסרת עמוד שדרה אידיאולוגי. אחרים רואים בה פוליטיקאית מציאותית וגמישה. מיוחסת לה שאיפה להחליף בבוא העת את פון דר לאיין בראשות הנציבות האירופית.

גם גישתה לישראל אינה משקפת את התמיכה הרחבה לה זוכה ישראל בחוגי הימין באיטליה. כבר בדצמבר אשתקד היא הצהירה, שזכותה של ישראל להגן על עצמה צריכה לעלות בקנה אחד עם החוק הבינלאומי. זאת, לאחר שבביקור בישראל שבועיים לאחר טבח ה-7 באוקטובר, הצהירה בתום מפגש עם רה"מ בנימין נתניהו, שהיא מאמינה שישראל יודעת הכי טוב להילחם בטרור. לאחר אירוע הדמים ברפיח, השבוע, שיוחס לתקיפת צה"ל עוד בטרם בוצעה חקירה של נסיבותיו, יצא שר ההגנה האיטלקי, גידו קרוסטו, חבר מפלגתה של מלוני, בהתקפה חריפה על ישראל והאשימה ב"זריעת שנאה" שתשפיע על הדורות הבאים של הפלסטינים.

במטרה לתת ביטוי פומבי יותר לתמיכה הפוליטית בישראל בקרב הימין האיטלקי נערך בשבוע שעבר במילאנו כנס יסוד של תנועת "הרפובליקנים", המבקשת להגן על ערכי התרבות היהודית-נוצרית אל מול ההגירה ההמונית ממדינות האסלאם, להקים רשת מפלגתית רפובליקנית במערב ולחזק את הקשר עם ישראל. בכנס השתתפו פעילים ממפלגות הימין השונות באיטליה וכן משלחות ממדינות אירופאיות נוספות. את ישראל ייצג באירוע הח"כ מהליכוד, אריאל קלנר, ראש משלחת הכנסת ליחסים עם הפרלמנט האירופי.

"בכל מה שקשור לישראל, הימין-מרכז באיטליה ובאירופה זקוק לחשיבה מחדש", אומר אחד ממארגני הכנס, "ישנה עדיין בזירה הפוליטית ביישנות מסוימת לעמוד לצידה של ישראל ולהתנגד בצורה ברורה לפלישה המוסלמית ולטירוף המערכות הפרוגרסיבי. אנחנו מאמינים, שאיחוד כוחות יוכל להביא לשינוי הרצוי".