העתידן פרופסור דוד פסיג ישב לשיחה עם שניאור ובר לשיחה סביב העתיד הצפוי למדינת ישראל אחרי המלחמה לאור ההתפתחויות בשנים האחרונות
פרופ' דוד פַּסיג, חוקר עתידים המתמחה בחיזוי מגמות טכנולוגיות, חברתיות וחינוכיות התארח בפודקאסט 'כור ההיתוך' לשיחה מעמיקה עם שניאור ובר על המצב הבטחוני והחברתי, ושרטט את המגמות הצפויות בישראל בשנים הבאות לאור האירועים שהתרחשו במדינה בשנים האחרונות.
חשוב לו להבהיר כי במסגרת תפקידו הוא חוקר את העתיד בהתאם לשיטות מדעיות ועל מנת לתרום להווה: "אני חוקר עתידים סבירים ואפשריים דרך תבניות ותהליכים של דברים שכבר קרו".
פרופ' פסיג אמר בפודקאסט כי "מבחינה כלכלית, חברתית, חיוניות ועוצמה צבאית אזורית, אנחנו לא הולכים לרדת מבמת ההיסטוריה, כפי שיש החוששים. להפך. אנחנו בתנופה של עלייה שתימשך שנים רבות. כשאתה מסתכל על כל המדדים שלפיהם נמדדת התקדמות של מדינות, ישראל היא המדינה המערבית היחידה עם אוכלוסייה מאוד צעירה גדולה – 45% נמצאים מתחת לגיל 25. יש לנו שיעורי פריון שאין כדוגמתם בעולם המערבי המתועש – 3.1 ילדים לאישה".
בפודקאסט, מתייחס פסיג לשסעים בישראל ואומר כי "לצערי הרב יש סיכוי לא קטן, שמלחמת אזרחים ישראלית אכן תתרחש. אני מדבר על זה כבר כמעט שלושה עשורים. הסיבה לכך פשוטה. מדינת ישראל הוקמה על בסיס מה שאני קורא ברית גורל. כלומר, זרמים שונים ומנוגדים של היהדות התאחדו בקונגרסים הציוניים מתחת לכותרת 'ציונות'. כל אחד מהזרמים האלו שם בצד את החזון שלו לגבי זהות, מהות ועתיד המדינה היהודית – כדי לפתור את הבעיה הבוערת: רדיפות ופוגרומים. כך נוצרה ברית הגורל כדי לבנות בית לאומי לעם היהודי, כדי שהגורל שלנו לא יחזור על עצמו".
לדברי פרופ' פסיג, "בתקופת לימודיי במכון מנדל עשינו ניסוי, שבו נציגי כל אחת מהחברות הישראליות הציגו חזון למדינה מתוקנת לפי הערכים שלהם. המתנחלים, הערבים והשמאל הפוסט־ציוני, החרדים, אנשי ימין ביטחוני ואנשי שמאל חברתי. זה היה מדהים לראות איך כל חזון אידילי של קבוצה היה הסיוט של כל השאר, אם ימומש במלואו. שם הבנתי שהישראליות היא מיצוע אפשרי של אידיאולוגיות המתנגדות אחת לשנייה. אם מושכים את השמיכה האידיאולוגית לכיוון אחד בלבד, היא תיקרע מהצד השני או תיקרע כליל".
"כשברור שאי אפשר לחזור לחזון שלפני ברית הגורל, תופיע מלחמת אזרחים בין הזרמים השונים. ומה שקורה בדרך כלל זה שאחרי המלחמה הזרמים השונים כל כך המומים מהאלימות שהתפרצה, שהם מתחילים לחשוב איך לעשות את זה אחרת. הם מבינים שאידיאולוגיות ראשוניות כבר אינן רלוונטיות למציאות של ארבעה דורות מאוחר יותר".
פסיג מציין כי "בדרך כלל מלחמות אזרחים מתחילות ברצח מנהיג, אבל לוקח עוד דור אחד לפחות עד אשר המלחמה פורצת. המנהיגים שנרצחים הם בדרך כלל מנהיגים של דמות אב. זה לא מקרי שמחפשים לרצוח דמות אב, שכן גם מבחינה פסיכולוגית כדי להתפתח אנחנו צריכים להרגיש שעלינו לנתק את עצמנו מהעבר".
הנקודה היא שיש עוד כאלה שמבינים שאנחנו לא יצאנו מהג׳ונגל וכדי לשרוד עלינו להמשיך את ברית הגורל ולחיות במציאות בה אפשר להשיג רק חלק מהחזון.
זו הסיבה שבן-גביר, לוין וגפני יכולים להסתדר בקואליציה אחת בלי ריבים פנימיים.
(אך יד גם גוונים בימין שלא מראים אותה מוכנות לפשרות וויתורים).
אלה עוד נותנים לי תקווה שאפשר להגיע לעתיד ללא מלחמת אזרחים.
מכון מנדל….
"בתקופת לימודיי במכון מנדל עשינו ניסוי, שבו נציגי כל אחת מהחברות הישראליות הציגו חזון למדינה מתוקנת לפי הערכים שלהם. המתנחלים, הערבים…."
להכליל את בני העם האויב תחת השם 'ישראל' שהוא שם מיוחד ליהודים, מהווה את המכשול הלוגי הראשון….
כשהנל יתפכח ויחזור למציאות מהעתיד בו הוא שוגה – נדבר.
מיום שחרב בית המקדש ניתנה הנבואה לשוטים
הפרופסור נוטה לספק כמה שיותר נבואות כלליות, ואז אם כמה מתוכן מתגשמת, זה נזקף לזכותו. אותו דבר קרה עם מגיפת הקורונה והפלישה הרוסית לאוקראינה: פסיג הבטיח מחלות, מלחמות, אסונות טבעיים והומניטריים, ואז נופה, לפי תורת ההסתברות משהו אכן קרה. לענ"ד באותה מידה במקום עתידן מדופלם אפשר להקשיב לאיזה גורו רוחניקי סטייל ניר בן ארצי.
יש פה הצגה של סימטריה שקרית-נכון ש100% מהחזון של האחר זה בדרך כלל סיוט אבל יש כאלה שאצלם גם 50% זה סיוט ויש כאלה שלא.
המציאות היא שבעוד השמאל-מרכז לא מסוגל להראות ותרנות ופשרנות (ממשלת בנט-לפיד נפלה כי הם לא חלקו כח עם אנשי ימינה ורע״מ) בגוש הימין יש קבוצה של זרמים שמסוגלים לחלוק כח ולהימנע לחלוטין מריבים מתוך הבנה שברית הגורל חיונית ולכן לתת לזרמים אחרים הרבה כח (לצערנו זה לא כלל גווני הימין אבל עובדתית בן-גביר, לוין וגפני מצליחים לתת זה לזה להיות שרים עם גיבוי בלי לריב).
וזה אומר שיש עוד תקווה להימנע ממלחמת אחים.