ח"כ לשעבר מיכאל רצון נפרד מהאיש שהיווה עבורו השראה
דוד לוי, המנהיג, שהלך השבוע לעולמו נחשב כמי שפרץ את הדרך וחצב אותה בשתי ידיו לשילוב בני עדות המזרח, אנשי ישראל השנייה, בתנועת הליכוד ובמנהיגות הישראלית הפוליטית בכלל.
ב-1988 הגעתי אליו לפגישה אישית, עת התמודדתי לראשונה על מקום ברשימת הליכוד לכנסת. אז הייתה נהוגה עוד שיטת "השביעיות", שהייתה מורכבת וייחודית. כמי שנמנה עד אז על מחנה "שמיר-ארנס" זו הייתה פגישה שממנה נדמה שלא הייתה עוד דרך חזרה. נשבתי בקסמו ובדרכו של דוד.
אישיותו יוצאת הדופן של דוד לוי היא שכבשה רבים כמוני בליכוד ובעם. הוא החל כפועל בניין וצמח כמנהיג פועלים אותנטי שמעולם בכל דרכו מאז לא גבה לבו ולא שכח את הדרך בה הלך. הוא נלחם לקיומה של חברה שוויונית וצודקת, עד שהיה בעצמו מועמד לתפקיד יו"ר ההסתדרות.
הוא היה איש עדות המזרח הראשון שזכה לתפקיד שר כלכלי בכיר בממשלתו הראשונה של מנחם בגין ועד שמונה לתפקיד שר החוץ וסגן ראש הממשלה לצידו של ראש הממשלה יצחק שמיר. אלו שלעגו לו בדרך, למדו להעריך אותו על הנחישות, על המקצועיות בכל תפקיד שמילא, על הראייה האסטרטגית שגיבש והמתינות שהפגין בצמתים הקריטיים של מדינת ישראל, להן היה שותף.
במדינת ישראל של שנת 2024 כמעט ולא מתקיימת אפליה על רקע עדתי אבל בשנים בהן התייצב דוד לוי במגרש הפוליטי אפליה עדתית הייתה בכל מקום – בצבא, במקומות עבודה, בשירות הממשלתי, באקדמיה ובתרבות.
בתפקידו הראשון כשר השיכון כבר יזם והוביל את פרוייקט שיקום השכונות ופעל להקמת אלפי יחידות דיור חדשות, במיוחד בעיירות הפיתוח כפי שנקראו אז ובערי הפריפריה. כאיש בית שאן, שאותה מעולם לא עזב, הוא הבין את החשיבות של דיור הולם עבור משפחות צעירות ועבור אוכלוסיות מוחלשות, ועשה כל שביכולתו על מנת לספק פתרונות דיור בר-השגה.
בשנים שאחר כך, עת שירתי כחבר כנסת לצידו וכסגן שר המסחר והתעשייה, ראיתי בו את הנציג הבולט של תפיסת הצדק החברתי בחלוקת משאבי המדינה. דוד לוי האמין בשוויון הזדמנויות ובזכותו של כל אדם לחיות בכבוד ממשכורת הוגנת והגנה על תנאי העסקה.
דוד לוי בלט גם בזכות נאומיו הרהוטים וידע להלהיב ולסחוף אחריו אנשים. הוא ידע, כמו מנחם בגין, להתחבר אל האנשים, לדבר בשפתם של פשוטי עם, ולהבין את מצוקותיהם.
מורשתו של דוד לוי ממשיכה לחיות גם היום, שנים לאחר פרישתו מהחיים הפוליטיים. רבים ממהלכיו והישגיו בתחום הדיור, הרווחה והעלייה ממשיכים להשפיע על החברה הישראלית. דמותו ומורשתו משמשים מודל לחיקוי לפוליטיקאים ולפעילים חברתיים, שממשיכים בדרכו ומנסים לקדם את אותם הערכים עליהם נלחם.
גם היום אני משוכנע שמדינת ישראל הפסידה את מי שהיה יכול להיות ראש הממשלה הטוב ביותר שיכלה להעמיד. אני משוכנע שאם דוד לוי היה מקבל את התמיכה והאהדה הגדולה כבר אז מדינת ישראל הייתה יוצאת נשכרת והפערים והשסעים שאיתם אנו מתמודדים בעשור האחרון היו נחסכים מאיתנו.
ומשלא נבחר לראשות הממשלה, הייתה הזדמנות לתיקון בהתייצבות מאחורי מועמדותו לתפקיד נשיא המדינה, הזדמנות שהוחמצה פעמיים.
דוד לוי היה איש ציבור יוצא דופן, ופוליטיקאי שהקדיש את חייו לשירות הציבורי. הוא הקים משפחה לתפארת, ציונית ואוהבת ישראל ועל כך הייתה גאוותו הגדולה.
אל מול האתגרים והקשיים שאיתם מתמודדת מדינת ישראל בשנת 2024, בביטחון, בכלכלה ובחברה, אני משוכנע שתבונתו המדינית והראייה האסטרטגית יוצאת הדופן של דוד לוי חסרה סביב שולחן קבלת ההחלטות.
מיכאל (מיכי) רצון, הוא יו"ר קבוצת אב-גד וכיהן כחבר כנסת וסגן שר מטעם תנועת הליכוד
גדלתי בשמאל , ספגתי , זילזול אין סופי לדויד לוי , שינאה ותיעוב רבנים ומתנחלים ..עיתון הארץ , זה הרבה מעבר להנדסת תודעה , זו חבלה תרתי משמע ..