תעמולת ה"שליטה המבצעית": מדוע הדיווחים של צה"ל מטעים

בתחילת ינואר ערך דובר צה"ל תא"ל דניאל הגרי מסיבת עיתונאים מושקעת. במשך יותר מעשר דקות הוא סיכם "שלושה חודשים למלחמה", בהרצאה עם סרטונים וגרפיקה מרשימה, שהוקדשו "להסביר את הלחימה בעזה" לציבור הרחב.

הגרי, כדרכם של קצינים אג"מיים, היה נחרץ ונחוש. "אחת ממטרות המלחמה היא לפרק את חמאס. המשמעות היא לפרק את היכולות הצבאיות", הכריז. לצורך זה "צריך להבין את האויב חמאס, ואיך הוא פועל… חמאס בנוי במסגרות של גדודים". פירוק חמאס, אם כן, משמעו פירוק היכולות הצבאיות של גדודי הארגון.

למרבה העניין, הגרי בחר דווקא בג'באליה כדוגמה להישגי צה"ל. הוא פירק את "פירוק חמאס" לחמישה יעדים, ועבר עליהם לפרטיהם. היעד הראשון הוא "לחסל את מפקדי חמאס", וכך לפגוע ב"מערך הפיקוד והשליטה" של הארגון. בג'באליה חוסל מג"ד, סגן מפקד חטיבה, 11 מ"פים, ומפקד החטיבה הצפונית. "הרג המפקדים הקשה על המחבלים להילחם באופן מאורגן, והוביל לכניעה של רבים", הוא מדווח.

היעד השני הוא "לחימה בשטח מול המחבלים". כאן הבשורות המשמעותיות ביותר שנותן הגרי: "כוחותינו כיתרו וטיהרו את מרחב ג'באליה", הוא מבשר. "רק בג'באליה חיסלנו קרוב לאלף מחבלים". שלושת היעדים הנוספים הם: "לאסוף מודיעין בשטח", "לאתר ולהשמיד רקטות ואמצעי לחימה, ואת האתרים שבהם הם מיוצרים", ו"להשמיד את התשתית התת־קרקעית". בג'באליה, הוא מרחיב, "מצאנו שמונה קילומטרים של תוואי תת־קרקעי ויותר מארבעים פירים", כולל "המפקדה הצפונית של חמאס". הם נוטרלו והושמדו, בין השאר בעזרת "אמצעים טכנולוגיים מסווגים".

הסיכום של הגרי חד־משמעי: "בסופה של לחימה עיקשת ונחושה, פירקנו את המסגרת הצבאית של חמאס בג'באליה. חמאס לא מתפקד באזור הזה באופן מאורגן, ושללנו את יכולות הטרור המרכזיות במרחב". ג'באליה, כאמור, היא רק דוגמה: "עכשיו תחשבו על מה שעשינו בג׳באליה, ותכפילו בשמונה מרחבים שמכסים את כל צפון הרצועה… השלמנו את פירוק המסגרות של חמאס בצפון הרצועה". הדברים הללו הודהדו לציבור, דרך עיתונאים מתודרכים בכל כלי התקשורת, עד לסיכום שקבע כי "מתוך 24 גדודים של חמאס, 17 כבר הוכרעו".

כאן אנו מגיעים למושג מפתח נוסף: "שליטה מבצעית". כך למשל אמר בדצמבר מפקד אוגדה 162 תא"ל איציק כהן: "אוגדה 162 בשליטה מבצעית בג'באליה. ג'באליה היא לא ג'באליה שהייתה… האוגדה הביאה לפירוק היכולת הצבאית של חטיבת צפון העיר עזה". כשנשאל הגרי על אותה "שליטה מבצעית" הוא ענה: "השליטה המבצעית, זה דבר בשפה צבאית… אני יכול לקיים פעילות מבצעית במרחב. אני מקיים בו פשיטות, אני נע בו וכיוצא בזה… זה שטח שטיהרנו אותו, לקחנו בו את רוב התשתיות של חמאס, אותן תשתיות תת־קרקעיות… זו המשמעות של ההישג הגדול".

קל לראות ש"שליטה מבצעית" בעגה הצה"לית כרוכה ב"פירוק גדודים". השגת "שליטה מבצעית" משמעה טיהור השטח, הרס רוב התשתיות והריגת מחבלים ומפקדים – הגדרות ה"פירוק". יש רק בעיה אחת. מדובר במושגים תאורטיים מומצאים ולא מקצועיים. הכשלים שלהם זועקים.

נתחיל עם "פירוק גדודים". נשמע כהישג מרשים. פירקת משהו, משמע הוא מפורק. בפועל, ה"פירוק" קצר מועד. צה"ל חיסל מג"ד? בתוך זמן קצר ממונה חדש. צה"ל הרג אלפי מחבלים? חמאס מגייס מחבלים חדשים. צה"ל מפרק תשתיות? אחרי שהוא עוזב הן נבנות במהירות מחדש.

העניין הוא שבצה"ל מספרים לנו רק על הפירוק ושותקים על השיקום. לכן נוצר בציבור רושם שיש התקדמות במלחמה, ומתקבלת השערה טבעית שככל שהמאמץ יימשך, ההישגים יצטברו – עד ל"ניצחון המוחלט". בפועל, זו אשליה. משל למה הדבר דומה? לאדם שלווה מיליון שקל ומספר שהוא בעל "שליטה פיננסית רב־נכסית". הוא מציג את חשבון העו"ש שלו לראווה, ובאמת יש שם מיליון – אבל הוא לא מספר שכולו חוב. זוהי הנוסחה של תעמולת ה"ניצחון" הצה"לית.

גם "שליטה מבצעית" היא מושג פסאודו־מקצועי. ההגדרה הצבאית מתייחסת לכמות הכוח הנדרשת כדי לפעול בגזרה אחרי שהושגה בו "שליטה". גם זו הגדרה מומצאת ובעייתית, משום שכמות הכוח הנדרשת לפעולה צבאית היא תמיד ניחוש, לא ערך מבוסס. לצורך הדוגמה, אם צה"ל סבור שלצורך מבצע במקום מסוים בעוד חודש הוא יוכל להשתמש במחלקה או פלוגה, אז יש לו היום "שליטה מבצעית". כן, זה לא רציני כמו שזה נשמע. שנית, וחשוב יותר, אפילו לפי ההגדרה המוזרה הזו בפועל אין שליטה מבצעית כמעט בשום מקום ברצועה.

את שתי הנקודות הללו הוכיחה החזרה האחרונה לג'באליה, שכאמור כבר הוכרזה כמפורקת ונשלטת. בחודש האחרון נלחמה בג'באליה אוגדה במשך 20 יום, עד שנסוגה. שוב הורגים "מפקדי חמאס", שוב הורסים תת־קרקע, שוב משמידים ציוד, שוב "מפרקים" גדודים – דברים שלכאורה כבר הושגו. לא שליטה ולא מבצעית.

המושג של "שליטה מבצעית", אם כן, הוא פיקציה לא מקצועית, בדיוק כמו שהטענה ל"פירוק גדודי חמאס" בכל צפון הרצועה היא פיקציה. הגרי וחבריו משתמשים במערכת מושגים פסאודו־צבאית כדי לצייר תמונה שפרטיה אולי נכונים ובכל זאת היא מטעה לגמרי.

עוקבים עצמאיים מדווחים את מה שצה"ל מצניע. שבצה"ל הופתעו מעוצמת גדודי חמאס ה"מפורקים" לכאורה בג'באליה. שהמבצע נגדע באיבו, מפני שהתברר שגם אוגדה – הרבה יותר ממה שנדרש לפי נוסחת הקסם של "שליטה מבצעית" – איננה מספיקה. ושהפעם נכנסו למקומות שלא באמת נכבשו לפני כן, כשהכריזו ש"מרחב ג'באליה" מטוהר.

הבעיה היא שההונאה לא נעצרת כאן. היא ממשיכה לוועדות הכנסת, לממשלה ולקבינט. רוב השרים והח"כים חסרי אונים מולה. צמרת צה"ל מוכרת לוקשים לעצמה, לתקשורת ולנבחרי הציבור, וכולם הופכים לשופרותיה. כך, כשנתניהו אומר ש"נותרו רק ארבעה גדודים של חמאס, ברפיח", הוא מהדהד את התעמולה הצה"לית. השקר הופך לקונצנזוס, בזמן שבפועל גם צפון הרצועה עדיין שוקק אנשי חמאס במסגרות גדודיות מתפקדות.

תרבות מבוססת שקר כזו היא בסיס רעוע מאוד לבניית ביטחון לאומי. כל מי ששותף בה חייב להיות מורחק. מגיע לעם ישראל ולוחמיו דרג צבאי מקצועי וישר, ודרג מדיני שיכול לפקח ולהנחות את מערכת הביטחון כראוי.

פורסם במקור ראשון, [11.06.24]. אנו מודים לעיתון על הרשות לפרסם