עשרים שנה אחרי מותו, יש מי שאומרים שהרלוונטיות של רייגן נשחקה. הם טועים
אני זוכר את האירוע כאילו התרחש אתמול: ישבתי בקתדרלה הלאומית והקשבתי לתפילות המהדהדות בשקט בין קורות הגג. אני זוכר כיצד צפיתי במרכבה נושאת את ארון הקבורה אל הקפיטול, כאשר ילדיי הצעירים לצדי. קשה להאמין כי חלפו עשרים שנה מאז שהנשיא רונלד רייגן עזב את העולם הזה.
חיי הפוליטיים החלו בשורות המפלגה הדמוקרטית. אך כאשר שמעתי את הקול, את החזון ואת האופטימיות של רונלד רייגן, ידעתי שאני שייך למפלגה הרפובליקנית.
הגעתי לטקס האשכבה כדי לחלוק כבוד לנשיא הארבעים. כאשר התמודדתי לראשונה על מקום בקונגרס בשנת 1988, הוזמנתי לוושינגטון כדי לפגוש בנשיא. הודיתי לו על כל ההשראה שהעניק לדור שלי שחזר להאמין בארצו.
וזה בדיוק מה שרייגן עשה. שנות ה-70 הסוערות השאירו את אמריקה במצב כלכלי, פוליטי ותרבותי שגרם לרבים לאבד אמון בארה"ב וביסודות עליהם קמה. חלק אף האמינו כי בריה"מ והקומוניזם ימשיכו לחיות הרבה אחרי הניסוי האמריקני. אך הנשיא רייגן ידע כי תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר, וידע כי בקרוב הבוקר יזרח על אמריקה שוב.
כאשר רייגן נכנס לבית הלבן, שיעור האינפלציה עמד על ספרות כפולות, שיעורי האבטלה נסקו, ורעיונות הקומוניזם התפשטו כאש בשדה קוצים. כאשר יצא מן הבית הלבן בתום כהונותיו, הוא עזר ליצור את הכלכלה החזקה ביותר בעת המודרנית, הקומוניזם הסובייטי נשם את נשימותיו האחרונות, והמלחמה הקרה עמדה להסתיים בניצחון אמריקני. הוא השיג את כל אלה לא באמצעות פשרה על עקרונותיו, אלא משום שעמד בנחישות עבור מה שידע שהוא נכון וצודק.
חלק מהרפובליקנים כיום רואים ברייגן דמות השייכת בעיקר לספרי היסטוריה: נערץ אך לא רלוונטי עוד לאתגרים הקיימים. אני חולק על כך. בעוד סוגיות מסוימות עשויות לצוץ או להיעלם, העקרונות הבסיסיים של אמריקה נותרו ללא שינוי. העקרונות אותם הוביל רייגן – ממשלה מצומצמת, ערכים מסורתיים, הזכות לחיים וביטחון לאומי נחוש – ימשיכו לעמוד לנצח גם בדורות הבאים כסימן לנתיב בו ארצנו צריכה לצעוד.
העקרונות האמריקניים האלו הם הבסיס עליו קמה האומה. הם הובילו את אמריקה דרך מלחמת אזרחים, שתי מלחמות עולם והאימה של ה-11 בספטמבר. הם ימשיכו לשרת אותנו גם באתגרים עתידיים.
ישנה כיום אופנה של הטלת ספק בחוכמתו של רייגן וברלוונטיות שלה לימינו. טרנדים פוליטיים משתנים כל הזמן, אך העקרונות השמרניים והרעיונות אותם קידם רייגן הם באמת נצחיים. הם מחווטים ב-DNA האמריקני שלנו, החל מן האבות המייסדים ועד להווה, והם ימשיכו להדהד זמן רב אחרי שגם אנחנו נצטרף לנשיא ה-40 בעולם הבא.
הטור התפרסם לראשונה באתר נשיונל רוויו. אנו מודים על הרשות לפרסמו.
בבקשה, זאת פניה למנהלי האתר
כל פודקאסט וכל פוסט שכתוב כל כך קטן, תצרפו הקראה.
כשאין הקראה אני מתלבטת אם זה הזמן עבורי להתאמץ ולקרוא.
עם הקראה אין לי התלבטות.