בצה"ל מתדרכים על "פירוק גדודים" והכרעת החמאס אבל מדובר בשגיאה יסודית בהבנת טבעה של המלחמה וצורת הפעולה של גרילה
בימים האחרונים מתרבים הדיווחים מצידו של צה"ל כי הפעולה ברפיח קרובה לסיום וכי גדודי החמאס בה על סף "פירוק". כך דיווח דורון קדוש על הערכת מצב שהתקיימה בפיקוד דרום בשבוע שעבר: "בפיקוד הדרום סבורים שחמאס חדל מלהיות צבא טרור סדור ומאורגן, והפך ל״צבא גרילה״ שבנוי מהתארגנויות מקומיות".
כבר במשפט הזה טמון כשל עמוק המשקף חוסר הבנה של המערכת היריבה. למרות המצב המתקדם שבו היה החמאס ערב המתקפה על יישובי העוטף, הוא לא חדל מלהיות צבא גרילה. רמת הסדר והארגון שלו הייתה מוגבלת, והוא תמיד היה מבוסס על התארגנויות מקומיות. ההבדל בין "צבא טרור" לבין "צבא גרילה" בחלוקה המלאכותית הזו, הוא היכולת לפעול בצורה מתואמת ובמסגרות גדולות. היכולת להפעיל שליטה מרוכזת, מערכת לוגיסטיקה, לנהל אסטרטגיה ועוד.
אולם למעט המתקפה על העוטף שבוצעה בכוח בסדר גודל בינוני של כ-1,000-1,500 מחבלי נוח'בה, שממילא ראו במשימה הזו משימת הקרבה, לחמאס לא היה כוח מתמרן או "על אזורי" סדור. למעשה, גם מחבלי הנוח'בה עצמם היו מבוססים על התארגנויות מקומיות. כפי שצה"ל דאג להדגיש שוב ושוב במהלך המבצע כאשר השתלטו על שכונה או כפר, ש"מפה יצאו המחבלים" שפשטו על יישוב מסוים בעוטף.
למעט הנוח'בה, שגם הוא "סדור" במידה מוגבלת מאוד, שאר ההתארגנות של חמאס תמיד הייתה מקומית. גדודי רפיח לא עלו לתגבר את גדודי שג'עיה כאשר גולני תקפו שם וגדודי חאן יונס לא הוקפצו לבית חאנון לבלום את מתקפת צה"ל. מתחילת המתקפה כל מסגרת פעלה במקומה כארגון גרילה בהגנה. מלבד מספר קרבות גדולים יחסית במוצבים מאורגים, שיטת הפעולה של החמאס לא השתנתה. הם נטמעים באוכלוסייה, מסתתרים במנהרות, עוברים מבית לבית ומפיר לפיר ומזנבים בכוחות.
וכאן אנחנו מגיעים לנקודה הבאה. מערכת הפיקוד והשליטה של חמאס. קדוש מדווח כך:
"בצה״ל סבורים כי חמאס איבד את יכולת הפיקוד האחידה בכל הרצועה. כלומר: כל מפקד מקומי שולט במרחב שלו, ללא תיאום וקשר ביניהם.
12 מתוך 24 מג״דים בחמאס חוסלו, יש להם מחליפים. לפי צה״ל – איכותם פחותה".
גם כאן, תפקיד המג"דים והחשיבות שלהם בארגון טרור הרבה פחות מרכזי מזה של מפקדים בצבא סדיר והיררכי. אם אין גדודים מתמרנים, מערכות לוגיסטיקה, מתקפות מתואמות, פעיל זוטר לא צריך את המג"ד שלו כדי להציץ מפיר ולירות RPG על טנק של צה"ל. אולי אצלנו רגילים לבקש אישור על כל ירי, אבל החמאס לא צריך.
שאלת פירוק החמאס כמסגרת לוחמת היא מרכזית פה ויש בה כשל רציני של הצבא. על פי תדרוכים לכתבים הצבאיים, השיטה עובדת כך. צה"ל אוסף מודיעין על היקפו של הגדוד, ולאחר מכן פועל להרוג את הפעילים שבו. כשמגיעים למספר של 70 אחוז מכוח האדם של הגדוד, צה"ל מכריז ש"הגדוד פורק". זו ההערכה שעומדת בבסיס הצהרות חוזרות ונשנות של דובר צה"ל וגורמים אחרים על כך שגדודים מסוימים "פורקו", וזו התשתית לקביעה של אלוף פיקוד הדרום שהחמאס כמעט "מפורק" לחלוטין.
ההערכה הזו מדאיגה מאוד. יש כאן חוסר הבנה של הגרילה, שיטת הפעולה של החמאס והיחסים בינו לאוכלוסייה. כל המדדים כאן לא רלוונטיים, והמספרים מנותקים מהמציאות – קחו למשל את העובדה שעדיין סופרים את סדכ החמאס ביחס ל7.10. כשבינתיים חלפו 8 חודשים, פרק זמן שבו צה''ל מכשיר רובאי 07. וזה בלי… https://t.co/0v8oODYbgp
— עקיבא ביגמן הישן והממלכתי (@akibigman) June 18, 2024
זו שגיאה קשה, משתי סיבות. ראשית, כפי שהסברתי, החמאס לא פועל בגדודים וחטיבות במובן הרגיל של המילה. גם כשגדוד "מפורק" לוחמיו עדיין יכולים לפגוע קשות בלוחמי צה"ל, ולהמשיך את השליטה האפקטיבית שלהם באוכלוסייה, נקודה שנרחיב בה בהמשך. בניגוד לצבא סדיר שבו גדוד שחדל מלתפקד, בדרך כלל גם נכנע ומניח את נשקו בצורה מסודרת, הגרילה לא עובדת ככה. עובדה פשוטה היא שכמעט ולא ראינו כניעה המונית של מחבלי חמאס. מעט האירועים שדווחו כך בתקשורת היו למעשה מעצרים המוניים של גברים בגיל לחימה שרובם הגדול שוחרר מיד לאחר מכן היות ולא היו קשורים לחמאס.
אבל יותר מזה: צה"ל מתייחס במספרים הללו רק לתמונת המצב הידועה לנו, בדרך כלל על בסיס מודיעין מלפני המלחמה. מה זה אומר שהרגנו 70 אחוז מהגדוד? ביחס למה?
על פי הדיווח של דורון קדוש, הניתוח הזה מתבסס על סד"כ החמאס בתחילת המלחמה. שימו לב:
"צה״ל חיסל עד כה 14,000 מחבלי חמאס, מתוך כ-30,000 פעילי הזרוע הצבאית. כלומר מעריכים שנותרו 15,000 פעילים בחיים. מתוכם – גורמי המודיעין מעריכים שכ-5,000 נמלטו מלחימה מול צה״ל. הם מוגדרים ״ברחנים״, ורובם נמלטו מאזורי התמרון, כנראה ללא נשק, לאזורי העקורים הסד״כ הפעיל שנותר ברצועה מונה כעת כ-10,000 מחבלים".
זהו מספרם של פעילים חמאס בתחילת המלחמה. ואם חוסלו כמחצית מהם, ובניכוי ה"ברחנים" רק שליש נותרו פעילים, סימן שמתקרבים לאותו רף של 70 אחוז שבו ניתן להכריז על החמאס כ"מפורק". אולם זו שגיאה קשה. הנתונים הללו מתבססים בדרך כלל על בסיס רשימות של מקבלי שכר, רשימות מגויסים פעילים ומידע מודיעני "רשמי" אחר, אך הוא לא רלוונטי. מחבל חמאס שעבר את גיל הלחימה ויצא מ"הרשימה" (כמו מילואימניקים בפטור בצה"ל), הוא עדיין מחבל פעיל, בעל יכולות ואימון. כל שהוא צריך זה נגישות לנשק, שברצועת עזה לא חסר, והוא קטלני כמעט כמו חברו הצעיר ממנו במספר שנים. מעבר לכך, חמאס מגייס כל הזמן צעירים ואחרים לשורותיו. זהו לא צבא רשמי. לא צריך לעבור גיבוש וחודשי אימון מפרכים. כל שצריך זה נשק והדרכה בסיסית. ואת זה לא קשה לסדר.
המלחמה כבר חצתה את החודש השמיני מתחילתה. בצה"ל יודעים להכשיר לוחמים רובאי 07 בפרק הזמן הזה, אני בטוח שהחמאס מצליח לבצע את ההכשרה שלו בפחות זמן. העובדה שצה"ל ממשיך להעריך את כוחו של החמאס על סמך נתונים מתחילת המלחמה, מלמדת על כשל תפיסתי בסיסי.
מעבר לכך, המספרים שצה"ל משתמש בהם הם של החמאס, מה לגבי הג'יהאד האסלאמי? הוא מנה לפני המלחמה בערך 10,000 איש, שכ60-70 אחוז מהם מוגדרים כ"תפקידי לחימה". אבל למרות שלא סופרים באף הערכה ובהודעה לעיתונות, להילחם הם יודעים.
העובדות בנושא הזה ברורות. בינואר דובר צה"ל הכריז חגיגית שגדוד ג'באליה "מפורק". ובמאי, צה"ל נאלץ להילחם שם שוב, מול עוצמת התנגדות קשה מאוד, וספג שם אבידות. גם שכונת זיתון כבר "טוהרה" בעבר, ושוב צה"ל נלחם בה לפני כמה שבועות, בקרבות קשים. וגם בבית חאנון, שכבר נכבשה בדצמבר, צה"ל חזר שוב לפעול לאחרונה והשמיד בה מנהרות.
מאיפה באו כל המחבלים הללו שהציבו אתגר בפני צה"ל בפשיטות האחרונות? אין ספק שחמאס משתקם, ושהדיווחים על "פירוק" מסגרות על בסיס סטטיסטיקות מיושנות, פשוט לא קשורים למציאות.
הכותרת עושה חסד עם הנתונים
אז הנה מה שבפנים:
בדיווח מודיעיני מלפני שבועיים נמסר לכנסת כי 13 גדודי חמאס חזרו לכשירות בינונית (יש שיאמרו בינונית נמוכה).
כלומר המאבק הקשה של צה"ל במיטוט הגדודים מייצר פגיעה בשדרת הפיקוד, בתקשורת ובאמל"ח אך לא כזו שהיא סופית. במאבק הזה חמאס פועל》》 pic.twitter.com/AqEl4D36Ol— שירית אביטן כהן Shirit Avitan Cohen (@Shiritc) June 18, 2024
אפילו אחרי כל הפירוקים וההשמדות, בצה"ל מעריכים שבפון הרצועה נותרו כ-2,000 מחבלים. זה המון באופן יחסי, וברור שהכמות הזו מספיקה כדי לשמר את השליטה האפקטיבית של החמאס באוכלוסייה ובשטח. למרות זאת, בצה"ל מעריכים ש״הולכים ומתקרבים לנקודה שבה בצפון הרצועה יוכל לצמוח גורם שיהווה אתגר שלטוני לחמאס״. אשרי המאמין.
התופעה הזו בולטת ביותר ברפיח. צה"ל רוצה לסיים את המבצע בעיר ולהכריז על ניצחון. על כן אנחנו שומעים לאחרונה שהחטיבה בעיר קרובה לפירוק:
"ההערכה בצה"ל כי שניים מארבעת הגדודים בחטיבת רפיח כבר פורקו והמחבלים בהם פועלים באופן עצמאי וללא מסגרת מסודרת".
כלומר, אם הייתה בעיר כחטיבה לפני המבצע (כ-3,000 לוחמים), ואנחנו שומעים ששני גדודים כבר פורקו, על פי המתמטיקה הצה"לית היו צריכים להיות לחמאס בעיר לפחות 1,000 הרוגים. וזה רק לעמוד ביעד המינימום של 70 אחוז ורק בהנחה שכל ההרוגים רק מאותם שני גדודים מפורקים ולא מהאחרים שלא פורקו. אולם באותה נשימה דובר צה"ל מתדרך את הכתבים שנהרגו ברפיח 550 מחבלי חמאס. אז איך "פורקו" הגדודים? הייתכן שגדודי רפיח בנויים מתרכובת כימית אחרת, והם מתפרקים ב-50 או 40 אחוז? או אולי זה החום שממיס אותם?
האמת היא אחרת. החמאס ברפיח בוחר לא להילחם. הוא מסתתר במנהרות, מכין מלכודים ומזנב בכוחות. הוא מבין שהוא לא יכול לעמוד מול העוצמה המתפרצת של צה"ל, ובוחר בטקטיקה של נסיגה והשהייה. כך אמר מח"ט גבעתי בסיור לכתבים:
"האויב פה קיבל החלטה שהוא לא נלחם, הוא רוצה לשרוד… בחלקם הגדול ברחו צפונה לחאן יונס והמוואסי, ומעט המחבלים שמצאנו כאן – התחבאו בתת קרקע".
החמאס מבין שצה"ל לחוץ לשווק לציבור הצלחה וניצחון, ושזה רק עניין של זמן עד שהפעולה תסתיים בשל לחץ אמריקני או שיקולים אחרים. והוא אכן "רוצה לשרוד". זו תכליתו וזו שיטת הפעולה שלו. כשצה"ל יצא, או ידלל את כוחותיו, המחבלים ה"ברחנים" (שלפעמים קוראים להם בחוסר הבנה "פחדנים") יחזרו לשטח וישקמו את השליטה שלהם באוכלוסייה.
שום דבר מזה לא צריך להפתיע. כך עובדת גרילה מאז ומתמיד. מטרתה מחייבת אותה לשרוד והיא עושה זאת באמצעות היטמעות וזינוב.
כדי לנצח במלחמה נגד החמאס ולהשמיד אותו באופן מלא נדרש הרבה יותר מ'הוקוס פוקוס' של טבלאות ומצגות. זה ייקח זמן, יהיה קשה ויחייב שליטה אפקטיבית ורצינית בשטח ובאוכלוסייה. נרצה או לא, לא תהיה חלופה שלטונית בעזה בעתיד הנראה לעין, בוודאי לא כזו שתרצה להילחם בחמאס במקומנו. זו האמת המרה והכואבת.
אפשר לטעון שבשל האתגר בלבנון די לנו בחמאס "מוחלש", אפשר להתנגד לכיבוש ארוך משיקולים אחרים, ולהחליט שניאלץ להמשיך להתגורר לצד האיום. אלו טיעונים לגיטימיים וזה דיון שראוי לנהל אותו. מה שאסור לעשות זה לשקר לציבור ולמכור לו "פירוקים" וניצחונות היכן שאין. העובדה שבצה"ל בוחרים לעשות כך היא מטרידה ומסוכנת מאוד.
המזימה הייתה לאפשר לחמאס הישג קטן שהתגלגל לקטסטרופה כדי לסלק את נתניהו מן השלטון.
מלחמות פורצות כאשר אליטה הולכת לאבד שליטה. ביום כפור היה ברור לגולדה שהיא חייבת לסוג מסיני, דרישה מהאמריקאים, אבל אז תפסיד לבגין. הדיקטטורה השיפוטית הלכה להפסיד ולכן ארגנה לנו טבח. ישראל שואפת להקטין את כמות הכוח בגבולות מבחינה כלכלית הקטנת ההוצאות עוזרת למשק. בנוסף בג"ץ בעתירות ליש דין וכ"ד כובל את ידי כוחות הביטחון באופן מתמיד ובכוונת מכוון. מסיבות אלו הצבא הולך על פתרונות טכנולוגיים. במלחמת יום כפור קראו לזה אמצעיים מיוחדים. היה בפסח, כמו לפני מלחמת יום כפור, התראה והצבא התכונן וזה עלה הרבה כסף. מספר ימים לפני שמחת תורה הגיעה התראה נוספת. נתניהו כינס את ראשי הצבא והם אמרו בוודאות גמורה שלא יהיה כלום, כמו ביום כפור. בערב שמחת תורה הגיעה התראה ובהמשך הגיעה התראה חמה מאד. לא נעשה כלום, למעט שליחת צוות מצומצם של השב"כ. להזכיר שראש אמ"ן היה מוטרד רק מהתחממות גלובאלית של כדור הארץ. הם לא עדכנו את הדרג המדיני ואפילו לא העלו כוננות בגבול והתוצאות ידועות. חיילים נשחטו במיטות שלהם ואזרחים נטבחו, נאנסו, נשרפו חיים …. ברקע כישלונות פאסיביים כמו פרצות בגדר שלא תוקנו, אין בלוני תצפית, שמחייב העלאת כוננות, וכמובן כלום לא נעשה וכן קיצוץ מתמשך בצבא כולל הפסקת איסוף מודיעין ע"י סוכנים והפסקת האזנה לאויב בעזה (בריק מייחס את זה לכוכבי). רצף הכישלונות מראה על כוונה ומכוון ולא טעות בודדת ואקראית.
אז בוא נפטר את הצבא העלוב שלנו ונשלח למלחמה את ביבי המלך בכבודו ובעצמו שילחם עבור עם ישראל. הרי האיש לא מסוגל להכשל ואין לו שום אחריות לכל מה שקרה כאן אז יאללה בואו נשלח אותו לקרב במקום את צהל.
די נמאס כבר מהקונספירציות המטופשות האלה. היה ברור לכל אזרח עם זוג עיניים וקצת מוח שהעסק הולך לעזאזל כשביבי סירב לדבר עם הרמטכל ופיטר את גלנט. ביבי כבר מזמן הוא נזק קיומי למדינת ישראל.
הצבא לא אמור להתעסק בפוליטיקה. נקודה. ברגע שהכנסתם את השירות לוויכוח הפוליטי, עשיתם מינויים לא ראויים לפי מפתח פוליטי ואיימתם שתפגעו בבטחון המדינה בגדתם. אתם מהדהדים בתוך הבועה שלכם שזה אחריות הצד השני בכך שהוא לא נכנע לחלוטין לדרישות המופקרות שלכם אבל זה כמובן שקר כמו כל שאר השקרים של השמאל. אגב, נתניהו שירת בסיירת מטכ״ל.
האובססיביות להאשים בכל דבר את נתניהו
מרדדת את השיח ולא מאפשרת ביקורת היכן שצריך כי הרי כל דבר מתורגם ל'ביבי אשם' .
זה לא סוד שהמטכ'ל שלנו מורכב מסוג אחד של אנשים , זו תופעה ידועה צבאות רבים , זו תופעה ידועה בכל גוף שהוא אינו דמוקרטי שסובל מאחידות ובחוסר גיוון של הדעות .
השאננות של ערב הטבח ב 7.10 היא דוגמה לכך . וגם עכשיו הפיקוד הבכיר של צה"ל אינו חשוד שהוא חף מטעויות
בהמשך לדברי רועי,
לא רק שצמרת מערכת הבטחון הינה אחידה להחריד, היא גם רואה עצמה ככזו שלא מסוגלת להיכשל.
והראיה: בעוד תומכי נתניהו מסוגלים להצביע על כשלים ולהסביר איך האחריות מתחלקת(ורובם המוחלט משאירים איזושהי מידת אחריות לנתניהו עצמו), ראשי המערכת הצבאית והמשפטית לא מסוגלים להסביר יותר מ׳נתניהו אשם׳ בלי כל נימוק ותוך התעלמות מוחלטת מפעולות כל חלק אחר במערכת(ראה למשל איך לירון עצמו מאשים רק את נתניהו בקרע בינו לבין גלנט והלוי).
מי שלא מסוגל להסיק מסקנות לא מסוגל להשתפר.
זו בדיוק הסיבה שבעוד לנתניהו מגיעה ההזדמנות להסיק מסקנות ולעמוד לפרימריז, הלוי מוכרח ללכת הביתה בסיום המלחמה. היו להלוי יותר ממספיק הזדמנויות לספק הסברים אך אין לו היכולת לקרוא את המציאות וללמוד ממנה לעתיד ובלי זה אין דרך למחילה.
אני סבור שכדאי להקדים לביטויים 'שגיאה קשה', 'כשל תפיסתי' וכל כדומה לזה שחוזרים פה לרוב – את המילה 'לדעתי', או כל מילה אחרת שמבטאת את העובדה שזו דעתך על בסיס הערכות שלך.
יש בזה קצת נתינת כבוד לצבא שלנו שגם כאשר הוא נדרש לביקורת (רבה מאוד!) על התנהלותו, על התפיסות המנחות ועוד, סופסוף מדובר בעבודה מאומצת של אנשים רבים שרוצים בטובת כולנו בדיוק כמוך וכמוני.
השגיאה הזו היא גסה יותר מזה-
בואו נניח שבאצת צה״ל יפרק את כל גדודי החמאס, יהרוג או יעצור 99.999% מאנשי הארגון וישמיד את כל מחסני ומפעלי הנשק שלו וכן את מנהרות ההברחה.
האם זה יביא ביטחון? לא!
מתחילת המלחמה נאספים כמויות מטרידות ומפחידות של ראיות לעוצמת ההסתה והתמיכה של תושבי הרצועה בדרך החמאס והטרור. אז האם יש סיכוי שאוכלוסייה שכזו תסכים לחיות לצידנו בשלום אם חמאס יצא מהתמונה? סביר יותר שהם יקימו ארגון חדש.
לכן, כל ההישגים הללו-אמיתיים או לא-הם יפים אבל אינם ניצחונות. היעד החשוב ביותר חייב להיות שליטה על הרצועה ודה-נאציפיקציה שלה. אבל ראשי המערכת הבטחונית לא מעוניינים בזה ולכן זורים חול בעיניים ימנפחים כל הישג קטן בשאיפה ליצור תחושת נצחון מזויפת בעורף ולסלול את הדרך לנסיגה והשארת עזה מוכנה לסבב הבא בעוד כמה עשרות שנים.
ניתוח המאמר של עקיבא ביגמן חושף ביקורת חריפה אך חסרת בסיס על התפיסה האסטרטגית של צה"ל במאבקו נגד חמאס. טיעוניו סובלים מחוסר היכרות מספקת עם הנחות היסוד המקצועיות של הפעלת הכוח הצבאי, וכן מהחלפת טיעונים רציניים בספקולציות וקונספירציות.
ראשית, ביגמן שוגה בטענתו לחוסר רלוונטיות של המושג "פירוק גדודים" עבור ארגון גרילה. גם לארגונים מסוג זה יש מסגרות ארגוניות, חלוקת תפקידים ומבנה פיקודי, גמיש ככל שיהיה. פגיעה במסגרות אלו ובמפקדים הבכירים עלולה אכן לפגוע משמעותית ביכולות האופרטיביות.
שנית ביגמן מציב רף מוגזם לקביעת "פירוק" של גדוד או מסגרת. פגיעה של 70% בכוח האדם היא משמעותית ביותר ומכרסמת באופן חמור ביכולות הפעולה, גם אם לא מושמדת לחלוטין. הציפיות לחיסול גורף אינן רלוונטיות בלחימה בגרילה עיקשת.
חלק מרכזי מביקורתו של ביגמן מתבססת על הנחת קונספירציה בעייתית של צה"ל לשקר לציבור. הטענה הזו חסרת ביסוס ראייתי ראוי, ומסתמכת על ציטוטים סלקטיביים שמנותקים מההקשר.
לבסוף, הניתוח של ביגמן אינו לוקח בחשבון שיקולים מדיניים, אסטרטגיים וחברתיים רחבים יותר שמעצבים את האסטרטגיה הצבאית. לא ניתן להפריד את הפעלת הכוח הצבאי מכלל השיקולים והמטרות המדיניות-ביטחוניות. ראוי לציין שביגמן אינו מביא בחשבון את ההישגים הרבים שכן השיג צה"ל במלחמה זו, בעיקר בפגיעה ביכולות הנשק והתשתית של חמאס.
בסיכומו של דבר, למרות הקריאה החשובה להפנמת המורכבות של מאבק בגרילה, הניתוח של ביגמן הוא חלקי, חסר דיוק ומופרך בחלקו. מוטב לנתח את המציאות באובייקטיביות, תוך הכרת המגבלות והשיקולים הרבים המשפיעים על המערכה המלחמתית, במקום לשפוך ביקורת חצי אמתית.
מפי חיילי מילואים שיוצאים ,שומעים דברים
ניצחון אמיתי ומלא על החמאס הוא :החוצה!
וזה היה צריך להעשות מיד ,כאשר כולם גם מסביב בהלם !
גם עכשיו זהו רעיון טוב.
هدي هي الحقيقة
הדי הי אלחקיקה
זוהי האמת.
דיון בשאלה: האם התפקוד של צה"ל בשבת שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר נבע מחוסר מקצועיות או ממזימה (קונספירציה) אצל אורי מילשטיין. טרום המלחמה: הפסיקו פעילות חצב (איסוף מידע גלוי מעיתונים וכ"ד). הפסיקו להאזין לטלפונים של האויב מבחוץ והכל הלך על מנת להאזין לראש הממשלה. כל שלושת הבלונים של מודיען פתאום ברחו. על אחד שלחו מטוס כי הוא נסחף לכיוון עזה. לפי עדויות התצפיתניות הן הושתקו ואף איימו עליהם בכלא באם ידווחו על תרגול האויב. ארבעה פרצות בגדר לא תוקנו. סיירי גולני קבלו פקודה להפסיק את הסיור 40 דקות לפני פרוץ המלחמה. כוכבי ביטל את יחידה לאיסוף מידע בעזה ע"י סוכנים ואת חצב, איסוף גלוי. טלי גוטליב קבלה מידע ממקור אמין שלושה ימים לפני והתריעה וכל מי שהתעלם אשם. האמריקאים הוציאו, מספר ימים לפני, התרעה חריגה: להתרחק 7 מייל מהדרום. לאחר פרוץ המלחמה. אין תגבורת. גדוד סמוך אמר לקציני הבטחון השטח לא סטרילי. כוחות מצאלים לא הגיעו. טייס מסוק התראיין בשמו ובתמונתו ואמר שלא נתנו לו להמריא במשך ארבע שעות. מה חלקו של קובי שבתאי. צוות טקילה של שב"כ, נשלח לדרום לאחר ישיבה לילית והמשטרה לא בטלה אירוע של 4000 ללא ממ"ד. לא הופעל נוהל מחוז משטרה שכן. משטרת המרכז לא קבלה אישור או פקודה לחבור לחבריהם בדרום. על המחבלים נמצאו מפות אם מקומות אסטרטגיים. הפעלת צוות טקילה מחייב הגנה של כוחות מיוחדים למקומות אלו. גם בזה באופן מפתיע נכשל או לא נכשל, אם מסתכלים ממבט המחאה בקפלן. חוזק השרשרת נקבע על פי החולייה החלשה. אם נקרעו שתיים זה לא סביר. אם נקרעה כל השרשרת זה מראה שיש פה יותר מרשלנות.
לפני מלחמת העולם לצרפת הייתה תפיסה, קונספציה, שיתקפו ממקום אחד ושם בנתה קו מאזינו וממקום אחר לא ולכן הכוחות שהוצבו שם היו מרמת חיילות נמוכה. לאחר מכן גילו מטוסי סיור שגרמניה מרכזת כוחות בדיוק מקום שהצרפתים לא ציפו. במקום לרכז שם כוחות עילית, לא עשו כלום. מאחר ואין לזה הסבר, מותר ואף סביר להעלות השערות למה שקרה ואלו נקראות קונספרציות.
אבל הלוי, לכאורה, נשמע רק לבלינקן והוא שאנן ומחטיא את ההיקפים הפוטנציאליים. ב7:00 בבוקר היו חיילים שנמצאו במצב ריגור מורטיס, מה שמצביע על התחלה מאד מוקדמת של הטבח. "מפעם לפעם נספוג אירועים לא טובים, אך נדע לשוב מהר ולשלוט במצב", הלוי מבטיח. נספוג אירועים ונצא מהר, איך אומרים ביידיש: שככה יהיו לך חיים ארוכים בבריאות איתנה. כדי למנוע אירועים "לא טובים" הלוי הולך לישון, לא מעדכן את הדרג המדיני בישראל, לא מכריז על כוננות וגוזר את החיילים והחיילות למוות נוראי.
בכל מקום שיש איסלאם קיצוני חייב שיהיה שלטון 'כופר' שימנע ג'יהאד, אין שיטה אחרת! תסתכלו סביבנו, במצרים השלטון חונק את האחים המוסלמים, בסעודיה השלטון גם כן לא מאפשר לאל קאעידה ודאעש לצמוח וכן בירדן השלטון נלחם בחמאס. בסוריה המצב מורכב, ובלבנון אין כלל שליטה על החיזבאללה. מישהו חייב לתפוס שליטה על איזורי הואקום, כי אין ואקום.
חייבים לכבוש ולשלוט באוכלוסיה בעזה, לבנון וחלקים מסוריה!
זה תוצאה שפיקוד שכשל שהיה אמור ללכת לחפש מקום אחר ממשיך בתפקידו באותה התפיסה השגוייה