עיריית תל אביב מציגה: אפליית יהודים במרחב הציבורי

השבוע חוגגים המוסלמים את חג הקורבן (עיד אל-אדחא), וכחלק מאירועי החג בתל אביב נערכה תפילה המונית בפארק ביפו. כמדי שנה, גם הפעם ערכו המוסלמים את תפילתם בהפרדה מגדרית, עם מחסומים המציינים את קו ההפרדה בין נשים לגברים.

אירוע זה שב והוכיח, והפעם באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי עיריית תל אביב אימצה מדיניות עקבית של אפליה פסולה כנגד יהודים, תוך פגיעה קשה בעיקרון השוויון, ועושה שימוש מניפולטיבי ומכוון באכיפה בררנית, כדי לקדם אפליה זו.

אירוע מרגש ביפו. עם כניסתו של ראובן לדיאנסקי לעיריית תל אביב וכשהוא מצהיר על מאבקו בגילויי הדרה וכפיה, התקיימה הבוקר תפילה נרחבת בעיר בהפרדה. https://t.co/7YFmfDmZSF pic.twitter.com/aIe6CtjHGh

— ישי פרידמן (@IshayFridman) June 16, 2024

תפילת יהודים עם הפרדה במחיצה – איסור על פי דין

כידוע, עמדתה המוצהרת של עיריית תל אביב היא כי "לא תתקיים כל הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים" באירועים במרחב הציבורי. העירייה אף קבעה זאת בסעיף 6(ד) בנוהל העירוני מס' 869 "שימוש במרחב הציבורי".

כזכור, בשנה שעברה התעוררה סערה כאשר עיריית תל אביב אסרה על קיום תפילות ביום הכיפורים עם מחיצה בין עזרת גברים לעזרת נשים, כמקובל בתפילה האורתודוקסית. בהיתר שנתנה העירייה למארגני התפילה היא כללה באופן מודגש את הקביעה כי "לא תתקיים כל הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים" ואף ציינה זאת כתנאי לקיום האירוע.

נגד ההחלטה של עיריית תל אביב לאסור תפילה בהפרדה הוגשה עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (עת"מ 38202-09-23). בדיון המשפטי עמדה העירייה על עמדתה כי לא תתיר קיום הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים במרחב הציבורי בעיר.

השופטת הדס עובדיה החליטה לדחות את העתירה נגד העירייה. השופטת הסבירה שהפרדה מגדרית במרחב הציבורי מהווה פגיעה בעיקרון השוויון, ולכן אסור לעירייה להתיר תפילה בהפרדה, אפילו אם הייתה רוצה לעשות זאת:

"[סמכותה השלטונית של העירייה] אינה מתירה לה לנקוט בעצמה או להתיר לאחרים לפעול תוך הפרדה במתן שירות במרחב הציבורי על בסיס דת, גזע ומין, המהווה הפלייה אסורה, ובכלל זה הדרת נשים במרחב הציבורי".

העותרים ערערו על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהליים בפני בית המשפט העליון (עע"מ 7174/23). גם הערעור נדחה. השופט יצחק עמית הסביר כי אל מול מי שטוען שלא ייגרע חלקו של הציבור אם יוצבו "מספר מחיצות קטנטנות" באירוע תפילה במרחב הציבורי, יכול הטוען לטעון "מדוע יש צורך בכלל במחיצות אלה שעה שניתן להתפלל בהפרדה, תוך הרחקה בין נשים וגברים אך ללא מחיצה, ומדוע לא יסתפקו המתפללים החפצים בהפרדה בדרך של מחיצה בכ-500 בתי הכנסת שבעיר תל אביב".

בתפילת "כל נדרי" שנערכה בכיכר דיזינגוף, החליטו המארגנים שבמקום מחיצה שיוצרת הפרדה פיזית הם יציבו דגלים שיסמלו את קו עזרת הנשים. מוחים שהגיעו למקום, התפרצו לתוך מתחם התפילה והזיזו את הדגלים. בעקבות המהומה שהתעוררה, הבהיר ראש העיר רון חולדאי כי "בתל אביב-יפו אין מקום להפרדה והדרה מגדרית במרחב הציבורי. גורמים שלא יכבדו את הוראות העירייה והחוק לא יקבלו יותר היתרים לפעול במרחב הציבורי בעיר!".

אבל ראש עיריית תל אביב לא הסתפק רק בהתניה של היתרים לאירועים ובעקבות המהומה ביום הכיפורים, הוא החליט לחזק את האכיפה כנגד קיום הפרדה מגדרית באירועים בתל אביב. כך, למשל, אחרי ששרי ממשלה פרסמו את כוונתם לבוא ולהתפלל בכיכר דיזינגוף, ימים ספורים אחרי יום הכיפורים, שלח חולדאי מכתב למפקד מחוז תל אביב במשטרה בו כתב כי הוא מצפה לכך שהמשטרה תסייע לפקחים לבצע אכיפה כנגד הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים:

"עיריית תל אביב-יפו מאפשרת לקיים תפילה במרחב הציבור בעיר, כפי שהיא מאפשרת לקיים אירועים אחרים, כל עוד הם עומדים בהתאם לנהלים העירוניים, ובמקרה זה, בהתאם לנוהל עירוני 896 משנת 2008 שאינו מאפשר לקיים הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים. עמדה זו של העירייה קיבלה חיזוק בשבוע האחרון גם בפסיקת בית משפט מחוזי והעליון, שקבעו שלא ניתן לבצע הפרדה מגדרית במרחב הציבורי בעיר… לפיכך, אני מצפה כי שוטרי מחוז תל אביב תחת פיקודך אשר מכירים את המדיניות העירונית ואת פסיקות בתי המשפט בנושא, יאכפו, בסיוע פקחי עיריית תל אביב יפו, כי ההנחיות מתקיימות ולא תינתן יד לביזוי החלטת בית המשפט".

ואכן, בתפילה בהפרדה שנערכה בכיכר דיזינגוף מספר ימים לאחר מכן, פירקו פקחי העירייה את מחיצת ההפרדה. כאשר נשאלה העירייה על התנהלותה באירוע, היא מסרה בתגובה כי "לאירוע המדובר הבוקר בכיכר דיזנגוף לא הוגשה בקשה לאישור כנדרש. משכך הגיעו למקום פקחי העירייה והסירו את המחיצות".

כיכר המחולקת: ליאו די, ששכל את אשתו ושתי בנותיו בפיגוע בבקעת הירדן, הגיע להתפלל הבוקר בכיכר דיזנגוף בעקבות העימותים בתפילה המופרדת בכיפור. גם הפעם במקום הוקמה מחיצה, עד שהוסרה על ידי פקחי עיריית תל אביב. מפגינים הגיעו להפריע, אחד מהם נכנס בדי בגסות @galdjerassi pic.twitter.com/SjGPY2ZQqh

— אנה פינס Anna Pines 🎗️ (@AnnaPines_) October 5, 2023

אולם, מסתבר שהתנגדותה של עיריית תל אביב לקיום תפילות עם הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים ונחישותה להפעיל כוח אכיפתי כנגד תפילות בהפרדה במרחב הציבורי, קיימות רק ביחס לתפילה של יהודים.

תפילת מוסלמים עם הפרדה במחיצה – עניין של נסיבות ומשאבים

ביוני 2023, חודשים ספורים לפני סערת התפילה בהפרדה ביום הכיפורים, התקיימו חגיגות חג הקורבן בתל אביב. במסגרת חגיגות אלו, נערכה תפילה המונית בפארק ביפו. תפילה זו נערכה בהפרדה מגדרית והמארגנים שמו שורה של מחסומים אדומים, קרי "אמצעים פיזיים", כדי להפריד בין גברים לנשים. העיתונאי ישי פרידמן אף דיווח שהמחסומים האדומים ששימשו להפרדה מגדרית בתפילה בפארק, לא היו של מארגני התפילה אלא מחסומים שסופקו על ידי עיריית תל אביב בכבודה ובעצמה:

"הגדרות שהוצבו כמחיצה בין נשים לגברים בתפילת המוסלמית בתל אביב שייכות ללא אחרת מאשר, עיריית תל אביב. כלומר, לא רק שלעירייה לא מפריע שתהיה מחיצה במרחב הציבורי אל המוסלמים היא מאפשרת ונותנת את המחיצה עצמה. העירייה שנלחמת בהצבת מחיצות בתפילות של יהודים במרחב הציבורי היא זו שמספקת מחיצות לקהילה המוסלמית".

העותרים נגד ההחלטה לאסור הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים בתפילת יום הכיפורים, ציינו כי העירייה נוקטת במדיניות שונה בתכלית ביחס לתפילת מוסלמים בהפרדה במרחב הציבורי:

"תפילות מוסלמים מתקיימות בעיר בהפרדה תוך שימוש במחיצה ללא מפריע. כך למשל התקיים בפארק העירוני צ'ארלס קלור אירוע תפילה ודרשה המוני לרגל חג הקורבן בהפרדה בין המינים, וכמחיצה שימשו גדרות העירייה. תפילות במתכונת דומה התקיימו גם לרגל החג עיד אל-פיטר".

העותרים הוסיפו וטענו כי החלטת העירייה לאסור תפילה בהפרדה במרחב הציבורי על בסיס הפגיעה בעיקרון השוויון, פוגעת בעצמה בזכות לשוויון של יהודים מול מוסלמים "שכן העירייה מאפשרת לקיים תפילות מוסלמים במרחב הציבורי תוך שימוש במחיצה באין מפריע".

עד כמה עיריית ת"א מייצרת אכיפה בררנית נגד יהודים שומרי מצוות? אותה עירייה שאוסרת על יהודים דתיים להתפלל עם מחיצה במרחב הציבורי, תומכת באירועי תפילה למוסלמים בהפרדה והעירייה עצמה מספקת מדי שנה בשנה את המחיצות והגדרות שמפרידות בין נשים לגברים @MakorRishon https://t.co/4Sjc99elYI pic.twitter.com/B1KQ45nj0K

— ישי פרידמן (@IshayFridman) June 29, 2023

לעיריית תל אביב היה הסבר תמוה במיוחד לקיומה של אותה תפילת מוסלמים בהפרדה בפארק ביפו:

"התפילה של הקהילה המוסלמית אליה מפנים העותרים בעתירה התקיימה מבלי שניתן לאירוע אישור עירוני. בהיעדר היתר לא ניתן היה גם לסייג בסייג. הטענה מופנית לפיכך אם בכלל להיבטי האכיפה אשר מערבים שאלות מורכבות גם של נסיבות, משאבים וכיו"ב".

מסתמא כי הנחישות של העירייה שלא להתיר תפילה בהפרדה, קיימת רק ביחס ליהודים, ואילו ביחס לתפילת מוסלמים, זה נושא שמערב שאלות מורכבות של "נסיבות, משאבים" ועוד.

"הטריק" שנקטה העירייה כדי להצדיק את מדיניות האיפה ואיפה שלה בסוגיית תפילה בהפרדה, הוא שהיהודים ביקשו אישור לקיום תפילה במרחב ציבורי, כנדרש, ולכן ניתן לאסור עליהם תפילה בהפרדה, ואילו המוסלמים לא ביקשו היתר, ולכן זו סוגייה של אכיפה. אין אלא להביע פליאה מדוע העירייה לא הפעילה את פקחיה כדי לאכוף את האיסור על הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, וחשוב לא פחות, כדי למנוע את עריכתו של אירוע המוני ללא אישור עירוני.

עם זאת, אפשר לטעון כי העמדה של עיריית תל אביב האוסרת תפילה עם מחיצה במרחב הציבורי התחדדה בעקבות תפילת יום הכיפורים שנערך מספר חודשים לאחר תפילת חג הקורבן, וכך גם מדיניות האכיפה כנגד מי שמפר איסור זה. לשון אחר, בתפילת חג הקורבן בשנת 2023 העירייה עדיין לא הספיקה להטמיע את נהלי איסור ההפרדה המגדרית ולחזק את האכיפה בעניינם. זו הייתה עמדת השופט עובדיה שטענה כי התפילה המוסלמית בהפרדה בחג הקורבן וגם התפילה בהפרדה בעיד אל-פטר נערכו "מבלי שהיה סיפק בידי העירייה ליישם את הנוהל בכל עניין ולרבות איסור לקיומו בהפרדה מגדרית באמצעים פיזיים".

אולם, בחג הקורבן שנערך השנה, הופרכה טענה זו באופן סופי.

תפילת מוסלמים עם הפרדה במחיצה – חידת האישור העירוני

לנוכח תשובת העירייה משנה שעברה, יצאתי לבדוק, מייד בתחילת חג הקורבן, מה עשתה העירייה כדי לוודא שההפרדה המגדרית שהייתה במרחב הציבורי בתפילת חג הקורבן ב-2023, לא תחזור על עצמה בתפילת חג הקורבן ב-2024.

ראשית, בדקתי את הפרסומים הפומביים של העירייה ביחס לחג הקורבן שנערך השנה, כדי לראות אם התייחסה לסוגיית ההפרדה המגדרית במרחב הציבורי בחג זה.

באתר עיריית תל אביב פורסם דף ייעודי ל-"חג הקורבן 2024 בתל אביב-יפו". הדף כולו עוסק ב-"הנחיות עיריית תל אביב-יפו למבקרות ולמבקרים בפארק צ'ארלס קלור ובפארק מדרון יפו בימי חג הקורבן". בדף יש שבע הנחיות, וביניהן אפשר למצוא איסור על הפעלת מערכות הגברה מכל סוג בשטח הפארק, איסור על הבערת מנגלים במרחב הציבורי של הפארק, ואיסור על שחיטת בעלי חיים בשטח הציבורי. בסוף הדף ציינה העירייה כי "פקחי העירייה יבצעו אכיפה בהתאם לנהלים במקרה ותהיה חריגה מכללים אלו".

למרבה הפלא, איסור שלא הוזכר בהנחיות העירייה למבקרות ולמבקרים בפארק צ'ארלס קלור ובפארק מדרון יפו בימי חג הקורבן, הוא האיסור על תפילה בהפרדה באמצעים פיזיים.

זוכרים שהעירייה ציינה שלתפילה בפארק ביפו בשנת 2023 לא ניתן אישור עירוני? אז הלכתי ובדקתי האם על פי הנחיות העירייה אירוע התפילה בפארק בכלל מצריך אישור עירוני. ובכן, על פי "הנחיות לקיום אירוע במרחב הציבורי" של עיריית תל אביב, "אירוע מכל סוג שהוא המתקיים במרחב הציבורי של העיר תל אביב-יפו (רחוב, כיכר, חוף הים, פארק, גינה וכדומה) ואשר כולל הצבת כל דבר במרחב הציבורי, מחייב קבלת אישור מהעירייה". היות שהתפילה בחג הקורבן כוללת הצבת שטיחי תפילה, דוכן לדרשן (מִנְבַּר), כיסאות, וכאמור גם מחסומים, מדובר באירוע המחויב באישור עירייה. הפרוצדורה של מתן אישור עירוני כוללת, בין היתר, מילוי טופס מקוון, לפחות שלושה שבועות לפני האירוע, וקבלת אישור עקרוני מהמשנה למנכ"ל העירייה.

הבוקר בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב: תפילה לרגל העיד אל פיטר, נערכת שם באופן מסורתי ביום הראשון של החג. ברקע דגלי התנועה האיסלאמית pic.twitter.com/orBAqMkTvc

— אנה פינס Anna Pines 🎗️ (@AnnaPines_) May 2, 2022

היות שהעירייה הצהירה בהנחיות למבקרים בפארק צ'ארלס קלור ובפארק מדרון יפו במהלך חג הקורבן כי יהיו פקחי עירייה אשר יבצעו אכיפה בשטח בהתאם לנהלים, האמנתי שעיריית תל אביב, נוטרת עיקרון השוויון, לא תאפשר הפעם קיום תפילה בהפרדה מגדרית באמצעים פיזיים, ולבטח תפעיל אכיפה כנגד אירוע ללא אישור עירוני מתאים. אז זהו שלא.

תפילת חג הקורבן שנערכה השנה בפארק ביפו שוב התקיימה בהפרדה מגדרית באמצעים פיזיים וגם השנה השתמשו המארגנים במחסומים אדומים כדי ליצור הפרדה זו. כל שנותר לי הוא לפנות לדוברות עיריית תל אביב כדי להבין מדוע העירייה שוב נמנעה מאכיפת האיסור על הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים באירוע התפילה הציבורית בחג הקורבן. ופה חיכתה לי הפתעה.

ההתחמקות המוזרה של דוברות עיריית תל אביב

בשאילתא שהגשתי לדוברות עיריית תל אביב שאלתי חמש שאלות: האם ניתן אישור עירוני לקיום אירוע תפילה ציבורית בפארק צ'ארלס קלור ובפארק מדרון יפו; אם ניתן אישור כזה, האם הוסף לו סייג "לא תתקיים כל הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים"; אם לא ניתן אישור עירוני לקיום התפילה, מדוע לא התבצעה אכיפה כנגד עצם קיום האירוע; מדוע לא הופעלה אכיפה כנגד ההפרדה המגדרית הפיזית, וזאת בניגוד לעמדת העירייה ולנהלי העירייה; מדוע ברשימת ההנחיות הציבוריות שהעירייה פרסמה לרגל חג הקורבן לא הוסף איסור על קיום "הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים".

וזו הייתה תשובת עיריית תל אביב לשאילתא:

"זה שנים שהעירייה אוסרת על הפרדה מגדרית במרחב הציבורי – מדיניות זו חלה ונוהגת באופן שוויוני ביחס לבני כל הדתות. בהתאם, בקשות לקיום אירועים בהפרדה מגדרית נענות בשלילה. נציין כי התפילה המדוברת התקיימה מבלי שהתבקש או ניתן אישור עירוני להפרדה מגדרית".

הקוראים חדי העין, ואפילו קוראים שראייתם כהתה, לבטח יבחינו שהעירייה לא ענתה אף לא על אחת מהשאלות ששלחתי לה. לנוכח ההתחמקות המוזרה של דוברות עיריית תל אביב ממתן מענה לשאלות שנשאלו, החלטתי לדחות את פרסום המאמר עד אחרי שאשיג הבהרות נוספות. שלחתי שאילתא נוספת ובה שאלתי רק שתי שאלות: האם ניתן אישור עירוני לעצם קיום התפילה בפארק צ'ארלס קלור; מדוע לא התבצעה אכיפה כנגד קיום תפילה בהפרדה מגדרית ואם התפילה נערכה ללא אישור עירוני מדוע לא התבצעה אכיפה כנגד אירוע ציבורי שלא אושר על ידי העירייה.

השאילתא השנייה לא קיבלה מענה מהדוברות, אז שלחתי למחרת שאילתא נוספת, שגם היא לא נענתה.

מהתנהלות עיריית תל אביב, כמו גם מהתחמקות הדוברות ממתן תשובות ברורות לשאלות ישירות באשר להעדר אכיפה כלפי אירוע התפילה בפארק ביפו, אפשר להסיק כי העירייה מעולם לא התכוונה לאכוף את האיסור על הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים על מתפללים מוסלמים, ולא מתכוונת לאכוף אותו גם להבא. וכדי שתוכל להימנע מאכיפה כלפי תפילת מוסלמים עם הפרדה במחיצה, עיריית תל אביב מתכוונת לחזור על אותו טריק בו נקטה בעבר: מארגני התפילה בחג הקורבן לא ביקשו אישור, אז לא יכולנו לאסור עליהם לקיים הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים.

אבל איפה האכיפה כנגד הפרדה מגדרית במרחב הציבורי שראש העיר חולדאי חיזק לאחר אירועי יום הכיפורים בשנה שעברה? איפה המשטרה אליה פנה חולדאי כדי שתסייע באכיפה בנושא? ומדוע כל פקחי העירייה שנשלחו לפארק כדי לאכוף את האיסור על הפעלת מערכות הגברה בפארק ואת האיסור על הבערת מנגלים במרחב הציבורי של הפארק, לא אכפו את האיסור על קיום הפרדה מגדרית באמצעים פיזיים בתפילה בפארק?

היות שחג הקורבן הוא אירוע שנתי המתקיים בתאריכים ידועים, כך שעיריית תל אביב לא יכולה לטעון שהיא הופתעה מעצם קיום האירוע. היות שזו לא הפעם הראשונה או השנייה שתפילת המוסלמים בפארק ביפו נערכת בהפרדה מגדרית באמצעים פיזיים, העירייה גם לא יכולה גם לטעון שהיא לא ידעה שתיערך שם תפילה בהפרדה מגדרית. והיות שגם בפעם הקודמת מארגני התפילה בפארק לא ביקשו אישור עירוני, העירייה לא יכולה להתבסס על אי בקשת האישור כדי להתחמק מחובתה לאכוף באופן שוויוני את האיסור על קיום תפילה בהפרדה.

בשורה התחתונה, עיריית תל אביב נחושה להתאנות ליהודים החפצים להתפלל תפילה בהפרדה באמצעים פיזיים במרחב הציבורי, ונחושה לא פחות לאפשר זאת למתפללים מוסלמים.