אל"מ במיל מאיר מוסט, לשעבר מפקד טייסת 69, ישב לשיחה עם אורנה ישר על הסרבנות והמלחמה
אל״מ במיל׳ מאיר מוסט, טייס קרב ומפקד טייסת 69 לשעבר, התארח בפודקאסט ״זווית ישרה״ ושוחח עם אורנה ישר לאחר שהיה בין החותמים על מכתב שקרא לנשיא המדינה שלא להעניק פרס לארגון ״החמ״ל האזרחי״, שכן החתומים על המכתב בשם קבוצת ״טייסים ולוחמים נגד סרבנות״ מסבירים כי אנשי הארגון נמנים גם על אנשי ארגון ״אחים לנשק״.
מוסט מבהיר כי מטרת הארגון הייתה ונותרה – להילחם בסרבנות. הוא מבהיר כי לדעת אנשי הקבוצה, לסרבנות היה חלק לא קטן, כדבריו, במה שאירע בשבת שמחת תורה בשבעה באוקטובר. ״זה לא רק מה שאנחנו אומרים, זה מה שאומרים גם הנחקרים של אותם נוח'בות שהגיעו אל מרתפי השב״כ״, מוסיף מוסט.
מוסט מסביר מהי משמעותה של סרבנות לגבי טייסים: ״בן אדם לא יכול להגיע ביום אחד, לבוא ולהיכנס לקוקפיט ולצאת לגיחה מבצעית. הוא חייב לעשות הכשרה, הוא חייב איזושהי הכשרה בסימולטור או טיסות אימונים כאלה ואחרות״.
בהמשך הוא מסביר מדוע איום בסרבנות הוא גרוע אף יותר מהסרבנות עצמה ואומר כי ״הדבר הזה הוא תקלה אמיתית וצריך להילחם בה בכל דרך אפשרית… אני טוען שהבעיה היא קודם כל בעיה פיקודית והמפקדים בשטח, גם מפקדי הטייסות וגם מפקד חיל אויר, היו צריכים לטפל בזה ביום הראשון ולא לתת לדבר הזה להגיע למגפה״.
אל״מ במיל׳ מאיר מוסט מסביר כיצד הוא היה נוהג אילו היה מפקד של טייס אשר מסרב להתייצב וטוען כי ״כל העניין צריך היה להסגר בפורום חילי… לא בפרהסיה ולא בחדר התדריכים של הטייסת אלא בארבע עיניים בחדר מפקד הטייסת או בחדר מפקד חיל האוויר״.
באשר לטענות אנשי המחאה האומרים כי לא הייתה להם ברירה משום הפחד שרפורמה משפטית תיצור בארץ דיקטטורה אומר אל״מ במיל׳ מאיר מוסט: ״אני אומר לעשות את מה שאתה יכול לעשות בדרכים חוקיות ולגיטימיות. סרבנות אינה דרך חוקית ואינה לגיטימית, הסתה למרד והסתה לסרבנות זהו פשע שבמדינה מתוקנת היה נגמר במקום אחר״.
לסיום, מבהיר מפקד הטייסת לשעבר כי צה״ל בכלל וחיל האוויר בפרט מתנהלים ברמה מקצועית גבוהה מאוד וניתן לומר שזהו חיל האוויר הטוב ביותר בעולם אך לדעתו יש להשיב את האמון שנסדק בלי לעשות שימוש ביחסי ציבור: ״תעשו את מה שצריך – האמון יחזור, תלחמו כמו שצריך, תעשו את העבודה שלכם כמו שצריך בצורה מקצועית – תחזירו את כל האמון לעם״.
ראויי !!
לא יקרה.
מטומטמים עם כנפיים.
אצטט את דודו טופז ז״ל:
כלי חרסינה שנשבר והודבק יראה שלם, אבל, הצליל שלו לעולם לא יישמע אותו הדבר…
זה ברור שיש המון טייסים מסורים ונאמנים, אבל הטייסים כקבוצה (הממומנת בכבדות מזה עשרות שנים ושהיתה נערצת על ידי עם ישראל) ושצריכה להיות אחראית על עצמה כקבוצה , בגדה בעם ישראל כשרוצחים טבחו בנו והכניסו את התינוקות שלנו למיקרו.
על זה עם ישראל לא יסלח לכם לעולם.
וכיוון שעם חפצי חיים אנחנו, אנחנו מתחילים לחפש לכם חלופות שממזמן היו צריכות להתבצע, חיל טילים, רקטות, מטוסים ללא טייס שמופעלים על ידי חילות אחרים, רחפנים ועוד.
אתם עולים לנו הרבה מידי ובוגדים בנו יותר מידי.
די עם השטויות של "חיל אויר הטוב בעולם"
הפסקת התנדבות \=\ השתמטות
הצגה מגמתית ולא נכונה של הדברים שקרו.
נורא נוח להציג ״רפורמה״ מצד אחד
ו ״השתמטות״ מצד שני
ידוע מי הסרבנים. לתחות 5 מהם ואת השאר לכלא עם הנוכבות שהם סרבו להילחם נגדם. אחרי זה נראה כמה בוגדים ישארו.
בוודאי שאיום בסרבנות גרוע יותר מהסרבנות.
אלימות/סרבנות, זה משהו שניתן לבצע פעם אחת (כי אחרי זה, במיוחד ככל שהתוצאה קריטית – אתה מאבד את תפקידך/נכלא). איום לעומת זאת, זה משהו רב-פעמי.
לראיה, אותן קבוצות מאיימות באלימות שוב ושוב (לסרב להגן על אזרחי ישראל מפני אלימות, זהה מוסרית להשתתפות באלימות עצמה – זה רק נשמע שונה מילולית. בדיוק מסוג משחקי המילים שחסר תעודת הבגרות וחסידים השוטים, נוהגים להשתמש).
פעם זהו איום באלימות כי לא נותנים להם לרצוח ישראלים עבור פרסים מאוסלו. פעם זהו איום באלימות כי נבחר לא המועמד שלהם ופעם זהו איום באלימות, כיוון שהרשות הנבחרת ע"י אזרחי ישראל – רוצה וצריכה להיות זו, אשר בידה מצויה המילה האחרונה בדיון ציבורי ולא קליקה סגורה שממנה את עצמה (לשופטים זכות וטו בפועל בודעה לבחירת שופטים, במינוי שופטים חדשים לעליון).
יש שם אגב, לעומד בראש שיטת משטר כזו, בה יש מפלגות, יש חלוקה לרשויות לכאורה ואפילו יש בחירות (אמיתיות, ללא זיופים והוצאה מינימלית מהמירוץ של מועמדים, שהקליקה לא רוצה) אך המילה האחרונה בכל דיון ציבורי חשוב (גם קים ג'ונג-און לא מחליט, איפה לשים כל רמזור בצפון קוריאה) נמצאת בידי גורם לא נבחר, אשר לאזרחי המדינה אין כל דרך לגרום לו לשאת בתוצאות מעשיו. השם אגב, בגרמנית.
נציין לשם שלמות הדיון, שההרעשה התקשורתית המלווה/אשר ליוותה את המהלכים ההיסטוריים לעיל, נוהגת (א) להמציא משמעות חדשה למילים: רצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו = שלום. שליטה של הזרוע הצבאית של מר"צ (ביהמ"ש העליון + פלוגות הסער הנאציות ברחובות) = דמוקרטיה. (ב) לאחר שמשמעות המילה, הוחלפה בהיפך הגמור ממנה – להאשים את מי שלא חושב כמוהם/מתנגדיהם הרעיוניים, בעזרת המשמעות החדשה שהם החליפו למילה.
אתה נגד רצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו – אתה נגד השלום? את נגד חונטה סגורה שאינה נושאת בשום אחריות כלפי אזרחים שהיא המליכה עצמה עליהם – את נגד הדמוקרטיה? בדיוק כמו קודמיהם ההיסטוריים – לנין, סטלין והיטלר. שלושתם קראו לרצחנותם במילים גבוהות (זו גם הדרך, בה הם רתמו מיליונים להשתתף ברצחנותם תוך שעד היום, שרידיהם מצדיקים את נהרות הדם, בדיוק באותן מילים להן הם החליפו משמעות). אלה היו 5 שניות, על ההבדל בין עיתונאים לדיקטטורי המקרופון בישראל.
אז כן, לוגית – בוודאי שאיום בסרבנות גרוע יותר מהסרבנות. לוגיקה טהורה. גם אם רוצחי ישראלים עבור פרסים מאולו, אומרים לך שלא קיבלת אישור משוקן, על חשיבה עצמאית.
רק על דבר אחד במאמר אני חולק – כיוון שאין הבדל מוסרי בין טרוריסט (שימוש באלימות לשם השגת מטרה פוליטית, זוהי הגדרתו של טרור) לבין מי שמאיים בפיגוע, טייס המאיים בסרבנות לשם השגת מטרה פוליטית – הוא טרוריסט. לא טייס. מקומו עם שאר הטרוריסטים, במחילות חמאס – דאעש.
גם אם הנוכל מאיים, שאם לא נשתחווה לגחמותיו הפוליטיות, חה"א לא יהיה הטוב בגלקסיה ואם ממש נכעיס אותו, הוא יעביר את כדה"א לגלקסיה אחרת.