גיוס החרדים: פתרון מבוסס תמריצים

פסיקת בג"ץ לא תוביל לגיוס בני הישיבות, והרשויות לא יסחבו אותם ללשכות הגיוס, תחת זאת לעודד גיוס באמצעות תמריצים אישיים היא חלופה יעילה וטובה הרבה יותר

חרדים מתאספים מחוץ לבית הרב קנייבסקי. צילום: ניצן צבי כהן

פסיקת בג"ץ בתיק חוק הגיוס כולל שתי הכרעות עיקריות, שאחת מהן חשובה מהשנייה. החלטה אחת היא שאין כיום תשתית חוקית תקפה לדחיית הגיוס של בני הישיבות.  קביעה זאת כשלעצמה לא תביא אברך אחד לבקו"ם. המשטרה לא תסחוב אותם לשם, ומי שמגיע לשם בעקבות צו מעצר צפוי להיות חייל גרוע. ישנם אברכים לא מעטים שישמחו לככב בתקשורת החרדית כקדושים מעונים, היושבים בכלא בשם עיקרון "תורתם אומנותם". ככל הנראה צודק מי שטוען כי לא ניתן לגייס אדם נגד רצונו.

ההחלטה השנייה היא שאסור להעביר תקציב לישיבה בגין אדם שטרם מילא חובתו לפי חוק גיוס חובה. להחלטה זאת סיכוי הרבה יותר טוב לשנות את נתוני הגיוס בקרב גברים חרדים. היא מצביעה על כיוון שיש לממש בדרכים נוספות. הפתרון לבעיית גיוס חרדים אינו טמון בכפייה ישירה אלא בשינוי התמריצים החלים על גברים חרדים ועל פוליטיקאים חרדים.

 

נתוני הפתיחה

קשה להשיג נתונים שלמים על מספר המועמדים החרדים לגיוס. דו"ח עדכני של המרכז למחקר ולמידע (ממ"מ) של הכנסת מביא את הנתונים הבאים על פטורים מגיוס בקרב גברים המועמדים לגיוס בכמה מחזורי גיוס:

שנת גיוס תורתו אומנותו סעיף נפשי רפואי אחר רישום פלילי, קשיי הסתגלות, נפטרים בחו"ל פטורים – סה"כ
2020 16.4% 8.5% 2.2% 3.5% 2.4% 33%
2021 16.5% 7.5% 1.9% 2.8% 2.5% 31.2%
2022 18.4% 6.5% 1.9% 2.4% 2.5% 31.7%

אפשר לראות שהסיבות המובילות לפטור הן "תורתו אומנותו" ופטור על רקע נפשי. הפטורים על רקע נפשי עולה בהתמדה מדי עשור ומשקפים שערורייה בפני עצמה; לפעמים צה"ל מעניק למישהו פטור על רקע נפשי, בלי קשר למצבו הנפשי, פשוט בגלל שאינו רוצה לגייס אותו, כולל מסיבות פוליטיות. כפי שניתן לראות מהטבלה, בשנים 2021-2022 אחוז הפטורים הללו הצטמצם, אך במקביל אחוז הפטורים בגין "תורתו אומנותו" קפץ ב-2022.  ישנם חרדים שפונים לקבל פטור על רקע נפשי ולא ניתן לברר אם נתוני 2022 משקפים החלטה של מתגייסים חרדים לפנות לסעיף "תורתו אומנותו" במקום לבקש פטור נפשי.

כמה חרדים מתגייסים? השנה האחרונה שלגביה מצא ה-ממ"מ מידע הוא 2018/19: בשנת הלימודים תשס"ט משרד החינוך רשם כי 14.9% מהלומדים בגיל הגיוס במוסדות לימוד חרדיים אכן התגייסו. הרוב המכריע, אם כן, מקבלים פטור, רובם בשל "תורתם אומנותם."  משרד החינוך מדווח כי מספר התלמידים הגברים בשכבת י"ב במוסדות חרדיים שהוא מממן היה כדלהלן:

שנת לימודים תשפ"א תשפ"ב תשפ"ג תשפ"ד
גברים בשכבת י"ב 9,920 10,650 10,855 11,380

מספר התלמידים הגברים במחזור גדל בכ-15% בשלוש שנים. נתונים אלו אינם ממצים, שכן הם סופרים רק תלמידים במוסדות "מוכרים שאינם רשמיים" שמשרד החינוך מממן. מלבדם ישנם מיעוט תלמידים הלומדים במוסדות של קהילות חרדיות המסרבות לקיים קשר רשמי עם המדינה. אין ודאות לגבי מספר המועמדים לגיוס החרדים המתגייסים בפועל. לפי נתוני צה"ל, בשנים 2019-2021 התגייסו כ-1200 חרדים מדי שנה; נתון עגול ועקבי שמעורר חשש, כי אגף כוח אדם בצה"ל נתפס בעבר כמשקר לדרג המדיני לגבי מספר המתגייסים. נתונים אחרים בצה"ל מראים מספר גבוה יותר של מתגייסים, מכ-1400 במחזור 2019 ועד כ-1700 בשנת 2021. חלק מאי-הוודאות לגבי הנתונים נובע מכך שקשה להגדיר בדיוק "מיהו חרדי". נכון להיום, כ-66,000 חרדים (מכל המחזורים והגילים) נהנים מפטור בשל "תורתם אומנותם." רובם כיום אינם כשירים לגיוס; בעקבות פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" כ-4,000 חרדים מעל גיל 26 ביקשו להתנדב לצה"ל, אך כ-80% מהם נמצאו בלתי-כשירים.

מן הנכון לציין כי בעיית כוח האדם בצה"ל אינה בעיה חרדית דווקא; היא נובעת עוד יותר ממדיניות כוח אדם שגויה של צה"ל.   כתב "ישראל היום" אריאל כהנא דיווח, על פי נתונים שמשרד הביטחון הציג לממשלה, שיותר מ-100,000 חיילים שסיימו שירות סדיר לא שובצו במערך המילואים; כ-70,000 מהם חזרו לשרת מאז פרוץ המלחמה, אך נותרו עשרות אלפים שלא שובצו במילואים ועוד עשרות אלפי מילואימניקים (כאלה שכן שובצו) שטרם נקראו לשרת במלחמה זאת.

 

חוק הגיוס.

חוק הגיוס הנידון כעת בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת אמור להעניק מעמד רשמי ולהקנות פטור לפי חוק למי ש"תורתו אומנותו." הפטור לא יחול על 25% ממחזור הגיוס של גברים חרדים. בעבר צה"ל טען כי הוא ערוך לגייס כ-3000 חרדים בשנה.  אם תסתכלו בלוח השני לעיל, תראו כי המספר 3000 הוא בערך 25% ממספר הגברים תלמידי י"ב הלומדים במוסדות חרדים שהמדינה מממנת. "שירות" לפי הצעת החוק אינו בהכרח שירות בצה"ל; הוא יכול להיות שירות במסגרת שירות לאומי. כאן טמונה בעיה; חרדים מקיימים המון עמותות במגזר השלישי, הם יכולים לייסד עוד, ויכול להיות שאם מישהו יבוא לעשות ביקורת על עמותה המדווחת על משרתי שירות לאומי הוא ימצא כי המוסד נראה מאוד דומה לישיבה.

בג"ץ פסל את ההסדר הקיים של "תורתו אומנותו" בגלל שאינו שוויוני: מי שאינו חרדי אמור להתגייס, ורק חרדים נהנים לאורך שנים במעמד הפוטר אותם משרות (בציונות הדתית מספר קטן יחסית של לומדים בישיבה מנצלים מעמד זה למספר שנים). אמנם עיקרון השוויון אינו נמצא בשום חוק יסוד, אך קשה להאמין כי בג"ץ יאשר חוק המפר בצורה בוטה כל כך את עיקרון השוויון המקובל עליו. במקרה זה, הסנטימנט של הבג"צ משקף את הסנטימנט של הרוב המכריע של הציבור.

 

כיוון אפשרי לפתרוןהמדינה מול הפרט החרדי

חוק הגיוס הנידון עתה בכנסת, כמו החוק שקדם לו ושתוקפו פג אשתקד, לא יפתור את בעיית אי-ההתגייסות של חרדים. כפי שפתחנו, לכתוב בפסק דין שצה"ל חייב לגייס חרדים לא יביא חרדי אחד לשערי הבקו"מ. מה כן יכול להביא אותם?

התופעה של חברה חרדית המסרבת להתגייס לצה"ל קיימת בגלל שהמדינה מסכימה לממן אותה. התופעה של חברה חרדית המסרבת לרכוש כישורי עבודה בסיסיים קיימת בגלל שהמדינה מסכימה לממן אותה.

נציגי החרדים בכנסת מייצגים מפעל ענק של מוסדות המתקיימים ממימון ציבורי. ישיבות למבוגרים הן רק חלק ממפעל זה.  בנוסף להן ישנם אלפי מוסדות חינוך לגילאי גן עד תיכון, כאשר בשנות התיכון התלמידים אינם לומדים לימודי יסוד שיכולים לסייע להם לעבוד לפרנסתם. מוסדות אלו מפרנסים אלפי גננות, מורים, מגידי שיעור, מנהלים, ראשי מוסדות. עיקר העיסוק של מפלגות "דגל התורה" וש"ס הוא למצוא תעסוקה לצאן מרעיתם (ע"ע "חוק הרבנים"). מעולם לא ניהלתי שיחה עם חבר כנסת חרדי שלא פתח בדרישה להוסיף משרות שחרדים יכולים למלא אותן. אם הפוליטיקאים החרדים אינם יכולים לספק את הדרישות של אנשיהם לפרנסה, הם עשויים לעמוד בפני מרד.

המדינה צריכה להתנער מתיווך המפלגות החרדיות ולקבוע את יחסיו עם הפרט החרדי. היא צריכה לעמוד על שתי עקרונות:

א.  אם תשלח את הבן שלך למוסד שאינו מלמד לפחות "ליבה חרדית," כלומר מתמטיקה לשון אנגלית ומחשבים עד לרמת בגרות, המדינה לא תממן את לימודיו.  הפיקוח על הלימודים צריך להיות בידי מערך הפיקוח של משרד החינוך ולא מערך פיקוח המיוחד לחרדם, כפי שהיה עד כה.

ב. אם נקראת לשירות צבאי ולא התייצבת, הבחירה בידיך, אך המדינה לא תממן את הלימודים שלך בכל מוסד, לא תהיה זכאי לזכויות חברתיות כגון פטור מארנונה למשפחות מעוטות יכולת, לא תהיה לך אפשרות חוקית לעבוד. עכשיו תחליט אתה (ואת; לילדים חרדים יש אימהות הדואגות להם) לאן פניך ולאן פני בניך.

לא ברור כי מדיניות זאת תביא לגיוס 3000 חרדים בשנה הקרובה. אבל בטווח הארוך הוא עשוי להביא לגיוס הרוב.

כל זה נראה במבט ראשון כמו מזימה לחסל את החברה החרדית ואת לימוד התורה שלה. אין זאת הכוונה. החברה החרדית משקפת תרבות יהודית אותנטית ולימוד התורה שלה הוא נכס תרבותי וערכי מהמדרגה הראשונה. אם החברה הישראלית רוצה לעודד את שילוב החרדים במסגרותיה, החברה הישראלית צריכה להתאים את עצמה לצרכים התרבותיים של החרדים; לא להפוך בעצמה לחרדית, אלא להכיר בתרבות החרדית כתרבות לגיטימית במרחב הציבורי. במסגרות רבות – בצה"ל, באקדמיה – העמדה הרשמית של המדינה היא לאמץ עקרונות פרוגרסיביים שהחברה החרדית אינה יכולה לקבל אותם. זאת סוג של כפייה דתית ותרבותית שחייבת לעבור מן העולם, כמו הסירוב של חרדים להתגייס.

מנקודת מבט זאת אפשר לנהל מו"מ על כמה הקלות. אפשר להתיר לצעירים חרדים לבחור במעמד "תורתם אומנותם" לכמה שנים – שנתיים, שלוש. אפשר לגייס אותם אחר כך למסגרת כמו ההסדר. אפשר לקבוע כי אחוז (נמוך) מסוים אכן יזכו במעמד של "תורתם אומנותם" לטווח הארוך.  חובה להתאים את ההווי הצה"לי לתרבותם.

מדינת ישראל אינה יכולה להביא את החרדים לבקו"מ בזינזנות, אבל היא יכולה לעצב את התמריצים והאילוצים העומדים בפני המשפחה החרדית. בסופו של דבר, אנשים נענים לתמריצים.

ד"ר יצחק קליין, מכון משגב לביטחון לאומי

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 תגובות למאמר

  1. אבל כסף זה לא העניין. עובדתית, הישיבות ממשיכות לתפקד והח״כים החרדים לא פירקו את הממשלה בגלל האיסור, שהוצא עוד ב-1 באפריל, לתקצב ישיבות שלא מתגייסים בהן. העניין הוא דתי נטו, והעובדה שצה״ל לא ערוך, וגם לא נראה שכל כך נכון, לגייס חרדים, מבחינת התאמת מסגרת עבורם בצה״ל.

    1. כדתי לאומי זו ממש שטות, יש בצבא יותר ממספיק התאמה לחרדים ואין מקום לחשיבה הגלותית שיש איזו מניעה דתית לא להתגייס לצהל.

      רב החרדים היום דווקא כן מבינים את השליחות והמצווה הגדולה של שירות בצבא אבל הרבה מהם פשוט מאמינים שהם יותר "יעשו חיל" דווקא בלימוד תורה שלדעתם גם הוא משמעותי בהגנה על מדינת ישראל.

      לדעתי אפשר לנצל את שלילת התקציבים לטובה אבל לא בתור "עונש" אלא צריך להבהיר להם שהם נחוצים למדינה גם מחוץ למסגרת של לימודי התורה ושאת כספי המיסים שממנים אותם צריך להרוויח דווקא על ידי תרומה למדינה שזו מצווה גדולה מאוד.

  2. צריך לשפר את התדמית של הלוחמים בחברה החרדית וכדי לעשות את זה הם צריכים להגיע עם מדים לבתי הכנסת. הם צריכים להגיע לקהילות שלהם הישר משדה הקרב וזה אולי יפתח סדק. הדבר ההכרחי השני הוא לאפשר להם להמשיך ללמוד בזמן השירות מכיוון שהבנות החרדיות מחנכות להעדיף תלמידי חכמים. הבעיה האמיתית היא שבצה״ל לא באמת רוצים אותם. הם מעדיפים את הוויכוח הפנימי ואת שיח השנאה כי הפילוג משרת את מטרות השמאל.

  3. הפשטות עדיפה. יש לקבוע עיקרון פשוט – גיוס לכולם. מי שלא יתגייס יחשב עריק ולא יהיה זכאי לשום זכויות/מימון מהמדינה. חוקי הכלכלה כבר יעשו את שלהם וחרדים רבים יעדיפו להתגייס. אם לא, לפחות נחסוך כספים לקופת המדינה.
    ניתן ורצוי להגדיר מיכסת "עילויים מצטיינים בלימוד תורה". מספרם צ"ל כמספר הספורטאים + המוסיקאים המצטיינים.

  4. השנאה ליהדות שמשתקפת מהכתבה מקלקלת את השורה. כמה נקודות:
    ערך השוויון של הבג"ץ אמור לחול גם על הערבים.
    ביטול הטבות למשפחות מעוטות יכולת כמוהו כקריאת תיגר על כל מערכת הרווחה שכיום ניתנת בחסד ולא בזכות.
    הדבר היחיד שישכנע את הקהילות החרדיות להשתתף במדינה הוא ההכרה ביהודיוּת ודמוקרטיוּת (לא דמוקרטיה מהותית) של המדינה. (היפך החילון והפרוגרסיביות)
    לחרדים יש ערך עליון לקידוש השם במסירות נפש. כשאין ערך ניצחון בצה"ל, הם בצדק לא יתנדבו להיות בשר תותחים (זה הרי יהיה הסגת גבול למזרוחניקים, שכרגע הממסד שונא היהדות בצה"ל מיעד אותם לתפקיד ר"ל).
    הפיתרון היחיד, משיח בן דוד

  5. כשהם יכנסו לשוק העבודה מייד אחרי הגיוס – ואין עבודה
    שיעור האבטלה ימריא
    הדירוג יצנח לתהום
    הריבית תעלה לשמים
    וכל המטומטמים האחראים יברחו מאחריות

  6. אתה מסיים עם כשל בסיסי, אתה כותב שישנה כפייה פרוגרסיבית בצבא שליה לעבור מן העולם, איך בדיוק אתה חושב שזה יקרה?
    לדעתי הסיכוי לכך נמוך בהרבה מאפשרות גיוס החרדים.
    על הכותב להבין שרוב הרבנים החרדים מסרבים לשלוח לצבא למרות שישלחו את החרדים לעבוד.
    הסיבה לכך היא שאם האדם נתקל בבעיות דת בצבא, הוא תקוע שם.
    מקום עבודה , אפשר לעזוב, צבא, לא ממש.

  7. יש בעיה עמוקה יותר עם גיוס חרדים.
    עם ישראל מחולק בימינו לשבטים-שבטים וזה מעלה את השאלה: איך מצליחים לחיות ביחד.
    לצורך הדיון אתמקד בשבט החרדי ובשבט החילוני-פריגרסיבי(בימינו כבר לא בהכרח שמאלני) מכיוון שזה הפער הרלוונטי.
    התפיסה החרדית היא תפיסת האוטונומיות הנפרדות. הם מעוניינים לחיות ב׳שמורות׳-שכונות וישובים משלהם, לקחת חלק הוגן(!) מתקציב המדינה ושיעזבו אותם בשקט.
    התפיסה החילונית-פרוגרסיבית מתבססת על נסיון ליצור חברה אחידה שאמורה להכיל את כולם(׳מר קונצנזוס׳ כפי שזה הוגדר פה במאמר אחר). אנשים אלה מדברים על אחדות אך לא מוכנים לשלם את מחירה(הויתור היחידי שהם עשו אי-פעם היה על השליטה במוסד הנישואין וגם על זה הם לא מפסיקים להתבכיין) ולהכיל כמה עוולות.

    וכאן נכנס נושא הגיוס וטורף את הקלפים. מבחינת החרדים מדובר על איום של ממש היות וזה סותר את השקפת עולמם מהבחינה שצוינה לעיל.
    אז נכון שצה״ל מדבר על יחידות מותאמות אבל בפועל בלתי אפשרי להימנע ממפגשים עם אחרים והתנגשויות. וזה עוד בלי לדבר על העובדה שהם לא יקבלו אפשרות לחיות כשיטתם במקומות המהותיים ביותר-בשאלות המוסריות.
    לכן, כל עוד השבט החילוני-פרוגרסיבי ימשיך לשדר גישה פנאטית לא יהיה באמת ניתן לגשר על הפערים ושום לחץ כלכלי לא יעזור יותר מפלסטר.

  8. החרדיות החדשה נוצרה כתנועה אנטי-ציונית. מאז הקמת המדינה, התנועות הציוניות והאנטי-ציוניות סיימו את דרכם. נותרו רק החרדים החדשים, שהם תוצר של בתי חרושת לייצור חרדים בסגנון העתק-הדבק, ולכן אין להם עתיד. החרדים האותנטיים שישארו הם בעלי התשובה, שמקבלים על עצמם עול תורה ומצוות בגיל מבוגר, מתוך בחירה חופשית והתאמה פנימית לאופי שלהם.

    1. איזה שטויות התנועה החרדית הוקמה בתגובה לרפורמיות ולהטמעות בחברה האירופית של כמעט 200 שנים ואילך .התגובה כנגד הציונות נבעה מהדומנטיות של הציונות הסוציאליסטית .

  9. מי מממן חרדים? 600 שקל זה נקרא לממן ? אני התגייסתי והיום עובד ומשלם מס והילדים שלי לא מקבלים תקציב רק כי הם חרדים . ובינתיים אני מממן את הסטודנטים בעשרות אלפים בשנה שלומדים כאן והולכים לעבוד בחו"ל.

  10. שיטת התמריצים הפרטיים לא תעבוד, כי חרדי מצוי יעדיף את דעת ה"גדוילים" על מלאי המקלות והגזרים של ממשלת ישראל. אם בגלל היעדר לימודי ליבה תישלל סבסוד לימודיו של הבן שלו, הקהילה כולה תחפש (ותמצא) מקורות מימון פרטיים. החרדים גדלו על "סיפורי מסירות נפש" שונים ומשונים וביום פקודה ישמחו לתרגל טוויסט חדש בעלילה.

    1. מקורות המימון הפרטיים הם די מוגבלים. ספורי הגבירים הם יותר משאלה מאשר מציאות.

  11. הרעיון הבסיסי לעמוד מול הפרט החרדי הוא רעיון נכון, אבל לא ברור עד כמה הוא ניתן למימוש בחברה שמקדשת את הקולקטיב.
    העסקונה החרדית תאבק על כל פיקוק בתקציב שישמר את כוחה ושליטתה. הפתרון היחידי שנראה ריאלי הוא שכל הכוחות הציוניים יתגברו על שנאתם ההדדית ויקימו קואליציה שלא תהיה נתונה ללחצים חרדיים.
    וגם, שלמפלגות הציוניות לא יהיו רגשי נחיתות בפני החרדים וגדוליהם.

  12. , מצד הצבא צריך להקים מערך שכולו חרדים, שכולו תחום בתחום נפרד משאר הצבא, כמו לדוגמא: פיקוד העורף, יחדות מיחשוב, חיל הים 🙂 חיל האויר, (סתם דוגמאות, שתבינו את הרעיון).
    וזה כדי לפתור את בעיית התרבות הכשרות וההלכה.

    הבעיה השניה מצד החרדים הוא הצורך בלימוד תורה, ובזה יצטרכו גמישות ביחס לגיל, וכך יהיה ניתן להגיע לגיוס של % גבוה מהמגזר.

  13. ד"ר המסקנות שלך מפספסות לגמרי את העיקר.
    א. הקשר בין לימודי ליבה ליכולת להשתלב בשוק העבודה הוא המצאה. איזה צורך יש בלימודי מתמטיקה כדי להיות פקיד של משרד ממשלתי?, יתכבד מי שהחליט שהפתח לשוק העבודה עובר דרך לימודי ליבה ויבטל את ההחלטה שלו. ביטול ההחלטה הזו יאפשר לחרדים להשתלב בשוק העבודה גם בלי שינוי של תכני הלימוד במוסדות החרדיים.
    ב. יפה מצידך שטיפולים רפואיים אתה כן מאשר לציבור החרדי. לא יודע לנתח מספרית אבל נראה שכמות המשרתים שלא תורמת לביטחון ישראל גבוהה מספיק בשביל שבשם השוויון המסקנה תהיה שהגיע הזמן לבטל את גיוס החובה ולהפוך את הגיוס כולו לגיוס מרצון תמורת שכר ותמריצים למשרתים.
    ג. כל עוד הצבא לא יודע לייצר מסגרת שתתאים במאה אחוז לאורח החיים החרדי – בלי ויתור על צרכים צבאיים (ולא, אירוע של שירת נשים הוא לא צורך צבאי, ומתן זמן להתפלל הוא לא ויתור של הצבא וכו' וכו') אין סיכוי שחרדים יתגייסו וביטול זכויות יסוד שלהם הוא לא יותר מאשר חוצפה וגסות רוח.

  14. כבר שנים שזה מעציב אותי שאחי החרדים מפספסים את המצווה הגדולה שהיא לשרת בצהל. אין ספק ששורש הבעיה היא חוסר רצון מהקהילה החרדית לשרת שהרי אם היו רוצים באמת להזדכות במצווה זו אז שום דבר לא היה עומד בדרכם.

    הפסקת המימון היא בהחלט צעד בכיוון הנכון כי כשהחרדים חיים על חשבון משלם המיסים הוא חוטא בגזל שלימוד תורה לא מפצה עליו שהרי מצווה שבין אדם לחבירו אין המקום מוחל.

    אבל יותר חשוב לוודא שיש שינוי מתוך הקהילה החרדית, הם צריכים להתנתק מהחשיבה הגלותית ולהתחיל לעבוד למען בניית הארץ. צריכה להיות הבנה שחיים שמנותקים כביכול מהחול וסובבים סביב הקודש הם למעשה חיים מנותקים מהקודש.

    החרדים היום מתפללים ומבקשים הצלחה במלחמה וחזרת החטופים, הקבה נענה ונתן להם ולנו את האפשרות להתגייס לצהל, משהו שלא היה קיים יותר מ2000 שנה ושהחרדים לדעבוני לא מבינים את גודל הנס.