אחרי התבוסה ללה-פן: מקרון שובר שמאלה

למרות הישגה ההיסטורי של מפלגת הימין הריבוני ״האיחוד הלאומי״ בסיבוב ההצבעה הראשון בבחירות לפרלמנט הצרפתי, הקרב האמיתי על עתידה הדמוקרטי של צרפת מתחיל רק כעת ועובר לסיבוב ההצבעה השני, שייערך ביום ראשון הבא. פחות מחמישית מבין 577 צירי ״האסיפה הלאומית״ נבחרו כבר בסיבוב ההצבעה הראשון (בצרפת נדרש רוב של יותר מחמישים אחוז, ואם לא, נערך סיבוב שני, א.ב), בהם 39 צירים מ״האיחוד הלאומי״ (בראשם מארין לה פן) ו-32 צירים מאיחוד השמאל ״החזית העממית החדשה״.

למרות היתרון הברור של ״האיחוד הלאומי״ באחוזי ההצבעה הכלליים (כ-33% לעומת כ-28% לאיחוד השמאל וכ-20% בלבד למחנהו של הנשיא עמנואל מקרון), אין כל וודאות שהתחזיות השונות לפיהן ״האיחוד הלאומי״ ושותפיו – בעיקר מפלגת הרפובליקנים השמרנית, ישיגו רוב מוחלט, אכן יתממשו. למעשה, החלה מיד לאחר פרסום מדגמי הבחירות הראשונים התגייסות כללית לחסום את דרכו של הימין הריבוני מהשגת רוב מוחלט ומהגעה לשלטון.

המפסיד הגדול של סיבוב ההצבעה הראשון היה הנשיא מקרון, שהחליט על עריכת בחירות הבזק לאחר התבוסה שמחנהו נחל בבחירות לפרלמנט האירופי שנערכו ב-9 ביוני. מקרון, ששלט בשנתיים האחרונות בצרפת מבלי שיהיה לו רוב בפרלמנט הצרפתי, החליט על פיזור הפרלמנט מבלי להתייעץ עם ראשי מחנהו ותוך נטילת הימור פוליטי גדול ביותר, שעד כה לא הצדיק את עצמו. למעשה, לא רק מקרון ייצא מסיבוב ההצבעה הראשון בשן ועין אלא גם רעיון המרכז הפוליטי, שמקרון ייצג מאז הופיע באופן פתאומי בשמי הפוליטיקה הצרפתית ב-2017.

מקרון ניסה למכור לצרפתים את הרעיון של ״לא ימין ולא שמאל״, וזיגזג בשבע שנות נשיאותו בין הימין לבין השמאל ללא הצלחה משמעותית לפתור את בעיותיה הגדולות של צרפת. מהתקווה הגדולה, שמקרון סימל בתחילת דרכו, נותרה אכזבה עצומה, שבאה לידי ביטוי באחוזי ההצבעה הגבוהים מאוד בסיבוב ההצבעה הראשון לפרלמנט (שיא ב-27 השנים האחרונות).

קרוב ל-70% מכלל הבוחרים הצרפתיים שהשתתפו בבחירות הצביעו למפלגות האופוזיציה, רובם למפלגות הימין הריבוני והשמאל הקיצוני שחרטו על דגלן את היעד להפיל את שלטונן של מקרון. עבור מצביעי הימין הריבוני, מקרון היה פרוגרסיבי מדי. עבור מצביעי השמאל מקרון היה ליברלי מדי. אמש בחר מקרון כיוון והסיר את המסכה מעל פניו.

מארמון האליזה יצאה מהר מאוד לאחר פרסום המדגמים הראשונים קריאת כיוון ברורה: אף לא קול יינתן בסיבוב ההצבעה השני ל״ימין הקיצוני״. כמה מבכירי מחנהו של מקרון דיברו על ״אף לא קול לימין הקיצוני ולשמאל הקיצוני״ ועל חובה להצביע אך ורק למועמדים שמייצגים את רעיונות הרפובליקה הצרפתית. אך גם מקרון וגם ראש ממשלתו, גבריאל אטאל, מיהרו להבהיר שיש צורך באיחוד שורות נגד ״האיחוד הלאומי״ של לה פן, כלומר בהענקת הכשר למועמדי איחוד השמאל – בהם מועמדי השמאל הקיצוני הפרו-פלסטיני והאנטישמי, כדי לחסום את דרכו של הימין הריבוני לשלטון.

והרגע הדרמטי הגיע: ע״פ מדגם הסיבוב הראשון הטלוויזיה הצרפתית חוזה ניצחון למארין לה פן ומפלגתה ״האיחוד הלאומי״ מרחק 9 מושבים מרוב מוחלט עם בין 230 ל-280 מנדטים. מפלגתו של מקרון קורסת עם בין 70 ל-100 מנדטים.

כמובן שקשה לחזות עפ הסיבוב הראשון. אבל התוצאות מאשרות את הסקרים. https://t.co/QFUZBrjCWA pic.twitter.com/dX5YfMybDU

— Ben Yaniv Falcon | בן יניב פלקון (@BenYaniv1) June 30, 2024

לפי שיטת הבחירות האזורית הנהוגה בצרפת, יחל כעת מכבש לחצים להסרת מועמדויות באזורי בחירה בהם שלושה מועמדים הגיעו לסיבוב ההצבעה השלישי, כך שתיווצר בחירה אחת: בין מועמד של ״הימין הקיצוני״ לבין מועמד של ״המחנה הרפובליקני והדמוקרטי״. מקרון לא רק שהעניק בכך הכשר לשמאל הקיצוני, הוא גם גרם להוצאה של שליש מכלל המצביעים הצרפתיים אל מחוץ ל״מחנה הרפובליקני והדמוקרטי״. בדיוק כפי שמצביעי הימין בישראל הפכו לבלתי לגיטימיים בעיני מחנה המרכז-שמאל הישראלי.

את הסכנה בניצחון אפשרי של השמאל הצרפתי, או בשיתופו בממשל צרפתי עתידי, הציג אתמול מנהיג השמאל הרדיקלי״, ז׳ן-לוק מלונשון. למרות הקמתו של איחוד השמאל תחת השם ״החזית העממית החדשה״, הופיע אמש מלונשון ללא שותפיו האחרים לחזית בפני התקשורת ותומכיו, כשלצדו רק בכירים ממפלגתו, ״צרפת המתמרדת״. לימינו ניצבה הפעילה הפלסטינית, רימה חסן, שבתחילת יוני נבחרה מטעם ״צרפת המתמרדת״ כ׳״צירה הפלסטינית הראשונה בפרלמנט האירופי״. חסן, שהיא בכלל ילידת סוריה אך מתהדרת בתואר ״פליטה פלסטינית״, עמדה על הבמה לצדו של מלונשון כשעל כתפיה כאפייה פלסטינית.

היה זה מהלך נוסף של מלונשון, שנועד לגייס את המצביעים הערבים והמוסלמים לצד מפלגתו. עבור השמאל הקיצוני הצרפתי, הנאמנות היא לדגל הפלסטיני ולכל מה שהוא מייצג ולא לדגל הצרפתי. דוברים מטעם מפלגתו של מלונשון תקפו אתמול את דוברי ״האיחוד הלאומי״ על ״תמיכתם בממשלת נתניהו וברצח העם שהיא מבצעת בעזה״. מקרון בחר אתמול לעמוד לצדם של מלונשון ואנשיו הפרו-פלסטינים, במקום לכבד את רצונו של העם הצרפתי בשינוי פוליטי שיביא לשלטון מפלגה צרפתית פטריוטית.

על ההישג האלקטורלי ההיסטורי של הימין הריבוני בצרפת העיבה אתמול התפצלות נוספת בשורות הימין האירופי: ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן, ראש ממשלת צ׳כיה לשעבר אנדרי באביש, ומנהיג ״מפלגת החופש״ האוסטרית, הרברט קיקל, הכריזו בוינה על הקמתו של כוח פוליטי חדש בפרלמנט האירופי. מפלגתו של אורבן, ״פידס״, פרשה מסיעת מפלגות העם השמרניות, ולא הייתה בשנים האחרונות חברה בסיעה כלשהי. מפלגתו של באביש, ״פעולת האזרחים הלא מרוצים״, הייתה עד לאחרונה חברה בסיעת המפלגות הליברליות. ״מפלגת החופש״ האוסטרית עדיין חברה רשמית בסיעת הימין הריבוני, ״זהות ודמוקרטיה״, לצד ״האיחוד הלאומי״ של לה פן.

לצורך הקמת סיעה נפרדת, תחת השם ״פטריוטים למען אירופה״, יש צורך בהצטרפותן של מפלגות מארבע מדינות נוספות, המיוצגות בפרלמנט האירופי. הקמת הקבוצה הימנית החדשה, בעלת האופי המרכז-אירופי, היא תוצאה של כישלון המגעים לצירופה של ״פידס״ לסיעת הימין החדש, ״אירופאים שמרנים ורפורמיסטים״, המונהגת ע״י מפלגת ״אחי איטליה״ של ג׳ורג׳יה מלוני.