שתיקת הקיבוצים על הטיפול המסור שמקבלים רוצחי הנוח'בה היא תוצר ישיר של הסימטריה המזויפת שהנחילו מנהיגי התרבות שלהם
לאחרונה נחשפה הוראת הפצ"ר שלא לחסל אזרחים עזתים אשר השתתפו בטבח ביישובי הנגב המערבי. ההוראה כוללת גם את חוטפי ילדי משפחת ביבס מניר עוז. היא מתווספת להנחיית היועמ"ש לממשלה להגיש פירות וירקות למחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח ונשבו ומוחזקים בישראל. לאחר שתי הוראות אלה הגיעה גם עתירה לבג"ץ בעניין התפריט שמוגש למחבלים, ושלא נדחתה על הסף.
התופעה שמתגלית בעקבות ההגבלות הללו, שמטילה מערכת המשפט בישראל על המלחמה בטרור, מדאיגה אולי יותר מעצם הטלתם. הכוונה היא לשתיקה הרועמת של חברי הקיבוצים שבהם התרחשו מעשי הרצח האכזריים ביותר, אל מול הטיפול המסור ברוצחי וחוטפי משפחותיהם וחבריהם.
ואם מישהו לא שם לב אז בשבעה לאוקטובר נרצחו בני אדם, לא מתנחלים. היה מצופה לכן כי היחס כלפי המרצחים יהיה שונה, אך מתחוור שלא כך הם פני הדברים. יש צורך להוסיף כי מי שמבדיל בין דם לדם הוא זה שהפיץ עלילה שפלה כאילו הטבח נגרם עקב העברת כוחות מעוטף עזה ליהודה ושומרון, ומה שאמר קריין ערוץ 12 לשר האוצר סמוטריץ', "אילו היו 120 החטופים בנות אולפנה", חשף את הפנטזיה השמאלית החולנית על המתנחלים – זו שהפכה לסיוט לאומי.
מהן אם כן הסיבות לכך שהשמאל אינו משמיע קול מחאה כנגד החיבוק המשפטי שמקבלים הרוצחים מעזה? הסיבה הראשונה היא התרבות השלטת במדינה שהועמסה על העגלה הריקה. תרבות שיצרה סימטריה בסכסוך הערבי-יהודי. על האחראים לעיוות זה, שהשפיע על צאן מרעיתם ובראשם על הקיבוצים, נמנים עמוס עוז, דויד גרוסמן, חנוך לוין ואחרים, אשר הנחילו את הסימטריה בלב חסידיהם.
בדיונים שנערכו בקיבוצים על סיפורו של עמוס עוז "עד מוות" העוסק במסע צלב לארץ ישראל שבמהלכו טובחים ביהודים, תהו: "בקריאה שנייה, כאשר השתחררתי מההיפנוזה של כשרון המספר… התעוררה בי מחאה על טשטוש התחומים בין הרוצח והנרצח המנוגד לכל גישה ערכית על הימנעות מראייה ביקורתית של תופעות חברתיות. כיצד נוכל, כדור השואה, לקבל גישה כזאת להשמדת יהודים מתוך 'הבנה יתירה' לנפשות הפורעים והמרצחים?"
חלפו כחמישים שנה מאז שנכתבו דברים אלה, בביטאון הספרות של התנועה הקיבוצית, "עלי שיח", ומסתבר שלא כולם השתחררו מההיפנוזה. לגרוסמן הזכירה זקנה ערביה במחנה פליטים "את סבתא שלי והסיפורים שלה על פולניה, שממנה נעקרה".
על ההצגה -"רצח" של חנוך לוין, נכתב ב"ידיעות אחרונות": "שלושה ימים לאחר הפיגוע הנורא בשוק מחנה יהודה בירושלים (97'), העלה תיאטרון הקאמרי את בכורת 'רצח'… בהצגה [… ] רצח גורר רצח גורר רצח… ועל פי חנוך לוין – כולנו אשמים, גם יהודים וגם ערבים […] 'לערבי במחזה יש סיבה לנקום. הרגו את הבן שלו, ואת זה ניתן להבין' […] 'הרעיון הוא להתסיס'"
דוגמאות אלו, לצד הניתוח של הפילוסוף הצרפתי אנרי ברגסון, המתאר כיצד פועלת התרבות על נפש האדם, מספקות הסבר לשתיקת השמאל לנוכח הדאגה הרבה לרווחת הנוח'בה: "על אובייקט האמנות להרדים את הכוחות הפעילים, או ביתר דיוק המתקוממים, שבאישיותנו, ולהביאנו על-ידי כך למצב של היענות גמורה שבו נתפוס בבהירות את האידאה המועלה לפנינו ונרחש אהדה להרגשה המובעת. בתהליכי האמנות נמצא… תהליכים המשמשים בדרך כלל ליצירת מצב ההיפנוזה".
הסיבה השנייה לשתיקת השמאל נובעת מהשבטיות שנותרה בו מהגלות. מערכת המשפט בישראל היא חלק מההגמוניה השמאלית. לכן כל ביקורת כלפיה, על צעדים נגד הלאום והמדינה, ובמקרה שלפנינו נגד המלחמה, מודחקת ומושתקת בעודה באיבה.
לתפיסה שבטית זו, המנוגדת לציונות ולמדינת הלאום, היה שותף גם עמוס עוז, כאשר טען כי "חלה נסיגה רבתי בשתיים-שלוש חזיתות של המפעל הציוני… נסיגה מן המאמץ להיות לעם – אל הווייה של שבט מסוגר… אנחנו נסוגים אל הוויית-השבט".
תוצאה של ריטואל שנאה לימין ולדת. הערבים אולי רוצים לרצוח אותם אבל לא מפריעים להם בחיי היום יום. גם הדתיים לא מפריעים להם אבל הם עלולים להפריע להם, כך הם מאמינים.
יותר מיזה לוחמים שסיכנו את חייהם ובלי שקראו להם הצילו חיים של קפלנסטים בעוטף עזה ועכשו הקפלנסטים מעמדים את הלוחמים לדין על רצח נוח'בות שרצחו קפלניסטים
בדיוק.
זה לא חדש
האם מישהו מצא קשר ישיר בין התנהגותם של מנהיגי הציבור היהודי בגולה להתנהגותם של כמה סופרים ועוד כמה הוזים במדינת ישראל? אני מוצא קשר. אם זה קסטנר שברח עם עוד כמה והשאיר את כל יהדות הונגריה למות וסיפר להם שהכל בסדר ואחר כך בית המשפט העליון הפך את הפסיקה נגדו? או אולי הרבנים שרצו להישאר בגולה ולא עזרו להקים את מדינת ישראל (היו גם שונים) או בכלל מנהיגי הקהילות שאמרו לקהילות לעלות על הרכבת להשמדה במקום לנסות להילחם? או אולי מרד גטו ורשה שבו לא הצליחו לאחד כוחות נגד האויב ונשארו מפולגים? אז הרבה לא השתנה מאז. עדיין יש לנו חולמים על שלום בר קיימא עם הערבים שלא יבוא ומרחמים על אויב אכזרי שבסופו של דבר פוגע בנו בטענה מוזרה שאנחנו צבא מוסרי. אנחנו עדיין מפולגים וחלק מאיתנו פונה למדינות העולם כדי להפעיל לחץ עלינו. אז מה חידשו החכמים?
זה דור מזויין!!!
צודק בהחלט
כתבת שנהרגו בני אדם, לא מתנחלים.
המשתמע מכך מזעזע- מנחים הם לא בני אדם
חורבן הבית.
אתה לא ראוי!!!!
כל מה שציינת זה משהו אשכנזי.
קסטנר לא "השאיר את יהדות הונגריה למות", כי פשוט לא היתה לו אפשרות לעשות יותר ממה שהוא עשה, בוודאי לא להציל את יהדות הונגריה. הוא סיכן את חייו כדי להציל כמה שיותר.
לגיל,
קרא את מחקר של איילה נדיבי "בין קראוס לקסטנר", את "כחש" מאת בן הכט על משפט קסטנר ולבסוף את "עניינם של יהודים". מאת משה ברנט
קסטנר איש מפא"י, שעמד בראש ועדת העזרה וההצלה בבודפשט ידע היטב השמדת היהודים במחנות המוות וביניהם אושוויץ. עו"ד טמיר חשף את מכתבו לראשי מפא"י שהיו מעסיקיו בסוכנות היהודית. אבל במקום ליידע את יהודי הונגריה במה שצפוי להם (יהודים רבים אילו ידעו את האמת יכלו להימלט בקלות דרך הגבול הרומני) העדיף להפיץ שקר ("נוסעים לעבודה") כדי להרגיעם ובכך הקל ביודעין על הנאצים את שילוח כ-400 אלף הקורבנות להשמדה כפי שאייכמן הסביר בקולו בקלטות לעיתונאי ההולנדי שראיין אותו ב-1960. בתמורה הוא זכה ליחס מכבד לחופש תנועה ול"רכבת קסטנר" שעליה עלו בסה"כ פחות מ-1700 יהודים בהם כל בני משפחתו המורחבת של קסטנר עצמו.
מנגד, משה קראוס היהודי הדתי, שניהל את "המשרד הארץ־ישראלי" בבודפשט התנגד לדרכו של קסטנר, שעיקרה הצלת יהודים בשיתוף פעולה עם הגרמנים, ויצר בכישרון ובתחכום דרך הצלה אלטרנטיבית, מפתיעה בהיקפה ובתוצאותיה. וכל זאת באופן חף מהכשלים המוסריים שאפינו את דרכו של קסטנר.
קראוס הציל כ-100 אלף מיהודי הונגריה ע"י כך שהקים את "בית הזכוכית" כשטח נייטרלי של שגרירות זרה. הוא גם גייס אנשי שגרירויות זרות לשם חלוקת תעודות אזרחות אמיתיות או מזויפות של מדינות זרות ליהודים. לוץ השוויצרי וראול וולנברג השבדי היו ממגוייסיו של קראוס ופעלו בשליחותו.
העובדות הללו נחשפו בהרחבה במהלך משפט קסטנר. יותר מכך בעוד שנציגי הסוכנות העבירו לקסטנר מימון במיליונים להצלת היהודים, הרי שאפילו את רכבת קסטנר מימנו היהודים העשירים שנמלטו בה מכיסם. איש לא יודע להסביר לאן נעלמו המיליונים שמקורם בתרומות שהרימו יהודי ארה"ב.
קראוס פעל ללא מימון כלשהו מהסוכנות והצלחתו הכבירה הציגה את "הישגיו" של קסטנר במלוא עליבותם. ואולם, דווקא בשל כך דרכו של קראוס והישגיו לא זכו להערכה ולו מינימלית מצד הממסד בישראל וגם לא לגילוי נאות בהיסטוריוגרפיה של התקופה אלא להעלמה. שגריר שווייץ לוץ שגויס ע"י קראוס זכה להוקרה כך גם ראול ולנברג. אך הם הוצגו כאילו פעלו מיוזמתם בלבד.
יותר מכך, עם עלייתו לישראל של משה קראוס הרשויות אף סירבו לשלם לו פנסיה שהיה זכאי לה על שנותיו כעובד הסוכנות והיה עליו לנהל מאבק משפטי ארוך כדי לקבל את מה שהגיע לו כחוק.
ועוד משהו, קסטנר סירב להגיש סיוע כלשהו לחנה סנש למרות שכול מה השהיה עליו לעשות הוא להעמיד לה עורך דין שייצג אותה. אימה של סנש העידה על כך במהלך משפט קסטנר. גם את שני הצנחנים האחרים מא"י הוא שלח לגסטפו והם נשלחו לאושויץ. יואל פלגי שרד ועם שובו אולץ לצנזר את זיכרונותיו כדי להסתיר את האמת.
מעבר לכך, לאחר מלחמה"ע ה-2, כשלא נשקפה לו עוד כל סכנה מידי הנאצים, קסטנר נסע לנירנברג והציל פושעים נאצים מחבל התליה. הוא כתב מכתבים עם הלוגו הרשמי של הסוכנות וסינגר עליהם. את זה אפילו שופטי בית המשפט העליון לא הצליחו לתרץ.
מתאים מאד לפרשת השבוע המחלוקת על משה והבכיינות כאשר משלמים מחיר
קסטנר לא ברח!! אימי היתה בבודפשט במלחמה והוצע לה להצטרף למרות שלא היתה מקושרת כלל! היא טענה עד יומה האחרון שנעשה לקסטנר עוול גדול.
הבורות והשינאה הן המשתקפות בתגובות כאן
ל
זו ממש מחלה של השמאל השנאה שחלחלה להיות שנאה עצמית. מחלה אוטואימונית! נורא.
שמישהו בקיבוצים יגדל מוח משלו ויעצור את זה!!!
ממש לא נכון, גם בעיני השמאל אין סימטריה.
אם עמירם בן-אוליאל ויגאל עמיר היו מקבלים שיפור של חלקיק מהתנאים של הנוחבות, אני מבטיח לכם שכל השמאל היה נזעק.
מדוייק
מוחה על הזכרת עמירם בן אוליאל יחד עם יגאל עמיר הן מצד שעמירם רק העלילו עליו והוציאו ממנו הודאה בעינויים וזה בתכלס מה ששם אותו בכלא והןמצד ששם מדובר באוייב ואילו עמיר פגע בנציג חולה של עם ישראל ובכך בעצם בעם ישראל.
עדיפה עגלה ריקה מעגלה עמוסת שקרים ועיוותים.
אין היגיון במאמר. הכותב.ת מצפה לאפליה מוזרה- רק אם הנפגעים הם "משלנו" איכפת לנו. הייתכן שזו תפיסת העולם של הכותב.ת? הוא טוען שבמחנה (נקרא בטעות שמאל) המאמין בשיוויון ערך האדם, אין הבחנה בין דם לדם.
נכון!!! כך צריך להיות למיטב אמונתי ואמונת חברי. בין אם הנרצחים הם מעבר לקו הירוק או בתוכו. במלחמה מפעילים את כל הכוח האפשרי, אחרי שהאוייב נלקח בשבי עלינו לפעול לפי הכללים של אמנת ג'נבה, דווקא כשמולנו עומדים רוצחים פסיכופתים. אם לא כך ננהג, נהיה כמוהם.
האם את משווה אנשים שמחרפים את נפשם כדי להגן עליך לאנשים הנלחמים כדי לפגוע בך?
אנשים שפוגעים ברוצחים ואנסים לאנשים ששוחטים ילדים וזקנים?
אנשים שמראים שוב ושוב מוכנות לפשרות ושלום לכאלה שמבהירים שמבחינתם אין לאחרים מקום בארץ?
אנשים שנלחמים על ערכי החירות והדאגה לחלש לאנשים שנלחמים בשם דת מדכאת וחסרת סובלנות?
חוסר הבחנה בין דם לדם הוא אכזריות מטורפת!ולא, זה לא עושה אותנו כמוהם בדיוק מכל הסיבות לעיל.
מעניין למה אמנת ג'נבה, שהתקבלה אחרי מלחה"ע העולם השנייה ולא לפני, מהווה בעיניך הקריטריון הנכון לטיפול ברוצחים והאנסים שפלשו לכאן, ולא חוש צדק בסיסי שיש לכל אדם הגון, שלא לדבר על הסכנה והמשאבים שכרוכים בהחזקת תתי האדם האלה בבתי הכלא שלנו.
מה אומרת האמנה הזו שבכלל חל עליהם? האם המחבלים שהתפרצו לכאן הם בבחינת "כוח לוחם" עם מטרות צבאיות לגיטימיות או כנופיות דגנרטים, סוטים ופסיכופתים עם ריר על השפתיים שנכנסו כדי לממש את טבעם על כל קורבן מזדמן ומזדמנת?
כדי להיות כמוהם אנחנו צריכים גם לאנוס ולרצוח, לא להציע להם תפריט חסר בחלבון וויטמינים בשעה שתנאי הכליאה הרואיים בשבילם זה קבורת חמור בנקודה לא מצויינת
צפונית טיפשה הגיבה.
תמשיכו לדבר ג'יבריש עם ערבים. חבורה של תנשאים יהירים שחושבים שבשם הנאורות יצליחו לחנך ולשנות את המזרח התיכון.
אם אין צבא ומי שילכלך את הידיים כשחייב לא יהיו לך ידיים נקיות לעולם.
כל מצב של שקט בחיי העם הזה היושב בציון הושג לאחר שעמד על משמרתו כנגד המרצח הערבי מוסלמי.
רק לאחר שהתנהגנו כמותם לשיטתך החלולה השגנו את מבוקשנו-ותשקוט הארץ…
התנהגות שהיא לכתחילה למי שמבין את השפה הזו בלבד.
הכללים של אמנת ג'נבה חלים רק על לוחמים במדים, של מדינות שחתמו על האמנה, ועל בסיס של הדדיות בין המדינות הלוחמות.
לוחמי חמאס אינם מתאימים לקריטריונים של האמנה, ונחשבים לוחמים בלתי חוקיים, ממש כמו לוחמי דאעש ששבויים שמוחזקים בידי הכורדים בסוריה.
אין שום בעיה חוקית להרוג בהם, אם או בלי משפט. השיקול היחידי הוא לא לפגוע במוטיבציה של לוחמים כאלו להכנע ללא קרב.
צריך להזכיר שבמבצע סיני ובמלחמת ששת הימים צהל טבח אלפי חמושים פלסטינים.
זה הסיפור ואין בלתו נתנו לכבשים למשול עלינו אם זה המצב לשנים הבאות אנחנו בבעיה רצינית
אנשי קיבוץ בארי ערכו טקס זכרון אלטרנטיבי פחות משלושה שבועות לפני שטבחו בהם. כת של משיחיות שקר. לעשות להם חינוך מחדש, לפני שיעשו לנו וימיטו אסון סופי על כולנו.
המאמר הזה מסביר הרבה. הייתי המומה בשבוע שעבר. שלושה חיילים שחיסלו נוחבות ב7.10 זה פחות אשה נאנסת ופחות תינוק נצלה או נחטף. ומה הפרקליטות והשב"כ ? מאשימים את הלוחמים ברצח. הזיה. אני ציפיתי שבאותו הרגע וועד קיבוצי העוטף, אם יש כזה, יקום ויזעק מרה כנגד כל מי שמעז להאשים או לשפוט את הלוחמים. ולא. שקט דממה.
כתבת שנהרגו בני אדם, לא מתנחלים.
המשתמע מכך מזעזע- מנחים הם לא בני אדם
חורבן הבית.
אתה לא ראוי!!!!
הראה לקטן שכמותי לומר כי לא מצליחים להקים דור המשך כמו אצל שומרי המסורת הם פשוט הולכים ונעלמים מהנוף הישראלי וזה משגע אותם
בוקר אחד קמים שני אנשים. מתרחצים מתלבשים שותים קפה שמים תיק על הגב ויוצאים. האחד יוצא לעבודתו והשני יוצא לרצוח. האחד פניו לחיים רגילים ושמחים והשני פניו שחורות ומחשבותיו זדוניות. האם לא רואים את ההבדל ביניהם? האם אפשר להסכים שאדם יכול לקום בבוקר ולהחליט לרצוח אדם אחר שכלל אינו מכיר רק בגלל מחשבות נקמה? לפגוע באנשים שלא הזיקו לו מעולם? איך הגענו לסימטריה הזאת?
השמאל ידוע בצביעותו..
ממליץ לקרוא את הפוסט של חגי לובר בנוגע לאמירות של "לשעברים" על "אילו הייתי פלסטיני הייתי טרוריסט" וכדומה.
לגבי הסימטריה… בנערותי בתיכון הממלכתי כחלק מלימודי השואה האובססיביים הפגישו אותי עם הספר "הבנאליות של הרוע". גם הוא חלק מאותה צורת מחשבה חולה.
אין בנאליות של הרוע, יש אידיאולוגיית רוע שמחליפה לבושים ברחבי העולם
"עמא" בתימנית פירושה: עיוורון
וכשחלק קטן מאיתנו רוצה להיות עם ככל העמים אז החלק הזה הוא " עמא"
הנאורות המוגזמת הפכה ארורה כשערך השבט והמשפחה הפך להיות סוג של " נטל"… וכולנו אחד והאחר הוא אני????
נהיינו רק בני אדם ושכחנו להיות בני אנוש עם בינה…… בושה לדור השני של חלוצים.. בושה למי ששכח מאין הוא בא…. ולהכחדה הוא הולך….. אוי לנו מיושבי מגדלי השן שמזמן צריכה טיפול שורש..לא חלילה עקירה… רק הם יחליטו לעקור עצמם מאיתנו אלה שרוצים ונלחמים להשאר קודם כל יהודים גאים דלא רוצים ללכת חשום מקום ובוחרים להלחם על הזהות היהודית וההשתייכות והדבקות בארץ הזו שלנו מאז ומעולם.
הפער מאוד פשוט. מהי סימטריה? כששני הצדדים הם בני אדם. איך זה אצל הפשיסטים? הצד שלהם הוא בני אדם, והצד השני הוא יצור מאוס שצריך לחסל אותו. פשוט מאוד.
הרי אם הקיבוצניקים היו זועקים כבקשתך, הרי היית צולב אותם על הפרדה בין דם לדם.
ישראל היא מדינה בה יש חוק, וטוהר נשק והקיבוצניקים האבלים עדיין בתפיסת עולמם שמםרידה בין צדק לנקמה
לא כל כך ברור את מי מאשים כותב המאמר, את השמאל? את הקיבוצניקים? לא נראה שכל כך משנה לו, כי הוא לגמרי מקובע במחשבה של הם ואנחנו ושל כל בני הקיבוצים שמאלניים.
הקיבוצניקים מהשמאל תמיד יעדיפו את המוסלמים הרצחנים ואת הנוצרים שונאי ישראל, על פני היהודים במדינה. הם מוכנים להתאבק בעפר רגליהם של המרצחים.
הכותב טועה , מטעה, ומנסה.
לפעמים רצוי לנקוט ב"סייג לחוכמה שתיקה" ולא כתיבה.
הכתבה כוללנית, סטיגמטית חוטאת לציבור שלם ובעיניי מציבה את הכותב בבורות למרות הסימוכין ומקורות שמביא והניסיון לקשרם כאן.
חפשו אהבה
ככה לא תגרשו את השנאה ..
שוב ושוב לכתוב ולצעוק על העוולה..
זה ידוע זה ברור
אבל לא מקרב ככה את הרחוקים.
צריך להתחיל להיפגש בטוב!
לחפש את המאחד
לא לגעת בחושך כל הזמן
מתי יבין ב"שמאל" בישראל,כי הערבים נלחמים בנו מתוך שנאה דתית עיוורת ואינן מבחינים,כלל,בין "שמאל" או "ימין" או חרדים לציונים דתיים.החנופה של ה"שמאל" לא עזרה לו ולא תעזור לו גם בעתיד בעת הפרעות הערביות.
אני לא מודאג הערבים מוכיחים לקיבוצניקים ולשמאל פעם אחרי פעם שהם טועים. לא צריך את הימין שיוכיח את השמאל הערבים יודעים לעשות את זה מצוין.😥
כשחוזרים על שקר אלף פעמים, השקר לא הופך אמת.
אבל השקרנים מתחילים להאמין לשקרים של עצמם.
וזהו הבסיס לניתוק השמאל מהמציאות.
כמה מהשקרים, שבאים במקום הבנת המציאות:
הערבים רוצים שלום.
יש טרוריסטים מתונים וצריך לחזק אותם.
הימין הוא האויב.
המתנחלים הם משיחיים שיביאו אסון למדינת ישראל.
בג"צ הוא עמוד התווך של הדמוקרטיה.
נתניהו רוצה ליצור דיקטטורה.
הימין מושחת והשמאל לא.
עדות המזרח מצביעים לימין, למי שדופקים אותם.
העם מטומטם.
בימין כולם בבונים/צ'חצ'חים/ שין גימלים, ולא מבינים.
שמאלנים אינטליגנטיים.
ועוד ועוד.
קל להשתמש בשקרים האלה שפוטרים מלחשוב ולהתמודד עם המציאות.
אדוני, וודאי תהיה מופתע לשמוע שהשמאל אינו אוהב או שונא ערבים.
עם ישראל, בשונה מן העם היהודי, פשוט מחזיק בערכים קבועים שאינם משתנים בהתאם לכיוון משב הרוח. כך היה לאורך כל ההיסטוריה וכך גם כיום.
ובמה דברים אמורים:
על פני רצף ההיסטוריה, בכל המקומות על פנח הגלובוס, עם ישראל ועם יהודי השתיכו למחנה השמאל.
ראה מה קרה בשבעים וכמה השנים האחרונות, האם תורת העם היהודי השתנתה?
אם לאו, למה העם היהודי ישתנה?
כעת אתה רשאי לומר כהרגלך, בלב שקט ובנפש חפצה – השמאל משקר!
כאשר יש לך אשראי למפרע להאשים את השמאל, למה לך להתאמץ בניסיון לתקן את המציאות?
אתה צודק, אני אשם.
כששוכחים מי האויב האמיתי ומדמיינים אויב שנקרא שמאל, הבית חרב.
על פני רצף ההיסטוריה, בכל המקומות על פנח הגלובוס, עם ישראל ועם יהודי השתיכו למחנה השמאל, מר בננה?
אם כך, עכשיו ברור כיצד הסמול הישראלי, רואה ברצחנות עבור פרסים מאוסלו – (א) מטרה ראויה ו(ב) שלום.
זה ש"על פני רצף ההיסטוריה, בכל המקומות על פנח הגלובוס" השמאל השתנה מקצה לקצה – לא מפריע קצת לסיסמא שלך? או שתרצה לטעון שרבין ולנין, כמעט חד הם? או שמעון פרס ומאו דזה דונג, זה אותו הדבר? ומה לגבי פול פוט ויאיר גולן? שניהם תמיד רואים דימויים לשנות ה-30 ומגדירים אנשים מסויימים כ"תתי אדם" – אז אולי בעצם אתה צודק ואכן יש דימיון רב ביניהם?
אז במידה וכוונתי "לא ברורה", אז ערכים אוניברסליים (הם ממש לא יחודיים לך) *אינם* כוללים עזרה בפועל לרוצחים ואנסים מתועבים של חמאס דאע"ש. זה שהמחנה שלך ממציא לזה שימות פרסומיים – פעם זה "אנשים אחרים", פעם זה "ערכים קבועים שאינם משתנים בהתאם לכיוון משב הרוח" – לא עובד עליי.
עפ"י מעשי השמאל, לא רק שהוא "אינו אוהב או שונא ערבים" אלא משתף איתם פעולה באופן פעיל, ברצח ישראלים! פעם זה בגלל זהות אינטרסים פוליטיים ופעם אחרת זה מטמטום טהור. הסיבה, אינה כה עקרונית לתוצאה.
דוגמא? אלמנטרי, בבקשה: בנה של עינב צנגאוקר ישוחרר אחרון, אם בכלל. ה"חכמה" הזאת פשוט עושה להנייה את כל העבודה. היא לוחצת על מדינת ישראל לוותר עוד ועוד ואחרי זה כולנו "מתפלאים" מדוע הנייה לא יודע שובע אלא דורש עוד ועוד.
אז כן, כאשר אתה מלבה את האש במקום להנמיך אותה. כאשר אתה שורף את המדינה, תוך כדי צעקות "זה נתניהו אשם" (כל אנס אומר ל"הגנתו" שהחצאית שלה היית קצרה מדי) – אז כן, אתה בהחלט אשם. מדוע? כיוון ש"לתקן את המציאות" זה לתקן את מעשיך. את זה, אל תדרוש ממני – את זה, תדרוש רק מעצמך.
קיבוץ הוא רעיון מתועב
ה- 7.10, השמאל חבר לחמאס, כדי לחסל פוליטית את נתניהו, ופיסית את מצביעיו, וכשל
על זה לא יסלחו
מזמן לא ראינו תמונה של האביר הלבן עמוס עוז איש המוסר והשלום אמרה עליו כבר נעמי שמר שהיא רוצה לשמור על היהודים בניגוד אליו שהוא כל הזמן התלונן על היחס שלנו לערבים ובסוף מסתבר שהוא היה אלים והרביץ לבנותיו האביר הלבן זו הצביעות במלוא
בהחלט עם ישראל יכול להבין, גם אם יש בכך קושי רב, את רצונו של עם יהודי לאמץ לעצמו התנהגות, ערכים וזהות ערבית של שנאה ונקם, בטח ובטח כאשר רוצחים בנו ללא רחם.
מה שאינו מובן היא העובדה שעם יהודי מסרב להשלים עם רצונו של עם ישראל לשמור על צלם אנוש.
איש יקר, אם אתה רוצה להיות ערבי – תהיה ערבי, אבל מה אתה רוצה ממני?
ולעניין הקיבוצים, …
פעם מזמן, עוד כשהיו קיבוצים, הקיבוצניקים היו יוצאים בשקט-בשקט לשדה המערכה וחוזרים בשקט-בשקט עטורי תהילה. לא כמו היום בו כל בוגר ישיבה יצא למערכה מלווה הגדוד יחצ"נים.
פעם מזמן, שעוד היו קיבוצים ישראל ידעה לנצח. והיום?
כעיניכם הרואות.
הכתבה טובה ומעוררת מחשבה. מיתבקש בעיני להתחיל ולתהות ,מדוע טרם החל משפטם הפומבי והמצולם של מחבלי הנוחבה. הפקה בסגנון משפט אייכמן מתבקשת כאן. גם אם בעקבות עיסקה יוחלפו חלקם בחטופים. צריך לפרסם מעשיהם בכל העולם,ושיידעו כי גם דין המוות שיגזר על חלקם,יחכה להם מעבר לפינה…..את הטעות הבאה הם יעשו מתישהו.
הסיבה שלא שומעים את השמאל היא מאוד פשוטה כמעט ואין שמאל במדינת ישראל
, הם פשוט מיעוט זניח, לטעמי כולנו ימניים במדינה הפערים נובעים מליברליים לדתיים ברמות שונות.
ובין תומכי שיווין לכלל הישראלים ואלו שחושבים שצריך להעדיף אוכלוסיות מסוימות.
שתיקת הקיבוצים שנפגעו ממרצחים חוטפי ילדים ואנסים רועמת.
מדוע את לא זועקים על הפצרית. יועמשית. שופטי בג"ץ על תביעתם להאכיל אותם בפירות, ירקות טריים כאשר הבנות והילדים והחיילים שלנו נמקים. בושה.
אני מחכה שעוד פעם תגידו ביבי. ביבי.
תתעוררו אם נראים מגוחכים ופחדנים לצעוק מה שהימין ובין גביר וסמוטריץ זועקים.
שתיקת( הכבשים ) הקיבוצים. התרבות וההוויה הקיבוצית היא המשך של החלוקה של השמאל הישראלי לאנחנו והם בדיוק כמו החלוקה האגררית וההונית שיצור מקימי המדינה אנחנו נקח ואנחנו ניתן..והשמאל לא לומד את הלקח המתבקש זרע עמלק לא יפסיק עד שהגישה ההומנית של השמאל תשתנה. ויתחילו לדבר בערבית
אני ימני שגדל בין קיבוצניקים ומושבניקים שמאלנים, ואכן יש הרבה אמת במה שאתה אומר.
הבעיה שלי לא עם מה שאתה אומר, אלא עם איך שאתה אומר. יש פה טור מלא שנאה וזלזול, כהמשך ישיר של השיח הציבורי הרעיל שפשה פה מלמעלה עד למטה ולצדדים…
אז כן, יש פה שאריות של תרבות הזויה ומנותקת, אבל אני לא שונא את אף אחד, או חושב שהדרך שלי 'טובה יותר'.
אם לא נדע לכבד דעות שונות אין לנו זכות קיום פה. זה נכון לשני הצדדים.
פשוט די עם התיאוריות בשקל. אהבת חינם ודי!
מכיר את הפתגם "האמת כואבת"?
ומה שחשוב יותר – חשבת פעם, מדוע נדרש כזה פתגם? מדוע חשוב להפוך אמת אלמנטרית להבנה, למטבע לשון זמינה לשימוש?
אז אם גם לדעתך, יש אמת בנאמר במאמר, הדבר הבוגר לעשות – זה להסיק שטעית ולתקן את דרכיך. נכון, יש קושי מנטלי רב להודות שלפעמים, עשרות שנים (!) של חייך היו טעות, אבל ענית על השאלה בפסקה הקודמת, נכון?
שיח רעיל (כהגדרתך), זה רק כאשר אני מנצל אשמה/האשמות, כנשק נגדיך. המטרה שלי אינה לאפשר לך להשתפר – המטרה של השיחה הרעיל, היא להכות בך עם האשמות עד אשר תגיד "אשם אני, תגיד לי מה עליי לעשות". מזה יש לנו אכן בשפע בתשקורת ה"ישראלית". מספיקות 5 דקות צפייה/האזנה ע"מ לשמוע שנתניהו מחפש מתכון לאפות מצות מדם חטופים ובכלל, "גורמים בכירים" שאף פעם לא מזוהים – מסרו שקיים חשש משפטי סביר, שבלילה הוא הופך לעטלף ויוצא למצוץ דם מאזרחי כדה"א, הקוסמוס והיקומים המקבילים.
אז לא, להצביע באופן מנומס עך עקבי על טעויותיך, זה ממש לא "שיח רעיל". נכון שזה לא נחמד כשזה מבוצע בפומבי, אך בין ציבור לציבור – כל מה שזמין במציאות, זהו שיח ציבורי. כאשר מצביעים על טעויותיך בלי לנצל אותן בסבב שני, ע"מ לגבור עליך באיזושהי צורה – זהו שיח טוב. הצורה מזכירה את זה בפסקה הקודמת, אבל אל תבלבל בין השניים. להיפך, אלה המחמשים את האשמה כמו בפסקה הקודמת, יטענו ב-110% מהמקרים, שמטרתם זהה למה שכתבתי בפסקה זו. אבל כאמור, יש הבדל תהומי בין השניים.
אז במקום להתקרבן (תגובה פסיכולוגית ראשונית מובנת, במצב בו אתה מבין שאתה נאלץ/הולך להודות בטעות) – השתמש בהבנה כי "אכן יש הרבה אמת במה שאתה אומר", ע"מ להשתפר.
או, אתה יכול להפוך זאת לשיחה על כבוד. הבחירה שלך.
יש כמה סיבות לצורך בהתנהגות אנושית מצד ישראל.
ראשית- דברי הלל הזקן: מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך. חברך במובן של זולתך.
שנית – אם אנחנו נתעלל בשבויינו לא נוכל להלין על התעללות באנשינו
שלישית יש את העניין הקטן של האג.
ורביעית – מה קרה לצבא הכי מוסרי ?
אנשים אומללים , " אנשי התרבות " האלה . הם התהלכו בינינו שפופי גו , בנושאם את הצלב הענק של ההתעמרות הציונית ב " ילידי המקום " . אנשים , חפים מכל זיק של השתייכות והזדהות עם הסטוריה עתיקה , של עם שנבחר על ידי האל דא עקא , כאשר האל לא נמצא בהויית הקיום של אותם " אנשי התרבות " אין במה להיאחז , או על מה להישען . ואז ה " ילידי " שהגיע לכאן לפני 250 שנה או פחות . צודק . זכותו על הארץ הזאת גוברת על זכותם המומצאת ( לשיטתם של ה " אנשים התרבותיים " שלנו .
'מי שמרחם על אכזריים
סופו
שיתאכזר על רחמניים'.