מיום שהגיע לנשיאות פורר מקרון את הכוחות המסורתיים של הפוליטיקה הצרפתית, עכשיו הוא יצר מצב של אי משילות והכאוס במדינה גובר
ב-2017 הצליח עמנואל מקרון להיבחר לכהונה ראשונה כנשיא צרפת לאחר שהצליח להרוס את מפלגת השלטון דאז, המפלגה הסוציאליסטית, שמטעמה כיהן תקופה מסוימת כשר אוצר. ב-2022 הצליח עמנואל מקרון להיבחר לכהונה שנייה כנשיא צרפת לאחר שהצליח להרוס את מפלגת 'הרפובליקנים' השמרנית, מפלגת שלטון בעבר, ממשיכת מורשתו הפוליטית של שארל דה גול.
"המרכז" החדש, שמקרון יצר, נגס בכל בחירות לנשיאות בכוחו של מחנה פוליטי אחר, והותיר את יריביו הפוליטיים מוחלשים ומצומקים. עם זאת, בבחירות לפרלמנט שנערכו כחודש לאחר בחירתו השנייה של מקרון כנשיא, סירבו הבוחרים הצרפתים להעניק למחנהו של מקרון רוב למשול. כבר אז היה ברור ש"הקוסם מארמון האליזה", המכונה בפי יריביו "המכשף מהאליזה" ולא כמחמאה, איבד את קסמו בעיני הצרפתים. ככל שמקרון פגע יותר בסוציאליסטים וברפובליקנים, הוא חיזק את הקצוות הפוליטיים משמאל ומימין, ובדיעבד החליש את כוחו הפוליטי ואת יכולתו למשול.
במשך שנתיים ניהל מקרון את צרפת באמצעות יצירת רוב אד הוק בפרלמנט, מצב שמנע ממנו משילות יציבה. עם החלטתו של מקרון לפני כחודש לפזר את הפרלמנט ולקיים בחירות בזק, הצליח מקרון להרוס סופית את הרפובליקה הצרפתית החמישית, שיטת המשטר הפוליטי שהחזיקה מעמד ב-66 השנים האחרונות. הרפובליקה החמישית, שמבוססת על משטר נשיאותי ריכוזי, הצילה את צרפת מאי-היציבות הפוליטי שאפיין את שנותיה של הרפובליקה הרביעית, שהוקמה לאחר מלחה"ע השנייה.
בעיני מבקריו הרבים בצרפת היווה המשטר הנשיאותי מעין משטר מונרכיסטי בתחפושת רפובליקנית. הנשיא יכול היה למשול עם רוב ממפלגתו או ב"דו קיום" עם ממשלה מהמפלגה הגדולה היריבה, אך הנשיא נותר הערובה להמשך היציבות הפוליטית במדינה. "הצלחתו" של מקרון להרוס את שתי המפלגות הגדולות, שייצגו בעבר בצרפת את הימין ואת השמאל, יצרו מצב שבו צרפת התדרדרה למצב של חוסר משילות, שבא לידי ביטוי בתוצאות הבחירות הסופיות לפרלמנט. כלומר, חזרה לימי אי-היציבות של הרפובליקה הרביעית. מקרון קבר במו ידיו את הרפובליקה החמישית.
האסיפה הלאומית, בית הנבחרים התחתון בפריז, תהיה בהרכבה החדשה אסיפה מפולגת, שקשה לראות איך היא תצליח להוציא מתוכה ממשלה מתפקדת. המנצחת הגדולה של הבחירות, קואליציית מפלגות השמאל "החזית העממית החדשה" אינה גוש הומוגני, כזה שאפשר את הקמתה של ממשלת שמאל בשנות ה-30 של המאה הקודמת או תחת נשיאותו הראשונה של פרנסואה מיטראן. זו קואליציה המורכבת ממפלגות קיצון ומכמה מפלגות שמאל-מרכז, המסוכסכות בינן לבין עצמן אידיאולוגית או על רקע של יריבות ואינטרסים אישיים.
השמאל הקיצוני, "צרפת המתמרדת", בראשותו של ז'אן-לוק מלונשון, מבקשת לבצע מהפכה צרפתית חדשה, שבה ימלאו תפקיד מרכזי אוכלוסיות המהגרים, בעיקר הערביות והמוסלמיות. המפלגה הסוציאליסטית, מצדה, מתרחקת מהקיצוניות הזו ומבקשת לבצע רק רפורמות כלכליות וחברתיות. הסיכוי ששתי המגמות הללו יצליחו לייצר הסכמה ביניהן מעבר לריצה משותפת בבחירות היא קלושה למדי.
מעבר לכך, אין בידיה של "החזית העממית החדשה" רוב מוחלט או יציב להקמת ממשלה. לפי ההסכם, שאפשר את הקמת החזית הזו, השותפה שתשיג את מספר הצירים הגבוה ביותר היא שתעמיד את ראש הממשלה הבא. "צרפת המתמרדת" האנטישמית והאנטי-ציונית תהיה המפלגה הגדולה בגוש, עם כ-100 צירים. זו הסיבה שמלונשון הרשה לעצמו לשאת נאום ניצחון תוקפני ודורסני זמן קצר בלבד לאחר שהתפרסמו המדגמים הראשונים שחזו ניצחון לשמאל.
מלונשון לא חסך את ביקורתו מהנשיא מקרון, וציין שתוצאות הבחירות מהוות הבעת אי אמון של הבוחרים בנשיאותו. קשה לראות "דו קיום" שלטוני כלשהו בין שני האישים הללו, המתעבים עמוקות זה את זה. נאומו של מלונשון האיץ, קרוב לוודאי, את תהליך התפרקותה של "החזית העממית החדשה". הטון המאיים של דבריו יביא את הסוציאליסטים, להם יהיו כ-60 צירים, לחפש שיתוף פעולה עם מחנהו של מקרון, שלמרות התחזיות השחורות, הצליח להפוך לגוש הפוליטי השני בגודלו בפרלמנט החדש. מחנהו של מקרון הבהיר מצדו כי אינו מתכוון לשתף פעולה עם "הקיצונים" משמאל ומימין. כלומר, מקרון ינסה לייצר סביב מחנהו "רוב רפובליקני", שייהנה מתמיכה של הסוציאליסטים ושל שרידי השמרנים שלא הצטרפו לקואליציה סביב "האיחוד הלאומי" של הימין הפטריוטי. "רוב" שכזה יהיה יחסי מאוד ומאוד לא יציב.
ז'ורדן ברדלה, מנהיג "האיחוד הלאומי" – מפלגת הימין הריבוני, כינה את הקואליציה שהוקמה בין המרכז המקרוניסטי לשמאל כדי לחסום "בכל האמצעים" את בחירת מועמדי מפלגתו, "ברית הבושה" של "בריתות של פוליטיקה קטנה מנוגדות לטבע". למרות האכזבה והתסכול של מיליוני בוחרי "האיחוד הלאומי" מתוצאותיהן הסופיות של הבחירות לפרלמנט, הצליחה המפלגה לרשום הישג אלקטורלי היסטורי ולהכפיל את כוחה – למרות מסע הדה-לגיטימציה שנוהל נגדה ע"י יריביה הפוליטיים ורוב התקשורת הצרפתית.
אין ספק שמיליוני צרפתים שהצביעו לימין הריבוני חשים כעת שהשלטון נגנב מהם, לאחר הניצחון של הימין הריבוני בבחירות לפרלמנט האירופי ובסבב ההצבעה הראשון לפרלמנט. "קואליציית הבושה" משליכה, לדברי בדרלה, את צרפת לזרועות השמאל הקיצוני. עם זאת, מבחינתו של "האיחוד הלאומי" כעת מתחילה כבר מערכת הבחירות הבאה. בימין הריבוני יישמעו כעת שוב הקריאות לשנות את שיטת הבחירות הצרפתית באופן שזו תשקף את רצונם האמיתי של הבוחרים, ותמנע מניפולציות פוליטיות נגד בחירת העם.
לטווח ארוך, סביר להניח שהתבוסה היחסית בבחירות הפעם רק תשחק לידיו של הימין הריבוני. החודש האחרון העניק ל"איחוד הלאומי" לגיטימיות פוליטית. אי היציבות ואי המשילות הצפויים לאפיין את החודשים הקרובים יגבירו את סיכויי "האיחוד הלאומי" לנצח בבחירות הבאות לפרלמנט ולנשיאות. בחירות לפרלמנט יכולות להיערך כבר בעוד שנה. הבחירות לנשיאות נועדו ל-2027. הלקח העיקרי שהימין הצרפתי צריך ללמוד מהבחירות הנוכחיות, כמו הימין השמרני בבריטניה: התפצלות של הימין מול שמאל מתאחד יכולה רק להוליך לתבוסה.
נקרא כתמונת ראי למעללי חברו הישראלי של מקרון
אכן. יאיר לפיד ומקרון חברים משכבר הימים.
אכן,
ויש כמה אנשים בצדדים המתונים של הליכוד שצריכים ללמוד את הלקח שבסוף המאמר.
בול. שניהם קוסמים.
מאוד מאוד חבל שמקרון המקרון ניצח את מרי לה פאן מאוד רציתי שימין הקיצוני יעלה בצרפת כי המגרים היו עושים בלגן שלם כמו העבר שריפת מכונית רכבי משטרה רק פי 10 יותר גרוע ואז היהודים היו עולים
בהצלחה יהיה מה שיהיה 🙂🙂
איך השמאל שולט שם אם מקרון ניצח הרי מקרון לא קיצוני רק לה פן והאיש בצד השני שניהם קיצוניים
מקרון אמנם ניצח את הימין אבל הפסיד לשמאל הקיצוני שהוא עכשיו המפלגה הגדולה ביותר כנכתב במאמר.
לא הבנתי, מה קיצוני בשמאל הזה, מייחס מדמעות גדולה לליברליות, לשוויון, לשלום, לכלכלה לא חזירית….
את מודה בעצמך שהשמאל הזה מייחס משמעות גדולה (כלשונך) לערכיו. מה עוד את צריכה כדי להגדיר אותם כשמאל קיצוני?
השמאל הישראלי קרא לרצחנותו עבור פרסים מאוסלו – שלום.
רוצחי ההמונים לפניו, ששפכו נהרות של דם – לנין, סטלין, פול פוט, רק כדוגמאות ראשוניות – נימקו את רצחנותם המשתווה לשואה ב"שוויון" ו"שלום" (לא פחות). אלה לא פאראפרזות. אלה הציטוטים המדויקים והדרך בה רוצחי ההחונים האלה, הצליחו להשיג מיליוני רוצחים לשפוך את נהרות הדם.
קיימות עדויות, בהן הרוצחים הגרועים ביותר של NKVD, ראו עצמם לכל הפחות מצילי אנושות.
חשבת פעם איך משיגים מיליוני רוצחים לאייש גולאגים? קראת פעם את "ארכיפלג גולג" של אלכסנדר סולז'ניצין? מה, פשוט קנית את ליטופי האגו, שמוכרים דיקטטורי המקרופון מהתשקורת הישראלית – לפיהם, קיצוניות ורצחנות נראית רק כפ*הרר יורק וצועק מעל במה מול אספסוף גלוחי ראש? חשבי שנית, הערפדים מצאי הדם של בריה"מ, רצחו פי כמה מהנאצים – עשו זאת מנימוקי "שיוויון", "חירות" ו"שלום" ואלה כאמור, לא פארפראזות. מילים גבוהות שימשו בערך מאז ההיסטוריה האנושית הרשומה, לשפוך נהרות של דם ולבצע שואה.
מכרו לך שרק נאצים עשו זאת? לא למדת טוב בביה"ס? לא לימדו זאת בביה"ס? זב"ש. הנאצים היו יוצאי הדופן בהיסטוריה. הם חלק מ-2% שהכריזו על רצחנותם מטעמי שנאה טהורה. 98% מאלה ששפכו נהרות של דם בהיסטוריה האנושית, עשו זאת תוך ניצול מילים גבוהות הרבה יותר, אפילו מאלה שרשמת.
מה אני מנסה להמחיש? מילים לחוד – מעשים לחוד. על איזו ליברליות את מדברת, מאת אנשים שגם בצרפת רוצחים נשים מטעם "כבוד" המשפחה? זה ממש לא מספיק להכריז שיש לך "מדמעות גדולה לליברליות, לשוויון, לשלום, לכלכלה לא חזירית". תשאירי לצופייך לשפוט, האם מעשייך תואמים יותר ל"מדמעות גדולה לליברליות, לשוויון, לשלום, לכלכלה לא חזירית" או לרצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו.
יש לך עוד שאלות על משחקי המילים של המשמעות הגדולה?
כל אלה שמטיפים לשמירה על האקלים, לכלכלה לא חזירית ושכולם ירכבו על אופנים או יסעו במכוניות שלוקח שעות להטעין אותן אם ישנן בכלל תחנות הטענה, טסים לוועידות במטוסים פרטיים. אם זה לא חזיריות אין לי מושג מה חזירי. אגב, הם לא מטיפים לשוויון. הם מטיפים לכך שנשים שחורות ימונו לתפקידים בכירים רק בגלל צבע עורן ומינן.
למקרון, כמו למרקל, אין ילדים ולכן הם לא חיים את העתיד. אלו אנשים שלעולם לא יקריבו את ההווה עבור הדור הבא מכיוון שהם לא מחווטים לחשוב ככה. זאת הסיבה שהם לא עודדו ילודה בארצותיהם והעדיפו להמשיך להשחית את הדור הצעיר על ידי יבוא של שואבי מים ממדינות עולם שלישי ואת התוצאות הרות האסון של הרב תרבותיות אנחנו רואים בכל מדינה שבה אוכלוסיית המהגרים עברה מסה קריטית.
נחמד מצידכם להביא גרף של תוצאות הבחירות בצרפת.
אבל היות וכל המפלגות מסומנות בגרף רק ב(מה שאני מניח שהם) ראשית תיבות בצרפתית ואין כל הסבר בכתבה(כל שמות המפלגות כתובות בתרגום לעברית בלבד) אז אין לגרף כל משמעות.
שאתה מקום שני לא ניצחת אף אחד, אתה המפסיד הראשון..
לא. מקרון הוא צרפתי טיפוסי. מי שהרס את צרפת אלו המוסלמים המהגרים, שמקבלים ומקבלים ומקבלים ולוקחים ורק הורסים, שורפים ושודדים, וגם באים בטענות ובתלונות. הטעות היחידה שלו היתה להכניס אותם אליו הביתה. אסור להכניס אותם, יש לגרש אותם מכל מדינה מערבית כי המנטליות שלהם שונה והרסנית לעולם המערבי. כנ"ל בישראל, כנ"ל בארה"ב. צרפת בלי מוסלמים תחזור להיות פורחת, יפה, וכלכלית. בחולות של סעודיה, איראן ומצרים, הם לא יוכלו להרוס הרבה.
השאלה היחידה שאנחנו צריכים לשאול את עצמינו זה מה טוב ליהודים
מה טוב לישראל
ולעם היהודי טוב ימין קיצוני בכל מקום בעולם
מאשר שמאל מכל סוג
ימין בצרפת
ולא ימין קיצוני כי אין כזה דבר כנראה שיגידו ימין בלי להוסיף משום מה שאת המונח קיצוני…
כי הרי אין שמאל קיצוני נכון ? יש רק ימין קיצוני
מה קיצוני שם בדיוק ?
הימין עולה ועולה מיום ליום בכל אירופה ובכל העולם
כי זה הדבר הכי טבעי שבסוף גם המטומטמים ביותר באוכולוסיה האנושית מבינים שלהכניס מיליוני מוסלמים למדינות שלהם בשם חוקי הנאורות המזויפת וזכויות האדם הסלקטיביות זה בעצם משאלת התאבדות שתחסל אותםלכן הימין עולה
בסוף אנשים מקבלים שכל
גם אם מאוחר מידיי….
אז מה קיצוני בזה ?
הם מבורכים !
הם התגובה הטבעית החיסונית של כל גוף שחפץ חיים !
גם המפלגה הדמוקרטית בארה"ב הציפה את ארה"ב במהגרים כדי לשבש בעזרתם את הבחירות. מדובר באנשים תאבי שלטון וכח שלא מאמינים יותר במדינות וגבולות וכדי לשלוט בהמונים הם יפיצו מגיפות, ימציאו סכנות מדומיינות ויישלחו את המשטרות החשאיות בכל התארגנות חברתית שתסכן את שלטונם הכביכול ליברלי. התהליך הזה התבסס בתקופת שלטונו של אובמה בארה"ב ולדעתי אין ממנו דרך חזרה. לא בטוח שטראמפ יוכל היום לנצח את מנגנון הטיית הבחירות שהשמאל הקים. שמעתי אתמול ראיון עם פעילה רפובליקנית בנוואדה שהארגון שלה מצא טופסי בחירות שהכתובות של המצביעים רשומות במבני ציבור ואף אחד שם לא מעוניין לחקור את זה. מדובר כבר על המעורבות של מנגנוני האכיפה בהטיית הבחירות ונגד זה אין שום דרך להלחם.
אז גם לצרפתים יש קוסם? לא פלא הכאוס הולך ומשתלט שם.
יאיר לפיד הוא המקרון שלנו. ניסה בעורמה לפרק את המערכת הפוליטית המסורתית של ימין שמאל. כשלא הצליח לו הביאו בני גנץ וחבורת הגנרלים.